איור לספר "ירמיה שאהב להשתולל"

יואל ארלנגר - קקטוס

אוהב קצת מהכל
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
נכתב ע"י pr;1377560:
היה לנו דיון מענין על זה בפורום סופרות, אותו נושא - רק באמנות הכתיבה.
הגעתי עם דעה אחת, יצאתי עם שלוש...
נושא מורכב ועדין מאד.
תשתפי אותנו..
 

אבש

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
צילום מקצועי
סתם כך, בדרך אגב הייתי חייבת לשתף--

הציור היה פתוח וראתה אותו ביתי בת ה6. היא רגילה לראות ציורים על המסך באופן קבוע כמובן, אבל כאן פתאום היא נעצרה והתחילה להתלהב ממש ולצחוק.

ואלו דבריה:
חמוד מתוק ומצחיק, ילד טוב אבל גם שובב גדול- מה שאומרים לו הוא עושה הפוך...
הייתי רוצה להיות חבר שלו.

אמא תקני לי את הספר שלו! :)
ואני אקנה.
 

שאול יצחק

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
נכתב ע"י אבש;1377605:
סתם כך, בדרך אגב הייתי חייבת לשתף--

הציור היה פתוח וראתה אותו ביתי בת ה6 וכו' אמא תקני לי את הספר שלו! :)
ואני אקנה.

לא רציתי להגיד מקודם כי לא רציתי להתנצח,
אבל גם הילדות שלי אהבו אותו ולא אמרו שהוא מפחיד ולא כלום.
כפי הנראה עיקר הבעייה מתחילה כשההורים מנסים לחשוב מה הילדים יאהבו, אבל הילדים כשלעצמם הרבה יותר פשוטים.
רואים משהו מצחיק, הם צוחקים.
 

לאה ורחל

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
טוב הבנים שלי אמרו "אמאלה" כשהם ראו את הילד
 

מירי ב

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
הרווח בין השיניים בולט למדי, למה לא השתמשת באותה מברשת כמו רוב השאר?
ראיתי שניגבת בה קצת בשיער, אבל רוב הילד גירי משהו ורק הרווח בין השיניים מזכיר טוש-מים
 

RIVKAG

ציורים יהודיים וקטורים להורדה משאטרסטוק
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
ברשותכם אצטרף לדיון הפורה.
בנוגע לצורך בפתיחות לסגנונות מקוריים ושונים, אני מסכימה עם כל מה שנכתב. אכן יש אצלנו קיבעון יצירתי. אך התופעה לא מאפיינת רק את המגזר החרדי. ע"ע המותגים המובילים בעולם לילדים שהם גם דווקא הקיטשים.
מה שכן, במגזרים שמרניים, ההליכה על בטוח מאפיינת גם את העוסקים באומנות. וזה מה ששונה ממגזרים אחרים ולכן ההחשפות של כל המגזר, ליצירה מקורית ופורצת דרך, פחותה.

(באופן אישי, כשהעליתי לכאן עבודות, שהוצגו בתערוכות ונמכרו, הם זכו לחמשה צלצולים בערך. אבל זה משתפר עם הזמן גם בזכות קקטוס ומעיזים נוספים..)

בנוגע להצגת אלימות ביצירה:
ישנם כמה תיאוריות בנושא:
1. התאוריה גורסת שהצגת אלימות מגבירה את האלימות אצל הצופה.
2. התיאוריה גורסת שהצגת אלימות מפחיתה את האלימות אצל הצופה. (כי דרכה הוא מעבד את רגשותיו ורצונותיו וממילא אין לו צורך לפעול באלימות בפועל)
3. הצגת אלימות לא משפיעה על רמת האלימות אצל הצופה.

אז ככה במחקרים שקראתי (יש אצלי את הרשימה) נחקרה השפעת האלימות בסרטים. והוכח באופן חד משמעי שהחשפות לתכנים אלימים מגבירה את האלימות בצורה ודאית ומשמעותית.
אז נכון שציור הוא פחות דרמטי מסרט שמשלב סאונד וויזואל אבל עדיין זה יותר מטקסט כתוב.

