דרוש מידע איפה בציבור שלנו יש בית ספר למחוננות?

[גילגולונת]

בקצרה-אין פתרון מערכתי.
ממליצה על תוכניות למידה לעומק של מכון דוידסון.

תוכלי להרחיב על זה?
זה מתאים גם לילדי חיידר?

 

[אנוכי]

מבחינה ריגשית הפיתרון שלך בתי ספר למחוננים לא הכי מומלץ,
מחקרים הראו כי כיון שגם שם יש נם פערי איי קיו גדולים, והתחרותיות גדולה הרבה יותר,
הרבה יוצאים משם ממש מצולקים

 

[ר.ב.ב.ש]

זה מתאים גם לילדי חיידר?

לא הייתי נותן לילדי לשהות במסגרת של מכון וויצמן.

אחרי שביררתי שעות על החיידר והבית ספר המתאימים לחינוך שלנו, חושש מכל דבר שמגיע ממקורות אחרים [אולי זה רק אני]

 

[rivkic]

מבחינה ריגשית הפיתרון שלך בתי ספר למחוננים לא הכי מומלץ,
מחקרים הראו כי כיון שגם שם יש נם פערי איי קיו גדולים, והתחרותיות גדולה הרבה יותר,
הרבה יוצאים משם ממש מצולקים

לא יודעת מה קיים בבתי הספר, אולי הם לקחו אותם על נישה של לפתח עוד את היכולות השכליות.
אבל בחלום שלי -
הייתי רוצה מסגרת שתהיה מודעת לסגנון של הילדים, ותתן להם מענה בפן הרגשי, וכן גם תאתגר אותם שכלית.

וזה מוזר שבית ספר למחוננים לא נותן מענה,
זה כמו שחלוקה להקבצות במובן מסוים נותנת מענה.
ברור שהפערים וההבדלים הגדולים בין הילדים מחדדים את הבעייתיות.

 

[אנוכי]

לא יודעת מה קיים בבתי הספר, אולי הם לקחו אותם על נישה של לפתח עוד את היכולות השכליות.
אבל בחלום שלי -
הייתי רוצה מסגרת שתהיה מודעת לסגנון של הילדים, ותתן להם מענה בפן הרגשי, וכן גם תאתגר אותם שכלית.

אבל כיון שבמקביל מעונינים למצות את היכולות השכליות שלהם נוצר לחץ ותחרות בין הילדים שפערי האייקיו שלהם גדולים מאוד!
כך שלפעמים דווקא בחברה הנורמטיבית טוב להם יותר,
במקביל ניתן לפתח כישורים, אבל בהחלט לאו דווקא קל...

 

[אילה-עריכה לכל מטרה]

אני שמעתי על מחוננים (בנים) ששכרו להם אברך ברמה אחה"צ, והם לומדים איתו מסכת נוספת מעבר למה שלומדים בחיידר (ואולי גם קשה יותר)
בבנות אולי אפשר ללמד אותם שפה נוספת פחות שגרתית, ואז גם בלימודים (אם המורות מרשות) הן יכולות לשבת עם דפים ומילים. היו לי חברות שעשו את זה בעצמן בשנות התיכון. (שאז גם למורה לא כ"כ משנה אם את מתעסקת בשקט)

 

[rivkic]

אני שמעתי על מחוננים (בנים) ששכרו להם אברך ברמה אחה"צ, והם לומדים איתו מסכת נוספת מעבר למה שלומדים בחיידר (ואולי גם קשה יותר)
בבנות אולי אפשר ללמד אותם שפה נוספת פחות שגרתית, ואז גם בלימודים (אם המורות מרשות) הן יכולות לשבת עם דפים ומילים. היו לי חברות שעשו את זה בעצמן בשנות התיכון. (שאז גם למורה לא כ"כ משנה אם את מתעסקת בשקט)

האמת שפחות מפריע לי הקידום הלימודי.
היא לומדת בבית המון.
בבית הספר - אני מרגישה שהוא ממש לא מותאם לה, וקיבלתי על זה אישור גם מאשת מקצוע שהתייעצתי איתה.
וזה גורם להרבה בעיות, וקשיים, ותסכולים.

 

[מולטיגרפיה]

אני בזמנו מאוד רציתי.
אפילו קבעתי פגישה עם בנט שהיה אז שר חינוך
זה רעיון מקסים אבל דורש המון אמביציה וכוח עמידות בביורוקרטיה
תחשבי על מנהלות הביצפרים הרגילים שאת גונבת להן את כל המחוננות מהכיתות

אל תגזימי,
אני כמעט לא מכירה בנות שיכולות להקרא מחוננות
באח לא כמה מכיתה או משכבה.
לא כל מי שמקבלת 100 במחנים היא מחוננת..

