רק לשבר את האוזן כמובן.
תעשה לו טיפה מקום עם הכסא, שכוייח. דני, תסתכל מה הוא עושה, אם יש לך שאלות - אל תתבייש. ואתה נדי, אם יהיה בעיות, תקרא לי. כל טוב.
בוקר טוב, ברוך הבא.
- בוקר טוב, אהה... שלום.
שלום. בוא תסתכל. דבר ראשון אני פותח את עין רואה. שניה, סיסמת משתמש, רגע, הנה.
אני אחראי על קובי רוזנקליין. אברך נחמד, כיף לעקוב אחריו.
- ומה התפקיד שלך?
התפקיד שלי זה לשלוח לו משוב על מה שהוא עושה.
אתה כבר תעקוב ותראה.
עכשיו 7:33, בדרך כלל בשעה הזו הוא קם. לעיתים נדירות ממש הוא מפספס זמן קריאת שמע ואז זה עצוב מאוד, אבל זה ממש נדיר.
אני מקווה בשבילך שהוא יקום בזמן שלא תשתעמם פה, חחח. תקרב אליך את המסך שתראה יותר טוב. הנה, הוא קם.
קובי קם ודידה אל הברז.
- הוא לא שם מים ליד המיטה? אבל בזוהר כתוב שהוא חייב מיתה?
הם לא מושלמים, שם למטה. אם היו מושלמים היו פה. בעזרת השם יתחזק בזה בהמשך. חוץ מזה בכלל לא בטוח שהוא יודע את הזוהר.
- איזה יתחזק? הוא כבר בן עשרים ושמונה, למה נראה לך שהוא ישתנה פתאום?
נו נו. אולי כן, בכל אופן אלול עכשיו. אבל אם כבר העלית את הנושא, התפקיד שלנו לעזור לו, לא להעניש אותו. כבר תראה את ההבדל.
- למה הוא נעצר?
באמת זה לא רגיל. תגדיל, פה הזום. יופי.
הוא נעצר כי... הוא גילה שיש לשכן מנוי על עיתון חדש וזה מעניין אותו. פעם הוא היה נעצר תמיד לקרוא את העיתון לפני התפילה.
- מה??? איך יתכן?
כן, תשמע, אי אפשר לשפוט אותם שם למטה. מה שרואים מכאן לא רואים משם. אבל הוא התחזק, והפסיק. כנראה העיתון החדש בלבל אותו. בוא נראה כמה זמן הוא יתעכב.
קובי נכנס לתפילה באיחור של שמונה דקות. הוא היסס האם לדלג פסוקי דזמרא ולהתפלל במנין הקבוע שלו, או לחכות כמה דקות למנין הבא ולאחר לכולל. לבסוף החליט לחכות למנין הבא. עם הבעה מעוננת על פניו ניגש להניח תפילין.
- תראה מה קרה, בגלל העיתון הוא יאחר לכולל. אני לא תופס.
אבל אתה רואה שזה איכפת לו, תראה איך הוא נראה. עכשיו התפקיד שלנו לעזור לו שזה לא יקרה שוב.
נעשה שלא יהיה מזגן בחדר הזה. יהיה לו חם, והוא יתחרט.
- ומה עם כל השאר? מה הם אשמים?
אל תדאג. הכל מחושבן. אין עוול.
- שמע, אברך שטייגניסט. מהרגע שנכנס, לא מפסיק ללמוד.
ברוך השם. אמרתי לך שכיף לעבוד איתו.
- אבל שמת לב, את התוספות הארוך הוא קצת טייח, וחבל.
שמתי לב. בוא תראה.
שמר'ל שמרלינג, אברך אנגלי תמים למדי, ניגש אל קובי.
אממ, אפשר אתה יכול לומר לי איך הבנת התירוץ השני של תייספס?
קובי מעיין. כצפוי, אין לו מענה.
"עוד לא הגעתי לשם" הוא מתנצל, וליבו נוקפו על השקר הלבן. עבירה גוררת עבירה.
שעת צהריים לוהטת.
קו אחת, יגיע בעוד, שש דקות. קו חמש, יגיע בעוד, שלוש עשרה דקות. מדקלם קול מונוטוני באוזניו. אבל קו אחת פחות מומלץ בשבילו. כל מוסדות הלימוד מסיימים אז. זו שעה של עומס וצפיפות. הוא יחכה.
דני, ראית? בוא נפנק אותו.
ר' יענקב! בוא כנס!
השכן מפנה את השמאטעס לתוך הסלקל, וקובי מתיישב באנחת רווחה. איזה סייעתא דשמיא.
אתה מבין? לפעמים אתה שולח לו משהו נחמד, לפעמים פחות, אבל הכל נועד כדי שיצליח. המקל והגזר.
איך הולך? צץ ראש הצוות מעליהם.
- בסדר, קלטתי את הכיוון.
מצוין. אז אתה ממשיך לעבוד עם קובי, ואתה נדי עובר לגר שעומד להתגייר עוד חצי שעה באוקראינה.
רק דני, בחינה קצרה: קובי מגיע עוד מעט הביתה ובמקום לנוח הוא נתקע לפעמים בפרוג. מה אתה עושה?
תקלות בגלישה?
