איך מנקדים נושאתו?

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

יענו נושאת אותו.
נוֹשֵׂאתוֹ?
נוֹשַׂאֲתוֹ?
נוֹשָׂאתוֹ?

כרגע אני נוטה לאחרון, כי הרי אנחנו באים להחליף פתח (כמו חוֹתַנְתּוֹ), ומצינו ששמים קמץ במקרה כזה (כמו וּמְצָאתוֹ). מצד שני זה עבר וזה הווה, ואולי אין לדמות.

 

[תגרין]

אכן, כמו השלישי.

 

[לאה ל]

מה הקשר קמץ פה
ראי דוגמא מוֹלִיכַתּוּ

 

[לאה ל]

מתנצלת ראי דוגמא מַשְׁלִיכָתוֹ

ויש לעיין

 

[אפכא מסתברא]

בעזהי"ת

יענו נושאת אותו.
נוֹשֵׂאתוֹ?
נוֹשַׂאֲתוֹ?
נוֹשָׂאתוֹ?

כרגע אני נוטה לאחרון, כי הרי אנחנו באים להחליף פתח (כמו חוֹתַנְתּוֹ), ומצינו ששמים קמץ במקרה כזה (כמו וּמְצָאתוֹ). מצד שני זה עבר וזה הווה, ואולי אין לדמות.

אכן, כמו השלישי.

אין להביא ראיה מ'ומצאתו', מאחר ש'מצא' בכל הגופים בעבר הצד"י קמוצה. לעומת זאת - יש לנו הפועל "ברא" בבנין פיעל, שבו הרי"ש צרויה, והצירה נשאר בכינוי הפעול: "כִּי יַעַר הוּא וּבֵרֵאתוֹ" (יהושע יז, יח), משמע אין לחשב את הפועל בכינוי הפעול על פי צורת השלמים, שאז בא פתח בעה"פ: "וְשִׁלַּחְתּוֹ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ" (ירמיה לד, יד).
כיו"ב: "כִּי זַעַם מִלֵּאתָנִי" (ירמיה טו, יז) [הקמץ בתי"ו בגלל ההפסק] לעומת "כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ" (תהלים צב, ה). ויש עוד.

 

[אפכא מסתברא]

מתנצלת ראי דוגמא מַשְׁלִיכָתוֹ

ויש לעיין

אין הנידון דומה לראיה משום צד שתעייני.

 

[קדיתא]

משום מה ברור לי כאפשרות הראשונה.
אם המקור היה 'נושאה אותו', יתכן שאחת מהאפשרויות האחרות היתה נכונה, אבל מאחר שהמקור הוא 'נושאת אותו' ["ותהי אסתר נושאת חן"], לכן האפשרות הראשונה היא הנראית כנכונה.
יתכן שגם הצורה 'נושאה' תקינה [מצוי הרבה בספרות התורנית 'נושאה ונותנת' במקום 'נושאת ונותנת'], ואז יש יותר מאפשרות אחת.
אבל את הכל צריך להוכיח...

 

[אפכא מסתברא]

משום מה ברור לי כאפשרות הראשונה.
אם המקור היה 'נושאה אותו', יתכן שאחת מהאפשרויות האחרות היתה נכונה, אבל מאחר שהמקור הוא 'נושאת אותו' ["ותהי אסתר נושאת חן"], לכן האפשרות הראשונה היא הנראית כנכונה.
יתכן שגם הצורה 'נושאה' תקינה [מצוי הרבה בספרות התורנית 'נושאה ונותנת' במקום 'נושאת ונותנת'], ואז יש יותר מאפשרות אחת.
אבל את הכל צריך להוכיח...

מן הדוגמאות שהבאתי מהמקרא ברור שהאפשרות הראשונה היא הנכונה.

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

בסוף נראה לי שנלך על צירי, לאור ההיענות הברוכה של חברי הפורום, ושל אִפְכָּא מִסְתַּבְרָא (כך שמעתי את הרב אברהם יוסף אומר)

 

[אפכא מסתברא]

אמנם האשכנזים (לפחות הירושלמים שבהם) אומרים אִפְּכָא מסתברא, אבל נראים לי דברי הרב מדבריהם...

