עזרה אולי הגיע הזמן לעשות מהפך בגמחי"ם בציבור החרדי?

[דדד]

בוודאי 'תתפלאו' לשמוע, שהכרתי בתים שגידלו למעלה מעשרה ילדים, שהבתים לא היו משופצים בכלל, והמטבח לא היה איכותי, הריהוט לא היה מהשורה הראשונה, ואולי גם לא מהשנייה. ולא להאמין, הם הצליחו לחיות בבית הזה, וגם לגדל את כל הילדים באושר ושמחה.

בבית חרדי אפשר לקנות עמודונים שעלותם אפסית.

אולי זה ישמע מפליא, אבל גם לחילונים יש ילדים, והם קונים להם חדרי ילדים שלמים מהמותגים המובחרים, ולא מסתפקים במיטת שלישיה של קחטן.

ברור שיש חרדים שחיים בצמצום רב.
הסברתי שאם ניקח חתך סטנדרט של משפחה חרדית וסטנדרט של משפחה חילונית, יתכן שנראה הפרשים בתחומים הנ"ל, אם כי בתחומים אחרים ההפרש יהיה לטובת החילונית.

 

[המחזק]

מצורף הקטע על הגמחים מאת הרב מיכל יהודה לפקוביץ זצ''ל

 

[ראובן 23]

מצורף הקטע על הגמחים מאת הרב מיכל יהודה לפקוביץ זצ''לצפה בקובץ המצורף 709875

מי שפתח את האשכול התלונן על גמחי"ם לחיתון ילדים

 

[פיקאסה]

אני לא מבינה.
ואם אכן יסגרו את הגמ"חים? מה יקרה?
סוף סוף נראה מי עשיר ומי עני?
נגיע למצב של העיירה של פעם? ההוא עם הצריף המט לנפול שביתו לא מוסק? (או בימינו, חום אימים, ואין מזגן, כי אין גמ"ח שיסכים להלוות כסף בעבור מותרות שכאלה.)
למה חושבים שפעם המצב היה יותר טוב?! חסר סיפורים על מושקה שלא היה לו כסף לחתן את בנותיו ומפחד שמא צמותיהן תלבנה הלך לרבו ובדרך נס תקפה את הפריץ רוח שטות והוריש את כל הונו למושקה החביב שלנו והתפגר יום אחר כך?
או שאבות יצאו למסעות בני חודשים כדי לממן את חתונות ילדיהם?
אם הגמחים צמצמו את ההבדלים בין מעמד העשירים למעמד העניים, למה זה כזה גרוע?
רוב הזוגות סביב מתחשבנים על כל שקל, מתלבטים הרבה בבחירת עגלות, עריסות, ורהיטים.
וכן, אין להם כסף לחיות גם את הבסיס, כי, איך אמרו למעלה? השמיכה קצרה מדי... בית עם הרבה ילדים, בני זוג ללא הכשרה מקצועית מתאימה, מאיפה יהיה להם כסף??? הכסף הולך על השוטף!
הגמחים עוזרים לנשום מעל המים, לא יותר! לא יאכטה מפוארת, לא סירת מירוץ, רק להרים ראש.
ואני באמת לא רואה את הבזבוז הגדול, מהיכרות עם מעצבת פנים היא אומרת לי שהכל מאוד חוזר על עצמו, ריהוט פרקטי, חזק, מנצל מקום בצורה מקסימלית. והמדד היחיד לכלי חשמל הוא האיכות שלהם, לא יופי...
עוד משהו, פעם חיינו חיים של הישרדות, (בעיקר אחרי השואה, ועוד לפני, שאז היו אנשים שחיו בחרפת רעב... בירושלים, ובעיירות עניות)
היום זה כבר לא ככה, אנחנו לא חיים בהישרדות, אכפת לנו שהעגלה לא תהיה הכי פשוטה ביקום, אכפת לנו שהמטבח לא יהיה כזה פצפון. ואכפת לנו לגדל משפחה של 12 ילדים בחדר וחצי (המאמר החביב על הסבתות ש"לא מבינות את הדור הבזבזן של היום" )
אז מה אתה רוצה @הסוד הגלוי ? להחזיר אותנו לחיי ההישרדות של פעם? להשמיט מתחת לרגליים את המערך הכמעט יחיד שנותן לנו לחיות נורמלי/כמעט בקמצנות בסטנדרטים של דורינו הקלוקל שהעז לחיות חיים פחות הישרדותיים?

