קורונה איך אתם לא פוחדים ללכת לסופר?

רמיזא

משתמש מקצוען
תרגיעו,
"אסון בהתהוות? קבלת החלטות על בסיס נתונים לא מבוססים" – דעת מומחה
22/03/2020 Nziv 0 Comments קורונה
WhatsAppTelegramEmailTwitterFacebook
פרופ' ג'ון יואנידיס (JOHN P.A. IOANNIDIS), שיש המכנים "הגורו של רפואה מבוססת נתונים", מומחה ברפואה, אפידמיולוגיה קלינית ובריאות האוכלוסייה, במדע נתונים ביו-רפואי ובסטטיסטיקה מאוניברסיטת סטנפורד ומנהל משותף של מרכז המטא-מחקר של חדשנות בסטנפורד, הינו אחד מהאקדמאים המצוטטים ביותר בעולם. מאמרו "מדוע רוב ממצאי המחקר האקדמאי הם שגויים?" הוא המאמר הנקרא ביותר ב-PLOS. במאמר חדש תחת הכותרת "פיאסקו בהתהוות?" המתפרסם באתר STAT כופר פרופ' יואנידיס בכמה מההנחות שמובילות את התנהלות ממשלות המערב אל מול משבר הקורונה.
לדבריו, פשוט אין בידינו מספיק מידע על שיעור התמותה האמיתי מהמחלה וקצב ההתפשטות שלה, חיסונים וטיפולים יעילים נמצאים במרחק חודשים ואף שנים, ולאור זאת לא ברור מה תהיינה ההשלכות של עוצר (lockdown) לטווח ארוך.
אנחנו לא יודעים אם אנחנו מפספסים רק 75% מהחולים או 99% מהחולים. שלושה חודשים לאחר הופעת הנגיף, רוב המדינות, כולל ארה"ב, לא מסוגלות לערוך בדיקות בהיקף גדול ולאף מדינה אין נתונים מבדיקה מדגמית אקראית של שיעור הימצאות הנגיף באוכלוסייה הכללית.
הפיאסקו הראייתי יוצר חוסר ודאות ביחס לסיכון התמותה מהנגיף. מספרים כמו 3.4% שמפיץ ארגון הבריאות העולמי הם חסרי משמעות, משום שציבור הנבדקים מוטה בחוזקה לעבר החולים הקשים יותר. לאור מגבלת הבדיקות ההטיה הזו אף עלולה להחמיר בטווח הקרוב.
המקום היחיד שבו קבוצה שלמה נבדקה הייתה ספינת Diamond Princess. שיעור התמותה שם היה 1.0% אבל בקרב אוכלוסייה מבוגרת בעיקרה, שבקרבה אחוז התמותה הצפוי מהמחלה הוא גבוה יחסית.
התאמת שיעור התמותה מספינת הקורונה למבנה הגילאים של ארה"ב מפחיתה אותו ל-0.125%. אך מכיוון שמדובר במסד נתונים קטן – רק 7 פטירות בקרב 700 נדבקים על הספינה – שיעור התמותה האמיתי עשוי להימצא בטווח שבין 0.025% ל-0.625%. ייתכן שגם חלק מהנוסעים שנדבקו עוד ימותו. אם לוקחים בחשבון גורמים נוספים, הערכה סבירה של שיעור התמותה בקרב אוכלוסיית ארה"ב תהיה בין 0.05% ל-1%.
ההבדל בין קצוות הטווח הוא ענק ובעל משמעות גדולה ביחס לדרכי הפעולה שלנו. שיעור תמותה של 0.05% הוא נמוך יותר מהשפעת העונתית. אם זה נכון, הטלת עוצר על העולם שגורם להשלכות חברתיות וכלכליות אדירות עלולה להיות בלתי רציונלית. זה כמו שחתול יתקוף פיל, והפיל בתיסכולו מחוסר יכולתו להיפטר מהחתול יקפוץ בטעות מעבר לצוק וימות.
