איך כותבים שחיים בעוה"ז הוא זמני - בשתי מילים אחת?

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
דוגמא נוספת למילה ששינתה את משמעותה: 'כביכול'
במקורות חז"ל מילה זו מתייחסת אך ורק כלפי הקב"ה "אילמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, כביכול" ועוד רבים.
בעברית של ימינו, משמעות המילה חולנה והורחבה, ודומה במשמעותה למילה 'כאילו'.
אני עדיין מחפש מקום אחד בגמרא שבו מוכח שהכוונה לקב"ה במילה 'כביכול' ולא 'כאילו'. התוכל לעזור לי?

ולא רק שלא מוכח, אלא אני לא מצליח להבין את הטענה ש'כביכול' זה הקב"ה בפשט. איך המשפט מסתדר?
 
נערך לאחרונה ב:

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
אני עדיין מחפש מקום אחד בגמרא שבו מוכח שהכוונה לקב"ה במילה 'כביכול' ולא 'כאילו'. התוכל לעזור לי?

ולא רק שלא מוכח, אלא אני לא מצליח להבין את הטענה ש'כביכול' זה הקב"ה בפשט. איך המשפט מסתדר?
החוקר הדגול ר"ש אשכנזי ערך מחקר רציני ביותר ולהפתעתי הוא אכן מעלה שהתואר 'כביכול' נועד רק כלפי שמיא. מצ"ב שי לרגל חופשת הקיץ. נשקול פרס למי שיקרא את הכל מילה במילה...
 

קבצים מצורפים

  • ש' אשכנזי, אלפא ביתא דשמואל קדמיתא, כביכול.pdf
    KB 224.5 · צפיות: 27

נחמד לעזור

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
אני עדיין מחפש מקום אחד בגמרא שבו מוכח שהכוונה לקב"ה במילה 'כביכול' ולא 'כאילו'. התוכל לעזור לי?
עצם העובדה שמילה זו מופיעה בחז"ל עשרות פעמים, ותמיד, אבל תמיד, היא מופיעה אך ורק בהקשר "כביכול הקב"ה אמר" וכיוצ"ב, מוכח שמשמעותה היא קודש.
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
החוקר הדגול ר"ש אשכנזי ערך מחקר רציני ביותר ולהפתעתי הוא אכן מעלה שהתואר 'כביכול' נועד רק כלפי שמיא. מצ"ב שי לרגל חופשת הקיץ. נשקול פרס למי שיקרא את הכל מילה במילה...
יש כאן 16 עמודים, שמתוכם בשניים הוא עוסק במשמעות המילה, וב-14 האחרים הוא מביא ציטוטים מהעיתונות החרדית שלשיטתו היא טועה.

לגופו של עניין, הוא מביא שלושה פירושים מהראשונים למילה 'כביכול': רש"י, ר' אליהו בחור והכוזרי.
נראה לי שדברי הכוזרי די ברורים: "על דרך מה שהם אומרים כביכול, ר"ל, אם היה יכול להיות כך, היה כך וכך". איך מכאן הוא מביא ראיה לדבריו?..
ורש"י מביא שני פירושים על הגמרא: "ומה תלמוד לומר 'קח לך'? כביכול, משלך אני רוצה יותר משלהם". פירש: "כביכול - אני שמעתי: אם היה ציבור יכול להתכפר בשל יחיד - הייתי רוצה. ואני אומר: לפי שדבר קשה הוא לומר שהקב"ה קץ בישראל, אומר 'כביכול', כלומר: על כרחינו יאמר כן, כאילו (אי) אפשר לומר כן. וכן כל כביכול שבהש"ס". בפירוש הראשון ודאי 'כביכול' לא מופנה כלפי הקב"ה. והפירוש השני, לכאורה זה בדיוק הפירוש היום.

ור' אליהו בחור כתב: "כְּבַיָּכוֹל, הכף בשוא והבית בפתח. רוצה לומר, התורה דברה כלפי מעלה כמו בַּיָּכוֹל. כמו במי שיכול לקבל המאמר ההוא". גם לפי פירוש זה, האם אסור לפרש את זה על כל אחד שלא יכול לקבל המאמר ההוא? והרי גם הגמרא אמרה את זה על חיות הקודש (חגיגה יג: ): "כביכול שנתמעטו כנפי החיות".

אני מודה שאף פעם לא שמתי לב שבמקורות זה תמיד מוסב על ישות רוחנית. אבל קודם כל לא תמיד על הקב"ה כמו שראינו. ודבר שני, לפי פירוש המילה ניתן ללכת.

