שאלה איך נראה בית בתקופת הגמרא?

[אלישבע גוהר]

בית מבחוץ, יש לכם אולי רפרנסים? השראות, הכוונה כלשהיא?
אשמח לעזרה בנושא.

 

[תלמידים]

אם תפרטו לצורך מה - מאמין שיוכלו לעזור יותר.
בגדול, בית רבוע, לקומה השניה הגיעו דרך מדרגות חיצוניות, וחצר ע"י כל בית, שם נעשו כל שימושי הבית.

 

[אלישבע גוהר]

אם תפרטו לצורך מה - מאמין שיוכלו לעזור יותר.
בגדול, בית רבוע, לקומה השניה הגיעו דרך מדרגות חיצוניות, וחצר ע"י כל בית, שם נעשו כל שימושי הבית.

בית מבחוץ, שלא יהיה גדול מידי, הבית של דמא בן נתינה.

 

[תלמידים]

בית מבחוץ, שלא יהיה גדול מידי, הבית של דמא בן נתינה.

אם זה לא למשניות או גמרא, כך שלא כ"כ משנה הפרטים.
בכל מקרה, בדמיוני: אבנים רבועות, בית חד קומתי, קירות עבים (רואים בחלונות עומק גדול בגלל הקיר העבה), חלונות עץ (למי היה להשקיע זכוכית...) רצפת עפר תיחוח, ורהיטים כבדים מאד. רפת דיר ולול מאחורי הבית, תנור חרס שקוע בקיר, ופעמון גדול לדלת (כזה עם ציור אריה...) עם פלסתר עליו כתוב: אבא ישן....
בכל מקרה, נשמח לדעת איך בסוף זה היה נראה...

 

[Sari FF]

דמא בן נתינה היה אדם עשיר, לא?
אולי היה לו בית גדול ומפואר יותר מהממוצע...

 

[אלישבע גוהר]

דמא בן נתינה היה אדם עשיר, לא?
אולי היה לו בית גדול ומפואר יותר מהממוצע...

לפי המקור באמת כך, אבל הבעיה שיש לי מעט מקום בדף, וצריך לראות את כל הבית, וגם פרטים באדן החלון.
כך שאני לא יכולה לצייר בית מפואר וגדול.

 

[Sari FF]

אילוצים של מאיירים...

 

[יחיאל ב.]

הבית של דמא בן נתינה.

אגב, זה מתקופת המשנה.

 

[קאפילוץ]

הוא היה שר בממלכה הרומאית

 

[עט הדר]

במוזיאון תל אביב היה פעם כזה דבר

 

[פינחס רוזנצוויג]

בכל מקרה, בדמיוני: אבנים רבועות, בית חד קומתי, בית ועל גביו עליה כתוב כל כך הרבה פעמים שכנראה לכל בית היתה עליה על גביו, לא תמיד הכניסה היתה מבחוץ אלא היו עליות שהכניסה היתה מבפנים והדייר היה מבקש רשות להכנס (כך מבואר בבבא בתרא)
קירות עבים (רואים בחלונות עומק גדול בגלל הקיר העבה), עובי הקירות לא מבואר לגמרי רק בבבא בתרא כתוב שקיר גויל עביו ששה טפחים וקיר לבנים עביו שלושה טפחים (די קרוב לעובי קיר חצוני בן זמנינו שהוא לפחות 20 ס"מ)
חלונות עץ (למי היה להשקיע זכוכית...) לא ברור מהו חלון עץ, להכניס אויר היה חלון חשוף לגמרי ללא איטום בגודל ארבעה טפחים כמבואר באהלות, והיה גם חורים בסמוך לתקרה כדי שיהיה אור. גם בקירות היו אי אלו חורים לשמירת חפצים כמו מדפים, חלק חורים נוצרו מבניה באבנים לא מסותתות וחלק חורר בעל הבית בכוונה לפי צרכיו.
רצפת עפר תיחוח, מוזכר בגמרא שבמחוזא היה הכל מרוצף, ריצוף היה מאוד מקובל גם אז.
ורהיטים כבדים מאד.לא מוזכר משקל הרהיטים אבל היו מיטות וארונות (המכונות מגדלים)
רפת דיר ולול מאחורי הבית, הרפת והדיר היו לפני הבית (בארץ ישראל לא היו דירים רק רפתות) אחורי הבית היה מקום ריק ולא שימושי להשלכת חפצים אין חפץ בהם והיה נקרא "מוקצה"
תנור חרס שקוע בקיר, תנור חרס לא שקוע בקיר אלא מונח בריצפה לפעמים עם טיט לפעמים בלי, בדרך כלל צמוד לקיר, לעיתים יוצאת ממנו ארובה דרך חור בקיר כלפי חוץ, התנור הוא עגול של חרס בגדלים שונים לצרכים שונים עם פתח מלמטה להכנסת חומרי בעירה ולפעמים פתח מהצד להכנסת פת (תלוי באזורים שונים) ומקום שפיתת קדירה ממעל, לפעמים התנור היה בצורת חרוט. תנור היה יכול להיות גבוה מאוד או נמוך הכל לפי הצורך. כל זה מבואר בכלים ואהלות
ופעמון גדול לדלת אני לא זוכר פעמון לדלת אבל בריח עץ ענק הנועל את הדלת מבפנים ודאי היה כמבואר בשבת ובכלים ובאהלות. (כזה עם ציור אריה...) עם פלסתר עליו כתוב: אבא ישן....
בכל מקרה, נשמח לדעת איך בסוף זה היה נראה...