האמנם שיעור התמותה יכול להיות כל כך נמוך? לא, יגידו אלה שנתלים בשיעורי התמותה הגבוהים בקרב קשישים. אולם, ישנם מחקרים המצביעים על כך שגם נגיפי ההצטננות המוכרים לנו מזה עשורים עשויים להגיע לשיעורי תמותה של 8% בקרב קשישים בבתי אבות. למעשה, ההצטננות ה-"קלה" גורמת לעשרות מיליוני מקרי תחלואה מדי שנה, ואחראית ל-3% עד 11% מהאשפוזים בשל דלקת ריאות בארה"ב בכל שנה.
ייתכן שנגיף הקורונה הוותיק שגורם להצטננות אחראי לאלפי מקרי מוות בשנה בעולם, אך רובם אינם מתועדים באמצעות בדיקות מדויקות, אלא נעלמים בתוך ה-"רעש" הסטטיסטי של 60 מיליון מקרי מוות מסיבות שונות בשנה.
גם שפעת נבדקת רק בקרב מספר קטן של אנשים. השנה בארה"ב בוצעו מיליון בדיקות שפעת ו-222,000 היו חיוביות. באותה תקופה להערכת ה-CDC היו בין 36 ל-51 מיליון מקרי שפעת בארה"ב שגרמו למוות של 22,000 עד 55,000 איש. שימו לב לפער האדיר בין גבולות ההערכה, פער של עשרות אלפי פטירות בשנה, שבחלק מהשנים נגרמות ע"י נגיפי הצטננות, כולל נגיפי הקורונה הוותיקים.
בבדיקות שלאחר המוות שנערכו על 57 קשישים שנפטרו בעונת השפעת 2016/17, אובחנו נגיפי שפעת בקרב 18% מהדגימות, ובסה"כ נגיפים נשימתיים נמצאו בקרב 47%. בקרב חלק מהנפטרים מנגיפים נשימתיים, יותר מנגיף אחד נמצא בבדיקה שלאחר המוות ולפעמים גם חיידקים. תוצאה חיובית לקורונה לא אומרת בהכרח שנגיף זה תמיד היה האחראי העיקרי לפטירתו של החולה.
אם נניח ששיעור התמותה האמיתי בקרב נדבקי הקורונה הוא 0.3% באוכלוסייה הכללית – ניחוש בהתאם לניתוחים מספינת הקורונה – וש-1% מאוכלוסיית ארה"ב תידבק, זה אומר כ-10,000 נפטרים. זה נשמע כמו מספר ענק, אבל זה כלום לעומת הערכת התמותה השנתית ממה שקרוי "מחלה דמוית שפעת". אם לא היינו שומעים על נגיף חדש שמסתובב בחוץ, ולא בודקים אנשים בבדיקות PCR, מספר הנפטרים הכולל מ-"מחלות דמויות שפעת" לא היה נראה חריג השנה. לכל היותר, היינו אומרים שעונת השפעת הייתה קצת יותר גרועה הפעם. הכיסוי התקשורתי היה פחות מאשר הכיסוי המוקדש למשחק NBA.
יש כאלה שחוששים שמספר הנפטרים בארה"ב שעמד על 68 נכון ל-16.3 יקפוץ אקספוננציאלית ל-680, 6800, 68,000, 680,000… בדומה להתרחשויות קטסטרופליות אחרות בעולם. האם זה תרחיש מציאותי, או מדע בדיוני גרוע? איך אפשר לדעת מתי העקומה תיעצר?
המידע החשוב ביותר שחסר לנו זו דגימה אקראית של האוכלוסייה בפערי זמן קבועים. לצערנו, מידע זה לא מצוי בידינו.