אגב, ר"ש אשכנזי שאיני מכירו, מנקד כמה פעמים במאמר הנ"ל כַּבְיָכוֹל, ניקוד שלא ייתכן. ואף בתוך דברי ר' אליהו בחור עשה כן, שכתב בפירוש איך הוא מנקד: "הכף בשוא והבית בפתח". כאשר יש שתי תחיליות או יותר, רק האחרונה יכולה לקבל פתח הידיעה.
עצם העובדה שמילה זו מופיעה בחז"ל עשרות פעמים, ותמיד, אבל תמיד, היא מופיעה אך ורק בהקשר "כביכול הקב"ה אמר" וכיוצ"ב, מוכח שמשמעותה היא קודש.
אדרבה, מהמשפט "כביכול הקב"ה אמר" מוכח שכביכול זה לא הקב"ה.
 

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
אדרבה, מהמשפט "כביכול הקב"ה אמר" מוכח שכביכול זה לא הקב"ה.
איך מוכח?
המילה לכאורה מבטאת את מוגבלותנו וחוסר השגותינו בהקב"ה ובמעשיו, אמרותיו וכוונתיו.
לכן מקדימים לפני כל אמירה שיפוטית העוסקת בהקב"ה את המילה 'כביכול', כדי לסייג את האמירה ולהדגיש את מוגבלתנו כלפיו.
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
איך מוכח?
המילה לכאורה מבטאת את מוגבלותנו וחוסר השגותינו בהקב"ה ובמעשיו, אמרותיו וכוונתיו.
לכן מקדימים לפני כל אמירה שיפוטית העוסקת בהקב"ה את המילה 'כביכול', כדי לסייג את האמירה ולהדגיש את מוגבלתנו כלפיו.
יפה אמרת. ועכשיו אפשר לדון על זה, האם יש בעיה להשתמש במילה זו כדי לסייג אמירות כלפי שאר דברים או לא, לאור פירושי הראשונים. אבל בעל המאמר הנ"ל טוען שהמילה "כביכול" היא אחד משמותיו של הקב"ה, שכך כתב: "וכן שגור על פיהם של שלומי אמוני ישראל בכל הדורות, לכנות את הבורא בשם כביכול (ביידיש היו אומרים: דער כביכול)" ע"כ. ואם כתוב "כביכול הקב"ה אמר" מוכח שאין זה שמו.
 

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
אבל בעל המאמר הנ"ל טוען שהמילה "כביכול" היא אחד משמותיו של הקב"ה, שכך כתב: "וכן שגור על פיהם של שלומי אמוני ישראל בכל הדורות, לכנות את הבורא בשם כביכול (ביידיש היו אומרים: דער כביכול)" ע"כ. ואם כתוב "כביכול הקב"ה אמר" מוכח שאין זה שמו.
אפשר לומר שהוא הלך רחוק מידי. לדעתו, ממילת סיוג זה הפך לכינוי. אולי.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
דוגמא נוספת למילה ששינתה את משמעותה: 'כביכול'
במקורות חז"ל מילה זו מתייחסת אך ורק כלפי הקב"ה "אילמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, כביכול" ועוד רבים.
בעברית של ימינו, משמעות המילה חולנה והורחבה, ודומה במשמעותה למילה 'כאילו'.
עצם הרחבת משמעות המילה אין בו שום בעיה, והוא מקובל מאד בלשון הקודש.
מומלץ מאד ללמוד את הפרקים הראשונים של המורה נבוכים, כדי לראות איך מורחבות מילים ואיך הן מושאלות ומשותפות.
 

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
עצם הרחבת משמעות המילה אין בו שום בעיה, והוא מקובל מאד בלשון הקודש.
מומלץ מאד ללמוד את הפרקים הראשונים של המורה נבוכים, כדי לראות איך מורחבות מילים ואיך הן מושאלות ומשותפות.
נכון.

אבל,
נניח שאני רוצה להגדיר מלך מסויים כמלך על, שולט בכיפה.
האם אוכל להמליץ עליו "מלך מלכי המלכים"? רק כמליצה, בהשאלה. יעבור?
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
נכון.

אבל,
נניח שאני רוצה להגדיר מלך מסויים כמלך על, שולט בכיפה.
האם אוכל להמליץ עליו "מלך מלכי המלכים"? רק כמליצה, בהשאלה. יעבור?
תוכל להגדיר אותו כ'מלך המלכים', כמו שהיה הכינוי של המלכים השולטים בכיפה.
אין לזה שום קשר ל'כביכול' שהוא מילת הגבלה, ואפשר להשתמש בה על שאר הגבלות.
 