 

[בוקר מואר]

אני לא מבינה.
ואם אכן יסגרו את הגמ"חים? מה יקרה?
סוף סוף נראה מי עשיר ומי עני?

שאלת שאלה טובה.
היטבת לנסח את הכאב שעולה בקרב נשים רבות, מה רוצים מאתנו?
מה כבר הפינוקים שיש לנו?
בסך הכל אנחנו מבקשות לחיות חיים נורמליים, בהתאם לסטנדרטים של היום.
נכון. אנחנו לא בדור ההישרדות של אחרי השואה. ומותר לנו לרצות עגלה איכותית. ומטבח שיחזיק מעמד הרבה שנים.
מה כבר ביקשנו?
ואם מה שעוזר לבעלי לדאוג לצרכים האלו, זה הגמחי"ם. אז מה זה הקריאה המוזרה הזאת. לסגור את רוב הגמחים?
אולי אפילו קריאה אכזרית.
אתה רוצה דווקא שנהיה עניים. וכולם ידעו שאנחנו עניים??

אז מה אתה רוצה @הסוד הגלוי ?
להחזיר אותנו לחיי ההישרדות של פעם? להשמיט מתחת לרגליים את המערך הכמעט יחיד שנותן לנו לחיות נורמלי/כמעט בקמצנות בסטנדרטים של דורינו הקלוקל שהעז לחיות חיים פחות הישרדותיים?

אכן שאלה טובה. וכואבת.
אין ספק שהניסיון שאלפי משפחות חרדיות חוות היום. הוא ניסיון לא קל.
לגמרי לא קל.
את יכולה לקרוא אחורנית קצת באשכול בשביל להבין למה זה ככה. זה מורכב מהרבה סיבות.
וכמו שציטטת. השמיכה קצרה מידי.
הרבה ילדים. קצת הכשרה. הרבה הוצאות. קצת הכנסות.

אבל אנחנו צריכים להתבונן לעומק.
השאלה האמיתית היא האם הגמחים הם אכן פתרון או שהם חלק גדול מהבעיה?

והתשובה החד משמעית, שאומרים כל אנשי המקצוע. שמתעסקים עם הנושא.
היא שהגמחים בדרך כלל. רק מחריפים את המצוקה.
נכון שהם לפעמים פלסטר טוב.
נכון שלפעמים בזכותם הבית של יענקל -האברך כולל. שאשתו מרויחה רק 2500 ש"ח בחודש. ויש להם כבר 5 ידלים קטנים.- נראה בדיוק באותה רמת חיים כמו של חיים השכן בעל חנות העגלות, ואשתו האדריכלית, ויחד הם מרויחים 25.000 ש"ח לחודש (פי עשר!!!)
מבחוץ שני הבתים נראים כמעט אותו הדבר. (למעט הרכב) אחלה פתרון. לא?

אבל את חיי הגיהנום שהאברך עובר. בגלל גלגול החובות שלו.. מי יודע?
את הסיוטים שיש לו מהטלפונים של הגמחי"ם או הציינגים שכבר הוא מאחר ביומיים את הפרעון.. מי יודע?
מי יודע.. מי יודע.

הרבה פעמים אפילו האישה הצדיקה לא יודעת ממה שעובר על בעלה היקר
הוא לא רוצה להכאיב. הוא לא רוצה לפצוע את ליבה. ולכן הוא גם לא משתף.
אבל הוא סובל.
וכשהוא סובל. גם היא סובלת. הילדים גם הם סובלים.

