איננה-במלרע! משנה את המשמעות?

חייט

משתמש פעיל
ולמה צערה ומצרימה מלעיל
והענין שווה הדגש של המלה היכן שהשורש מסתיים ולכן צוער היא המלה וההא הוא במקום ל צוער
ולכן נשאר במלה עצמה ובעין שהיא גרונית לא שמנו ממילא נשאר בצדי
וכאן שורש המלה אין והנון וההא במקום היא פירוש אין היא במלה אחת איננה
ולכן התוצאה מלעיל
מקווה שהובנתי
 

חייט

משתמש פעיל
ולמה צערה ומצרימה מלעיל
והענין שווה הדגש של המלה היכן שהשורש מסתיים ולכן צוער היא המלה וההא הוא במקום ל צוער
ולכן נשאר במלה עצמה ובעין שהיא גרונית לא שמנו ממילא נשאר בצדי
וכאן שורש המלה אין והנון וההא במקום היא פירוש אין היא במלה אחת איננה
ולכן התוצאה מלעיל
מקווה שהובנתי
 

חייט

משתמש פעיל
@גידל
ולמה צערה ומצרימה מלעיל
והענין שווה הדגש של המלה היכן שהשורש מסתיים ולכן צוער היא המלה וההא הוא במקום ל צוער
ולכן נשאר במלה עצמה ובעין שהיא גרונית לא שמנו ממילא נשאר בצדי
וכאן שורש המלה אין והנון וההא במקום היא פירוש אין היא במלה אחת איננה
ולכן התוצאה מלעיל
מקווה שהובנתי
 

גידל

משתמש פעיל
כאן שורש המלה אין והנון וההא במקום היא פירוש אין היא במלה אחת איננה
ולכן התוצאה מלעיל
דברים ד'יב' וַיְדַבֵּ֧ר... וּתְמוּנָ֛ה אֵינְכֶ֥ם רֹאִ֖ים זוּלָתִ֥י קֽוֹל׃
דברים א'לב' וּבַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה אֵֽינְכֶם֙ מַאֲמִינִ֔ם
כאן שורש המלה אין, והכף והמם במקום אתם, פירוש אין אתם, במלה אחת-אֵינְכֶ֥ם,
לדבריך, גם כאן צריך להיות מלעיל !!!???
 
נערך לאחרונה ב:

גידל

משתמש פעיל
ולמה צערה ומצרימה מלעיל
והענין שווה הדגש של המלה היכן שהשורש מסתיים ולכן צוער היא המלה וההא הוא במקום ל צוער
ולכן נשאר במלה עצמה ובעין שהיא גרונית לא שמנו ממילא נשאר בצדי
יש לחלק בין צערה ומצרימה לנידון שלנו, שם זה הא במקום למד, במקום לצוער צערה, לא יתכן לתת מקום של כבוד להא האחרונה (צערה), אבל ב"איננה" יש אפשרות שהמלרע תהיה בנון השניה ולא בהא, (איננה איננה)?
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
הדגש של המלה היכן שהשורש מסתיים
חידוש גדול. לכאורה צערה הוא על משקל גֹּשְׁנָה, והוא מלעיל מטעם אחר ולא כי אי אפשר להטעים את הע'. ודאי שאפשר להטעים, לא מדובר פה על דגש אלא על הטעמה. ולפי דברי כבודו הר' גם היא מהשורש, ולמה לא נטעימנה?
מה פירוש "גזרת הכתוב"? האם יש הסבר כלשהו מגזרת הכתוב? מדוע גזרת הכתוב גורם למלה להיות לעיל?
כנראה לא הובנתי. כוונתי היא שקוראים מלעיל כי ככה כתוב בתורה, ובין אם אנחנו מבינים ובין אם לאו ככה צריך לעשות.

ואין לי הסבר למה פתאום מוסיפים ' ֶנּוּ'/' ֶנָּה' כדי לציין זכר/נקבה (שזה דומה לפועל בעתיד - "יקריבנה", אבל פה זה לא פועל ולא עתיד) ולא מספיק ו/ה כמו ברוב המקומות.
 

