אולי המוכר נפגע - איסטניסיות

[A JERBI]

או שפשוט תשלחי את בעלך..
אצל הבנים הרגש פחות משחק..." ת'כלס אישתי התבלבלה ביקשה סליחה" וזהו

 

[תילי5565]

אני קונה מידי פעם בחנות מסוימת, שאחד המוכרים היותר מבוגרים שם אורז את המוצרים באופן קבוע בשקית, כשהוא לוקח את השקית מהמתלה בסגנון של פעם - מלקק טיפה את האצבע ואז תופס שקית בקלות
אני לא יכולה לסבול את הדבר הזה. לפעמים זה שיקול בשבילי אם בכלל לקנות שם או לא.
היום קניתי שם, וכשהוא רצה לתת לי שקית אמרתי לו - לא תודה. לא צריך
אז הוא אמר לי "כל הכבוד"!
פלטתי משהו כמו "מה כל הכבוד, אני לא אוהבת ששמים את האצבע בפה כשלוקחים שקית"
המוכר שתק ולא אמר כלום. כשסיים את החשבון בקושי המהם משהו כמו תודה וזהו.
אמרתי תודה ויצאתי
ומאז אני בתחושה קשה
מצד אחד הוא גורם לחלק מהלקוחות דחיה (אני בטוחה שאני לא היחידה)
מצד שני הוא כנראה נפגע .. יכולתי לומר לו זאת בעדינות אבל זה יצא ככה.. לא בכוונה.

מה הייתם עושים במקומי?
מעניין אותי, אני היחידה שזה דוחה אותי או שיש פה עוד כמה? שאדע אם לפחות יש תועלת בלומר זאת באופן עדין
תודה

אני במקומך הייתי ניגשת או שולחת מכתב ומתנצלת.
הרי הוא לא עושה את הפעולה הזאת מרשעות, זה אוטומט כזה.. ולקבל בפרצוף הסבר כמו שלך, זה ממש לא נעים..

 

[תילי5565]

לא יודעת.. האמת שמאד לא נעים לי לבוא פתאום ולהתנצל על מה שאמרתי..
חשבתי אולי כשאכנס שוב אם הוא יהיה אולי אומר לו משהו על זה

מכירים את זה שזה מצטבר ומצטבר עד שזה מתפוצץ? גם לי לפעמים יבש בידיים, ובכל זאת לא אעשה זאת. יש דרכים אחרות לפתוח שקית פשוט צריך קצת סבלנות / או ספוג מים שאמרו פה זה רעיון נהדר!
מגעיל אותי אח"כ לקבל את העודף מהיד שלו.
מגעיל אותי גם לגעת בשקיות שהוא נגע בהן כדי לשקול..
אני שוקלת ברצינות להפסיק לקנות שם ושלום על ישראל

יש לך מושג כמה מגעיל השטרות והכסף שיש לך בארנק?!?
זה עבר עשרות ידיים גרועות יותר מליקוקים..( ועדיף שלא אתאר מעבר לזה..)
סתם נקודה למחשבה.

אבא שלי תמיד אחרי שנוגע בכסף , שוטף עדיין.

 

[3 פינות]

רק לעזרת האנשים שעדיין מסתבכים, אז ראיתי בחנות איך שהעובד פותח את השקיות והפיתרון זה פשוט לתפוס את השקית מאוד בחוזק ולפתוח אותה, זה היה עובד "בן דוד" שעשה את זה כמו שה"בני דודים" עושים, אם מנסים בעדינות אז זה הרבה פעמים מסתך.
אני עדיין מסתבך הרבה פעמים אבל ככה זה הרבה פחות.

 

[שרינה]

גם אותי זה מגעיל, ברמות קשוווווות
כשיוצא לי לקנות אוכל מכן, אני מבקשת בעדינות לשים כפפות ומסבירה שיש לי בעיה קשה עם זה, בנימה של - אני הבעייתית
את יכולה להכנס אליו לקנות ולהסביר את עצמך בזו הדרך..

צר לי לאכזב אותך,האוכל המוכן נעשה בלי כפפות...ככה שאת מרמה את עצמך שרק לא תראי את החוסר הגיינה


ואגב לכל אחד יש רגישות למשהו מסויים
אני לדוגמא לא מסוגלת לשמוע את הרעש של הלעיסות של האוכל,זה גורם לי ממש להיות בקריז
כמה שאני מנסה לעבוד על עצמי ממש קשה לי,
לפעמים אני שוקלת בשעות מסוימות לשים אטמי אוזניים,מה האנשים סביבי צריכים לסבול שזה מקריז אותי?
מעניין אותי אם יש עוד כמוני?