כל הכבוד. בהצלחה.
תעשה לו טיפה מקום עם הכסא, שכוייח. דני, תסתכל מה הוא עושה, אם יש לך שאלות - אל תתבייש. ואתה נדי, אם יהיה בעיות, תקרא לי. כל טוב.
בוקר טוב, ברוך הבא.
- בוקר טוב, אהה... שלום.
שלום. בוא תסתכל. דבר ראשון אני פותח את עין רואה. שניה, סיסמת משתמש, רגע, הנה.
אני אחראי על קובי רוזנקליין. אברך נחמד, כיף לעקוב אחריו.
- ומה התפקיד שלך?
התפקיד שלי זה לשלוח לו משוב על מה שהוא עושה.
אתה כבר תעקוב ותראה.
עכשיו 7:33, בדרך כלל בשעה הזו הוא קם. לעיתים נדירות ממש הוא מפספס זמן קריאת שמע ואז זה עצוב מאוד, אבל זה ממש נדיר.
אני מקווה בשבילך שהוא יקום בזמן שלא תשתעמם פה, חחח. תקרב אליך את המסך שתראה יותר טוב. הנה, הוא קם.
קובי קם ודידה אל הברז.
- הוא לא שם מים ליד המיטה? אבל בזוהר כתוב שהוא חייב מיתה?
הם לא מושלמים, שם למטה. אם היו מושלמים היו פה. בעזרת השם יתחזק בזה בהמשך. חוץ מזה בכלל לא בטוח שהוא יודע את הזוהר.
- איזה יתחזק? הוא כבר בן עשרים ושמונה, למה נראה לך שהוא ישתנה פתאום?
נו נו. אולי כן, בכל אופן אלול עכשיו. אבל אם כבר העלית את הנושא, התפקיד שלנו לעזור לו, לא להעניש אותו. כבר תראה את ההבדל.
- למה הוא נעצר?
באמת זה לא רגיל. תגדיל, פה הזום. יופי.
הוא נעצר כי... הוא גילה שיש לשכן מנוי על עיתון חדש וזה מעניין אותו. פעם הוא היה נעצר תמיד לקרוא את העיתון לפני התפילה.
- מה??? איך יתכן?
כן, תשמע, אי אפשר לשפוט אותם שם למטה. מה שרואים מכאן לא רואים משם. אבל הוא התחזק, והפסיק. כנראה העיתון החדש בלבל אותו. בוא נראה כמה זמן הוא יתעכב.
קובי נכנס לתפילה באיחור של שמונה דקות. הוא היסס האם לדלג פסוקי דזמרא ולהתפלל במנין הקבוע שלו, או לחכות כמה דקות למנין הבא ולאחר לכולל. לבסוף החליט לחכות למנין הבא. עם הבעה מעוננת על פניו ניגש להניח תפילין.
- תראה מה קרה, בגלל העיתון הוא יאחר לכולל. אני לא תופס.
אבל אתה רואה שזה איכפת לו, תראה איך הוא נראה. עכשיו התפקיד שלנו לעזור לו שזה לא יקרה שוב.
נעשה שלא יהיה מזגן בחדר הזה. יהיה לו חם, והוא יתחרט.
- ומה עם כל השאר? מה הם אשמים?
אל תדאג. הכל מחושבן. אין עוול.
- שמע, אברך שטייגניסט. מהרגע שנכנס, לא מפסיק ללמוד.
ברוך השם. אמרתי לך שכיף לעבוד איתו.
- אבל שמת לב, את התוספות הארוך הוא קצת טייח, וחבל.
שמתי לב. בוא תראה.
שמר'ל שמרלינג, אברך אנגלי תמים למדי, ניגש אל קובי.
אממ, אפשר אתה יכול לומר לי איך הבנת התירוץ השני של תייספס?
קובי מעיין. כצפוי, אין לו מענה.
"עוד לא הגעתי לשם" הוא מתנצל, וליבו נוקפו על השקר הלבן. עבירה גוררת עבירה.
שעת צהריים לוהטת.
קו אחת, יגיע בעוד, שש דקות. קו חמש, יגיע בעוד, שלוש עשרה דקות. מדקלם קול מונוטוני באוזניו. אבל קו אחת פחות מומלץ בשבילו. כל מוסדות הלימוד מסיימים אז. זו שעה של עומס וצפיפות. הוא יחכה.
דני, ראית? בוא נפנק אותו.
ר' יענקב! בוא כנס!
השכן מפנה את השמאטעס לתוך הסלקל, וקובי מתיישב באנחת רווחה. איזה סייעתא דשמיא.
אתה מבין? לפעמים אתה שולח לו משהו נחמד, לפעמים פחות, אבל הכל נועד כדי שיצליח. המקל והגזר.
איך הולך? צץ ראש הצוות מעליהם.
- בסדר, קלטתי את הכיוון.
מצוין. אז אתה ממשיך לעבוד עם קובי, ואתה נדי עובר לגר שעומד להתגייר עוד חצי שעה באוקראינה.
רק דני, בחינה קצרה: קובי מגיע עוד מעט הביתה ובמקום לנוח הוא נתקע לפעמים בפרוג. מה אתה עושה?
תקלות בגלישה?
כל הכבוד. בהצלחה.