טוב , לא באמת מיתוג אבל מרגיש לי כזה כאילו.
זה מתחיל ממשרד חדש שיש כאן לאחד , אולי נגיד את שמו..הבוס
משרד חדש מחייב לקנות מתנה ,זה הרי מסט
מה קונים ? אתגר אמיתי !!
כל מה שהוא צריך ,הוא קונה לעצמו
כל מה שהוא לא צריך הוא לא רוצה לראות בכלל בסביבתו..
מה עושים ?
חשבנו לקנות משהוא לאחסון כלי כתיבה - בעיה הרי הוא בעצמו הכין כזה לעצמו וסוחב אותו לכל מקום -
חשבנו על תמונה יפה - אבל אז נזכרנו שאין מקום על הקירות..הכל מלא בתעודות הוקרה שהוא צבר במשך השנים..
חשבנו ועוד חשבנו וכלום נאדה אין רעיון - ירדנו מהרעיון לתת לו מתנה
ובלילה ההוא נדדה שנתי..אין מצב שלא ניתן משהו, משהו שישמח אותו - משהו שהוא יגיד "זה יהיה מקסים במשרד שלי"
וכשמתאמצים מוצאים...
ידעתי שכל דבר שצמד המילים 'אות - לי' יופיע בו ,גם ישמח אותו - להדפיס משהו ? לא לעניין זה לא אישי - לכתוב בכתב יד 'אות - לי' ולצייר בצד לב...את זה הוא מאוד היה אוהב ושומר בקנאות אם נכדה שלו בת 5 הייתה מכינה...
לא יודעת מתי נפל האסימון או נחה עלי המוזה..אבל זה קרא לאט ובהתמדה - חשבתי לגזור את האותיות 'אות - לי'
להדביק ספוג [לקבלת נפח] ולרפד אותם בכל מיני בדים צבעוניים - נחמד אבל לא הייתי בטוחה שזה יהיה מושלם -
לרפד פינות חדות ומושלמות זה די מסובך ,ואם זה לא יהיה מושלם הוא יגיד "נחמד" ובסוף היום מנוחתו עדן..
בסוף עלה לי הרעיון של הפונפונים - גזרתי אותיות והדבקתי פונפונים ו...אפס לא היה מרשים - הפונפונים גלשו החוצה מעבר לקווים - בקיצור לא מושלם.
ואז הגיע יאיר המתוק עם הרעיון לעשות שוליים לאותיות - לא התלהבתי ברגע הראשון !
איך נכין את השוליים ? איך השוליים יסובבו את האותיות בדיוק מוחלט - "את תסתדרי" הוא אמר
וכשהשוליים יהיו מוכנות מי יכניס פנימה את הפונפונים ? זה צריך להיות בכמה גדלים ,צבעוני ,ססגוני ולא סימטרי -
"זה עלי" כך הוא אמר..
וכזה היה מוכן הייתה התלהבות - ארזנו יפה והגשנו לו - הוא אהב ,מאוד אהב ,כבר פינה לו שעה ביום שישי לתלות לו את זה במשרד.
ובלי מחוות הרי אי אפשר..אז גם יאיר המתוק הרוח הגבית שאחר "המיתוג החדש של אות - לי" זה במיתוג לחדר שלו.
שוב זו יצירה שאני מכנה אותה "מאסטר" ,יצירה אפשר לקחת אותה לאין ספור מקומות ולאין ספור אפשרויות - את חלקם אני יציג בעצמי בהמשך.
זה מתחיל ממשרד חדש שיש כאן לאחד , אולי נגיד את שמו..הבוס
משרד חדש מחייב לקנות מתנה ,זה הרי מסט
מה קונים ? אתגר אמיתי !!
כל מה שהוא צריך ,הוא קונה לעצמו
כל מה שהוא לא צריך הוא לא רוצה לראות בכלל בסביבתו..
מה עושים ?
חשבנו לקנות משהוא לאחסון כלי כתיבה - בעיה הרי הוא בעצמו הכין כזה לעצמו וסוחב אותו לכל מקום -
חשבנו על תמונה יפה - אבל אז נזכרנו שאין מקום על הקירות..הכל מלא בתעודות הוקרה שהוא צבר במשך השנים..
חשבנו ועוד חשבנו וכלום נאדה אין רעיון - ירדנו מהרעיון לתת לו מתנה
ובלילה ההוא נדדה שנתי..אין מצב שלא ניתן משהו, משהו שישמח אותו - משהו שהוא יגיד "זה יהיה מקסים במשרד שלי"
וכשמתאמצים מוצאים...
ידעתי שכל דבר שצמד המילים 'אות - לי' יופיע בו ,גם ישמח אותו - להדפיס משהו ? לא לעניין זה לא אישי - לכתוב בכתב יד 'אות - לי' ולצייר בצד לב...את זה הוא מאוד היה אוהב ושומר בקנאות אם נכדה שלו בת 5 הייתה מכינה...
לא יודעת מתי נפל האסימון או נחה עלי המוזה..אבל זה קרא לאט ובהתמדה - חשבתי לגזור את האותיות 'אות - לי'
להדביק ספוג [לקבלת נפח] ולרפד אותם בכל מיני בדים צבעוניים - נחמד אבל לא הייתי בטוחה שזה יהיה מושלם -
לרפד פינות חדות ומושלמות זה די מסובך ,ואם זה לא יהיה מושלם הוא יגיד "נחמד" ובסוף היום מנוחתו עדן..
בסוף עלה לי הרעיון של הפונפונים - גזרתי אותיות והדבקתי פונפונים ו...אפס לא היה מרשים - הפונפונים גלשו החוצה מעבר לקווים - בקיצור לא מושלם.
ואז הגיע יאיר המתוק עם הרעיון לעשות שוליים לאותיות - לא התלהבתי ברגע הראשון !
איך נכין את השוליים ? איך השוליים יסובבו את האותיות בדיוק מוחלט - "את תסתדרי" הוא אמר
וכשהשוליים יהיו מוכנות מי יכניס פנימה את הפונפונים ? זה צריך להיות בכמה גדלים ,צבעוני ,ססגוני ולא סימטרי -
"זה עלי" כך הוא אמר..
וכזה היה מוכן הייתה התלהבות - ארזנו יפה והגשנו לו - הוא אהב ,מאוד אהב ,כבר פינה לו שעה ביום שישי לתלות לו את זה במשרד.
ובלי מחוות הרי אי אפשר..אז גם יאיר המתוק הרוח הגבית שאחר "המיתוג החדש של אות - לי" זה במיתוג לחדר שלו.
שוב זו יצירה שאני מכנה אותה "מאסטר" ,יצירה אפשר לקחת אותה לאין ספור מקומות ולאין ספור אפשרויות - את חלקם אני יציג בעצמי בהמשך.