 

[0520]

לפני כמה שנים מאוד התחברתי לרעיון,
נהניתי מהחלום שתהיה מסגרת למחוננים, מוסד מותאם, מפוקח ושמור

עברה תקופה, ועכשיו הכל נראה לי הרבה פחות ריאלי ובעיקר - פחות מתאים
בעיקר בגלל ההסתכלות, מאמינה שתתפתח עליונות מסוימת
מכירה הרבה מחוננים, שהרישום לתוכניות כאלו ואחרות גרם להם לניתוק מהנורמה,
להסתכלות שונה על ערכים שהיו חשובים מאוד להורים ולהאדרת שכל וידע בצורה ההזויה

כן חושבת שצריך, ואפילו חובה לתת מענה ברמה הפרטית,
מכירה מקרוב כמה כאלו

אחד מהם, ילד קטן בן 10, לומד עם סבא (פנסיונר) בישיבה קטנה בירושלים,
ההתחככות עם בחורים שמבינים את הסברות שלו, מעריכים את השאלות שמציב - עושה לו ממש טוב
מעבר לזה הוא לומד מתמטיקה מהספרים של אחותו (יואל גבע, כיתות תיכון) ואוהב לקרוא אינציקלופדיות
המענים המותאמים האלו הפחיתו אצלו התנהגויות לא רצויות שהיו לו לפני (התפרצויות כעס ובכי לא תואצי גיל, קשיים חברתיים)

מכירה מחוננים שפתחו תלות וערך בשכל, שהחרדה לשמור על המקום והסביבה התחרותית הביאה אותם למקרי קיצון

 

[נני5]

אני יודעת שיש תוכנית שקוראים לה 'אמירים'
התוכנית מיועדת למחוננות בבית הספר,
זה לא לימודים שונים מכולם, אלא אוספים את המחוננות לפי קבוצות גיל
ונותנים להן שעה שבועית [אולי יותר] שבה יש להן מישהי שמאתגרת אותן
לדוג' חוג 'כתיבה יוצרת'

 

[nc]

אני יודעת שיש תוכנית שקוראים לה 'אמירים'
התוכנית מיועדת למחוננות בבית הספר,
זה לא לימודים שונים מכולם, אלא אוספים את המחוננות לפי קבוצות גיל
ונותנים להן שעה שבועית [אולי יותר] שבה יש להן מישהי שמאתגרת אותן
לדוג' חוג 'כתיבה יוצרת'

זה נקרא יום שליפה, ורוב השיעורים שם מרשימים הרבה יותר מכתיבה יוצרת.
לחלוטין לא מתאים לילד חיידר חרדי (מעורב, העמקה בלימודי חול כשאין לו שום בסיס בהם).

 

[כותבת הרבה]

1. יש אמירים גם בממ"ח ובבני יוסף
מותאם לחלוטין
עיקר העיסוק בקשיים רגשיים
ותקשורת בינאישית
שהן בעיות מצויות אצל מחוננים

2. הספר אחד מאלף
נותן הצצה
(בהקצנה כמובן)
גם לסוגיה זו

חשוב להכיר בקושי הרגשי
והמעשי (שיעמום בכיתה לדג')

הרבה נחת מכולם!

 

[מאורגנת]

אני יודעת שיש תוכנית שקוראים לה 'אמירים'
התוכנית מיועדת למחוננות בבית הספר,
זה לא לימודים שונים מכולם, אלא אוספים את המחוננות לפי קבוצות גיל
ונותנים להן שעה שבועית [אולי יותר] שבה יש להן מישהי שמאתגרת אותן
לדוג' חוג 'כתיבה יוצרת'

אגב הכניסה לתכנית הזו
לא מחייבת מבחן התאמה
(אחותי מרכזת תכנית אמירים בבי"ס ממ"ח)
היא טוענת שרב הילדים שם מוכשרים
לא מעבר לזה

 

[דדד]

אל תגזימי,
אני כמעט לא מכירה בנות שיכולות להקרא מחוננות
באח לא כמה מכיתה או משכבה.
לא כל מי שמקבלת 100 במחנים היא מחוננת..

וזאת גם בעיה.
נניח שפותחים בית ספר כזה. יש לנו 100-200 בנות מכל קצוות הקשת החרדית.
מי ינהל אותו?
על פי אילו ערכים הוא יפעל?
בציבור החרדי יש הרבה מאד ניואנסים משתנים בין קבוצה לקבוצה.
לגבש את כל הקבוצות יחד רק בגלל רמת האייקיו עלול להיות מורכב.

ו @0520 ממש נהניתי מהתגובה שלך.
מהכרות קרובה, זאת שיטה מצוינת שעובדת, ומרגילה את הילד להרבה מאד ערכים טובים בחיים.

 

[nc]

תוכלי להרחיב על זה?
זה מתאים גם לילדי חיידר?

לא הייתי נותן לילדי לשהות במסגרת של מכון וויצמן.

אחרי שביררתי שעות על החיידר והבית ספר המתאימים לחינוך שלנו, חושש מכל דבר שמגיע ממקורות אחרים [אולי זה רק אני]

אין כאן "שהות" במסגרת,זו תכנית ללמידה עצמית בבית.
צריך לבדוק לגופו של קורס אם לילד יש את הבסיס בשביל להעמיק.
אגב, מתאים גם לילדים סתם חכמים ואוהבי למידה.לאו דוקא למחוננים.