נכון שאולי יש מקרים. נדירים. שבהם משפחות משתמשות בגמחי"ם כפתרון זמני, עקב מצוקה זמנית.
וזה באמת עוזר להם.
אבל כל מי שמתעסק ובדק את התחום. מעיד שאלו הם המקרים המועטים יותר.
רוב המקרים הם הפוכים. מקרים בהם עצם אופציית הגמחי"ם. גררה את האברך ומשפחתו. לתהום אליה הוא לא היה נקלע בלעדיהם...

אז מה אני רוצה?
אני לא רוצה לחזור לדור השואה.
לא לתקופת הצנע. ולא לדור המדבר..

אף אחד לא רוצה לחזור אחורנית. זה לא הנושא.
כולנו מודים להשם שאנחנו חיים בדור של שפע. בדור של ברכה.
בדור של רווחה. ושל רחבות הדעת.
(לפחות במדינות שאנחנו מכירים. עד היום יש מדינות שמזכירות יותר את פעם מאשר את היום)

הנושא הוא איך אמת לזכות לחיות ברחבות הדעת, ולא בטירוף הדעת.
וכמדומה. שהגמחים. למרות כל הרצון הטוב שלהם. באמת.
רק גורמים להמשך המצוקה. ולהעמקת המצוקה.

כי מה קורה אם אין כדור אקמול זמין בסביבה. והראש כואב ודואב יום אחרי יום?
בסוף מתחילים לחשוב לבד . אולי גם נעזרים ברופא. ומוצאים את שורש הבעיה.
לפעמים זה מצוקה ממש קשה. שדורשת התערבות רפואית.
ולפעמים זה פשוט חוסר שעות שינה, או חוסר שתייה.
לא תמיד משהו מאוד מסובך.

 

[פיקאסה]

התשובה החד משמעית, שאומרים כל אנשי המקצוע. שמתעסקים עם הנושא.
היא שהגמחים בדרך כלל. רק מחריפים את המצוקה.
נכון שהם לפעמים פלסטר טוב.
נכון שלפעמים בזכותם הבית של יענקל -האברך כולל. שאשתו מרויחה רק 2500 ש"ח בחודש. ויש להם כבר 5 ידלים קטנים.- נראה בדיוק באותה רמת חיים כמו של חיים השכן בעל חנות העגלות, ואשתו האדריכלית, ויחד הם מרויחים 25.000 ש"ח לחודש (פי עשר!!!)
מבחוץ שני הבתים נראים כמעט אותו הדבר. (למעט הרכב) אחלה פתרון. לא?

כמה זה כבר קיים???
שני הבתים לא ייראו אותו דבר, אלא אם כן יש בעיה כרונית לאברכית המשפחה... הבדלים בין המעמדות היו ויהיו.
ואם נברר על הבדלי מחירי השולחן בסלון, על השוטטיות של האברכית כדי למצוא את הבגדים הזולים יותר.
את התחבטויות הנפש שלה האם להזמין מונית כחום היום כדי לא לפספס את האוטובוס לפריפריה...
את ההתלבטות בין מותגי הטיטולים, את כיבוי המזגנים הכפייתי כשעוברים מחדר לחדר... את החבל תליה החונק הזה על הצוואר!!!

כי מה קורה אם אין כדור אקמול זמין בסביבה. והראש כואב ודואב יום אחרי יום?
בסוף מתחילים לחשוב לבד . אולי גם נעזרים ברופא. ומוצאים את שורש הבעיה.
לפעמים זה מצוקה ממש קשה. שדורשת התערבות רפואית.
ולפעמים זה פשוט חוסר שעות שינה, או חוסר שתייה.
לא תמיד משהו מאוד מסובך.