איננו יכולים לדעתי להסיק מסקנות מסיפורי התורה מכמה סיבות: א. התורה היא קדושה. מאת ה' נאמרה למשה רבינו. אסור לשנות בה אפילו תג אחד ויש לכך סיבה...
ב. העולם בנוי לפי התורה (הסתכל באורייתא וברא עלמא ) ולכן התורה מאוד מדוייקת ומתאימה לנפש האדם באשר הוא.
ג. סיפורי התורה כתובים ולא מצויירים. ולכן כל קורא מדמיין אותם לפי הפרדיגמה שלו ולפי הרמה הרוחנית אליה הגיע. (היום כשהגננות ממחישות כל דבר בציורים, התחילה התופעה של ילדים שסיפורי התורה גורמים להם לפחדים. אינני יודעת אם זה בגלל ההמחשות אבל אולי...)

בכל מקרה, מי שקרה עד כאן יכול להסיק מה שהוא רוצה בקשר לציוריו בעתיד. אינני מתיימרת לפרש או להחליט. ובהחלט יש דברים שצורכים שאלת רב.

ויהיה דיון פורה זה לזכותו של ירמיה החמוד נ"י...
 

שירי כהן

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
צילום מקצועי
מה שמריסה כתבה זה בעצם תמצית הדיון שהזכרתי לעיל. תודה. :)
 

ort

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
צילום מקצועי
נכתב ע"י שאול יצחק;1377254:
אולי הגיע הזמן להסביר קצת,

המחשבה מאחורי עיצוב הדמות של ירמיה, וגם באופן כתיבת הסיפור (שעוד לא קראתם, וגם היא, אני מודה, קצת מחודשת. ולדעתי - מחודשת לטובה), איך לגרום גם לילד הקורא את הספר , להסכים שאומנם יש השתוללות שהיא בריאה (ובזה כל ילד בריא לא צריך שכנוע, אלא רק למצוא הסכמה שיקבלו אותו שהוא אוהב קצת להשתולל, ובזה קנית את האמון שלו שאתה לא נגדו. מרגלא בפי להגיד לילדים שלי כשהם מגזימים, משפטים כגון 'אפ! אפ! אני מרשה להשתולל! אבל במרפסת'), בכל אופן, חזרה לעניין- המחשבה מאחורי עיצוב הדמות של ירמיה, וגם באופן כתיבת הסיפור, היתה איך לגרום גם לילד הקורא את הספר , להבין שאומנם מותר לשמוח ולהשתולל קצת, אבל שיסכים ויבין מעצמו שההשתוללות צריכה לבוא עם גבול, ושירגיש איך ההשתוללות של הירמיה הזה כבר עוברת את הגבול . לכן העיצוב של הדמות הוא קצת מעבר לגבול שיכול למצוא חן והזדהות אצל הילד הקורא, להביא אותו לסלידה קצת , אבל להשאר חביב, ובהתפתחות העלילה גם הילד הקורא כבר מבין את הקלקול של ההשתוללות המוגזמת.

אבל סתם ככה, אם כבר התעניינתם בנושא מעניין, הייתי רוצה לשתף אתכם קצת בדעתי העניה, וקצת להרחיב.
נדמה לי שמשהו השתבש בכל הנוגע לאיך מחנכים, בספרים, בתכנים,
כאילו אם נראה לילדים רק את מוצי החמודון הולך עם בלון בון בון, כן?, אז הוא ילמד להיות ילד טוב כמו מוצי, וגם הוא מהיום ילך רק עם חתלתולון על קשתות בענן.
נדמה לי שזה לא הולך ככה,
אדרבא, כשהוא סוגר את הספר וחוזר לחיים האמיתיים, ופתאום רואה את אחותו נוסעת בבימבה שלו, הוא רץ לחטוף לה את הבימבה בלי לחשוב פעמיים, וממוצי החמודון לא נשאר זכר. כי זה לא קשור לחיים שלו בכלל.
נהיה סגנון כזה כללי, שצריך רק להראות את הטוב והנקי בלבד,
והדבר הזה חוזר על עצמו בהרבה מאוד רבדים של המגזר, חלקם מוצדקים מעט,
וזה מתלבש כאילו זה היראת שמים ודרך התורה, ואדרבא מצווה לגנות כל דבר שסוטה מהדרך הזאת,

אבל לעניות דעתי ההפך הוא הנכון, אין זו דרכה של התורה כלל.
אלא המצאה חדשה של העולם במאה שנה האחרונות, בערך.

