עזרה איך עוזרים לילד שחווה התעללות בכיתה?

[מרציפן]

ילד בכתה ו' חווה התעללות נמשכת מאחד הילדים בכתה [ילד כוחני] שככל הנראה נובעת מקנאה. כמה שמדברים עם הצוות - זה לא עוזר כלום, [פעם זה היה על ידי מכות, וזה פחת אמנם - כנראה בעקבות עזרת הצוות, אבל זה עדיין על ידי הרבה זלזול ופרצופים וכדו'] בפועל המתוק חוזר הביתה כל יום עם דיכאון ועצבות על הפנים ואף בכיות.
מה עושים?? למישו יש ניסיון??

 

[אנוכי]

טיפול ריגשי וכהנה מתאימה- ןהעברת תלמוד תורה,
חבל על הביטחון עצמי- אם נשאר לו מעט, וחבל על הילד הילדות והשנים הללו.

 

[michal2100]

לחזק אותו בבית!
לדבר הרבה, לתת לו לפרוק ולספר, להשתתף איתו בכאב, להכיל אותו
ולהסביר לו כמה הילד שמשתמש בכח נגדו הוא מסכן, אם הוא מדבר בצורה כוחנית כנראה מאחורה מסתתרת דמות חלשה

לתת לו תפקידים, אחריות, במה שהוא אוהב, לשים לו מידי פעם פתק מעודד בתיק/קלמר עם שוקולד וכד'

 

[חולמנית]

עדין זה לא יעזור,
אתם יודעים מהי רמת ההצקה.
צריך לדעת עד איפה לצפות מהילד להתמודד (כמובן עם תמיכה אין סופית, ומתי לקום ולומר- סטופ! צריך לחשוב הלאה אולי מעבר של חידר. אבל צריך לוודא שאין איזושהי התנהגות בילד שבלי לשים לב מושכת אליה את ההצקות. ואז ללא טיפול רגשי וכד' גם המעבר חידר לא יעזור.
בינתיים תתפללו ותתפללו ותתפללו-----

 

[דבורה לוינסון]

לא לשלוח אותו.
ברצינות. לא הייתי שולחת ילד למקום שהוא סבל עבורו.
ואם הבנתי נכון, והצוות לא פועל בנידון/לא מצליח לפעול, אז עוד יותר הייתה מתחזקת אצלי המסקנה הנ"ל.

 

[קפה שחור חזק]

אולי לשאול אל חיים ולדר..

 

[נני5]

הבן שלי בן 10 עבר פעם התעללות פיזית נוראית מצד ילד אחר, [הוא כמעט קרע לו את 2 האוזניים!] ב"ה הוא שיתף אותנו במה שעבר. למזלנו עוד באותו יום פגשנו את הילד שהתעלל בו, ניגשתי לילד והזהרתי אותו קשות עם איום משמעותי [שלא התכוונתי ליישם, אבל זה לא משנה].
בשבועיים הראשונים הילד סיפר לכל הכיתות על האיום שלי ושלח ילדים אחרים שינסו להתחיל איתו, אבל הוא עצמו לא העז להתקרב אליו. הזהרתי את בני שיתרחק מאותו ילד. ואם הילד מגיע להציק לו, שיחזור לכיתה או למלמד שלו, אבל העיקר - שיתעלם מאותו ילד.
וזהו. הילד ההוא הבין את העניין שעם הבן שלי לא מתעסקים. יותר לא שמענו ממנו כל השנה.
לפעמים ההורים הם אלו שצריכים לגשת ישירות לילד

 

[elibeli]

אצלינו מאד עזר לדבר עם ההורים של הילד הפוגע(זה אמנם היה בגיל יותר צעיר- אין לי ניסיון אם זה עוזר גם בגיל כזה)

 

[progitm]

אני חושבת שחייבים לדבר פה עם המלמדים וההורים ולהעמיד טוב טוב את הדברים על מקומם, ככה שאין מצב שזה יחזור על עצמו
אולי גם בד בבד תשלחי אותו לחוג בתחום שהוא טוב בו ככה שהביטחון העצמי שלו יעלה ובד"כ זה נותן כח לעמוד נגד דברים כאלו,

