סיפור בהמשכים איך תמיד זה קורה לי?!

לוטם

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים

לוטם

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים

לוטם

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
אני מתגעגעת אליהםםםם
ולא מספיק היה ברור לי , הם תאומים?
אני קצת עמוסה בזמן האחרון, אז מקווה לעלות משהו בקרוב.
לא. הם לא תאומים. אלי יותר גדול ממורדי בשנתיים.
 

REBEKA997

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
אני קצת עמוסה בזמן האחרון, אז מקווה לעלות משהו בקרוב.
לא. הם לא תאומים. אלי יותר גדול ממורדי בשנתיים.
לאאאאאאא
בבקשההה לאאאאאאאאא
יש לי רעיון
אולי נלך כמה שנים קדימה? אני מסוקרנתתתת
 

לוטם

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
הטלפון מצלצל. אמא עונה. "הלו?"

"אמא, שבוע טוב!"

"אלי! מה נשמע? איך היה בשבת?" היא מבררת מייד, בחיוך, מסיימת לגרוף את המים מהשיש.

"ברוך ה', היה ממש כיף". קולו חי. חיוני.

"יופי ברוך ה'. איך היה האוכל? החברים?" אלי יצא לשבת גיבוש עם חבריו מהישיבה הקטנה. והוא נשמע ממש טוב. ב"ה. החודשים של תחילת השיבה הגדולה לא היו לא קלים כל כך.

"הכול היה טוב". החיוך שלו נשמע גם מהמרחק בו הם נמצאים פיזית זה מזה, עובר דרך הקו, שוכן על פניו באורח קבע. אמא מרוצה, מבחינה בקצה עיניה במורדי יוצא מהבית עם סיגריה ופחית, נזכרת.

"אתה הולך השנה להתרים לפורים נכון?" זה ברור לה, היא לא מחכה לתגובה, "עם מי?"

"אני הולך עם עוד חבר אחד. לוין". הוא לא מפרט יותר מידי, מעדיף שלא.

"מתי אתם הולכים?" היא מתיישבת על הספה, מסמנת לקטנים לגשת למיטות.

"כל השבוע יש את ההתרמות".

"אין לכם לימוד כל השבוע?"

לא משהו מסודר, אולי סדר אחד. כל השבוע התרמות". הוא צוחק אל חברים שלו שנמצאים סביבו, מעודדים אותו. "מזכירים לי ש'עת לעשות...' וכו'" הוא מצטט את ראש השיבה שלהם, בתזכורת חבריו הנמרצים.

"אני סומכת עליך שתמצא זמן ללמוד". אמא שלו גאה בו. אולי יותר מידי. "תלך עם התמונה של הבית של הראש ישיבה שלך", אמא שלו מציעה, צוחקת. "בטוח יתרמו".

"ברור. מה השאלה בכלל?!" אלי מגחך. בית שנראה כמו בקתה מלפני מאה שנים. יתרמו בקצב הזה גם שטח לבית שלו.

"בקיצור, מה התכנון?" אמא שלו קלטה אותו על השנייה הראשונה, רוצה לדעת מה הוא מתכנן.

"אוף. אמא".

"נו. אני רוצה לדעת".

"בעיקרון תכננו להתרים ביום הראשון אלף שקל ואז ללכת לשאר השבוע לצפון". אלי מגלה בקול אדיש מעט, מסמן לחבריו להיות קצת יותר בשקט.

"מתמיד ממש". היא צוחקת. "אין מילים".

"קצת חופש". הוא מושך בכתפיו.

"אני בעד, אבל לא נתנו לכם את הזמן הזה כדי להתרים? לא נתנו לכם יעד?"

"נתנו, בטח, אבל אל תדאגי, נוציא ממי שאנחנו מתארחים אצלו עוד כמה מאות, יהיה בסדר".

"אם אתה מדבר ככה", אמא שלו נאנחת, "מי יודע מה מורדי מתכנן..."

"נו, אני מאמין שתדעי את זה בסוף". אלי מבטל. נכון שהבחור הזה לא ישב בשקט על משמריו, אבל הוא גם לא ילך יותר מידי רחוק...