בהיעדר מידע, היגיון של "להיערך לתרחיש הגרוע ביותר" מביא לנקיטה בצעדים קיצוניים של "ריחוק חברתי" ועוצר. למרבה הצער, אנחנו לא יודעים אם אמצעים אלה עובדים. סגירת בתי ספר, למשל, עשויה להפחית את קצב ההדבקה. אבל היא גם עלולה להתברר כאפקט בומרנג אם הילדים ימשיכו להתרועע ואם סגירת בתי הספר תגרום לילדים להעביר יותר זמן עם קשישים, או אם הילדים בבית יפריעו להוריהם לעבוד, ועוד. סגירת בתי ספר גם מקטינה את הסיכוי לפתח חסינות עדר בקרב קבוצת גיל שאינה חווה מחלה קשה.
זו הייתה הגישה מאחורי העמדה הבריטית נגד סגירת בתי הספר, נכון למועד כתיבת דברים אלה. בהיעדר מידע על התפתחות המגיפה, איננו יודעים אם זו גישה גאונית או קטסטרופלית.
"לשטח את העקומה" כדי להימנע מקריסת מערכת הבריאות זה רעיון שנשמע טוב – בתיאוריה. מצגת שנפוצה באינטרנט מראה איך שיטוח העקומה מפחית את מספר החולים בו זמנית שנמצאים מעל הקיבולת של מערכת הבריאות.
אבל אם המערכת תקרוס, אז רוב הנפטרים הנוספים יהיו ממחלות אחרות שלא יזכו לטיפול ראוי. אם רמת המגיפה תביא לקריסת מערכת הבריאות והצעדים הקיצוניים שננקטו יתגלו כבעלי השפעה קטנה, אז שיטוח העקומה דווקא יביא לתוצאות קשות יותר: במקום שתהיה קריסה קצרה וזמנית, התוצאה תהיה קריסה ארוכה ומתמשכת של מערכת הבריאות. זו סיבה נוספת לכך שצריך מידע מדויק על היקף ההתפשטות של המגיפה.
אחת מהשורות התחתונות היא שאיננו יודעים כמה זמן "ריחוק חברתי" ועוצר יחזיקו מעמד בלי לגרום לנזקים קשים לכלכלה, לחברה ולבריאות הנפש. התפתחויות בלתי צפויות עשויות לקרות, כולל משבר כלכלי, אי שקט אזרחי, הפרת הסדר הציבורי, מלחמה והתפרקות הרקמה החברתית. לכל הפחות, עלינו להשיג מידע לא מוטה על היקף התחלואה האמיתי המתפתח באוכלוסייה על מנת להנחות את קבלת ההחלטות הציבורית.
בתרחיש הפסימי ביותר, שאינני מקבל, אם נגיף הקורונה ידביק 60% מהאוכלוסייה ו-1% מהאנשים ימותו, זה יתורגם ל-40 מיליון נפטרים בעולם, בדומה לשפעת של 1918.
רובם המוחלט של הנפטרים יהיו אנשים בעלי תוחלת חיים קצרה. זה בניגוד ל-1918, אז נפטרו צעירים רבים.
אפשר לקוות, שממש כמו ב-1918, החיים יימשכו. אולם, תחת עוצר של חודשים אם לא שנים, החיים עוצרים ברובם, ועם השלכות קצרות וארוכות טווח לא ידועות, מיליארדים אם לא מיליונים של חיים יהיו מונחים בסופו של דבר על הכף.
אם אנחנו עומדים לקפוץ מקצה הצוק, אנחנו צריכים קודם קצת יותר מידע כדי ליידע אותנו על ההיגיון שמאחורי פעולה כזאת והסיכויים שהנחיתה תהיה במקום בטוח.
 