התורה לעומת זאת, פותחת מיד עם הכישלון של עץ הדעת, נולדים שני בנים מיד אחד רוצח את השני, שניה אח"כ כולם חוטאים מאוד והשם משמיד במבול את כל האנושות חוץ מנח, וכן הלאה וכן הלאה, בנביאים וכתובים ,ובמדרשים .
ומה מדגישים לנו חז"ל הכי הרבה? לאיזה כשלונות מביאה הגאווה, רדיפת הכבוד, הקנאה, התאווה וכו', בקיצור מדגישים את הרע הרבה מאוד.
ולמה זה, כי כתוב , אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם,
זאת אומרת, אם תתן לו לחוות את הכישלון של מידה מגונה פלונית, הוא פתאום תופס שזה באמת לא טוב.
אם רוצים להדגיש למישהו "אור" מסויים שהוא עדיין לא קלט, מקיימים מה שאמר שלמה המלך יתרון האור מן- החושך, ומציירים לו את החושך הרלוונטי לאותו אור, הכישלון למשל, ואז הוא קולט אה! באמת האור הזה שאתה מדבר עליו הוא טוב מאוד.כי בלי זה זה חושך.
הנושא הזה מאוד עדין,
וכמובן שאפשר ללכת עם מה שאמרתי פה ולהגיע לטעויות חמורות בחינוך,
ואם זה מה שהבנתם אז זה לא מה שהתכוונתי. בכלל. ואולי אסור לדבר כאלה דברים לפני קהל רחב.

לסיום,
העולם הזה, הוא מעורב טוב ורע, וכתוב בספרים שרובו רע (כן כן)
ואם אתה מסתיר מהילד את הרע ומצייר לו רק את הטוב,
ציירת לו משהו שזה לא העולם שלו, ואתה לא אמין בעיניו,
או במילים שלו אם הוא היה יודע להגיד אותם: "הם לא באמת מבינים אותי"
כי הוא חי בעולם כזה שכן בא לו לדחוף את ריבקי מהבימבה,
ואם אתה מספר לו על מוצי החמודון זה לא יותר מבידור חביב.

אבל אם אתה מציג לו את הדחף לדחוף מבימבות, למשל, ולחטוף ולהשתולל וכו'
וגורם לו להסכים שזה לא דבר טוב,
זה עולם אחר לגמרי. עשית משהו בחינוך. פעם הבאה שהוא ירצה לדחוף מהבימבה, יש מצב שהוא ייזכר בהסכמות שהגעת איתו בספר, ולא ידחוף מהבימבה. או רק ידחוף חלש.
הנושא הזה עמוק מאוד ורחב, ואי אפשר לעייף את החבר'ה,
לכן אסיים בבחי' תן לחכם ויחכם עוד, להקיש מעניין לעניין להבין עד כמה הנושא הזה קשור לעומק ולרוחב בהרבה דברים שקורים אצלנו,
ואם זכיתי להחכים מישהו, או לגרום למחשבה,
יהיה זה שכרי.
עד כאן בינתיים.

וואו!
דברי טעם.
היכולת להביע את מה שבמחשבה אל הכתב בנעימות וטוב טעם, זו גם אמנות.
תודה על החיזוק!
תודה על השיעור.
בבחינת "דברים היוצאים מן הלב..."
אשריך!
אֹמַן ואמן.:)
 

חוי ר.

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
היי
עשיתי גם נסיון על הבן שלי... (גיל: 3)
אהב והתלהב מאד!!!
הוא לא נותן לי לכתוב תגובה -
כי הוא רוצה לראות אותו שוב....
 

יואל ארלנגר - קקטוס

אוהב קצת מהכל
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
נכתב ע"י שונמית;1378554:
היי
עשיתי גם נסיון על הבן שלי... (גיל: 3)
אהב והתלהב מאד!!!
הוא לא נותן לי לכתוב תגובה -
כי הוא רוצה לראות אותו שוב....
בן השלוש שלי התעניין
אבל הוא לא רוצה להיות חבר שלו
והוא טוען כי הוא עצוב, כי נפלו לו שלוש שינים..
 

ort

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
צילום מקצועי
נכתב ע"י קקטוס;1378558:
בן השלוש שלי התעניין
אבל הוא לא רוצה להיות חבר שלו
והוא טוען כי הוא עצוב, כי נפלו לו שלוש שינים..


שישלים אותם מזה>>:D...
 

יואל ארלנגר - קקטוס

אוהב קצת מהכל
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
נכתב ע"י ort;1378567:
שישלים אותם מזה>>:D...
אוקי...
אבל אבינעם, שהוא יותר גדול
הסביר שהוא ילד טוב אבל אוהב להשתולל..
הוא לא רוצה שהוא יבוא אלינו
כי הוא עושה כל היום בלאגן בגן
והוא עושה גם בלאגן בבתים
ואם הוא יבוא אלינו הוא יעשה בלאגן.
 