אם כלום לא עוזר (דיבורים איומים וכו'...) וזה מצב ממש מזעזע ואין אפשרות להוציא אותו משם אולי זה לא מקובל בציבור אבל כדאי שילך לאיזה חוג לחימה (יש הרבה חוגים חרדים הן במדריך והן בתלמידים) בד"כ כשהילד מראה פעם אחת את יכולותיו זה מספיק כדי שלא יעיזו להתקרב שוב(מניסיון על סיפור קרוב ששמעתי) וגם הילד שנפגע עד כה מתחיל להרגיש בטחון עצמי ויכולת להגן על עצמו ולא להיות עוד למרמס

 

[צימוק]

אצלינו מאד עזר לדבר עם ההורים של הילד הפוגע(זה אמנם היה בגיל יותר צעיר- אין לי ניסיון אם זה עוזר גם בגיל כזה)

הצוות לא ממש יכול להילחם בזה, כי אם זו לא התעללות פיזית, הילד יכול להכחיש ולומר לא אמרתי, לא התכוונתי, הוא התחיל, גם ההוא אמר, וכו'

מה שעוזר במאה אחוז זה כנ''ל, ליצור קשר עם ההורים של הילד המתעלל, כל הורה נורמלי [גם חלקי] לא יתן לילד שלו להמשיך כך, אין מה להתבייש / לא נעים וכדו', כמובן שלא לדבר באיומים אלא ענייני, ההורים כבר 'יראו' לילד מה זה...
זו גם חובתנו גם כלפי הילד המתעלל שלא ימשיך לגדול כך, גם הוא יהודי.
גם הצוות החינוכי בת''ת פונה לעזרת ההורים כאשר ילד מתעלל במלמד/מחנך.

 

[פנינה 99]

חשוב לדעת שילד מתעלל הוא ,בד"כ, ילד שעובר סבל.
קשת הקשיים רחבה מקשיים אישיים דרך הבית וכלה בבעיות לימודיות וכו' במסגרת הלימודים.
לרוב:מתעלל עבר/עובר התעללות.
לדעתי ההמלצה להורי הילד לטפל בילד ע"י יעוץ (כולל ההורים)
כדי לבדוק את המניעים.
כל איום ,הפחדה וכד' יעצימו את המצב ולא ירגיעו.
בנוסף ,כבר צינו לעיל שכדאי לבדוק או לצפות בילד הנפגע ולראות מה בו מושך את הפגיעה.
בשורה התחתונה:
לכיתה כזו יכולה להועיל תוכנית יעוצית של כ"ח ואקלים כדי לתת כלים לפוגע,לנפגע,לקהל התלמידים שתופסים תפקידים מגוונים בפרשיה.

אני מביאה את הדברים ללא הכרות של הסיפור הספציפי הזה רק כהמלצה
הרבה נחת.

 

[אהרן שטיימן]

מה שעוזר במאה אחוז זה כנ''ל, ליצור קשר עם ההורים של הילד המתעלל, כל הורה נורמלי [גם חלקי] לא יתן לילד שלו להמשיך כך, אין מה להתבייש / לא נעים וכדו', כמובן שלא לדבר באיומים אלא ענייני, ההורים כבר 'יראו' לילד מה זה...

הלוואי...(מניסיון..)

 

[צימוק]

הלוואי...(מניסיון..)

כמובן שבמקרים חריגים מותר גם להגיב ולפעול בצורה חריגה, כמו להגיע לכיתה ולדבר עם המלמד בנוכחות כולם כך שלא יוכל שלא לטפל [מספיק רק להזהיר על כך, הדבר השׂנוּא ביותר על המלמדים זה לראות הורים בתוך בניין הת''ת המבוצר], להציב אולטימטום למנהל, לנדנד [כמו נודניק...] עד שיעזור.
אם אין ברירה, פולשים גם לחדר מלמדים [מבצר בתוך מבצר] , ושם מדברים בנוכחות הצוות. כמו שההנהלה תראה בילד שיעשה 'בושות' לת''ת באוטובוס כמי שמאיים על קיומו של המוסד, כך תראה בילד המתעלל.