 

[שרה מגן]

נראה לי שיש כאן עירוב בין שני נושאים.
יש סלידה אישית. (קולות לעיסה וכו')
בעיה של הגיינה - מגע של רוק לדוגמא.
אם יש מישהו שזה לא מפריע לו זה רק בגלל שהוא לא שם לב.

 

[יענקי R]

אם זה עדיין אקטואלי:
תפייסי אותו, תבטיחי לו שמהיום תשלמי לו על כל שקית מחיר מלא = עשר אגורות!

 

[מלי]

גם אותי זה מגעיל, ברמות קשוווווות
כשיוצא לי לקנות אוכל מכן, אני מבקשת בעדינות לשים כפפות ומסבירה שיש לי בעיה קשה עם זה, בנימה של - אני הבעייתית
את יכולה להכנס אליו לקנות ולהסביר את עצמך בזו הדרך..

תמיד כשאני חושבת על זה בזמן שאורזים לי אני אומרת לעצמי:-
'מה את יודעת כמה היה נקי מי שהכין את האוכל הזה , כמה ליקק את הכף והחזיר, כיצד שטף את הכלים' ו
ואז אני חושבת שאם באמת הייתי רואה לא הייתי אוכלת אף פעם וזהו נרגעת ולוקחת, כי אחרת יצא שלא אוכל אף פעם בשום מקום...
קרו כמה וכמה פעמים שראיתי כיצד הכינו-(אפילו קרובים מדרגה שניה) ולא אכלתי- אז עדיף לא לראות ולדמיין שזה נקי.

 

[Tweenset]

תמיד כשאני חושבת על זה בזמן שאורזים לי אני אומרת לעצמי:-
'מה את יודעת כמה היה נקי מי שהכין את האוכל הזה , כמה ליקק את הכף והחזיר, כיצד שטף את הכלים' ו
ואז אני חושבת שאם באמת הייתי רואה לא הייתי אוכלת אף פעם וזהו נרגעת ולוקחת, כי אחרת יצא שלא אוכל אף פעם בשום מקום...
קרו כמה וכמה פעמים שראיתי כיצד הכינו-(אפילו קרובים מדרגה שניה) ולא אכלתי- אז עדיף לא לראות ולדמיין שזה נקי.

יש הבדל בין אוכל שהוכן בבית לאוכל שהוכן במסעדה וכדו'
לא בכל מקום יודעים לשמור על הגיינה.. גם בבתים
וכדאי קצת לנסות לשאול את העובדים מה רמת ההגיינה של הכנת האוכל. יש מקומות שמכינים הכל מול העיניים ואז זה ברמת הגיינה גבוהה יותר, ויש מקומות שלא. שם יש ספק גדול אם שמרו וכמה על הגיינה

אין כמו לאכול בבית

 

[שירו]

חשבתי שאני ה"שרוטה" היחידה..

אני לא אוכלת אוכל מבושל מוכן שקונים ,כי ראיתי כמה פעמים איך הכינו אותו.....
ולא אוכלת באולמות - מספיק לי רק להציץ למטבח ולראות את המלצרים....
ולא מצליחה להבין איך אפשר להכניס לפה אוכל שאנשים אחרים נגעו ומיששו וירקו עליו .....
ואני גם לא אקח מצלחת מרכזית שעל שולחן הסעודה שאני עצמי בישלתי אם מישהו לקח לפני כן עם המזלג האישי שלו...
וגם לא אוכלת עוגות קנויות......
עד כדי כך שכשאני קונה אגוזים וכד' בתפזורת - אני משרה במי סבון, שוטפת היטב ומייבשת בתנור....

אה, וגם לבריכה ציבורית לא נכנסתי הרבה שנים - אני נגעלת רק מהמחשבה על המזכרות שילדים השאירו שם ........

כבר צחקו עלי, סנטו בי בחביבות, נעלבו ממני - אבל זה לא הצליח לשנות בי את תחושת הגועל...

כבר כתוב שחייו של האיסטניס אינם חיים......