גלוריה

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
הנדסת תוכנה
D I G I T A L
וירוס הקורונה משגשג בקור, ובטמפרטורות נמוכות מאוד הוא יכול לשרוד שנים!
 

מרחבית

משתמש מקצוען
בתרחיש הפסימי ביותר, שאינני מקבל, אם נגיף הקורונה ידביק 60% מהאוכלוסייה ו-1% מהאנשים ימותו, זה יתורגם ל-40 מיליון נפטרים בעולם, בדומה לשפעת של 1918.
רובם המוחלט של הנפטרים יהיו אנשים בעלי תוחלת חיים קצרה. זה בניגוד ל-1918, אז נפטרו צעירים רבים.
אפשר לקוות, שממש כמו ב-1918, החיים יימשכו.

רק לידיעה: השפעת של 1918 עליה מדבר אותו מומחה לא היתה שפעת עונתית רגילה, אלא שפעת מזן אלים במיוחד, שגרמה למגפה מהקטלניות שידע העולם!
 
נערך לאחרונה ב:

imac100

משתמש מקצוען
כל הכבוד!
אני לא חושבת שאני מסוגלת לעמוד בזה...
אז כניראה חובת ההשתדלות שלי לא מצריכה את זה.
(גם ככה חושבים במשפחה שקרה לי משו עם כל ה"החמרות" שאני עושה...
והדודות כועסות שאני לא מרשה לבוא לתת נשיקות לילדים. שיכעסו. לא אכפת לי)

איפה הילדים פוגשים דודות במצב כזה?
כל אחד בבית שלו!
 

מרחבית

משתמש מקצוען
אז אולי במקום לחטא, חכו כמה ימים, בפרט אם זה מוצרים לפסח.
זה מה שאני עושה. מניחה את השקיות עם המוצרים באיזו פינה בבית ומחטאת ידיים.
ניגשת לפרק את השקיות רק לאחר זמן.
גם כמה שעות אחרי - זה שונה מאוד ממיידי. שלא לדבר על כמה ימים.

בסופר עצמו, להגיע בשעות (לא שעות) שדליל במיוחד, לשמור על מרחק מאנשים ככל האפשר, ולא לגעת עם הידיים באיזור הפנים - עיניים, אף פה, עד שמגיעים חזרה הביתה ומחטאים ידיים (כמה שיותר מהר).
 

ecf

משתמש פעיל
אז אולי במקום לחטא, חכו כמה ימים, בפרט אם זה מוצרים לפסח.
נמצאו עקבות קורונה בספינת הקורונה, 17 יום אחרי שפינו אותה לחלוטין...

בסוף כולם יעברו את הקורונה.
לא שייך מציאות אחרת.
צריך להתפלל רק שנהיה מה85% שלא יודעים שהם מסתובבים עם קורונה, ולהתפלל שלא נדביק אנשים בסיכון.
 

מיכל ב'

כתבת
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
כי משרד הבריאות לא המדד היחיד שלי. הוא לא רוצה להגזים בהוראות שהציבור לא יעמוד בהם. הגיוני.
תכל'ס כל דבר שאימצתי (בגלל הישראלי-סיני ההוא...) נכנס להוראות בתוך שבוע בערך.
(הפסקתי לנסוע בתחבורה ציבורית כשהרימו עלי גבות, הסתגרתי בבית כנ"ל, ועוד ועוד)
אם משרד הבריאות וכל הגופים האמינים מסבירים שהוירוס עובר על משטחים, למה לא לנקות כל משטח שמגיע אלי הביתה?
כי אף אחד לא אמר?
אז אני אמרתי. לעצמי. (נ.ב. נראה לי אני צריכה להחליף איתך שם ניק ;) )

מקומונים אני לא מכניסה.
עיתון אני מנויה רק למשפחה, שמגיע מנוילן, אז קל לנקות אותו.
יכול להיות שזה שהקדמת את משרד הבריאות לא אומר שאכן צדקת.
כי כשהפסקת לנסוע בתחבורה הציבורית- עוד לא הסתובבו בעיר שלך חולי קורונה.
כך שחבל על המאמץ, וחנקת את עצמך הרבה לפני שהיה צריך.

ולגבי שטיפת המוצרים- אני עושה את זה אבל לא באדיקות.
חלב- שטפתי באמה. ורק אז פתחתי.
בננות קילפתי ושטפתי אחכ ידים עם סבון,
אבל לשאר אני נותנת שיעבור זמן ומשתדלת.
עוד לא שמעתי על נדבק אחד מאריזות מזון.
אחוז מוחץ היו במגע עם חולה מאומת, ואם האריזות כאלו מדביקות כמו שאת מתארת,
והרי כולנו הולכים למכולת לפחות פעם בשבוע, זה אומר שהיו צריכות להיות הרבה יותר הידבקויות!

ואגב, איפה ניתן לקרוא את הפוסטים שלו? שלחו לי בהתחלה, ומאז שוואן נפתחה,
כבר לא קיבלתי. אולי הוא הפסיק לכתוב?
 

מיכל ב'

כתבת
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
ולגבי העומס ברשתות המזון-
זה משהו שצריך לפתור אותו בדחיפות.
בעלי הזדרז הבוקר בשעה 7 וחצי ללכת למכולת, כדי להקדים את כולם,
וחזר הביתה כלעומת שבא, בלי להיכנס למכולת.
היו שם איזה 15 אנשים שהקדימו כמונו.