שאול יצחק

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
נכתב ע"י Marisa;1378175:
ברשותכם אצטרף לדיון הפורה.
אז ככה במחקרים שקראתי (יש אצלי את הרשימה) נחקרה השפעת האלימות בסרטים. והוכח באופן חד משמעי שהחשפות לתכנים אלימים מגבירה את האלימות בצורה ודאית ומשמעותית.
אז נכון שציור הוא פחות דרמטי מסרט שמשלב סאונד וויזואל אבל עדיין זה יותר מטקסט כתוב. וכו'

עוד היא כתבה:

איננו יכולים לדעתי להסיק מסקנות מסיפורי התורה מכמה סיבות: א. התורה היא קדושה. מאת ה' נאמרה למשה רבינו. אסור לשנות בה אפילו תג אחד ויש לכך סיבה...
ב. העולם בנוי לפי התורה (הסתכל באורייתא וברא עלמא ) ולכן התורה מאוד מדוייקת ומתאימה לנפש האדם באשר הוא.

אני מבין שרצית רק להרחיב את הנושא,
ויישר כח על הדברים המחכימים.
רק בנוגע לנושא שדובר לעיל, בעניין הציורים והתכנים,
יש להוסיף דבר חשוב- לא דובר על להציג "רע" שהילד עוד לא נחשף אליו בעולם הפרטי שלו, כמו שודדים ומרגלים ושוטרים ומלחמות שמראים בסרטים שהזכרת ובקומיקסים וכו'

המדובר הוא על רע מהעולם שלו, שהוא אינו מזהה אותו כרע אלא כשגרת היום יום,
כגון לדחוף מבימבות. להשתולל וכו'.
ועל זה כתבתי שמאחר שזה הוא העולם שלו, כן מועיל וכן טוב להתייחס לזה וללמד אותו פירוש חדש על הדחפים לדחוף מבימבות, שזה לא טוב.
אבל בוודאי להציג לו ולחשוף אותו לרע חדש שהוא מעצמו רחוק ממנו,
על זה לא דברתי. וגם מה שכן מראים לו, צריך לדאוג שהתוצאה באמת תהיה שהוא יסלוד מהדבר, (כמו כל התגובות פה שהילדים אוהבים את הדמות של ירמיה אבל גם מצד שני מבינים שלא היו רוצים להיות חברים שלו. זה סימן לדעתי שהציור בדיוק מוצלח) ולא סתם להראות לו אלימות שתלהיב אותו כדי שהוא ירצה לקנות עוד ועוד קומיקסים כאלה.

ויותר להעמיק את הנושא,
לא התכוונתי אפילו בדווקא על רע מובהק כמו לדחוף מבימבה,
אלא אפילו על דברים יותר דקים, כמו הדיון פה על לצייר ילד שובב עם שיניים (שיש לנו פה בביכנ"ס ילד שנראה בדיוק ככה ואף אחד לא אוסר עליו לבוא בקהל כי זה דוחה ומפחיד)
ועוד דברים דקים כגון איזה צבעים להשתמש, וכל הסגנון, הבעות מוגזמות כדי להביע רעיון,
שהרי הרבה של הילדים בחיידער כן משתמש בפרצופים קיצוניים להדגים ולהמחיש דברים לילדים, אבל פתאום כשעושים את זה בספר ילדים כולם מזדעזעים מה זה העינים הגדולות וכו וכו' והלשון יוצאת זה כמו גויים.
בקיצור,
יש פה הרבה דקויות מדוברות פה בדיון, אבל עם הזמן דברים ישתנו, זה מה שבטוח.

ובקשר ל-ללמוד מהתורה,
זה לא רק בתורה,
הרי זה גם במדרשים, ובגמרא, בספרי מוסר, ובכל האופן המסור איך רבה מלמד בחיידער, שבואו תראו איך עשו מתנהג, לא מברך לא כלום, ובסוף מה העונש שלו, זה רצוף בכל היהדות ,ולא רק בפסוקים.
 

yaakovh

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
לעניין הדואגים לחינוך ילדיהם, ובצדק, יש כיום ועדה מיוחדת לבדיקת ספרים בנשיאות הרב גנס ויש המון ספרים עם חותמת של הועדה.
 