 

[101010]

אני ממש מבינה אותך
זה דבר דוחה אני תמיד משתדלת לתפוס את השקית במקום שלא לוקק (בכל אופן זה דבר נפוץ גם אצל צעירים לא יודעת למה..)
פעם היתי במסעדה והמוכר פשוט היה צריך לפתוח את השקית של הקקאו אז בלי חשבון הוא פתח אותה בשיניים
במקום אחר ראיתי את המוכר טועם מהסלטים כפית אחר כפית מהפה לסלטים וחוזר חלילה אח"כ זה עובר ללקוחות...
ברחתי בלי להגיד מילה כי זה באמת יכול לפגוע...

 

[userit]

לדעתי ברור שהוא נפגע. איך אפשר שלא?
אני לא יודעת מה הייתי עושה במקומך כי גם אותי זה היה דוחה, אבל זה לא קשור לפגיעה.

וכל אלו שמדברים על מבוגרים .... אני צעירה מאד ונאבקת בשקיות זמן ממושך. אין לי מושג איך זה קשור למבוגרים.

 

[חיים הקטן]

התפלאתי שאף אחד/אחת לא הביא כאן את הבדיחה הלעוסה על הזקן שמלקק את האצבע לפני שהוא מדפדף באייפון...

 

[תמנונה]

לדעתי זה מאד אינדיבידואלי. אולי לא התעמקתי מספיק בהודעה הראשונה אבל: כמה קונים עוברים שם? האם המוכר מכיר אותך? האם ההתנהגות המסויגת שלו לא היתה אופיינית ברמה שאת חושבת שזה היה בגלל האמירה שלך? האם לפי איך שאת רואה אותו הוא יזכור מחר בבוקר את הסיפור הזה?
אולי ההתנצלות תגרום ליותר אי נעימות מנעימות.
תשקלי את הנ"ל ואם נראה לך שאכן מגיעה ההתנצלות, תעשי את זה אבל בלי להזכיר את הסיפור במפורש, משהו כמו "מקווה שלא נפגעת אתמול/שלשום/שבוע שעבר" ואז תביני לפי תגובתו אם צריך עוד הסבר והתנצלות.

לגבי ליקוק- אני רגישה לזה באופן נורא, אני לא מצליחה להבין את מי שזה לא מגעיל אותו. אני סובלת מזה באנשים שאני באה איתם במגע יומיומי והלוואי והיה לי האומץ להעיר. במקום זה אני חושקת שיניים ונוגעת בקצות האצבעות רק באיזורים ה"בטוחים".

פטנט למתקשי השקיות - אמא שלי כשעושה קניות תמיד משאירה לה את אחד ממוצרי החלב בהישג יד ואז כשהיא צריכה לפתוח שקית היא נוגעת בו והיד מתלחלחת מעט.

 

[chely]

ואני גם לא אקח מצלחת מרכזית שעל שולחן הסעודה שאני עצמי בישלתי אם מישהו לקח לפני כן עם המזלג האישי שלו...

זה דבר שמטריף אותי אישית ג"כ בגועל!!!

 

[קריאייטיבית]

חברה,
הכל בראש
הכלל
יש לי חברה
שלא יושבת באוטובוסים
לא מצלצלת בפעמון
לא נוגעת בכפתור של המעלית בלי השרוול
לא יושבת על הספה בבית עם החצאית שישבה איתה על הספסל בגינה
לא אוכלת מחוץ לבית כלוווםם
ולדעתי היא לא לגמרי שפויה
תרגיעו,
בכל דבר צריך גבול
ואפשר להגרר עם זה בלי סוף
ולהעשות משוגעים לדבר
ומשוגעים בכללי

אז נגע בשקית עם רוק..
נו נו, תגעי בידית השניה
קחי איתך בתיק מחטא ידים קטן כזה (היום זה טרנדי )
וכשאת באה הביתה שטפי ידיים בסבון

ואל תגידו לי מגעילה
כי אני טיפוס סופר נקי
פשוט לא מתעמקים בדברים האלו עם מחשבות מרחיקות לכת..

