איך מנקדים את המילה הוזמו?

הדוויג

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
עדים שהוזמו.
ראיתי שיש שמנקדים הוזְמו, ויש שמנקדים הוּזַמו (ז' פתוחה), מה הנכון מביניהם?
 

@Simcha

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
מה הנכון מביניהם?
ניתן לכתוב בשני האופנים.
א. עם ז פתוחה ומ דגושה
ב. עם ז בשווא ומ לא דגושה

מתוך אתר האקדמיה

עבר
  • אני הוּזַמְתִּי
  • אתה הוּזַמְתָּ
  • את הוּזַמְתְּ
  • הוא הוּזַם
  • היא הוּזַמָּה, הוּזְמָה
  • אנחנו הוּזַמְנוּ
  • אתם הוּזַמְתֶּם
  • אתן הוּזַמְתֶּן
  • הם/הן הוּזַמּוּ, הוּזְמוּ
 

אסתיג

משתמש סופר מקצוען
בעיני נראה השווא כנכון.
ואולי בלשון העתיקה כן כתבו עם פתח, כפי שהרבו לכתוב בזמירות וכד' בצורות כאלה ואחרות, בסגנון פיוטי יותר
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
ההגיון אומר שצ"ל הוּזַמּוּ, כיון שהשורש הוא ז.מ.מ. ואם אומרים הוּזְמוּ זה נשמע כגזרת נע"ו ושורש ז.ו.מ, או כגזרת נפ"י ושורש י.ז.מ. ואם שמים דגש בז' - הֻזְּמוּ - זה כגזרת חפ"ן ושורש נ.ז.מ.
אבל מצינו פה ושם מילים מגזרת הכפולים שמתנהגות כנע"ו, לדוגמה "ה' הֵפִיר עצת גוים", "אָקוּט בדור", או כחפ"ן - "וַיַּסֵּב אלקים את העם", או כנפ"י - "כל אשר יָזְמוּ לעשות".
 

הדוויג

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
ההגיון אומר שצ"ל הוּזַמּוּ, כיון שהשורש הוא ז.מ.מ. ואם אומרים הוּזְמוּ זה נשמע כגזרת נע"ו ושורש ז.ו.מ, או כגזרת נפ"י ושורש י.ז.מ. ואם שמים דגש בז' - הֻזְּמוּ - זה כגזרת חפ"ן ושורש נ.ז.מ.
למה באמת השורש של 'הוזם הוא' ז.מ.מ. ולא ז.ו.מ. מגזרת נע"ו (כמו הורם, הוקם, הושם)?
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
בהופעל - גם שורשי פ"י, גם נחי ע"ו וגם הכפולים מקבלים ו' אחרי ה' הבניין, והם מוטים באופן זהה פרט לגופים שצויינו בשתי אפשרויות בהודעה של @Simcha, שבהם בכפולים יש פתח ודגש.
 

לוח אירועים וקורסים קרובים

למעלה