אולי המוכר נפגע - איסטניסיות

[Tweenset]

אני קונה מידי פעם בחנות מסוימת, שאחד המוכרים היותר מבוגרים שם אורז את המוצרים באופן קבוע בשקית, כשהוא לוקח את השקית מהמתלה בסגנון של פעם - מלקק טיפה את האצבע ואז תופס שקית בקלות
אני לא יכולה לסבול את הדבר הזה. לפעמים זה שיקול בשבילי אם בכלל לקנות שם או לא.
היום קניתי שם, וכשהוא רצה לתת לי שקית אמרתי לו - לא תודה. לא צריך
אז הוא אמר לי "כל הכבוד"!
פלטתי משהו כמו "מה כל הכבוד, אני לא אוהבת ששמים את האצבע בפה כשלוקחים שקית"
המוכר שתק ולא אמר כלום. כשסיים את החשבון בקושי המהם משהו כמו תודה וזהו.
אמרתי תודה ויצאתי
ומאז אני בתחושה קשה
מצד אחד הוא גורם לחלק מהלקוחות דחיה (אני בטוחה שאני לא היחידה)
מצד שני הוא כנראה נפגע .. יכולתי לומר לו זאת בעדינות אבל זה יצא ככה.. לא בכוונה.

מה הייתם עושים במקומי?
מעניין אותי, אני היחידה שזה דוחה אותי או שיש פה עוד כמה? שאדע אם לפחות יש תועלת בלומר זאת באופן עדין
תודה

 

[נוי]

הסיבה שהוא שם את האצבע בפיו - זה לא כי הוא "כמו פעם" אלא מסיבה פשוטה: ככל שהולכים מתבגרים העור הופך יבש יותר וקשה לו לתפוס ניילון ללא לחלוחית קלה שנמצאת על העור.
הדרך של המוכר הזה להצליח לתת שירות מהיר ולא להסתבך עם שליפת השקית היא על ידי לחלוח האצבע ברוק.
חוששתני שהוא נעלב, ייתכן שרק נד בראשו ל"נשים המפונקות האלה". אין לדעת.

 

[איטא]

אני הייתי חוזרת ומבקשת סליחה
רק בשביל הרוגע הפנימי שלי.

 

[הדס'וש]

יתכן שהוא פשוט לא הבין למה התכוונת.
וכלל לא נפגע.

אבל זה שתבואי לבקש סליחה ידליק לו את הנורה הזאת.
ואז יפגע.

סתם נקודת מחשבה.

 

[דיסק שרוט]

מה הבעיה אם זה מחוץ לשקית

 

[שרה מגן]

לא נעים והרבה יותר...
הסיבה שאנשים מבוגרים נוהגים כך היא כי החושים בכללם נעשים כהים יותר.
ובין היתר חוש המישוש, בשביל לשלוף שקית צריך למשש בדקות, וזה קשה.
ולכן, יתכן והוא נפגע.
כמו להגיד לו אני לא אוהבת שעושים לי חשבון עם משקפים.
אפשר לסרב לקחת שקית, אבל לא להגיד את הסיבה.
ועכשיו אני נזכרת שיש פיתרון, השאלה איך מבצעים אותו.
בצומת בר אילן יש חנות של חד פעמי, מבוגר וחביב.
על הדלפק יש לו צלוחית עם ספוג רטוב, הוא טובל את האצבע בכל פעם שהוא שולף שקית. (כמו שהיה פעם במשרדים להדבקת בולים)
אבל איך אומרים את הרעיון למוכר???

 

[הדודה מלכי]

אויש.
היתה לנו מורה שהיתה עושה כך עם שכפולים שחלקה! וזה הי משהו בנדבנות... היו רואים אח"כ סימנים על הדף.
את כולן (כמעט) זה דחה. אבל כמובן שלא אמרנו כלום מחשש לפגוע (ומחוסר אומץ...) ולא בטוח שזה יעזור, כי היא כבר רגילה לזה שנים וקשה להיגמל.
כנ"ל עם המוכר. לא נעים. מבינה. אבל אין לדעת אם הוא נפגע.
ממליצה לך לשאול/לבקש סליחה בלי לשאול.
ולהבא פשוט להיזהר כדי לא להגיע למצב הזה (את זה כבר בטוח הסקת לבד...).
וכמו שאמרת - אפשר להמנע מלקנות שם.
(אצלינו היו בנות שמשאירות את השכפולים על השלחן ולא לוקחות פשוט.)
אפשר להיות יצירתיים אם כן קונים שם ולבוא עם שקית מהבית או לקחת לבד.
(ובשביל ההרגשה הטובה של המוכר לאמר שאת לא רוצה להטריח....)
כמו שתמיד יש את הבנות שאוהבות לחלק שכפולים והיו אומרות 'המורה אני רוצה לחלק...'