 

[יוסף שחק]

לא יודע מה העצה הספציפית, אני רק יודע שהורה שלא מטפל בזה בכל דרך אפשרית ולא אפשרית
הוא בעצם פושע בתפקידו כהורה !
ומי שעושה חישובים של לא נעים ומה יגידו, שידע שזה על חשבון החיים של הילד שלו,
לא רק כשהוא ילד, אלא גם כשהוא יתבגר יכולים להישאר לו צלקות.
תחשבו מה הייתם עושים אם אדם מבוגר היה מרביץ לילד שלכם מידי יום...
מבחינת הנזק לילד זה לא משנה !

כמובן אני לא מדבר על מריבות והצקות נורמלים שקורים בין ילדים

 

[היכל]

חשוב לדעת שילד מתעלל הוא ,בד"כ, ילד שעובר סבל.
קשת הקשיים רחבה מקשיים אישיים דרך הבית וכלה בבעיות לימודיות וכו' במסגרת הלימודים.
לרוב:מתעלל עבר/עובר התעללות.
לדעתי ההמלצה להורי הילד לטפל בילד ע"י יעוץ (כולל ההורים)
כדי לבדוק את המניעים.
כל איום ,הפחדה וכד' יעצימו את המצב ולא ירגיעו.
בנוסף ,כבר צינו לעיל שכדאי לבדוק או לצפות בילד הנפגע ולראות מה בו מושך את הפגיעה.
בשורה התחתונה:
לכיתה כזו יכולה להועיל תוכנית יעוצית של כ"ח ואקלים כדי לתת כלים לפוגע,לנפגע,לקהל התלמידים שתופסים תפקידים מגוונים בפרשיה.

אני מביאה את הדברים ללא הכרות של הסיפור הספציפי הזה רק כהמלצה
הרבה נחת.

לא יודע מה זה התוכנית הזאת אבל כל מילה נכונה צריך לדעת שכמעט תמיד יש סיבה למה דווקא לו מציקים והכי חשוב כמו שהזכירו לפני להעצים את הילד הנפגע ולכל המתלהמים למיניהם בבקשה תרגיעו כי לפעמים גם הבן שלכם יכול להתעלל

 

[עילום]

אצלינו מאד עזר לדבר עם ההורים של הילד הפוגע(זה אמנם היה בגיל יותר צעיר- אין לי ניסיון אם זה עוזר גם בגיל כזה)

לפעמים - גם אין מה לדבר עם ההורים
יש בתים שעוברים תקופות לא קלות - וזה משפיע על הילד מבלי ידיעה

 

[מרחבית]

אני גם בעד לעשות כל מה שאפשר על מנת להפסיק עם זה, כי אסור להתעללות להימשך!

יחד עם זה: זהירות! לא כל פעולה של הורה טובה לילד. למשל הורה שיופיע פתאום בכיתה, עלול לגרום לכאלה בושות לילד ולכזה לעג מחברים נוספים, עד שהוא יצטער שבכלל סיפר להורים, ולא רק שיסבול בחברה יותר מאשר עד עכשיו ויהיה מושא ללעג נוסף, כמו חיקוי ההורה, כינוי 'תינוק' וכדו', אלא שיפסיק לספר להורים מה עובר עליו!
ככלל לא הייתי מבצעת פעולות מהסוג הזה, כולל דיבור עם ההורה של הילד השני או עם המלמד והמנהל - בלי לדבר על כך קודם עם הילד ולראות מה תגובתו, וגם אז בזהירות יתירה! כי המחשבה שזה אולי יועיל ואולי לא, היא לא רחבה דיה. לעיתים קרובות הנזק מפעולות כאלה גדול. ועלינו להיות חכמים ולא צודקים. ילד שלועגים לו, כל פעולה עלולה לתת דלק נוסף בצורה של 'פחדן' 'מלשין' וכדו'.