חייט

משתמש פעיל
דברים ד'יב' וַיְדַבֵּ֧ר... וּתְמוּנָ֛ה אֵינְכֶ֥ם רֹאִ֖ים זוּלָתִ֥י קֽוֹל׃
דברים א'לב' וּבַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה אֵֽינְכֶם֙ מַאֲמִינִ֔ם
כאן שורש המלה אין, והכף והמם במקום אתם, פירוש אין אתם, במלה אחת-אֵינְכֶ֥ם,
לדבריך, גם כאן צריך להיות מלעיל !!!???
אכן רק יש שקולים נוספים והיכן שאפשר להתבלבל בין זכר לנקיבה
יהיה מלרע
היינו להדגיש המם סופית
 

חייט

משתמש פעיל
חידוש גדול. לכאורה צערה הוא על משקל גֹּשְׁנָה, והוא מלעיל מטעם אחר ולא כי אי אפשר להטעים את הע'. ודאי שאפשר להטעים, לא מדובר פה על דגש אלא על הטעמה. ולפי דברי כבודו הר' גם היא מהשורש, ולמה לא נטעימנה?

כנראה לא הובנתי. כוונתי היא שקוראים מלעיל כי ככה כתוב בתורה, ובין אם אנחנו מבינים ובין אם לאו ככה צריך לעשות.

ואין לי הסבר למה פתאום מוסיפים ' ֶנּוּ'/' ֶנָּה' כדי לציין זכר/נקבה (שזה דומה לפועל בעתיד - "יקריבנה", אבל פה זה לא פועל ולא עתיד) ולא מספיק ו/ה כמו ברוב המקומות.
אכן צריך לתקן ולומר לפי המלה ולא לפי השורש
סליחה על הטעות ותודה על ההערה
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
לפני הכל: הכותבים דלעיל ניסו לקרוא 'איננה' במלרע? איך זה נשמע?
מה הקשר איך זה נשמע? יש לך בתהלים כו"כ פעמים 'רומה' במלעיל ובמלרע (באותה משמעות), 'עורה' במלעיל ובמלרע (כנ"ל), וגם אם זה יישמע מוזר - בכל מקום הוא על פי המסורה. 'איך זה נשמע' אינו נימוק...
 

גידל

משתמש פעיל
ואין לי הסבר למה פתאום מוסיפים ' ֶנּוּ'/' ֶנָּה' כדי לציין זכר/נקבה (שזה דומה לפועל בעתיד - "יקריבנה", אבל פה זה לא פועל ולא עתיד) ולא מספיק ו/ה כמו ברוב המקומות.
ההסבר הוא שתוספת הנון השניה בא להורות על ל' נקבה, כמו שכתוב בבהרת-נקבה (פסו' כו') וְאִ֣ם ׀ יִרְאֶ֣נָּה הַכֹּהֵ֗ן ובנגע-זכר כתוב (נג') וְאִם֮ יִרְאֶ֣ה הַכֹּהֵן֒.
פה זה לא עתיד??:eek:
אני חושב שכן! כלומר אם הכהן יראה שהבהרת איננה שפלה... והסגירו הכהן...
 
נערך לאחרונה ב:

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
כנראה לא הובנתי.
כמעט בלתִי־אפשרי להגות 'איננה' במלרע (אין שום דמיון ל'רומה' או 'עורה'), וזה גופא הסיבה למלעיל שהונח בה.
ְִ
למה כמעט בלתי אפשרי? אם אפשר להגות הִנְנִי במלרע, מדוע א"א גם 'איננה' במלרע?
ההסבר הוא שתוספת הנון השניה בא להורות על ל' נקבה, כמו שכתוב בבהרת-נקבה (פסו' כו') וְאִ֣ם ׀ יִרְאֶ֣נָּה הַכֹּהֵ֗ן ובנגע-זכר כתוב (נג') וְאִם֮ יִרְאֶ֣ה הַכֹּהֵן֒.
פה זה לא עתיד??:eek:
אני חושב שכן! כלומר אם הכהן יראה שהבהרת איננה שפלה... והסגירו הכהן...
תוספת הנו"ן אינה באה להורות על נקבה - הה"א (איננה) שבסוף מורה על נקבה. הרי אפשר לומר יראנו (=יראה אותו), בתוספת נו"ן, וגם יראהו (=יראה אותו) בה"א ובתוספת וא"ו, יבקשנו (=יבקש אותו) וכן יבקשהו. ההבדל בין זכר לנקבה הוא התוספת שבסוף המלה - וא"ו או ה"א (איננו או איננה). ואגב, גם 'אינו' ו'אינה' הן צורות נכונות, בלי תוספת הנו"ן.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  5  פעמים

לוח מודעות

למעלה