 

[הדודה מלכי]

על הדלפק יש לו צלוחית עם ספוג רטוב, הוא טובל את האצבע בכל פעם שהוא שולף שקית. (כמו שהיה פעם במשרדים להדבקת בולים)
אבל איך אומרים את הרעיון למוכר???

נכון. גאוני.
לא יודעת אם הייתי מציעה לו, אבל אם כן מציעים בהתלהבות ולא מדחיה. ומדגישים ואומרים לו 'בשבילך, יהיה לך הרבה יותר נח וקל'.
אגב, מה?! לכן לא קורה שאתן לא מצליחות לפתוח שקית?!

 

[לארג'ית]

מילא שקית של מצרכים או קניות,
אני הייתי בחנות פלאפל ואת הנייר שמכסים בו את הלאפה \ פיתה המוכר לוקח בדיוק כפי התיאור לעיל,
יצא לי כל התאבון.
דוחה.

 

[Tweenset]

לא יודעת.. האמת שמאד לא נעים לי לבוא פתאום ולהתנצל על מה שאמרתי..
חשבתי אולי כשאכנס שוב אם הוא יהיה אולי אומר לו משהו על זה

מכירים את זה שזה מצטבר ומצטבר עד שזה מתפוצץ? גם לי לפעמים יבש בידיים, ובכל זאת לא אעשה זאת. יש דרכים אחרות לפתוח שקית פשוט צריך קצת סבלנות / או ספוג מים שאמרו פה זה רעיון נהדר!
מגעיל אותי אח"כ לקבל את העודף מהיד שלו.
מגעיל אותי גם לגעת בשקיות שהוא נגע בהן כדי לשקול..
אני שוקלת ברצינות להפסיק לקנות שם ושלום על ישראל

 

[Tweenset]

מילא שקית של מצרכים או קניות,
אני הייתי בחנות פלאפל ואת הנייר שמכסים בו את הלאפה \ פיתה המוכר לוקח בדיוק כפי התיאור לעיל,
יצא לי כל התאבון.
דוחה.

אויש, זה ממש דוחה!
יש מצב שהוא מפסיד קליינטים בגלל דבר כזה... אולי כדאי להגיד לו (בעדינות, לא כמו שאני )

 

[שרלוט]

לא נעים.
לנו הייתה מורה שהייתה יורקת בכמויות בזמן שדיברה.
כמה שניסיתי לעמוד במרחק בטוח לא נגרע חלקי וזכיתי לחטוף ממטרים.
והבעיה היא שאת לא יכולה לנגב את הלחי מול עיניה.
זה היה נורא

 

[צחור]

נגמרו לי המילים.
באמת זה עד כדי כך מגעיל אותך?
מצד אחד זה נחמד שיש אנשים שונים בעולם
מצד שני זה מפחיד אותי לראות עד כמה אנשים חושבים על דברים שאני למשל בכלל לא שמה לב...
הוא בטח נפגע(אני בכולופן הייתי...אם...)
הכי פשוט זה להתנצל...
ואם זה קשה לך..תגידי לעצמך שלסחוב את זה לעולם הבא זה בטח לא יותר נעים...
ותחשבי על כפרת עוונות בבושה שלך.

 

[תזרים]

אני הייתי חוזרת ומבקשת סליחה
רק בשביל הרוגע הפנימי שלי.

ואולי גם בשביל הרוגע הפנימי שלו...
לא הייתי לוקחת סיכון שהוא ישאר פגוע

נכון. גאוני.
לא יודעת אם הייתי מציעה לו, אבל אם כן מציעים בהתלהבות ולא מדחיה. ומדגישים ואומרים לו 'בשבילך, יהיה לך הרבה יותר נח וקל'.
אגב, מה?! לכן לא קורה שאתן לא מצליחות לפתוח שקית?!

