איך כותבים שגעונות או שגיונות?

[שיקול דעת]

כי אפשר לומר שגעון, ואפשר לומר שגיון (שגיון לדוד וגו').

 

[palm]

שגיון- מלשון משגה
שגעון- זה שגעון..
אבל במחשבה שניה, אולי יש שני מרכיבים לשורש ש.ג.ע.- ש.ג.ה. ו-נ.ג.ע.[???]

 

[שיקול דעת]

צודקים.
זה פשוט טעות פטלית שלי. כל המפרשים שם מפרשים מלשון שגיה\שוגג.

 

[שרה מגן]

אקדמיה:

שִׁגָּיוֹן

זכר; שורש שׁגי; נטייה שיגְיון־, שיגְיונות

• רעיון שאדם מִתפּתֶה לו או שאדם מתמסר לו ואינו יכול להשתחרר ממנוּ (ספרותי)
• מכאן: שיגְיונִי

שִׁגָּעוֹן

זכר; שורש שׁגע; נטייה שיגְעון־, שיגְעונות

• מחלת נֶפש
• התנהגות סוטה (שיגְעון הרדיפה, שיגְעון גַדלוּת וכד')
• מכאן: שיגעונִי
• [בצורת יחיד] מילת התפעלות מדבר מרשים (עגה)

• שִׁגְעוֹן גַּדְלוּת תסביך של החשבה עצמית יתרה (בלועזית: מֵגָלוֹמַנְיָה)

 

[שיקול דעת]

זה פשוט טעות פטלית שלי. כל המפרשים שם מפרשים מלשון שגיה\שוגג.

אקדמיה:

שִׁגָּיוֹן

זכר; שורש שׁגי; נטייה שיגְיון־, שיגְיונות

• רעיון שאדם מִתפּתֶה לו או שאדם מתמסר לו ואינו יכול להשתחרר ממנוּ (ספרותי)
• מכאן: שיגְיונִי

אז מי נגד מי???
אתם מבינים מדוע אני כ"כ נגד האקדמיה? הנה יש לכם עוד דוגמה חיה.
ועכשיו אני כבר מבין מאיפה הטעות שלי נובעת. אכן מזו שנשתרבבות עשרות טעותים בהבנת לשון הקודש, מחמת בלבולי המח של האקדמיה.

 

[שרה מגן]

אז מי נגד מי???
אתם מבינים מדוע אני כ"כ נגד האקדמיה? הנה יש לכם עוד דוגמה חיה.
ועכשיו אני כבר מבין מאיפה הטעות שלי נובעת. אכן מזו שנשתרבבות עשרות טעותים בהבנת לשון הקודש, מחמת בלבולי המח של האקדמיה.

אם אתם מתייחסים למילה שגיון בפסוק שהבאתם, עיינו בעוד מפרשים. זה מקביל לפרוש האקדמיה. ומופיע בחלקם בלשון סגי נהור.
(הדוגמא של האקדמיה לשגיון לא מספיק ברורה ומוצלחת)
ואגב, יש מפרשים שם את המילה לכלי זמר, מיני הניגון.

 

[חגי פאהן]

אז מי נגד מי???
אתם מבינים מדוע אני כ"כ נגד האקדמיה? הנה יש לכם עוד דוגמה חיה.
ועכשיו אני כבר מבין מאיפה הטעות שלי נובעת. אכן מזו שנשתרבבות עשרות טעותים בהבנת לשון הקודש, מחמת בלבולי המח של האקדמיה.

שלמה המלך אמר על התורה "באהבתה תשגה תמיד", וכאן זה ברור שהוא לשון התפתות ולא טעייה רגילה.

 

[ישיר]

אז מי נגד מי???
אתם מבינים מדוע אני כ"כ נגד האקדמיה? הנה יש לכם עוד דוגמה חיה.
ועכשיו אני כבר מבין מאיפה הטעות שלי נובעת. אכן מזו שנשתרבבות עשרות טעותים בהבנת לשון הקודש, מחמת בלבולי המח של האקדמיה.

בדרך כלל תמצא מקור להסבר של האקדמיה באחד המפרשים או במופע אחר של המילה בתנ"ך. מכיוון שברוך ה' קרה לעם שלנו מה שלא קרה לשום עם בהיסטוריה (שחזר לדבר בשפתו העתיקה. וכשחושבים על זה ביושר, פשוט קשה להאמין), סביר שיהיה צורך להחליט ולבחור באיזו משמעות נשתמש בשפת היום יום. (ומעדיף לא לפתוח את הנושא מעבר לזה. כל דבר אפשר להוכיח, השאלה מה רוצים להוכיח. וזה כבר נובע מנטייה אישית של כל אחד).

 

[שיקול דעת]

שלמה המלך אמר על התורה "באהבתה תשגה תמיד", וכאן זה ברור שהוא לשון התפתות ולא טעייה רגילה.

מנין לך זאת? תסתכל במפרשים (רש"י, מצודות, רלב"ג) שכולם פי' מלשון שגיה - טעות (חוץ מפי' אחד ברש"י שהוא בכלל מלשון 'עסק').
אז מה אתה רוצה לומר, בגלל שהטעות (שגיה) נובעת מהתפתות לאיזה דבר, אז זה הופך את הפירוש להמלה לענין פיתוי במקום שגיה?! זה בדיוק הסילוף שהאקדמיה זורעת בלשון הקודש.