ort

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
צילום מקצועי
נכתב ע"י שאול יצחק;1378714:
אני מבין שרצית רק להרחיב את הנושא,
ויישר כח על הדברים המחכימים.
רק בנוגע לנושא שדובר לעיל, בעניין הציורים והתכנים,
יש להוסיף דבר חשוב- לא דובר על להציג "רע" שהילד עוד לא נחשף אליו בעולם הפרטי שלו, כמו שודדים ומרגלים ושוטרים ומלחמות שמראים בסרטים שהזכרת ובקומיקסים וכו'

המדובר הוא על רע מהעולם שלו, שהוא אינו מזהה אותו כרע אלא כשגרת היום יום,
כגון לדחוף מבימבות. להשתולל וכו'.
ועל זה כתבתי שמאחר שזה הוא העולם שלו, כן מועיל וכן טוב להתייחס לזה וללמד אותו פירוש חדש על הדחפים לדחוף מבימבות, שזה לא טוב.
אבל בוודאי להציג לו ולחשוף אותו לרע חדש שהוא מעצמו רחוק ממנו,
על זה לא דברתי. וגם מה שכן מראים לו, צריך לדאוג שהתוצאה באמת תהיה שהוא יסלוד מהדבר, (כמו כל התגובות פה שהילדים אוהבים את הדמות של ירמיה אבל גם מצד שני מבינים שלא היו רוצים להיות חברים שלו. זה סימן לדעתי שהציור בדיוק מוצלח) ולא סתם להראות לו אלימות שתלהיב אותו כדי שהוא ירצה לקנות עוד ועוד קומיקסים כאלה.

ויותר להעמיק את הנושא,
לא התכוונתי אפילו בדווקא על רע מובהק כמו לדחוף מבימבה,
אלא אפילו על דברים יותר דקים, כמו הדיון פה על לצייר ילד שובב עם שיניים (שיש לנו פה בביכנ"ס ילד שנראה בדיוק ככה ואף אחד לא אוסר עליו לבוא בקהל כי זה דוחה ומפחיד)
ועוד דברים דקים כגון איזה צבעים להשתמש, וכל הסגנון, הבעות מוגזמות כדי להביע רעיון,
שהרי הרבה של הילדים בחיידער כן משתמש בפרצופים קיצוניים להדגים ולהמחיש דברים לילדים, אבל פתאום כשעושים את זה בספר ילדים כולם מזדעזעים מה זה העינים הגדולות וכו וכו' והלשון יוצאת זה כמו גויים.
בקיצור,
יש פה הרבה דקויות מדוברות פה בדיון, אבל עם הזמן דברים ישתנו, זה מה שבטוח.

ובקשר ל-ללמוד מהתורה,
זה לא רק בתורה,
הרי זה גם במדרשים, ובגמרא, בספרי מוסר, ובכל האופן המסור איך רבה מלמד בחיידער, שבואו תראו איך עשו מתנהג, לא מברך לא כלום, ובסוף מה העונש שלו, זה רצוף בכל היהדות ,ולא רק בפסוקים.

אני מלאת התפעלות על צורת הביטוי המכבדת במאור פנים ובנועם. [כן. לפעמים גם בין השורות ניתן לחוש את מאור הפנים]..

ירבו כמותך בישראל.
ויהי נעם ה' עלינו.
 

מוטי הלר

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
הדמיות בתלת מימד
בזמן הזה של הדיון (שכלעצמו מעניין) הייתי כבר מספיק לצייר את כל התלמוד תורה שהתכשיט הזה לומד
 

ort

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
צילום מקצועי
נכתב ע"י מוטי הלר;1378926:
בזמן הזה של הדיון (שכלעצמו מעניין) הייתי כבר מספיק לצייר את כל התלמוד תורה שהתכשיט הזה לומד

אדרבה... תראה לנו;):p

אני דווקא אהבתי את הדיון המכובד שהתפתח כאן. הוא נוגע במקומות שלא "כיף" לדבר עליהם- ועם זאת הוא שומר על רמה מכובדת ומעוררת התפעלות.
 

נוי

משתמש סופר מקצוען
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
לא יודעת למה, נזכרתי בספר העתיק (הוצאת מחניים):"שאול יצחק השובב":)
אגב, אולי הכטקוף ע"ה הוא היוצר הראשון של הפוצ'ים מוצ'ים?
לגופו של איור, פאותיו שובביות, עיניו מבריקות בקונדסות. לו היו לו פחות שיניים שבורות, בכל זאת הוא היה שובב כהלכה ולא מעורר חלחלה אצל חלק מהצופים.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  9  פעמים

לוח מודעות

למעלה