סיפור שהיה
יום אחד הגיעה אלי אשה עם פחד ודמעות בעינים וסיפור שהבן שלה בת"ת ידוע חזר עם חולצה מוכתמת בדם, חבר, ילד בן 8 או 9, ממשפחה של תלמידי חכמים, פגע בו, מכות חזקות בפנים, שהחולצה, הציצית והגופיה מוכתמות בדם. וזה לא היה המקרה הראשון שהוא הכה אותו, רק שהפעם ההיא הוא עבר כל גבול.
האבא, של הילד המוכה, ת"ח מוכר, (שאם הייתי מזכירה את שמו, אף אחד לא היה מאמין, רק מי שראה את המקרה) הלך לילד המכה, ופשוט הכה אותו. ואמר לו, זה שהבן שלי לא מחזיר לך, כי אמא שלא לא מרשה לו ליגוע באף אחד, גם אם הוא מקבל מכות, אבל זה לא אומר, שבגלל זה אתה תעשה מה שאתה רוצה.
האמא באה מפוחדת,
האם יתכן שיקחו את בעלה לבית הסוהר?
ומה עושים?
אמרתי לה, שעכשיו כבר אין מה לעשות, וכן, יתכן, שיקחו אותו לבית הסוהר, אבל גם, הילד שלה נמצא באמת בסכנה מסויימת.
ומה שקרה זה, שמאז הילדים חברים.
עברו מאז הרבה שנים, שניהם נשואים ואבות לתינוקות חמודים, והם עדיין חברים.
ושלא אובן לא נכון, האלימות לא נכונה, מסוכנת, ולא בגלל המשטרה, אלא מסוכנת לחינוך, ולאישיות, לאימון ועוד.
אבל לא בהכרח מזיקה לפוגע ולנפגע. תלוי במקרה, במינון.