אולי לחייב משלוחים והזמנות טלפוניות בכל הרשתות.
או להוציא את המוצרים לאויר הפתוח כמו במשנת יוסף.
 

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
יכול להיות שזה שהקדמת את משרד הבריאות לא אומר שאכן צדקת.
כי כשהפסקת לנסוע בתחבורה הציבורית- עוד לא הסתובבו בעיר שלך חולי קורונה.
כך שחבל על המאמץ, וחנקת את עצמך הרבה לפני שהיה צריך.
עובדתית - היו.
אבל רק מאוחר יותר ידעו את זה.
 

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
רק לידיעה: השפעת של 1918 עליה מדבר אותו מומחה לא היתה שפעת עונתית רגילה, אלא שפעת מזן אלים במיוחד, שגרמה למגפה מהקטלניות שידע העולם!
והחיים אכן נמשכו,.אבל היו לאותה שפעת השפעות רבות.
גם בשאלה מי ינצח במלחמה (מלחמת העולם הראשונה שהתחוללה באותו זמן), וגם על הזעזועים הפוליטיים שלאחריה.
 

ה. בקר

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
עד עכשיו עוד לא תועד מקרה הדבקה על ידי משטח.
כל ההדבקות היו טיפתיים.
אז בעיקר להזהר ולהישמר מאנשים אחרים. לשמור על מרחק כמה שיותר. מינימום 2 מטר.
אם שמים מסכה. אז להחליף בתדירות גבוהה. ולא לנשום את מה שיש עליה מבחוץ.
כפפות. מזדהמות יותר מהר ויותר חזק מהידיים. אז להחליף כל הזמן.
ובשום אופן לא לגעת בפנים רק אחרי שטיפה ארוכה עם סבון.
כשהמוצרים בבית תאריכו כמה שיותר את הזמן עד שתגעו בהם ללא הגנה.
יכולת ההדבקה התיאורטית צונחת חזק ככל שהזמן עובר.
יש הדבקות ממקור לא ידוע
אי אפשר לשלול את זה שההדבקה היתה ממשטח
 