אבל ברגע שמתחילים לדבר על פיתרון, יהיה כזה וטו!
בואו נשים את הדברים על השולחן, טוב? דוגרי.
הרי מה הפיתרון?
בגדול, הגדלת הכנסות ורכישת נכסים להשקעה (אני מדברת על פיתרון ללא עולם חסד יבנה...)
או, שאשת האברך שממילא כורעת תחת העומס. תגדיל את שעות העבודה, תתמוטט, תשלים לתואר ,(בהרבה מגזרים זה אסור) כדי להכפיל את השכר.
יגיעו למסקנה שאין מנוס והאבא צריך לצאת לעבוד, רק כדי לגלות שאין לו הכשרה לשום דבר... ואז הוא צריך ללמוד למשהו...
והכל בגלל מה, שהם לא התנהלו נכון? לא! הם התנהלו הכי מצומצם שיש! (אני מדברת שוב, על הסטנדרטים של היום! לא להביא דוגמא מירושלים לפני שבעים שנה שהסתדרו עם בגד לשבת ובגד לחול ופתחו את הנעליים מקדימה כשהילד גדל...)
אולי, במצב הקיים שבו הניתוח אולי יצליח אבל החולה ימות (אני מתכוונת לאברכים שיצאו לעבוד) אולי.. ואני אגיד דעה לא פופולארית..
עדיף כדור אקמול? עדיף פלסטר?
אולי, במצב כזה. שיודעים שסגירת הגמ"חים תביא ליציאתם של אלפי אברכים לשוק העבודה, עדיף שלא יהיה החלטה מערכתית מלמעלה? עדיף שכל משפחה תיקח החלטה כזו מעצמה.
מה אתם אומרים?

 

[רינהרינה]

וסתם שאלה,
מה קורה בציבור הכללי בו אין גמ"חים?

אנשים לא נוטלים הלוואות מיותרות? שוק אפור אפילו?

אצל החילונים מאד מקובל שחיים מהיד לפה,
יש כסף- קונים וגם מבזבזים,
אין כסף- לא קונים.
לכו תראו מה הולך בסניפי הדואר בימים שמקבלים קצבאות-
נכנס כסף לחשבון- מיד הולכים לבנק להוציא ולהשתמש.
תשאלו גם את מי שמשכיר דירה לחילונים- אם יש להם עיכוב במשכורת הם פשוט לא ישלמו שכ"ד עד שהמשכורת תיכנס,
הם לא חולמים לחפש הלוואה.
השיטה הזאת כמובן לא מתאימה לבעלי משפחות גדולות.

 

[ברוך ר]

האם אין צד גדול לאמר שהגמחי"ם היום אחראים במידה לא מבוטלת על המשבר הכלכלי שכמעט כל משפחה חרדי ממוצעת חווה בתקופת חתונות הילדים? (ובהרבה מקרים עוד הרבה קודם...)

החג הזה התפרסם בעיתון קטיפה ראיון עם הרב שמואל מרגלית מנכ"ל 'מסילה-לכלכלה נבונה' והוא אומר בדיוק את מה שכל הזמן כאן טענת !
הוא היה לו גמ"ח גדול בעבר לפני 20 שנה שנתן הלוואות עד 30,000 דולר בפריסה של 60 חודשים שזה היה נדיר באותם שנים
בתנאי א. שכל לווה יבוא לסדנה להתנהלות כלכלית נכונה
ב. לא לקחת הלוואות נוספות כל תקופת ההחזרים החודשית

אבל זה לא עבד בגלל זה

...היו גם אלו שלמרות הרצון הטוב לאמץ את צורת החיים החדשה לא הצליחו להתמיד בה, ברגע שהייתה ההלוואה בידיים שלהם, והמועקה הכלכלית נפתרה, גם אם באופן זמני, המוטיבציה פחתה עד שנעלמה כליל ולאחר חמש שנים מצאו את עצמם באותה נקודת פתיחה ואפילו פחות מכך....

והמשפט הכי חזק שלו

....כל עוד יש לאדם מימון לצרכיו השוטפים הוא לא יעשה חושבים וימשיך בשטף החיים

כדאי לקרוא את הראיון המלא

 

[ירוק בהיר]

הבעיה האמיתית של הציבור שלנו זה עוני, לא הגמח"ים. לא תמיד אפשר לפתור את הבעיה באמת. מי שיכול להגדיל הכנסות בדרך כלל משתדל ומתאמץ לעשות את זה.
חוץ מזה, יש להתנהלות כלכלית ברמה קצת גבוהה, כמו סטים לילדים, דירה משופצת ועוד. את הסטנדרטים האלה צריך לדעתי לבטל. זה עולה המון כסף. מי שאוהב את זה שיערב לו, אבל למה כולם?