"בסוף. אחרי מעשה". היא מדייקת.

אלי צוחק שוב. "יאללה אמא, שבוע טוב, נדבר".
 

לוטם

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
"מורדי!"

"כן, אמא?" הוא יוצא מהחדר שלו, משפשף את מצחו. "אוף!"

"מה עכשיו?"

"הפוני". הוא עונה בכעס. "לא גדל. הסתפרתי כבר לפני שלושה שבועות".

"לא נורא. לדעתי אתה נראה ככה הרבה יותר נורמלי, לפני זה היית נראה כמו אריה אחרי קרב, במיוחד אחרי הסוודרים האלו שאתה מסתובב איתם". היא פוזלת לכיוון הסוודר שהוא לובש עכשיו. לא יותר טוב מאריה אחרי קרב...

"טוב". הוא מתייאש. "מה את רוצה?"

היא רגילה לסגנון, לא מתרגשת. "אתה הולך להתרים?"

"כן. בטח. נראה לך אני אפסיד את זה?"

"לא יודעת. לא חשבתי שתתלהב מזה". אמא שלו אומרת את האמת.

"בטח. זה אחד הצחוקים". הוא מגחך בקול צרוד משהו.

"אתה בטוח?" היא לא רוצה שיחזור לה אחרי יום אחד עם הבטחה שהוא לא יוצא להתרים יותר לעולמי עד. "זה הולך להיות שבוע ממש וחם ומעייף ו..."

"כן, אמא. בטוח. אנחנו הולכים שלישיות, השלישיה שלי הכי נורמלית, הולך להיות כיף". הוא משכנע אותה.

"ומה אתה מתכנן?"

"למה 'אתה'?"

"כי שמעתי את התוכניות של אלי". והיא לא הולכת לפרט לו אותן, זה מיותר לגמרי. לא חסר לה שני בנים בצפון הארץ במקום לשאת בעול ולהתרים לישיבות שלהם. "אז מעניין אותי מה שלך".

"לא משהו מעניין, את יודעת, רגיל".

"נו, מורדי באמת". הבחור הזה הוא הכי לא רגיל שיש בעולם.

"טוב, אז אני שניה הולך לאבא לשאול אותו שאלה הלכתית ואני בא לספר לך". הוא נכנע מהר. נעלם.

היא חזרה למטבח, מכינה לעצמה קפה. מה שבטוח בטוח.

***

הוא חזר אחרי שלוש דקות. מהורהר.

"מה קרה?"

"אני צריך לבדוק עוד משהו". הוא מתיישב על המדרגות.

"אין בעיה, בינתיים רק תגלה לי מה התכניות שלך לכבוד שבוע הבא?"

"אנחנו מתכוונים לומר לחלק מהתורמים שאנחנו אוספים כסף לבחורי ישיבות".

"אוקי". היא לא מבינה את העוקץ הטמון במילים שלו.

מורדי מכניס את החיוך שלו חזרה לבטן. "ולחלק נגיד שאנחנו אוספים כסף לישיבה קדושה".

"נו?" היא לוגמת מהקפה בזהירות.

"מאלה שנגיד להם את האפשרות הראשונה-"

היא משלימה אותו: "שאתם אוספים לבחורי ישיבה".

"כן". הוא מסכים בחיוך זדוני מעט. "אז ניקח את הכסף לעצמנו".

היא משתעלת.

"על זה לא חשבתי". היא המומה. "אז מה אתה עוד צריך לבדוק?"

"מבחינה הלכתית. אם זה בסדר". הוא חותם. "יצאתי".
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קמד

א לְדָוִד בָּרוּךְ יְהוָה צוּרִי הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה:ב חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי:ג יְהוָה מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ:ד אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר:ה יְהוָה הַט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ:ו בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּם:ז שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר:ח אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר:ט אֱלֹהִים שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ:י הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה:יא פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר:יב אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל:יג מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ:יד אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ:טו אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהוָה אֱלֹהָיו:
נקרא  2  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה