איך כותבים שחיים בעוה"ז הוא זמני - בשתי מילים אחת?

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
מה להסביר?

מה מתכוונים כשאומרים "לשון הקודש"?
האם שפת היהודים בארצות הגולה?
או עברית בהיגוי נכון - כל אחד ומנהגו?

העברית היא לשון הקודש, עיוותנו אותה מעט. אין מי שהוגה אותה נכון, יש מי שמדייק יותר ויש פחות.
ואני יודעת שהיינו מגדירים את השפות (לפני שנחשפנו להבדלי הגדרות) כשפת התורה, שפת הגמרא/תלמוד.
בארץ, שמענו את העברית, וזו היתה מבחינתנו שפת התורה, שהוגים אותה לא נכון. בגלל העדות השונות, ובהמשך, התווספו מילים חדשות.
אם כן - מהי לשון הקודש?
כשאומרים 'לשון הקודש' מתכוונים לשפה שבה נכתבו [רוב] התנ''ך, המשניות והמדרשים.
בארצות הגולה היהודים לא דיברו בלשון הקודש.
שפת התלמוד היא ארמית.
מהו 'עיוותנו אותה מעט'? מי עיוות?
העברית היא לשון הקודש שהוסיפו לה מילים רבות מבחוץ.
מה הכוונה 'אין מי שהוגה אותה נכון'? להברה האשכנזית או הספרדית?
המחקרים אומרים שההברה הספרדית היא המקורית, אם כי בוודאי היו הבדלים בין הקמץ לפתח ובין הצירה לסגול.
מהו 'בארץ שמענו את העברית'?
בארץ דיברו אבותינו אידיש או רוסית או לדינו או ערבית, ובן יהודה הכניס בכל כוחו את העברית.
 

סמינר דוד

משתמש מקצוען
זה ברור לי שלשון הקודש היא שפת התורה, השפה שבה נכתב התנ"ך, וזה בעצם העברית.

כשאנחנו קוראים בתנ"ך, אנחנו מבינים כל מילה. והאיך זו לא עברית?
הבעיה בשם "עברית"?
לא זה מה שנראה לי, כי אם כן, מה החלוקה בין עברית ללשון הקודש?
ולשאלה מי עיוות? הגלות, וזה אומר כולנו. אין שפה מדוייקת, לא האשכנזית ולא הספרדית. יש בקיעים בכל מקום. ברור שהפתח והקמץ לא יכולים להיות זהים, וברור שהאותיות ט' ות' לא יכולות להיות זהות. וברור שהאותיות ק' וכ' לא יכולות להיות זהות, וברור שהאותיות ו' וב' רפויה לא יכולות להיות זהות, וכאן הכללתי אפשרויות מהשפה האשכנזית והספרדית שהן ודאי שגויות.
בארץ - התכוונתי כשאנחנו באנו לארץ. שמענו את העברית, והיא היתה דומה לקריאת התורה.
והאמת, רק הגברים הבינו את העברית. כי הם למדו תורה.
ובכלל, אנחנו קוראים מפרשי תנ"ך, מדרשים, וחידושי תורה מכל הגלויות, הן כתובות עברית, ללא בן יהודה.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
כשאנחנו קוראים בתנ"ך, אנחנו מבינים כל מילה. והאיך זו לא עברית?
קודם כל אנחנו לא מבינים כל מילה, ואפשר לנסות לקרוא את ספר איוב... ולא לשווא יש המון מפרשים על התנ"ך. וב', זה שאנחנו מבינים את התנ"ך בזכות העברית, אין זה אומר שהוא כתוב בשפה העברית. כך למשל יש כאלו ששפת האידיש שהם מכירים מועילה להם להבין את האנגלית, אבל אי אפשר לומר שהאידיש היא אנגלית.
מה החלוקה בין עברית ללשון הקודש?
על זה היה נושא באשכול סמוך, והעברית היא שפה שמבוססת על המילים שבלשון הקודש, אלא שייבאו לה המון מילים משפות אחרות.
ולשאלה מי עיוות? הגלות, וזה אומר כולנו. אין שפה מדוייקת, לא האשכנזית ולא הספרדית. יש בקיעים בכל מקום. ברור שהפתח והקמץ לא יכולים להיות זהים, וברור שהאותיות ט' ות' לא יכולות להיות זהות. וברור שהאותיות ק' וכ' לא יכולות להיות זהות, וברור שהאותיות ו' וב' רפויה לא יכולות להיות זהות, וכאן הכללתי אפשרויות מהשפה האשכנזית והספרדית שהן ודאי שגויות.
העניין של צורת ההגייה הוא שולי לחלוטין, כיצד קוראים בתורה בזמן קריאת ולימוד התורה, אבל אין לזה משמעות על עיקר השפה הכתובה.
בארץ - התכוונתי כשאנחנו באנו לארץ. שמענו את העברית, והיא היתה דומה לקריאת התורה.
אכן, עברית דומה ללשון הקודש בהגייה הספרדית, על זה אין חולק. השאלה היא האם לאחר כל ההוספות שנעשו בה, היא עדיין לשון הקודש.
ובכלל, אנחנו קוראים מפרשי תנ"ך, מדרשים, וחידושי תורה מכל הגלויות, הן כתובות עברית, ללא בן יהודה.
חידושי התורה בדרך כלל כתובים בארמית מעורבת בלשון הקודש. ואת המדרשים ומפרשי התנ''ך, אין ספק שאם היינו כותבים אותם בעברית של ימינו, הם היו כתובים אחרת לגמרי.
 

סמינר דוד

משתמש מקצוען
העברית היא היא לשון הקודש - מעוותת.

האם מי שיודעת אידיש, יכולה לקרוא אנגלית ולהבין???

מי שיודעת עברית, בהחלט קוראת את התנ"ך ומפרשיו, ומבינה

ונפתח שולחן ערוך, והוא כתוב בשפתנו.

נכון שאם היינו כותבים את המפרשים עכשיו, היו כתובים אחרת, אבל אני לא רואה בהם שפה נוספת, להדגמה, כמו אידיש וגרמנית. אפשר לומר אולי שפה ספרותית יותר, והספרות עתיקה.

וכן להיפך, מי שלמד תורה, כשישמע בפעם הראשונה עברית - יבין.

השולחן ערוך, כתוב בשפתנו.
שירת ימי הביניים, שונה מהשירה החדשה, אבל היא כתובה בשפתנו.
אליעזר בן יהודה, לא החליף את השפה, הוא הוסיף עליה, והסלנגים שלנו הוסיפו עוד כמה נדבכים, אבל זו אותה שפה.
שפה אחת ודברים אחדים.

ספר איוב, הוא שונה מכל שאר הספרים, אבל לא בגלל השפה שלו, אלא בגלל דבריו. ויש הרבה מפרשים, לא כי המילים לא מובנות, שאם כן, היו מסבירים לנו רק את המילים, אבל המפרשים באים להסביר למה המילים האלו כך, ולמה הקשר הוא כזה ועוד.
והאם לקרוא לעברית לשון הקודש? לא!!
למרות שזו אותה שפה, עם שינויים ותוספות.
 

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
העברית היא היא לשון הקודש - מעוותת.

האם מי שיודעת אידיש, יכולה לקרוא אנגלית ולהבין???

מי שיודעת עברית, בהחלט קוראת את התנ"ך ומפרשיו, ומבינה

ונפתח שולחן ערוך, והוא כתוב בשפתנו.

נכון שאם היינו כותבים את המפרשים עכשיו, היו כתובים אחרת, אבל אני לא רואה בהם שפה נוספת, להדגמה, כמו אידיש וגרמנית. אפשר לומר אולי שפה ספרותית יותר, והספרות עתיקה.

וכן להיפך, מי שלמד תורה, כשישמע בפעם הראשונה עברית - יבין.

השולחן ערוך, כתוב בשפתנו.
שירת ימי הביניים, שונה מהשירה החדשה, אבל היא כתובה בשפתנו.
אליעזר בן יהודה, לא החליף את השפה, הוא הוסיף עליה, והסלנגים שלנו הוסיפו עוד כמה נדבכים, אבל זו אותה שפה.
שפה אחת ודברים אחדים.

ספר איוב, הוא שונה מכל שאר הספרים, אבל לא בגלל השפה שלו, אלא בגלל דבריו. ויש הרבה מפרשים, לא כי המילים לא מובנות, שאם כן, היו מסבירים לנו רק את המילים, אבל המפרשים באים להסביר למה המילים האלו כך, ולמה הקשר הוא כזה ועוד.
והאם לקרוא לעברית לשון הקודש? לא!!
למרות שזו אותה שפה, עם שינויים ותוספות.
שוב נסחפנו לדיון על עברית ולשון הקודש...
 

א יודעלע

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אינני מעוניין לגרור דיונים שאינם עניניים, רק אציין 2 נקודות בנידון
א. ישנם עיוותים מכוונים בעברית, מהידועים שבהם "ריבה" בפירוש של מרקחת פירות ו"חשמל" על כח העלעקטריק.
ב. שמעתי ווארט מעניין בדרך צחות על המדרש שאומר שהמילה "אנכי" היא לשון מצרית, ונשאלת השאלה והרי לא שינו ישראל את לשונם ? (אגב מעניין שהצירוף שמם לשונם לבושם אינו מופיע במקורות הקדומים)
התי' הוא שהם דיברו באידיש בניב מקומי כמו האידיש המושפעת מדויטש והלאדינו מספאניול, והתורה ניתנה באידיש להורות שכך היא תימסר מדור לדור.
אגב מוכח גם במקומות אחרים שלשוה"ק אף פעם לא שימשה שפת דיבור או כתיבה לחולין, ולכן פרעא לא יכל ללמוד שפה זו, ודי בזה לע"ע.
היו שלום.
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
ישנם עיוותים מכוונים בעברית, מהידועים שבהם "ריבה" בפירוש של מרקחת פירות ו"חשמל" על כח העלעקטריק.

סתם כך נחמד להעמיד דברים על דיוקם ולהעשיר קצת ידע.

א. אני מעתיק מהמלון של ב"י ערך 'רבה':
upload_2019-8-14_22-59-59.png


upload_2019-8-14_23-0-10.png


upload_2019-8-14_23-0-18.png


על הגלגולים שהובילו לאמרה על הטעות שלו בחז"ל 'ריבה הכתוב מיני מרקחת' ראו בקובץ המצורף. לשון זה של חז"ל בוודאי אינו בנמצא.

ב. לגבי חשמל, איני מחובר כעת למשאבי מקורות וכוח. באופן כללי אומר שבפשט הפסוק 'חשמל' אינו מראה קדוש, אלא המראה הקדוש של יחזקאל תואר שם כמראה החשמל, שלפי המפרשים שם הוא ברק או חלק הזך שבאש וכדומה.

ב. שמעתי ווארט מעניין בדרך צחות על המדרש שאומר שהמילה "אנכי" היא לשון מצרית, ונשאלת השאלה והרי לא שינו ישראל את לשונם ? (אגב מעניין שהצירוף שמם לשונם לבושם אינו מופיע במקורות הקדומים)
התי' הוא שהם דיברו באידיש בניב מקומי כמו האידיש המושפעת מדויטש והלאדינו מספאניול, והתורה ניתנה באידיש להורות שכך היא תימסר מדור לדור.
אגב מוכח גם במקומות אחרים שלשוה"ק אף פעם לא שימשה שפת דיבור או כתיבה לחולין, ולכן פרעא לא יכל ללמוד שפה זו, ודי בזה לע"ע.
כבר האריכו בהקשר לקריאת שם 'משה' משורש 'משיתיהו' ע"י בת פרעה.
 

קבצים מצורפים

  • אברמסון ש %28ממ%29%2C דעת חז%27%27ל בפירוש %27תופיני%27%3B לבירור ענין ריבה.pdf
    KB 502.9 · צפיות: 25

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
אגב מוכח גם במקומות אחרים שלשוה"ק אף פעם לא שימשה שפת דיבור או כתיבה לחולין, ולכן פרעא לא יכל ללמוד שפה זו
היכן מוכח? לא ראיתי דבר כזה, אבל את ההפך ראיתי: "ת"ר: ששה דברים נאמרו בבני אדם, שלשה כמלאכי השרת, שלשה כבהמה. שלשה כמלאכי השרת: יש להם דעת כמלאכי השרת, ומהלכין בקומה זקופה כמלאכי השרת, ומספרים בלשון הקדש כמלאכי השרת" (חגיגה טז.)
"אמר אביי: דברים של חול מותר לאומרן (בבית המרחץ ובבית הכסא) בלשון קודש, של קודש אסור לאומרן בלשון חול" (שבת מ: )
זה בכוונה?
והתורה ניתנה באידיש להורות שכך היא תימסר מדור לדור.
נהניתי מהוורט, אבל רגע, אז בשביל מה יש לשון קודש?
 

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
אגב מוכח גם במקומות אחרים שלשוה"ק אף פעם לא שימשה שפת דיבור או כתיבה לחולין, ולכן פרעא לא יכל ללמוד שפה זו, ודי בזה לע"ע.
אין ספק שבזמן הבית - וכן קודם לכן - דיברו בלשון הקודש אף דברי חול.
רק לאחר גלוֹת ישראל פסקו מלדבר בשפה זו.
וראה בראשית רבה (ויגש, פרשה צג) כי פי המדבר אליכם - בלשון הקודש.

אגב, פרעה זה שלא ידע לשון הקודש - לא ידָעָה קודם ביאת יעקב ובניו לארצו.
ברבות השנים ייתכן ביותר שעמד על טיב שפה זו.
 
נערך לאחרונה ב:

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
דוגמא נוספת למילה ששינתה את משמעותה: 'כביכול'
במקורות חז"ל מילה זו מתייחסת אך ורק כלפי הקב"ה "אילמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, כביכול" ועוד רבים.
בעברית של ימינו, משמעות המילה חולנה והורחבה, ודומה במשמעותה למילה 'כאילו'.
אגב, גם משמעות המילה 'יכול' שונתה: במקרא 'יכול' הוא תמיד בעבר, אך בהווה ועתיד אומרים 'יוכל'. ואילו במשנה בהווה אומרים 'יכול'.
יש שרצו לחלק שיָכוֹל בכתיב מלא הוא בהווה, ויָכֹל בכתיב חסר הוא בעבר, ואין להם על מה שיסמוכו.
 

פרפר

משתמש מקצוען
א. ישנם עיוותים מכוונים בעברית, מהידועים שבהם "ריבה" בפירוש של מרקחת פירות ו"חשמל" על כח העלעקטריק.
מעניין מאד לספור פעם כמה הם ה"עיוותים המכוונים" הללו, שבהם מנופפים מתנגדי העברית בכל עת מצוא (מלבד מה שלא תמיד הם אכן עיוותים ממש למי שמתעמק), והאם יש בכוחם של מספר מילים לשנות שפה עד כדי לומר שהיא שפה חדשה.
ב. והתורה ניתנה באידיש להורות שכך היא תימסר מדור לדור.
:eek: :eek: :eek:
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אין ספק שבזמן הבית - וכן קודם לכן - דיברו בלשון הקודש אף דברי חול.
לא נכון.
ספרי דניאל עזרא ונחמיה נכתבו בחלקם בלשון הארמית, משום שזו היתה שפתם של העולים מן הגולים ובוני הבית השני.
תרגום יונתן בן עוזיאל שהיה תלמידו של רבי יוחנן בן זכאי שהיה בסוף ימי הבית השני, נכתב בארמית, משום שזו היתה שפתם של בני ארץ ישראל בסוף ימי בית שני.
אז מנין לומר שבימי בית שני דיברו בארץ ישראל בלשון הקודש?
ובכלל, די להביא ראיה ממגילת תענית שנכתבה בארמית בזמן הבית, ומלשון המשנה על 'משקיא דבית מטבחיא דכן' לגבי המקדש, כדי להוכיח שדיברו בארמית ולא בלשון הקודש.
לשון הקודש היתה שפה שבה כתבו ספרים ולמדו תורה, לא השפה שבה דיברו, בדיוק כמו באירופה.
 

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
לא נכון.
ספרי דניאל עזרא ונחמיה נכתבו בחלקם בלשון הארמית, משום שזו היתה שפתם של העולים מן הגולים ובוני הבית השני.
תרגום יונתן בן עוזיאל שהיה תלמידו של רבי יוחנן בן זכאי שהיה בסוף ימי הבית השני, נכתב בארמית, משום שזו היתה שפתם של בני ארץ ישראל בסוף ימי בית שני.
אז מנין לומר שבימי בית שני דיברו בארץ ישראל בלשון הקודש?
ובכלל, די להביא ראיה ממגילת תענית שנכתבה בארמית בזמן הבית, ומלשון המשנה על 'משקיא דבית מטבחיא דכן' לגבי המקדש, כדי להוכיח שדיברו בארמית ולא בלשון הקודש.
לשון הקודש היתה שפה שבה כתבו ספרים ולמדו תורה, לא השפה שבה דיברו, בדיוק כמו באירופה.
מתי גלו ישראל לראשונה?
רק לאחר גלוֹת ישראל פסקו מלדבר בשפה זו.
 

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
לא נכון.
ספרי דניאל עזרא ונחמיה נכתבו בחלקם בלשון הארמית, משום שזו היתה שפתם של העולים מן הגולים ובוני הבית השני.
תרגום יונתן בן עוזיאל שהיה תלמידו של רבי יוחנן בן זכאי שהיה בסוף ימי הבית השני, נכתב בארמית, משום שזו היתה שפתם של בני ארץ ישראל בסוף ימי בית שני.
אז מנין לומר שבימי בית שני דיברו בארץ ישראל בלשון הקודש?
ובכלל, די להביא ראיה ממגילת תענית שנכתבה בארמית בזמן הבית, ומלשון המשנה על 'משקיא דבית מטבחיא דכן' לגבי המקדש, כדי להוכיח שדיברו בארמית ולא בלשון הקודש.
לשון הקודש היתה שפה שבה כתבו ספרים ולמדו תורה, לא השפה שבה דיברו, בדיוק כמו באירופה.
בפרספקטיבה היסטורית ניתן לשער כי מעליית עזרא דיברו המון העם ארמית, ובני המעמד הגבוה דיברו גם בלשון הקודש.
ומלשון המשנה על 'משקיא דבית מטבחיא דכן' לגבי המקדש
משנה?!
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עדויות פרק ח' משנה ד':
הֵעִיד רַבִּי יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה עַל אַיָּל קַמְצָא, דְּכֵן. וְעַל מַשְׁקֵה בֵית מִטְבְּחַיָּא, (דְּאִינוּן) דְּכָיִין. וּדְיִקְרַב בְּמִיתָא, מִסְתָּאָב. וּקְרוֹ לֵהּ יוֹסֵי שָׁרְיָא:
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אגב מוכח גם במקומות אחרים שלשוה"ק אף פעם לא שימשה שפת דיבור או כתיבה לחולין, ולכן פרעא לא יכל ללמוד שפה זו, ודי בזה לע"ע.
ומאידך גיסא, מאין ספור מקורות מוכח שהיידיש לא שימשה שפת קריאה וכתיבה מכובדת אצל הגברים עד המאה האחרונה ממש, היידיש נחשבה שפת דיבור נחותה, 'ז'רגון' כמו שנקראה, והיה זה בזיון של ממש לכתוב בה ספרים או אפילו מכתבים.
רק לנשים היו ספרים שכתובים ביידיש, דוגמת 'צאנה וראינה' או 'מנורת המאור' ביידיש, שהרעבעצ'ן שידעה לקרוא הקריאה מהם לנשים שעל פי רוב היו אנאלפיתיות, אבל הגברים הזדקקו לרוב רק לספרי קודש שכמובן היו כתובים בלשון הקודש, וגם העיתונים הבודדים שיצאו היו בלשון הקודש.
וכמובן שלשון הקודש לא הספיקה לכל המילים שהיו צריכים להשתמש בהן, כמו למשל כדי לתאר את החידושים הטכניים או הפוליטיים וכדומה, אז הוסיפו בה מילים לועזיות לרוב, מאידיש או מגרמנית או מרוסית.
מי שרוצה לקרוא עיתונים או ספרים עבריים מלפני מאה שנה, צריך להכיר הרבה מאד מילים בגרמנית או ברוסית. כך שלכאורה בן יהודה רק החליף את המילים הגרמניות במילים שלקוחות מהמקורות, או שלכל הפחות התאים אותם לכתיב העברי, בלי המון מילים לועזיות עם מרכאות שתקועות בכל פינה.
 

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
הֵעִיד רַבִּי יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה עַל אַיָּל קַמְצָא, דְּכֵן. וְעַל מַשְׁקֵה בֵית מִטְבְּחַיָּא, (דְּאִינוּן) דְּכָיִין. וּדְיִקְרַב בְּמִיתָא, מִסְתָּאָב. וּקְרוֹ לֵהּ יוֹסֵי שָׁרְיָא:
אני לא רואה שום סיבה לשער ש'בני המעמד הגבוה דיברו גם בלשון הקודש'.
פירושי סידור התפילה לרוקח - קדיש עמוד תמ:
ולמה תיקנו הקדיש בלשון ארמי, לפי שנעשה הקדיש בארץ ישראל, וכשעלו מבבל נעשה בלשון ארמי, שהרי כל* לשון המשנה בלשון ארמי, העיד רבי יוסי בן יעזר על בית מטבחיא דכן, הלל אומר על דאטפת אטפוך. לפי שהילל אומר זה ויוסי בן יועזר בפני כל הגולה שמדברין בלשון ארמית, וגם בירושלם רובם מדברים ארמית שהרי תרגום ירושלמי ארמי ומירושלמי עיקר הברכות, ובשביל שיבינו תיקנו קדיש לשון ארמית. ועוד, לפי שהקדיש תקנת אחרונים, לכך תיקנוהו בלשון ארמי שידעו שהוא תקנת אחרונים ולא מתקנת ראשונים, אבל יתגדל ויתברך לשון הקודש תיקנו.

*שזה מעניין, שעל סמך כמה מקומות מגדיר את כל המשנה ככתובה בלשון ארמי.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  36  פעמים

לוח מודעות

למעלה