 

[ראש ישיבה]

אין ספק שיש מקרים מסוימים בהם גמח יכול להציל משפחה
אבל מאוד יתכן שכל מהות הגמחים היום,
הם בדיוק הפוך מחסד.
הם הם הגורמים לחובות של רוב הציבור החרדי!

נכון שזה מורכב קצת, אבל נסו רגע לעצום עיניים ולדמיין מה היה קורה אילו לא היו בכלל גמחי"ם היום אצלינו...
זוגות לא היו מתחתנים?
לא היו לובשים שמלת כלה בליל החתונה?
לא היו קונים שטיירמל?

היו שוברים צלחת, מתחתנים,
אבל מתחתנים בדיוק מהכסף שיש, בלי שקל אחד יותר!
האם אין צד גדול לאמר שהגמחי"ם היום אחראים במידה לא מבוטלת על המשבר הכלכלי שכמעט כל משפחה חרדי ממוצעת חווה בתקופת חתונות הילדים? (ובהרבה מקרים עוד הרבה קודם...)

אולי הגיע הזמן להקים זעקה גדולה בנושא כאוב זה.
אולי קריאה של רבנים גדולים לעצור את השימוש בגמחי"ם, ולהשאיר אותם רק למקרים של פיקוח נפש או צרכים רפואיים דחופים.
אולי פשוט לסגור את כל הגמחים, בשילוב פתרונות ברי קיימא של עריכת שמחות במחירים של פעם...

דיברו הרבה על חתונות הקורונה.
ראו כמה כואב לציבור, המצב הנוכחי שלא באמת יכול להימשך,
רק למה באמת המהפך לא קרה, וגם לא יקרה?
התשובה עצובה מאוד- כי יש גמחי"ם!

כל זמן שיש גמ"ח שנותן למחותן את האופציה לחתן באולם גדול, ולקנות את כל כלי הכסף ותכשיטי הזהב,
ולעשות שבת שבע ברכות, ולשכור שמלות יקרות, וכו וכו,
אז מה ייתן לו את העוצמה להגיד: עד כאן??

אולי זה עכשיו הזדמנות, לאחר שהרבה עסקנים התעוררו לחשוב על פתרונות מחוץ לקופסא, איך להוזיל למינימום את מחירי השמחות,
מה שנקרא "שמחות קורונה"
לפעול גם לסגירה טוטאלית של כל הגמחי"ם (כאמור עם אופציה של גמחים למקרים רפואיים דחופים וכדומה)
ובשילוב שני הדברים האלו, תבוא הישועה.

רק העליתי את הנושא, אני יודע שהוא מורכב
אבל כלל בידינו: "ותשועה ברוב יועץ"
אדרבה "הבו עיצה הלום" ואולי נזכה לראות שינוי אמיתי.

נ.ב. מדובר ממש בנושא של פיקוח נפש, כל מי שמכיר קצת את הנושא יודע כמה הורים ומשפחות שהחיים שלהם נהרסו, בגלל רדיפה יום יומית של גילגול חובות, של רדיפה אחרי גמחים וערבים,
ומתי?
בתקופה הכי יפה בחיים שלהם, סוף סוף מתחילים לחתן את הילדים שכל כך השקיעו בהם..
ובמקום לרוות נחת, לקבל קצת רוגע בחיים, בשנים שההורים כבר לא כ"כ צעירים..
אז עכשיו צריך להתחיל הסיוט האמיתי?
זה הגיוני??
זה אנושי??

זה בדיוק מה שעשו בבלז מה שיש ללא גמחים 20000 אלף ש"ח להכול

 

[בוקר מואר]

זה בדיוק מה שעשו בבלז מה שיש ללא גמחים 20000 אלף ש"ח להכול

ואיך זה עובד שם?