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
תוכל להגדיר אותו כ'מלך המלכים', כמו שהיה הכינוי של המלכים השולטים בכיפה.
אין לזה שום קשר ל'כביכול' שהוא מילת הגבלה, ואפשר להשתמש בה על שאר הגבלות.
הקשר ברור. אין חולק על כך ש'כביכול' מופיע במקורות רק בהקשר של ישות רוחנית.
וכמו שאיננו משאילים מילים שמשמעותן הרוחנית ברורה - לצרכים אחרים, וכבדוגמא שהבאתי,
כך גם לא ראוי (אולי, אין לי עמדה בנושא) להשתמש במילת 'כביכול' לתיאור דבר שאיננו רוחני.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
הקשר ברור. אין חולק על כך ש'כביכול' מופיע במקורות רק בהקשר של ישות רוחנית.
וכמו שאיננו משאילים מילים שמשמעותן הרוחנית ברורה - לצרכים אחרים, וכבדוגמא שהבאתי,
כך גם לא ראוי (אולי, אין לי עמדה בנושא) להשתמש במילת 'כביכול' לתיאור דבר שאיננו רוחני.
ל'כביכול' אין שום משמעות רוחנית, גם אם משתמשים בה בעיקר להגבלת תיאוריים גשמיים המתוארים על הקב"ה.
ואפילו בשם 'אלהים' משתמשים לעבודה זרה.
 

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
ל'כביכול' אין שום משמעות רוחנית, גם אם משתמשים בה בעיקר להגבלת תיאוריים גשמיים המתוארים על הקב"ה.
ואפילו בשם 'אלהים' משתמשים לעבודה זרה.
אין הנידון דומה לראיה, שהרי התורה כבר השתמשה ב'אלהים' לעבודה זרה.
לא טענתי למשמעות רוחנית, כי אם להקשר רוחני, וחז"ל השתמשו ב'כביכול' רק בהקשר רוחני.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אין הנידון דומה לראיה, שהרי התורה כבר השתמשה ב'אלהים' לעבודה זרה.
לא טענתי למשמעות רוחנית, כי אם להקשר רוחני, וחז"ל השתמשו ב'כביכול' רק בהקשר רוחני.
ואני טוען שאין בכך שחז"ל השתמשו במילה זו רק להקשר רוחני, בשביל למנוע את השימוש בה בשאר הקשרים.
שהרי אפילו במילה 'אלהים' שנתייחדה להקב"ה באינספור מקומות בתורה, משתמשים לדבר הכי גרוע - לעבודה זרה.
ונכון שהתורה השתמשה בזה, אבל יש לנו ללמוד מזה לדידן. שהרי אם חז"ל היו משתמשים ב'כביכול' לשאר דברים לא היה מקום לטענה.
 

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
אבל יש לנו ללמוד מזה לדידן. שהרי אם חז"ל היו משתמשים ב'כביכול' לשאר דברים לא היה מקום לטענה.
ומכאן נובעת הטענה שמכיון שחז"ל לא השתמשו בזה לשאר דברים - זה הפך לסוג כינוי.
אך כאמור, זו רק טענה.
 

סמינר דוד

משתמש מקצוען
ור' אליהו בחור כתב: "כְּבַיָּכוֹל, הכף בשוא והבית בפתח. רוצה לומר, התורה דברה כלפי מעלה כמו בַּיָּכוֹל. כמו במי שיכול לקבל המאמר ההוא". גם לפי פירוש זה, האם אסור לפרש את זה על כל אחד שלא יכול לקבל המאמר ההוא? והרי גם הגמרא אמרה את זה על חיות הקודש (חגיגה יג: )
ואני שמעתי מאבי ז"ל, שבאמת השתמש במילה כביכול עם תנועת פתח באות ב' (כפי שכתב ר' אליהו). והיה ברור שהתכוון לקב"ה.
שפתו היתה מקראית או תלמודית.
 

סמינר דוד

משתמש מקצוען
מה להסביר?

מה מתכוונים כשאומרים "לשון הקודש"?
האם שפת היהודים בארצות הגולה?
או עברית בהיגוי נכון - כל אחד ומנהגו?

העברית היא לשון הקודש, עיוותנו אותה מעט. אין מי שהוגה אותה נכון, יש מי שמדייק יותר ויש פחות.
ואני יודעת שהיינו מגדירים את השפות (לפני שנחשפנו להבדלי הגדרות) כשפת התורה, שפת הגמרא/תלמוד.
בארץ, שמענו את העברית, וזו היתה מבחינתנו שפת התורה, שהוגים אותה לא נכון. בגלל העדות השונות, ובהמשך, התווספו מילים חדשות.
אם כן - מהי לשון הקודש?
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  2  פעמים

לוח מודעות

למעלה