 

[תלמידים]

בכל מקרה, בדמיוני: אבנים רבועות, בית חד קומתי, בית ועל גביו עליה כתוב כל כך הרבה פעמים שכנראה לכל בית היתה עליה על גביו, לא תמיד הכניסה היתה מבחוץ אלא היו עליות שהכניסה היתה מבפנים והדייר היה מבקש רשות להכנס (כך מבואר בבבא בתרא)
קירות עבים (רואים בחלונות עומק גדול בגלל הקיר העבה), עובי הקירות לא מבואר לגמרי רק בבבא בתרא כתוב שקיר גויל עביו ששה טפחים וקיר לבנים עביו שלושה טפחים (די קרוב לעובי קיר חצוני בן זמנינו שהוא לפחות 20 ס"מ)
חלונות עץ (למי היה להשקיע זכוכית...) לא ברור מהו חלון עץ, להכניס אויר היה חלון חשוף לגמרי ללא איטום בגודל ארבעה טפחים כמבואר באהלות, והיה גם חורים בסמוך לתקרה כדי שיהיה אור. גם בקירות היו אי אלו חורים לשמירת חפצים כמו מדפים, חלק חורים נוצרו מבניה באבנים לא מסותתות וחלק חורר בעל הבית בכוונה לפי צרכיו.
רצפת עפר תיחוח, מוזכר בגמרא שבמחוזא היה הכל מרוצף, ריצוף היה מאוד מקובל גם אז.
ורהיטים כבדים מאד.לא מוזכר משקל הרהיטים אבל היו מיטות וארונות (המכונות מגדלים)
רפת דיר ולול מאחורי הבית, הרפת והדיר היו לפני הבית (בארץ ישראל לא היו דירים רק רפתות) אחורי הבית היה מקום ריק ולא שימושי להשלכת חפצים אין חפץ בהם והיה נקרא "מוקצה"
תנור חרס שקוע בקיר, תנור חרס לא שקוע בקיר אלא מונח בריצפה לפעמים עם טיט לפעמים בלי, בדרך כלל צמוד לקיר, לעיתים יוצאת ממנו ארובה דרך חור בקיר כלפי חוץ, התנור הוא עגול של חרס בגדלים שונים לצרכים שונים עם פתח מלמטה להכנסת חומרי בעירה ולפעמים פתח מהצד להכנסת פת (תלוי באזורים שונים) ומקום שפיתת קדירה ממעל, לפעמים התנור היה בצורת חרוט. תנור היה יכול להיות גבוה מאוד או נמוך הכל לפי הצורך. כל זה מבואר בכלים ואהלות
ופעמון גדול לדלת אני לא זוכר פעמון לדלת אבל בריח עץ ענק הנועל את הדלת מבפנים ודאי היה כמבואר בשבת ובכלים ובאהלות. (כזה עם ציור אריה...) עם פלסתר עליו כתוב: אבא ישן....
בכל מקרה, נשמח לדעת איך בסוף זה היה נראה...

גמרא אני לא לומד ככה, את השטויות שלי ללמוד?!
מחצית מזאת לא ידעתי, יען מתחילת זמן חורף אני עדיין ב"לפיכך"...

 

[יואל ש.]

נ"ל שכדאי לקחת בחשבון שבאותה מסכת (ב"ב) כתוב שארמון היה מ- 6 על 6 אמות וכמו שמבואר ברש"י תחילת המס' "כל שימושם בחצר שלפני הבית" דהיינו שבפנים היו רק ישנים.. אפשר לראות דוגמה בעיר דוד.

 

[איתן_ל]

בית מבחוץ, יש לכם אולי רפרנסים? השראות, הכוונה כלשהיא?
אשמח לעזרה בנושא.

אפשר לשאוב השראה מבתי אבן ערביים כמו ליפתא....הסגנון נשאר אותו סגנון קרוב לאלף שנה בערך ככה שזה לא כזה קריטי. אם את רוצה להתעמק בפרטים יותר אדריכליים ומפותחים בזמן האמוראים העולם היהודי נחלק לשני מחנות עיקריים- בבל וארץ ישראל- בבל האימפריה שהיתה שולטת היא האימפריה הפרסית הסאסאנית כך שאמוראי בבל הושפעות מאדריכלות בסגנון זה.
ואילו בא"י האימפריה שהייתה שלטת באותה עת היא האימפריה הביזנטית ולכן האדריכלות כאן הושפעה מסגנון זה.

מקווה שעזרתי.

 

[מענדי בריל]

הנה משהו שעשיתי בזמנו לספר, אולי יתן קצת כיוונים

בהצלחה

 

[אלישבע גוהר]

הנה משהו שעשיתי בזמנו לספר, אולי יתן קצת כיוונים
צפה בקובץ המצורף 707901צפה בקובץ המצורף 707902

בהצלחה

עזר לי מאוד.
תודה!

 

[מענדי בריל]

עזר לי מאוד.
תודה!

משמח לשמוע, מחכים לשיתוף בתוצאה הסופית...