הנושאים החמים
הנושאים החמים
ב"ה.
"מי זה?! מי זה?!" השעה שתיים וחצי והשידור של יואלי דיקמן מריע לי באוזניים. האדרנלין עולה, אני צריך לגלות מי זה המאסטר הנסתר או שהתואר-שני שלי במוסיקה ילך לפח. "מי הוא זה ואי זה הוא," שרים ילדי אידיש נחת, ו"קחחשחחשש---" אויש, אין כאן קליטה. טוב, לא נורא, נעבור לטוקר בינתיים.
"אש! אשש באולפן!" טוקר מפציץ את המיקרופון כאילו הוא בבנייני האומה מול עשרות אלפי צופים. "דבר כזה עוד לא היה בהיסטוריה הרדיופונית! חשיפת בכורה, שיר חדש של מרדכה המלך ו…" הטכנאי מגביה את הפילר--- "לראשונה, לראשונה השיר של מרדכי בן דוד המלך, ואתם מכירים אותי, אם מדובר במרדכה אני משוחד---"
אויש! שכחתי מיואלי, אולי גילו כבר מי זה. נעבור רגע לקול-פליי. "פאם פאם באדבאם!" דיקמן שר קול שני לליפא בכיף שלו. טוב, לא פספסתי. "שמוליק! צהריים טובים דובדבן שבדובדבנים, קצפת צמחית ועניבה יוקרתית במתנה ממאסטר פליי! איך בקפסולה? אתה בשיעור ב', כן? אה שיעור א', מה אתם לומדים בזמן חורף?"
יאוו איזה רעש! ליפא מְזמר (בעיבוד של דיקמן כמובן), חברי החדר של שמוליק האלמוני שרים בשלושה טונים זייפנים להחריד את "ואמנם האיש הזוכה" ועוברים מהר ל"בקש עבדך" של שלמה כהן כדי לשחד את יואלי, והוא מצידו מריע על ארוחות הצהריים שאכלו בישיבה שלו ו-"הוו דוליק התגעגעתי אליך, איך היה בקורונה, בידוד, עניינים?" אהה, אני צריך קצת שקט, מוסיקה בלי דיבורים.
נעבור לגיל ישראלוב בקול-חי-מיוזיק. הוו איזו הפתעה! השיר החדש של שמילי ואוהד. כמה זמן לא שמעתי אותו! (מאז השדרן הקודם, אבל שיהיה…) אולי אבקש שיקדישו לי שיר? רעיון מושלם, את המספר אני יודע בעל פה. (איך אפשר שלא?)
רגע, רציתי לשמוע את השיר החדש של מב"ד, נחזור לטוקר שניה. "נצא להפסקת פרסומות, וחוזרים מיד עם השיר החדש." נו, באמת! הפרומו של טוקר מתחיל להתנגן, "ריבון העולמים, מצאתי שתי מילים, שיהודים אומרים בכל מקום -- זמן א-וויר!"
לא, רק לא פרסומות. קול פליי, הנה אני מגיע! אבל מה עם קול-חי-מיוזיק? אולי הם שמים את הבקשה שלי עכשיו? אבל אולי שמוליק כבר ירד מהקו אצל דיקמן? ואולי כבר נגמרו הפרסומות בקול-חי? (טוב, לזה אין סיכוי.)
אחח, כמה קשה היא נאמנות משולשת…
"מי זה?! מי זה?!" השעה שתיים וחצי והשידור של יואלי דיקמן מריע לי באוזניים. האדרנלין עולה, אני צריך לגלות מי זה המאסטר הנסתר או שהתואר-שני שלי במוסיקה ילך לפח. "מי הוא זה ואי זה הוא," שרים ילדי אידיש נחת, ו"קחחשחחשש---" אויש, אין כאן קליטה. טוב, לא נורא, נעבור לטוקר בינתיים.
"אש! אשש באולפן!" טוקר מפציץ את המיקרופון כאילו הוא בבנייני האומה מול עשרות אלפי צופים. "דבר כזה עוד לא היה בהיסטוריה הרדיופונית! חשיפת בכורה, שיר חדש של מרדכה המלך ו…" הטכנאי מגביה את הפילר--- "לראשונה, לראשונה השיר של מרדכי בן דוד המלך, ואתם מכירים אותי, אם מדובר במרדכה אני משוחד---"
אויש! שכחתי מיואלי, אולי גילו כבר מי זה. נעבור רגע לקול-פליי. "פאם פאם באדבאם!" דיקמן שר קול שני לליפא בכיף שלו. טוב, לא פספסתי. "שמוליק! צהריים טובים דובדבן שבדובדבנים, קצפת צמחית ועניבה יוקרתית במתנה ממאסטר פליי! איך בקפסולה? אתה בשיעור ב', כן? אה שיעור א', מה אתם לומדים בזמן חורף?"
יאוו איזה רעש! ליפא מְזמר (בעיבוד של דיקמן כמובן), חברי החדר של שמוליק האלמוני שרים בשלושה טונים זייפנים להחריד את "ואמנם האיש הזוכה" ועוברים מהר ל"בקש עבדך" של שלמה כהן כדי לשחד את יואלי, והוא מצידו מריע על ארוחות הצהריים שאכלו בישיבה שלו ו-"הוו דוליק התגעגעתי אליך, איך היה בקורונה, בידוד, עניינים?" אהה, אני צריך קצת שקט, מוסיקה בלי דיבורים.
נעבור לגיל ישראלוב בקול-חי-מיוזיק. הוו איזו הפתעה! השיר החדש של שמילי ואוהד. כמה זמן לא שמעתי אותו! (מאז השדרן הקודם, אבל שיהיה…) אולי אבקש שיקדישו לי שיר? רעיון מושלם, את המספר אני יודע בעל פה. (איך אפשר שלא?)
רגע, רציתי לשמוע את השיר החדש של מב"ד, נחזור לטוקר שניה. "נצא להפסקת פרסומות, וחוזרים מיד עם השיר החדש." נו, באמת! הפרומו של טוקר מתחיל להתנגן, "ריבון העולמים, מצאתי שתי מילים, שיהודים אומרים בכל מקום -- זמן א-וויר!"
לא, רק לא פרסומות. קול פליי, הנה אני מגיע! אבל מה עם קול-חי-מיוזיק? אולי הם שמים את הבקשה שלי עכשיו? אבל אולי שמוליק כבר ירד מהקו אצל דיקמן? ואולי כבר נגמרו הפרסומות בקול-חי? (טוב, לזה אין סיכוי.)
אחח, כמה קשה היא נאמנות משולשת…