שרית קובל

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
תרגיעו,
"אסון בהתהוות? קבלת החלטות על בסיס נתונים לא מבוססים" – דעת מומחה
22/03/2020 Nziv 0 Comments קורונה
WhatsAppTelegramEmailTwitterFacebook
פרופ' ג'ון יואנידיס (JOHN P.A. IOANNIDIS), שיש המכנים "הגורו של רפואה מבוססת נתונים", מומחה ברפואה, אפידמיולוגיה קלינית ובריאות האוכלוסייה, במדע נתונים ביו-רפואי ובסטטיסטיקה מאוניברסיטת סטנפורד ומנהל משותף של מרכז המטא-מחקר של חדשנות בסטנפורד, הינו אחד מהאקדמאים המצוטטים ביותר בעולם. מאמרו "מדוע רוב ממצאי המחקר האקדמאי הם שגויים?" הוא המאמר הנקרא ביותר ב-PLOS. במאמר חדש תחת הכותרת "פיאסקו בהתהוות?" המתפרסם באתר STAT כופר פרופ' יואנידיס בכמה מההנחות שמובילות את התנהלות ממשלות המערב אל מול משבר הקורונה.
לדבריו, פשוט אין בידינו מספיק מידע על שיעור התמותה האמיתי מהמחלה וקצב ההתפשטות שלה, חיסונים וטיפולים יעילים נמצאים במרחק חודשים ואף שנים, ולאור זאת לא ברור מה תהיינה ההשלכות של עוצר (lockdown) לטווח ארוך.
אנחנו לא יודעים אם אנחנו מפספסים רק 75% מהחולים או 99% מהחולים. שלושה חודשים לאחר הופעת הנגיף, רוב המדינות, כולל ארה"ב, לא מסוגלות לערוך בדיקות בהיקף גדול ולאף מדינה אין נתונים מבדיקה מדגמית אקראית של שיעור הימצאות הנגיף באוכלוסייה הכללית.
הפיאסקו הראייתי יוצר חוסר ודאות ביחס לסיכון התמותה מהנגיף. מספרים כמו 3.4% שמפיץ ארגון הבריאות העולמי הם חסרי משמעות, משום שציבור הנבדקים מוטה בחוזקה לעבר החולים הקשים יותר. לאור מגבלת הבדיקות ההטיה הזו אף עלולה להחמיר בטווח הקרוב.
המקום היחיד שבו קבוצה שלמה נבדקה הייתה ספינת Diamond Princess. שיעור התמותה שם היה 1.0% אבל בקרב אוכלוסייה מבוגרת בעיקרה, שבקרבה אחוז התמותה הצפוי מהמחלה הוא גבוה יחסית.
התאמת שיעור התמותה מספינת הקורונה למבנה הגילאים של ארה"ב מפחיתה אותו ל-0.125%. אך מכיוון שמדובר במסד נתונים קטן – רק 7 פטירות בקרב 700 נדבקים על הספינה – שיעור התמותה האמיתי עשוי להימצא בטווח שבין 0.025% ל-0.625%. ייתכן שגם חלק מהנוסעים שנדבקו עוד ימותו. אם לוקחים בחשבון גורמים נוספים, הערכה סבירה של שיעור התמותה בקרב אוכלוסיית ארה"ב תהיה בין 0.05% ל-1%.
ההבדל בין קצוות הטווח הוא ענק ובעל משמעות גדולה ביחס לדרכי הפעולה שלנו. שיעור תמותה של 0.05% הוא נמוך יותר מהשפעת העונתית. אם זה נכון, הטלת עוצר על העולם שגורם להשלכות חברתיות וכלכליות אדירות עלולה להיות בלתי רציונלית. זה כמו שחתול יתקוף פיל, והפיל בתיסכולו מחוסר יכולתו להיפטר מהחתול יקפוץ בטעות מעבר לצוק וימות.
האמנם שיעור התמותה יכול להיות כל כך נמוך? לא, יגידו אלה שנתלים בשיעורי התמותה הגבוהים בקרב קשישים. אולם, ישנם מחקרים המצביעים על כך שגם נגיפי ההצטננות המוכרים לנו מזה עשורים עשויים להגיע לשיעורי תמותה של 8% בקרב קשישים בבתי אבות. למעשה, ההצטננות ה-"קלה" גורמת לעשרות מיליוני מקרי תחלואה מדי שנה, ואחראית ל-3% עד 11% מהאשפוזים בשל דלקת ריאות בארה"ב בכל שנה.
ייתכן שנגיף הקורונה הוותיק שגורם להצטננות אחראי לאלפי מקרי מוות בשנה בעולם, אך רובם אינם מתועדים באמצעות בדיקות מדויקות, אלא נעלמים בתוך ה-"רעש" הסטטיסטי של 60 מיליון מקרי מוות מסיבות שונות בשנה.
גם שפעת נבדקת רק בקרב מספר קטן של אנשים. השנה בארה"ב בוצעו מיליון בדיקות שפעת ו-222,000 היו חיוביות. באותה תקופה להערכת ה-CDC היו בין 36 ל-51 מיליון מקרי שפעת בארה"ב שגרמו למוות של 22,000 עד 55,000 איש. שימו לב לפער האדיר בין גבולות ההערכה, פער של עשרות אלפי פטירות בשנה, שבחלק מהשנים נגרמות ע"י נגיפי הצטננות, כולל נגיפי הקורונה הוותיקים.
