והפעם - הייקו.
גם ממי שיודע היטב מהו הייקו, אבקש לקרוא את השורות הבאות.
אי פעם לפני כשנתיים, התארח בפורום לזמן קצר הסופר נחמן גרשונוביץ.
באחד השיר-שורים הוא הטיל את ההייקו הבא:
טָחוּב.
נִיחוֹחַ הַסְּכָךְ,
בְּחֲנוּכָּה.
אהבתי את השיר הזה במיוחד.
א. כי סוף סוף מצאתי חבר למנהגי להשאיר את הסכך עד חנוכה (וצפונה).
ב. כי הוא מספר סיפור שלם בארבע מילים.
ג. כי להשתמש ב"חנוכה" כקיגו זה גאוני.
ד. כי הייקו.
אבל בל נקדים את המאוחר:
ההייקו, כך על פי ויקיפדיה ועוד, זו צורת שירה קצרה שמקורה ביפן המסורתית. שירי הייקו עוסקים בדרך כלל ברגע כלשהו בהווה שהמשורר מתבונן בו ומתאר אותו באופן אובייקטיבי ומיידי ככל האפשר.
להייקו המקורי כללים קבועים, חלקם נוקשים:
1. הוא מורכב משלוש יחידות משמעות שבהן יש בדרך כלל 17 הברות בסך הכל: 5,7,5.
2. הוא חייב להיות בלשון הווה.
3. חייבת להיות בו "קיגו" - מילת עונה, שמתארת את העונה בה מתרחש השיר.
4. הוא מתאר תופעת טבע כלשהי.
5. דגש על רגש, תחושה ומחשבה - ופחות על שכל, דיבור, וידע.
ביפנית שירי הייקו נכתבים תמיד בשורה אחת ללא הפרדה בין היחידות או סימני פיסוק כלשהם. בשפות מערביות, וגם בעברית, נהוג לחלק את השיר לשלוש שורות נפרדות.
יש מגדירים את ההייקו כ"צורת התבוננות בעולם, כדרך להצביע על תופעה, מבלי לנסות לפרש אותה".
מה התועלת המקצועית?
היות ואחת ההגדרות העיקריות של שירה (ולטעמי העיקרית שבהן) זו היכולת לומר הרבה במעט, חלק מתהליך כתיבת השירה הוא ללמוד לזקק הרבה לכמה שפחות. לא לומר מעט במילים רבות אלא להכניס כמה שיותר בקצירת האומר.
הייקו זו דוגמה קיצונית לכך, והיא טובה לתרגול שמועיל גם בשירים ארוכים יותר.
הדרישות במשימה החודשית הן:
הייקו, שעומד לפחות בכמה מהכללים (הכלל של ההברות הכי פחות חשוב כרגע).
יש נטייה לכמה כותבים, בפרט ישראלים, לקחת את ההייקו למקום ציני. בעיניי זה מעט פוגם, אבל מי שרוצה לכתוב כך - לבריאות. השופטים האובייקטיביים יחליטו על הניקוד.
בהצלחה!
***
הסבר על המדור, כאן:
גם ממי שיודע היטב מהו הייקו, אבקש לקרוא את השורות הבאות.
אי פעם לפני כשנתיים, התארח בפורום לזמן קצר הסופר נחמן גרשונוביץ.
באחד השיר-שורים הוא הטיל את ההייקו הבא:
טָחוּב.
נִיחוֹחַ הַסְּכָךְ,
בְּחֲנוּכָּה.
אהבתי את השיר הזה במיוחד.
א. כי סוף סוף מצאתי חבר למנהגי להשאיר את הסכך עד חנוכה (וצפונה).
ב. כי הוא מספר סיפור שלם בארבע מילים.
ג. כי להשתמש ב"חנוכה" כקיגו זה גאוני.
ד. כי הייקו.
אבל בל נקדים את המאוחר:
ההייקו, כך על פי ויקיפדיה ועוד, זו צורת שירה קצרה שמקורה ביפן המסורתית. שירי הייקו עוסקים בדרך כלל ברגע כלשהו בהווה שהמשורר מתבונן בו ומתאר אותו באופן אובייקטיבי ומיידי ככל האפשר.
להייקו המקורי כללים קבועים, חלקם נוקשים:
1. הוא מורכב משלוש יחידות משמעות שבהן יש בדרך כלל 17 הברות בסך הכל: 5,7,5.
2. הוא חייב להיות בלשון הווה.
3. חייבת להיות בו "קיגו" - מילת עונה, שמתארת את העונה בה מתרחש השיר.
4. הוא מתאר תופעת טבע כלשהי.
5. דגש על רגש, תחושה ומחשבה - ופחות על שכל, דיבור, וידע.
ביפנית שירי הייקו נכתבים תמיד בשורה אחת ללא הפרדה בין היחידות או סימני פיסוק כלשהם. בשפות מערביות, וגם בעברית, נהוג לחלק את השיר לשלוש שורות נפרדות.
יש מגדירים את ההייקו כ"צורת התבוננות בעולם, כדרך להצביע על תופעה, מבלי לנסות לפרש אותה".
מה התועלת המקצועית?
היות ואחת ההגדרות העיקריות של שירה (ולטעמי העיקרית שבהן) זו היכולת לומר הרבה במעט, חלק מתהליך כתיבת השירה הוא ללמוד לזקק הרבה לכמה שפחות. לא לומר מעט במילים רבות אלא להכניס כמה שיותר בקצירת האומר.
הייקו זו דוגמה קיצונית לכך, והיא טובה לתרגול שמועיל גם בשירים ארוכים יותר.
הדרישות במשימה החודשית הן:
הייקו, שעומד לפחות בכמה מהכללים (הכלל של ההברות הכי פחות חשוב כרגע).
יש נטייה לכמה כותבים, בפרט ישראלים, לקחת את ההייקו למקום ציני. בעיניי זה מעט פוגם, אבל מי שרוצה לכתוב כך - לבריאות. השופטים האובייקטיביים יחליטו על הניקוד.
בהצלחה!
***
הסבר על המדור, כאן:
ניהול - איזהו השיר? # אתגר שירה, הסבר ונספח כללי
הנה הגיע "אחרי החגים", ואתגרי השירים עולים לאוויר, במקביל לאתגר הדו-שבועי בו ימשיכו לפרסם יצירות בכל תחומי הכתיבה, לפי בקשת והזמנת המאתגר התורן. אז מה בתפריט? מתי? מדי חודש יועלה אתגר "איזהו השיר?", ובו אתגר כתיבת שירה. מה? הדגש באתגרים אלו יהיה על צורות ויכולות, טכניקות ותבניות - ולא בחירת...
www.prog.co.il