ולדעתי, אם הוא שמע מה שאמרת זה בהחלט פוגע,
ולא יפה לאמר לך אחרי מעשה
אבל עדיף להגעל טיפה
ולא לפגוע ביהודי

ולפעמים להתנצל ולשלוח את הבעל וכו'
יוצר תחושה עוד יותר לא נעימה אצלו
אז אולי ההתנצלות היא ללכת אליו, ולקחת ממנו שקית שהוא הביא
ולאמר יפה תודה על השירות והאמינות

ויפה שאת רגישה לזולת וחושבת לאחר מעשה
כי זו למידה לעתיד..
לילה טובבבב

 

[תהילתך]

זה ממש הזכיר לי סיפור שהיה לי בישיבה בגיל 14 שלמדנו על קניין סודר (שמחזיקים בבגד או משהו דומה, כמו שעושים במכירת חמץ), והר"מ (זצ"ל) הוציא מהכיס את המטפחת שלו שהיתה משומשת מכל כיוון אפשרי וביקש ממני להדגים איך צריך להחזיק את המטפחת (צריך לתפוס את הבגד בשלוש אצבעות) מהגועל, תפסתי רק בקצה עם שני חצאי אצבע.
וממש ננזפתי שלא הקשבתי, ולכן אני לא יודע איך צריך להחזיק.

מקווה שהובנתי.

 

[תרצה613]

צר לי לאכזב אותך,האוכל המוכן נעשה בלי כפפות...ככה שאת מרמה את עצמך שרק לא תראי את החוסר הגיינה


ואגב לכל אחד יש רגישות למשהו מסויים
אני לדוגמא לא מסוגלת לשמוע את הרעש של הלעיסות של האוכל,זה גורם לי ממש להיות בקריז
כמה שאני מנסה לעבוד על עצמי ממש קשה לי,
לפעמים אני שוקלת בשעות מסוימות לשים אטמי אוזניים,מה האנשים סביבי צריכים לסבול שזה מקריז אותי?
מעניין אותי אם יש עוד כמוני?

בטח שיש עוד כמוך! יש לזה שם מקצועי - מיזופוניה. זה רגישות לקולות לעיסה
אנשים סביבך, בעיקר הקרובים שביניהם צריכים פשוט לדעת את זה ולהתחשב. לאכול כמה שיותר בשקט.
ואם מפריע לך - אל תקני לבית מאכלים שעושים רעש (ביסלי? מסטיק? את בטח יודעת יותר טוב ממני)

 

[nhfk]

חברה,
הכל בראש
הכלל
יש לי חברה
שלא יושבת באוטובוסים
לא מצלצלת בפעמון
לא נוגעת בכפתור של המעלית בלי השרוול
לא יושבת על הספה בבית עם החצאית שישבה איתה על הספסל בגינה
לא אוכלת מחוץ לבית כלוווםם
ולדעתי היא לא לגמרי שפויה
תרגיעו,
בכל דבר צריך גבול
ואפשר להגרר עם זה בלי סוף
ולהעשות משוגעים לדבר
ומשוגעים בכללי

אז נגע בשקית עם רוק..
נו נו, תגעי בידית השניה
קחי איתך בתיק מחטא ידים קטן כזה (היום זה טרנדי )
וכשאת באה הביתה שטפי ידיים בסבון

ואל תגידו לי מגעילה
כי אני טיפוס סופר נקי
פשוט לא מתעמקים בדברים האלו עם מחשבות מרחיקות לכת..

ולדעתי, אם הוא שמע מה שאמרת זה בהחלט פוגע,
ולא יפה לאמר לך אחרי מעשה
אבל עדיף להגעל טיפה
ולא לפגוע ביהודי

ולפעמים להתנצל ולשלוח את הבעל וכו'
יוצר תחושה עוד יותר לא נעימה אצלו
אז אולי ההתנצלות היא ללכת אליו, ולקחת ממנו שקית שהוא הביא
ולאמר יפה תודה על השירות והאמינות

ויפה שאת רגישה לזולת וחושבת לאחר מעשה
כי זו למידה לעתיד..
לילה טובבבב

אהבתי ת'חתימה, צחקתי.

 

[soomsum]

אח שלי הוא איסטניס גדול....
ולכן גם כשהוא היה אוכל במסעדות וכדו' - ואחד הדברים שהכי הגעילו אותו
היה הכלים, שאנשים אכלו בהם ולך תדע איך שטפו אותם וכו'
ולכן הוא תמיד היה מבקש את הערכות האלו של ה"חד פעמי" של כף/סכין/מזלג
עד שיום אחד הוא הגיע לביקור למפעלי תעסוקה של שיח סוד, וראה מי אורז את הערכות האלו
מאז הוא מעדיף לאכול רק בכלים של המסעדה.....