בבדיקות שלאחר המוות שנערכו על 57 קשישים שנפטרו בעונת השפעת 2016/17, אובחנו נגיפי שפעת בקרב 18% מהדגימות, ובסה"כ נגיפים נשימתיים נמצאו בקרב 47%. בקרב חלק מהנפטרים מנגיפים נשימתיים, יותר מנגיף אחד נמצא בבדיקה שלאחר המוות ולפעמים גם חיידקים. תוצאה חיובית לקורונה לא אומרת בהכרח שנגיף זה תמיד היה האחראי העיקרי לפטירתו של החולה.
אם נניח ששיעור התמותה האמיתי בקרב נדבקי הקורונה הוא 0.3% באוכלוסייה הכללית – ניחוש בהתאם לניתוחים מספינת הקורונה – וש-1% מאוכלוסיית ארה"ב תידבק, זה אומר כ-10,000 נפטרים. זה נשמע כמו מספר ענק, אבל זה כלום לעומת הערכת התמותה השנתית ממה שקרוי "מחלה דמוית שפעת". אם לא היינו שומעים על נגיף חדש שמסתובב בחוץ, ולא בודקים אנשים בבדיקות PCR, מספר הנפטרים הכולל מ-"מחלות דמויות שפעת" לא היה נראה חריג השנה. לכל היותר, היינו אומרים שעונת השפעת הייתה קצת יותר גרועה הפעם. הכיסוי התקשורתי היה פחות מאשר הכיסוי המוקדש למשחק NBA.
יש כאלה שחוששים שמספר הנפטרים בארה"ב שעמד על 68 נכון ל-16.3 יקפוץ אקספוננציאלית ל-680, 6800, 68,000, 680,000… בדומה להתרחשויות קטסטרופליות אחרות בעולם. האם זה תרחיש מציאותי, או מדע בדיוני גרוע? איך אפשר לדעת מתי העקומה תיעצר?
המידע החשוב ביותר שחסר לנו זו דגימה אקראית של האוכלוסייה בפערי זמן קבועים. לצערנו, מידע זה לא מצוי בידינו.
בהיעדר מידע, היגיון של "להיערך לתרחיש הגרוע ביותר" מביא לנקיטה בצעדים קיצוניים של "ריחוק חברתי" ועוצר. למרבה הצער, אנחנו לא יודעים אם אמצעים אלה עובדים. סגירת בתי ספר, למשל, עשויה להפחית את קצב ההדבקה. אבל היא גם עלולה להתברר כאפקט בומרנג אם הילדים ימשיכו להתרועע ואם סגירת בתי הספר תגרום לילדים להעביר יותר זמן עם קשישים, או אם הילדים בבית יפריעו להוריהם לעבוד, ועוד. סגירת בתי ספר גם מקטינה את הסיכוי לפתח חסינות עדר בקרב קבוצת גיל שאינה חווה מחלה קשה.
זו הייתה הגישה מאחורי העמדה הבריטית נגד סגירת בתי הספר, נכון למועד כתיבת דברים אלה. בהיעדר מידע על התפתחות המגיפה, איננו יודעים אם זו גישה גאונית או קטסטרופלית.
"לשטח את העקומה" כדי להימנע מקריסת מערכת הבריאות זה רעיון שנשמע טוב – בתיאוריה. מצגת שנפוצה באינטרנט מראה איך שיטוח העקומה מפחית את מספר החולים בו זמנית שנמצאים מעל הקיבולת של מערכת הבריאות.
אבל אם המערכת תקרוס, אז רוב הנפטרים הנוספים יהיו ממחלות אחרות שלא יזכו לטיפול ראוי. אם רמת המגיפה תביא לקריסת מערכת הבריאות והצעדים הקיצוניים שננקטו יתגלו כבעלי השפעה קטנה, אז שיטוח העקומה דווקא יביא לתוצאות קשות יותר: במקום שתהיה קריסה קצרה וזמנית, התוצאה תהיה קריסה ארוכה ומתמשכת של מערכת הבריאות. זו סיבה נוספת לכך שצריך מידע מדויק על היקף ההתפשטות של המגיפה.
אחת מהשורות התחתונות היא שאיננו יודעים כמה זמן "ריחוק חברתי" ועוצר יחזיקו מעמד בלי לגרום לנזקים קשים לכלכלה, לחברה ולבריאות הנפש. התפתחויות בלתי צפויות עשויות לקרות, כולל משבר כלכלי, אי שקט אזרחי, הפרת הסדר הציבורי, מלחמה והתפרקות הרקמה החברתית. לכל הפחות, עלינו להשיג מידע לא מוטה על היקף התחלואה האמיתי המתפתח באוכלוסייה על מנת להנחות את קבלת ההחלטות הציבורית.
בתרחיש הפסימי ביותר, שאינני מקבל, אם נגיף הקורונה ידביק 60% מהאוכלוסייה ו-1% מהאנשים ימותו, זה יתורגם ל-40 מיליון נפטרים בעולם, בדומה לשפעת של 1918.
רובם המוחלט של הנפטרים יהיו אנשים בעלי תוחלת חיים קצרה. זה בניגוד ל-1918, אז נפטרו צעירים רבים.
אפשר לקוות, שממש כמו ב-1918, החיים יימשכו. אולם, תחת עוצר של חודשים אם לא שנים, החיים עוצרים ברובם, ועם השלכות קצרות וארוכות טווח לא ידועות, מיליארדים אם לא מיליונים של חיים יהיו מונחים בסופו של דבר על הכף.
אם אנחנו עומדים לקפוץ מקצה הצוק, אנחנו צריכים קודם קצת יותר מידע כדי ליידע אותנו על ההיגיון שמאחורי פעולה כזאת והסיכויים שהנחיתה תהיה במקום בטוח.
מה המקור לכתבה?
 