 

[בוקר מואר]

החג הזה התפרסם בעיתון קטיפה ראיון עם הרב שמואל מרגלית מנכ"ל 'מסילה-לכלכלה נבונה' והוא אומר בדיוק את מה שכל הזמן כאן טענת !
הוא היה לו גמ"ח גדול בעבר לפני 20 שנה שנתן הלוואות עד 30,000 דולר בפריסה של 60 חודשים שזה היה נדיר באותם שנים
בתנאי א. שכל לווה יבוא לסדנה להתנהלות כלכלית נכונה
ב. לא לקחת הלוואות נוספות כל תקופת ההחזרים החודשית

אבל זה לא עבד בגלל זה

והמשפט הכי חזק שלו

כדאי לקרוא את הראיון המלא

תודה על ההפניה החשובה.
בזכותך נוסף לעיתון קטיפת החג. עוד קורא אחד לפחות

 

[בוקר מואר]

הבעיה האמיתית של הציבור שלנו זה עוני, לא הגמח"ים. לא תמיד אפשר לפתור את הבעיה באמת. מי שיכול להגדיל הכנסות בדרך כלל משתדל ומתאמץ לעשות את זה.

עוני היא בעיה עולמית.
גמחים היא בעיה מקומית. פרטית. ששייכת לנו.

היא באה בגלל מידת החסד שלנו. שזה דבר נפלא ומדהים.
אבל השאלה האם ברבות השנים, היא הפכה לנו הבעיה שלנו.

 

[ברוך ר]

זה התשובה להכל

....כל עוד יש לאדם מימון לצרכיו השוטפים הוא לא יעשה חושבים וימשיך בשטף החיים

 

[ראש ישיבה]

ואיך זה עובד שם?

כול אחד מהמחותנים שם 20-30 אלף כולל הכול והכול זול שם ובכך זה נגמר

 

[זהביתוש]

מישהו מפה השתמש בליווי של מסילה?
אשמח לשמוע האם היה יעיל? מועיל?
הם אכן נותנים פתרונות?
או למי יש המלצה גורפת על לווי תקציב ואיזון?

 

[ditush]

מישהו מפה השתמש בליווי של מסילה?
אשמח לשמוע האם היה יעיל? מועיל?
הם אכן נותנים פתרונות?
או למי יש המלצה גורפת על לווי תקציב ואיזון?

לא מכירה את מסילה אבל בפעמונים זה חינם בהתנדבות ע"י פנסיונרים, זה אמנם לא חרדי אבל הרבה זוגות חרדים ודתיים נעזרים בזה

 

[ditush]

לגבי ענין חתונות הילדים
מי שמכיר- פתחו בירושלים מתחם גדול לחתנים וכלות שכל המגמה היא לסייע להורים וגם לתכנן את עצמם כלכלית נכון בתקופה הזו.
במתחם יש את כל המוצרים הכי איכותיים ורגילים שיש כולל צלמים וסלוני כלה- הכי טובים בהנחה ממש גדולה למי שיש כרטיס פרקטי וגם מחלקת הלוואות בתנאי פריסה ותנאים טובים בכלל - זה הלוואה בנקאית אבל בתנאים ממש טובים
ככה שאפשר לתכנן בצורה מסודרת ונבונה כמה בערך צריך בשביל החתונה- כי הכל נמצא שם ואפשר ממש לרשום מחירים ולעשות הערכה ולקחת לוואה בנקאית מסודרת לכל הסכום.
לדעתי זה פרויקט אדיר שיגרום להרבה הורים לישון טוב יותר בלילה. גורם לאנשים פשוט לתכנן את ההוצאות, לקנות מה שצריך ולעצור את הטרפת של גלגולי כספים ערב חתונה

 

[ציפי-ה]

בפעמונים זה חינם בהתנדבות ע"י פנסיונרים,

לא ממש מדויק.
תלוי בנתונים