"אברך"

[מחבר]

ראיתי בעיתונות שכתבו על אחד הנפטרים מהמגיפה ר"ל, יהודי תלמיד חכם בן 63, ועיטרוהו בתואר 'האברך'.

שמתי לב שהתואר 'אברך' שתוכנו 'אב בחכמה ורך בשנים' (מקורו במדרש בראשית רבה צ, ג), נתחלק בימינו לשניים:
הליטאים מכנים בו כל 'אב בחכמה' אף אם איננו 'רך בשנים'..
ואילו החסידים מכנים בו כל 'רך בשנים' (נשוי), אף אם איננו 'אב בחכמה'..

האמנם כן?
והאם מאן דהו יודע להצביע על מקורה של טעות זו?

 

[דיונון]

ראיתי בעיתונות שכתבו על אחד הנפטרים מהמגיפה ר"ל, יהודי תלמיד חכם בן 63, ועיטרוהו בתואר 'האברך'.

שמתי לב שהתואר 'אברך' שתוכנו 'אב בחכמה ורך בשנים' (מקורו במדרש בראשית רבה צ, ג), נתחלק בימינו לשניים:
הליטאים מכנים בו כל 'אב בחכמה' אף אם איננו 'רך בשנים'..
ואילו החסידים מכנים בו כל 'רך בשנים' (נשוי), אף אם איננו 'אב בחכמה'..

האמנם כן?
והאם מאן דהו יודע להצביע על מקורה של טעות זו?

האמת שזוהו תואר אירוני - הרי הכל פתוח לפרשנות, למשל - אב בשנים ורך בחכמה
מכל מקום, לא נראה לי שדרשה זו היא הפשט המילולי.
מכל מקום 2 - כיום המשמעות היא אחת: בן תורה שלומד בכולל. יתכן ומושאל לעוד קהלים אך באופן מינורי. (לא נראה לי שאי מי יכנה נהג משאית - אברך, החריגה כנראה מתייחסת למהותם של הני דרדקי שמצאו מקומם מחוץ לבית המדרש - יראים ושלמים החרדים לדבר ה'.)

 

[מחבר]

כיום המשמעות היא אחת: בן תורה שלומד בכולל

אצל הליטאים בלבד.

לא נראה לי שאי מי יכנה נהג משאית - אברך

אצל החסידים - ברור שכן.
כל צעיר בשנים הראשונות לנישואיו נקרא אצל החסידים אברך, לא משנה במה הוא עוסק לפרנסתו, גם אם הוא לא מהני דרדקי שציינת.

 

[דיונון]

אצל הליטאים בלבד.

אצל החסידים - ברור שכן.
כל צעיר בשנים הראשונות לנישואיו נקרא אצל החסידים אברך, לא משנה במה הוא עוסק לפרנסתו, גם אם הוא מהני דרדקי שציינת.

כפי שציינתי

החריגה כנראה מתייחסת למהותם של הני דרדקי שמצאו מקומם מחוץ לבית המדרש - יראים ושלמים החרדים לדבר ה'

אולי זה מסביר מדוע אצל הליטאים לא נעשתה השאלה זו. כיון שאין לגיטימציה לאברך צעיר שיוצא לעבוד - ממילא אותם שיוצאים לעבוד מיד אחרי החתונה, בדרך כלל (וכמובן שישנם יוצאים מן הכלל) רחוקים מלהיות

יראים ושלמים החרדים לדבר ה'

ובשביל מתי המעט שכן נכנסים להגדרה - לא נוצרה ההשאלה.

 

[yonatanr]

מכל מקום, לא נראה לי שדרשה זו היא הפשט המילולי.

אכן. הפשט המילולי של 'ויקראו לפניו אברך', היינו שכל אחד שראה אותו קרא 'אברך', כלומר אכרע ברך לפניו ואשתחווה, כפירוש האבן עזרא. או כפירוש התרגום, 'דין אבא למלכא'.

 

[מחבר]

כפי שציינתי

אכן טעיתי, התכוונתי גם אם הוא לא מהני דרדקי שציינת..

 

[מעניינת]

אצל הליטאים בלבד.

אצל החסידים - ברור שכן.
כל צעיר בשנים הראשונות לנישואיו נקרא אצל החסידים אברך, לא משנה במה הוא עוסק לפרנסתו, גם אם הוא מהני דרדקי שציינת.

פעם שאלתי חסיד כמה אחוז אברכים יש אצלכם בחסידות?
והוא אמר לי אצלנו כולם אברכים!
יש אברכים שלומדים ויש אברכים שעובדים

 

[דיונון]

אכן טעיתי, התכוונתי גם אם הוא לא מהני דרדקי שציינת..

אז אתה לא מספיק מכיר.

 

[דיונון]

פעם שאלתי חסיד כמה אחוז אברכים יש אצלכם בחסידות?
והוא אמר לי אצלנו כולם אברכים!
יש אברכים שלומדים ויש אברכים שעובדים

לי קרה סיפור דומה:
פעם שאלו אותי כמה אחוז חכמים יש אצלנו בבנין, עניתי שאצלנו כולם חכמים. יש חכמים עם שכל ויש חכמים בלי שכל.

 

[מחבר]

אז אתה לא מספיק מכיר.

וכי אינני מכיר את עדתי?

 

[דיונון]

וכי אינני מכיר את עדתי?

החסידים שאני מכיר כנראה שונים.
אומרים אצלכם: הנה 'אברך-שבאבניק'?!

 

[שם שמי]

כן חד משמעית.
בהחלט ביר שישמע משפט כמו 'האברך הזה שבאבניק לא קטן'.

 

[א.ש. אמיתי]

רק אני חושב שאברך זה כינוי של קד''מ (אחרת מה פשר הפרסומים על ה'אברך האינסטלטור' או ה'אברך הצבעי')

 

[דיונון]

כן חד משמעית.
בהחלט ביר שישמע משפט כמו 'האברך הזה שבאבניק לא קטן'.

שמעת?

 

[דיונון]

ה'אברך הצבעי'

לא אברך וודאי לא צבעי. אולי צבע.

 

[מחבר]

החסידים שאני מכיר כנראה שונים.
אומרים אצלכם: הנה 'אברך-שבאבניק'?!

ברור...

 

[א.ש. אמיתי]

לא אברך וודאי לא צבעי. אולי צבע.

אז היה לצבע שני שגיאות

 

[מחבר]

אז היה לצבע שני שגיאות

כלומר שתי..

 

[אפכא מסתברא]

כמדומני שהמלה 'אברך' התקבלה כתרגום חופשי (לא מילולי) למלה האידישאית 'יונגערמאן', שבה היה מכונה כל צעיר חרדי לאחר נישואיו. בדורנו הרבה מילים עברו מוטאציות מרחיקות לכת...

 

[מחבר]

כמדומני שהמלה 'אברך' התקבלה כתרגום חופשי (לא מילולי) למלה האידישאית 'יונגערמאן', שבה היה מכונה כל צעיר חרדי לאחר נישואיו. בדורנו הרבה מילים עברו מוטאציות מרחיקות לכת...

אכן כך.
ואני תוהה מהו אם כן התרגום הנכון ל'יונגערמאן'?
(או שנמציא כעת מילה חדשה...