ecf

משתמש פעיל

שרית קובל

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
  • תודה
Reactions: ecf

ecf

משתמש פעיל
ולגבי מה משרד הבריאות רוצה שיקרה ולמה הוא לא אומר לנו לשטוף מוצרים מהסופר, או בכלל למה הוא מרשה ללכת לסופר, כדאי לקרוא את זה:
 

אהבת עולם

משתמש סופר מקצוען
D I G I T A L
לא הייתי רוצה לקבל לידיי רובה אוטומטי, גם אם אני לבוש שריון לא חדיר. ואם יש סיכוי שחיברו לי בלי ידיעתי רובה שכזה, אני אמעט לצאת מהבית, ובטח שלא אבקר את היקרים לי.
בוודאי שאני ממעטת לצאת מהבית , וגם לבקר את היקרים . מה זה קשור? איך קשור לפה הפחד?
ומה עם לזכור שהשם ממית ומחיה, הוא מחליט מה יתפשט וכמה ואין לנו שליטה על זה בכלל?
חרדות לא יעזרו פה לאף אחד.
 

אסתי H

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה והפקת סרטים
אני קראתי שלא נורא אם הנגיף מגיע למערכת העיכול העיקר לא לראות-מההוראה לצוותי קופח לשתות כל רבע שעה שאם שאפו מעט אז שיכנס עם המים
 

אהבת עולם

משתמש סופר מקצוען
D I G I T A L
עובדתית - היו.
אבל רק מאוחר יותר ידעו את זה.
נכון, אבל קשה לומר את זה - המאמץ שלך היה עם השפעה אפסית.
זה כמו שתספרי לי שטסת מחו"ל במיוחד כדי לבוא ולהצביע למפלגת הנשים בכנסת,
אז באמת כל הכבוד , אם זה עושה לך הרגשה טובה, אבל כל עוד רוב הציבור לא הצביע לה, הקול שלך לא סייע בכמעט כלום.
ככה זה גם בנושא הקורונה, כל עוד שרוב הציבור מקיים את רוב ההנחיות - זה מה שיכול לסייע,
אם הציבור יהיה ממושמע - ורק בעזרת השם - הקורונה תיעצר,
ואם לא, לצערי גם אם תחטאי את המעקה בבנין בכל בוקר , כנראה שבאיזה שהוא שלב זה לא יעזור...
חשוב מאד להסתגר ולא לצאת.
אבל לחטא מוצרים, או להחליף בגדים בכניסה לבית, ולחשוב שזה מה שיציל אותך או את הסביבה זה קצת חסר תועלת.
 

אהבת עולם

משתמש סופר מקצוען
D I G I T A L
אני מניחה שאת, בעלך וילדייך - אף אחד מכם אינו משתייך לקבוצת סיכון כלשהי.
אז בטח שאת משאירה לנתניהו לדאוג למדינה :)
ברוך השם .
אבל ההורים שלי משני הצדדים כן , וכמו שאני מכירה את עצמי, גם אם היה מישהו בקבוצת סיכון לא הייתי בחרדות יתר.
ככה אני , מופעלת מהשכל בדרך כלל.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  40  פעמים

לוח מודעות

למעלה