 

[קובי ספייס]

ההחלטה טעות, האפשרות האמצעית היא הנכונה על משקל יולדתו (משלי יז כב), - יולדת אותו, אוכַלתו - אוכלת אותו, וכן הלאה. כך גם נושאת אותו - נושַאתו

 

[לאה ל]

ר' קובי הי"ו, מה עם מַשְׁלִיכָתוֹ, וכבר אמר אחד כאן שאין הנידון דומה לראיה, אבל למה?

 

[אפכא מסתברא]

ההחלטה טעות, האפשרות האמצעית היא הנכונה על משקל יולדתו (משלי יז כב), - יולדת אותו, אוכַלתו - אוכלת אותו, וכן הלאה. כך גם נושאת אותו - נושַאתו

אינך יכול להביא ראיה מן השלמים על נחי ל"א.

ר' קובי הי"ו, מה עם מַשְׁלִיכָתוֹ, וכבר אמר אחד כאן שאין הנידון דומה לראיה, אבל למה?

אין שום קשר בצורה ובדרך ההטיה בין 'נושאתו' (נושאת אותו) - בנין קל נחי ל"א, לבין 'משליכתו' (משליכה אותו) - בנין הפעיל שלמים.

 

[ערך רב]

נוֹשְׂאָתוֹ

 

[לאה ל]

מר ערך רב, מנין הביטחון? פרט/י סיבות, בלי מילים גבוהות כמו ר' איפכא שליט"א

 

[אפכא מסתברא]

ערך רב מסתמך על הצורה השניה של יחידה בהווה, שהיא שווה הן בשלמים והן בנחי ל"א: פּוֹקְדָה (לצד פוקדת), רופאה (לצד רופֵאת), נושאה (לצד נושאת), אבל צריך עיון אם בתוספת כינוי הפעול ממשיכים לפי הצורה השניה של היחידה או לפי הצורה העיקרית. אנסה לחפש בקונקורדנציה.
לא מצאתי דוגמת זו בקונקורדנציה, אבל ראיתי שהנקדן/ית שניקד את המשניות בתכנת 'תורת אמת' ניקד על דרך זו במסכת אבות: עוֹקְרַתּוּ וְהוֹפַכְתּוּ (שתיהן במלעיל, כמובן). מעניין לדון עמו בדבר, אילו ידענו מיהו.

 

[לאה ל]

'ערך רב מסתמך על הצורה השניה של יחידה בהווה' מנין לך? אולי הוא סתם הציע? ודי עם המילים הגבוהות, אין לי בהם שום הבנה, ניקדתי כבר המון מסמכים בלי להבין את שפת הניקוד, פשוט הקשבתי טוב בשיעור המשעמם בדיקדוק, ובמילים מסובכות אני מתייעצת עם מבינים.

 

[אפכא מסתברא]

'ערך רב מסתמך על הצורה השניה של יחידה בהווה' מנין לך? אולי הוא סתם הציע? ודי עם המילים הגבוהות, אין לי בהם שום הבנה, ניקדתי כבר המון מסמכים בלי להבין את שפת הניקוד, פשוט הקשבתי טוב בשיעור המשעמם בדיקדוק, ובמילים מסובכות אני מתייעצת עם מבינים.

מרת לאה, אם תיכנסי לפורום מתמטיקה וידברו אתך במשוואות מהמעלה השניה, בפרבולות וטנגנס וסינוס, גם כן תקראי: די כבר עם המלים הגבוהות? זו השפה המקצועית של הדקדקנים, וטוב שאת מעידה על טיב ידיעותיך.

 

[ערך רב]

אבל ראיתי שהנקדן/ית שניקד את המשניות בתכנת 'תורת אמת' ניקד על דרך זו במסכת אבות: עוֹקְרַתּוּ וְהוֹפַכְתּוּ (שתיהן במלעיל, כמובן). מעניין לדון עמו בדבר, אילו ידענו מיהו.

ירחיק עדותו...
הניקוד בתורת אמת הוא: "וְעוֹקַרְתּוֹ וְהוֹפַכְתּוֹ" (אבות פ"ג משנה י"ז) [העתקתי משם ב"העתק הדבק"].

 

[אפכא מסתברא]

אתה מכיר את הודעותי רק מהיום? עשיתי צילום מסך...