 

[rivkic]

אין כאן "שהות" במסגרת,זו תכנית ללמידה עצמית בבית.
צריך לבדוק לגופו של קורס אם לילד יש את הבסיס בשביל להעמיק.
אגב, מתאים גם לילדים סתם חכמים ואוהבי למידה.לאו דוקא למחוננים.

הבת שלי לומדת לבד המון.
לא חסר חומר זמין, בכלל לא זו הבעיה שלי.
אני מרגישה שהמסגרת שהיא נמצאת בה מאוד לא מתאימה לה
אני פשוט רואה אותה פורחת בסגר, וכואב לי הלב

 

[גילגולונת]

אין כאן "שהות" במסגרת,זו תכנית ללמידה עצמית בבית.
צריך לבדוק לגופו של קורס אם לילד יש את הבסיס בשביל להעמיק.
אגב, מתאים גם לילדים סתם חכמים ואוהבי למידה.לאו דוקא למחוננים.

אז זה לא פ ותר את השיעמום של הילד בשעות הלימודים בחידר?
הוא כבר קפץ כיתה. פתרון שטחי ביותר שמספיק לעשרים דקות

 

[מולטיגרפיה]

וזאת גם בעיה.
נניח שפותחים בית ספר כזה. יש לנו 100-200 בנות מכל קצוות הקשת החרדית.
מי ינהל אותו?
על פי אילו ערכים הוא יפעל?
בציבור החרדי יש הרבה מאד ניואנסים משתנים בין קבוצה לקבוצה.
לגבש את כל הקבוצות יחד רק בגלל רמת האייקיו עלול להיות מורכב.

ו @0520 ממש נהניתי מהתגובה שלך.
מהכרות קרובה, זאת שיטה מצוינת שעובדת, ומרגילה את הילד להרבה מאד ערכים טובים בחיים.

גם
וגם לא בטוח שהייתי מבדילה את הבת שלי משאר בנות גילה.
יש לזה גם השלכות..

 

[מאורגנת]

אז זה לא פ ותר את השיעמום של הילד בשעות הלימודים בחידר?
הוא כבר קפץ כיתה. פתרון שטחי ביותר שמספיק לעשרים דקות

רוצה קצת לעודד
לא אבחנתי את הבן שלי
אבל הרבה בחיידר הגדיר אותו בכיתה ב
רמה לימודית של כיתה ו'
רמה רגשית חברתית מגרד את כיתה ב'...

את האמת אכלנו קש ותבן מכיתה ב' עד כיתה ז
אבל
בחיידר הרמה הלימודית בכיתות הגבוהות היתה גבוהה מאוד
והוא התחיל לפרוח
הבעיות החברתיות ובעיות המשמעת
נעלמו כלא היו
היום הוא בישיבה קטנה מעולה
עם רמת לימודים גבוהה והוא פשוט פורח
יש אופציות למחוננים בציבור שלנו
אבל בגיל הבוגר יותר

 

[0520]

הבת שלי לומדת לבד המון.
לא חסר חומר זמין, בכלל לא זו הבעיה שלי.
אני מרגישה שהמסגרת שהיא נמצאת בה מאוד לא מתאימה לה
אני פשוט רואה אותה פורחת בסגר, וכואב לי הלב

תוכלי למקד מה את רואה שעושה לה טוב?
יש כל כך הרבה מאפיינים אישיותיים שיכולים להסביר

פחות מסתדרת בחברה?
השיעורים משעממים?
רמת השיח?
מיומנויות?

זוכרת איך בהרצאה מסוימת, הדוקטור תיארה התרחשות מסוימת וניתחה את המצב
הבנו מיד את התרחיש (היגיון פשוט יחד עם היכרות בתחום הספציפי מיד הובילו לתוצאה)
אך היא חזרה עליו פעם נוספת, אחריה חילקה אותנו לקבוצות לנתח את ההתרחשות
לקינוח נתנה לנו דף עבודה להשלים, ובסוף הפעילה מצגת שחזרה על הכל

הרגשנו בזבוז זמן, היתה נוכחות ולכן לא התאפשר לצאת
וכמובן שאסור להתעסק בטלפון תוך כדי או להשלים מטלות, הילדים בבית מחכים לאמא
זוכרת את הקוצים וההרגשה המתסכלת

אחרי יותר מחצי שעה, הסבירה לנו את הסימולציה,
ההרגשה של מריחת הזמן, שעמום וחוסר אתגור מחשבתי גררו את תחושת הכעס וחוסר האונים

בגדול הרעיון זה לשחרר, לתת חשיבות לכללי הזמן ומקום (להיות נוכחת בכיתה, בזמן, בקביעות)
מעבר לאלו, בדיוק כמו שלילד עם הפרעת קשב יאפשרו התעסקות עם סליים, לאפשר לה עיסוק בחומרים מתאימים,
ולתת תחושה שהיא חשובה ומוערכת מהסיבות הנכונות.

(חשוב לשים לב גם להקנות מיומנויות, הבדלי מעמדות, פריקת תסכולים באופן מבוקר)