קורה ואולי אפשר גם לומר את זה - 'גם לי קשה לפתוח שקיות, ראיתי את זה והתלהבתי.. בשבילך, יהיה לך הרבה יותר נח וקל'
ואפשר גם להוסיף 'סליחה' (השאלה אם הוא יקשר שזאת היית את או שיזכור שמישהי פגעה בו, אם נפגע)

בהצלחה

 

[Tweenset]

נגמרו לי המילים.
באמת זה עד כדי כך מגעיל אותך?
מצד אחד זה נחמד שיש אנשים שונים בעולם
מצד שני זה מפחיד אותי לראות עד כמה אנשים חושבים על דברים שאני למשל בכלל לא שמה לב...
הוא בטח נפגע(אני בכולופן הייתי...אם...)
הכי פשוט זה להתנצל...
ואם זה קשה לך..תגידי לעצמך שלסחוב את זה לעולם הבא זה בטח לא יותר נעים...
ותחשבי על כפרת עוונות בבושה שלך.

כן. כמו שיש אנשים שרגישים לריח של עישון ואחרים לא..
צודקת. אנסה לומר לו

יש אנשים שרגישים מאד לדברים כאלו. אם מישהו לדוגמא יורק על המדרכה זה מגעיל אותי ברמות שאני לא יכולה לתאר! יכול לגרום לי כמעט להקיא

 

[צחור]

כן. כמו שיש אנשים שרגישים לריח של עישון ואחרים לא..
צודקת. אנסה לומר לו

יש אנשים שרגישים מאד לדברים כאלו. אם מישהו לדוגמא יורק על המדרכה זה מגעיל אותי ברמות שאני לא יכולה לתאר! יכול לגרום לי כמעט להקיא

טוב לדעת.
אפילו לא היה לי במודעות.
מענין אותי אם את נקראת חריגה על סקאלת הרגישות.

 

[שפריץ]

כן תתנצלי.
אבל תאשימי משהו.
תגידי לו: "אני בתחילת הריון, ובגלל זה הייתי ככה. באמת בדרך כלל זה בסדר, אבל במצבים מסויימים אתה יודע." ואם השיחה תמשיך תוכלי להציע לו את הפטנט של הספוג.
או שתגידי שהיה לך יום כל כך עמוס, וככה נפלט לך.

 

[YAELJ]

נגמרו לי המילים.
באמת זה עד כדי כך מגעיל אותך?
מצד אחד זה נחמד שיש אנשים שונים בעולם
מצד שני זה מפחיד אותי לראות עד כמה אנשים חושבים על דברים שאני למשל בכלל לא שמה לב...
הוא בטח נפגע(אני בכולופן הייתי...אם...)
הכי פשוט זה להתנצל...
ואם זה קשה לך..תגידי לעצמך שלסחוב את זה לעולם הבא זה בטח לא יותר נעים...
ותחשבי על כפרת עוונות בבושה שלך.

גם אותי זה מגעיל, ברמות קשוווווות
כשיוצא לי לקנות אוכל מכן, אני מבקשת בעדינות לשים כפפות ומסבירה שיש לי בעיה קשה עם זה, בנימה של - אני הבעייתית
את יכולה להכנס אליו לקנות ולהסביר את עצמך בזו הדרך..

 

[הדודה מלכי]

לא נעים.
לנו הייתה מורה שהייתה יורקת בכמויות בזמן שדיברה.
כמה שניסיתי לעמוד במרחק בטוח לא נגרע חלקי וזכיתי לחטוף ממטרים.
והבעיה היא שאת לא יכולה לנגב את הלחי מול עיניה.
זה היה נורא

יש מישהי שזה לא קרה לה?!
ואת כל הזמן (כולה כמה שניות עד שאת לא מתאפקת ומנקה..) עם הרגשה שזה בוער לך על הלחי...

 

[הדודה מלכי]

מילא שקית של מצרכים או קניות,
אני הייתי בחנות פלאפל ואת הנייר שמכסים בו את הלאפה \ פיתה המוכר לוקח בדיוק כפי התיאור לעיל,
יצא לי כל התאבון.
דוחה.

איייככככסס
זה באמת מוגזם! בד"כ הם מאווד נזהרים ושומרים על סטיריליות. שמים כפפות.