ילד שסובל מזלזול, קשה מאוד לעצור את זה. זה לא כמו אלימות פיזית. זה משהו פחות מורגש ויותר סמוי ומאוד קשה למגר את זה. במקרה כזה הרבה יותר יעיל אם שייך לקרב את הילד הפוגע, להזמין אותו, לכבד אותו, לתת לו מחמאות וכדו'. כך יש סיכוי שיפסיק לזלזל. בעוד שכל מאבק יגרום למאבק נוסף מצידו - סמוי יותר. וכמו שקרה עד עכשיו - האלימות הפיזית התחלפה במשהו שפחות אפשר להילחם בו.

הרבה סייעתא דשמיא!

 

[ששונית]

מניסיון מר מאוד
ילד שעובר התעללות מילולית, פיזית או כל התעללות אחרת במקום הלימודים, הוא ילד שהולך כל יום למלחמה.
ילד במלחמה אין לו פניות ללמוד או ליצור קשרים חברתיים.
אסור, אסור ושוב אסור להאשים ילד בהתעללות נגדו.
זהו עוול נורא והוספת חטא על פשע. לא די שהוא עובר גיהנום יום יומי, עוד מפילים עליו את האשמה על כך.
ברוב המקרים לא יעזור לפנות להורי הילד, כי יש הורים רבים שמגנים על ילדיהם בכל מחיר, גם במחיר נפש של ילד, וגם אם הילד שלהם יורשע ברצח, הם יצדיקו אותו.
בעלי התקשר פעם לאבא של ילד מתעלל קלאסי ותגובת האבא היתה: "מה לעשות. יש לו רגשות קנאה כלפי הבן שלך. אני לא יכול למנוע אותו מזה".
כמו כן ברוב המקרים לא יעזור לפנות לצוות שרק מחפש שקט תעשייתי ובמקרים רבים הצוות בעצמו חושש מהילד המתעלל.
מה שכן עוזר מצד אחד לחזק כמה שיותר את הילד. להוכיח לו בכל דרך אפשרית כמה אוהבים אותו, תומכים בו ומגבים אותו. להשתתף בכאבו ולומר זאת במילים. זה לא הזמן להיות נחמדים וחינוכיים כלפי המתעלל. מותר וצריך לומר לו שהמתעלל מתנהג ברשעות והוא עתיד לתת את הדין על כך.
מצד שני להבהיר לצוות באופן הכי ברור ונחרץ שהאחריות על המתרחש מוטלת עליהם ורק עליהם, ולהציב להם אולטימטום שבמידה ועד עוד שבוע/ שבועיים ההתעללות לא פוסקת לחלוטין אתם תעבירו את הילד למקום לימודים אחר. וזה לא איום אלא התראה לפני ביצוע.
כשהצוות מתגייס נגד המתעלל בשליחה הביתה חלקית או מוחלטת ההתעללות פוסקת.
וחובת ההוכחה היא על המתעלל, כלומר מחובתו לדאוג שלמושא הצקותיו לא יהיה צל צילו של הווא אמינא לחשוב שהוא עשה נגדו משהו כי המתעללים משתמשים באמצעים בלתי ניכרים ודקיקים כמו הבעות פנים או תנועות מסויימות כדי להמשיך להתעלל, לכן הם צריכים לדעת שכל דבר שהילד הסובל יפרש כהתעללות זו אכן התעללות עד שהדבר ייפסק.
ובמידה והצוות כשל במלאכתו, חובה להעביר את הילד למקום לימודים אחר.
אל תחטאו בילד!
שחלילה לא תמרטו שערות ראשכם לאמור: "אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת"

 

[בתוכנית-מרחב אונליין]

כאשר מאבדים את האימון בצוות, והצוות לא מטפל,
אין מנוס מההעברת הילד למוסד שבו יש צוות שיודע לתפקד

 

[חייט]

יש לפעמים שעוזר
מפגש עם ההורים תחלה
ולאחר מכן כן!כן!
עם הילד המציק בנוכחות הוריו ובנוכחות הילד שלכם
ולסגור פינות בצורה נעימה אבל החלטית
בהצלחה