הַצֵּל מְאַחֲרֵי לִפְרשׁ מִן הַשַּׁבָּת (קה אכסוף)

[צורת הדף]

איך מתרגמים "הצל"?
ראיתי בזמירות מסויימת באידיש שתרגם 'ראטעווע', מלשון הצלה.

אך לא מבקשים שם ממה להציל אותם.
אולי פירוש הנכון 'באשיץ', מלשון צל ומגן?

ואגב, רש"י מפרש (בפרשת ויצא) כל הצלה שבמקרא מלשון הפרשה.
לפי"ז 'צל' הוא גם בכלל 'הצלה' וכולם לשון הפרשה, או שהם שני שרשים?

 

[אפכא מסתברא]

א. ''הצל מאחרי לפרוש מן השבת לבלתי תהיה סגור מהם ששה ימים'' - להיות מרוחק מהשי"ת הרי זה אסון, ועל ידי ההתאחרות ביציאת השבת ניצולים מהאסון הזה, כי ממשיכים את הקדושה לששת ימי המעשה ובזה הקב"ה אינו סגור מהם כל אותו זמן.
ב. 'צל' הוא משורש צל"ל ('צללי ערב') והצלה היא משורש נצ"ל. על פי יודעי פנימיות התורה ולשה"ק, כל שורש שיש בו שתי אותיות שוות לשורש אחר - יש קשר של משמעות ביניהם.

 

[מש שט]

א. ''הצל מאחרי לפרוש מן השבת לבלתי תהיה סגור מהם ששה ימים'' - להיות מרוחק מהשי"ת הרי זה אסון, ועל ידי ההתאחרות ביציאת השבת ניצולים מהאסון הזה, כי ממשיכים את הקדושה לששת ימי המעשה ובזה הקב"ה אינו סגור מהם כל אותו זמן.

גם אני פירשתי את זה כך

 

[סערצע]

ב'המכלול' פירשוהו אכן מלשון הגנה ושמירה, והכי נמי מסתברא.
דחוק קמעא לפרש שבעצם איחורם לפרוש מהשבת ניצולים הם מ'אסון' ששת ימי המעשה, כשהדברים נשמעים כבקשה מהקב"ה.

 

[אפכא מסתברא]

ב'המכלול' פירשוהו אכן מלשון הגנה ושמירה, והכי נמי מסתברא.
דחוק קמעא לפרש שבעצם איחורם לפרוש מהשבת ניצולים הם מ'אסון' ששת ימי המעשה, כשהדברים נשמעים כבקשה מהקב"ה.

כמובן - זו בקשה מהשי"ת שבזכות התאחרותם לצאת מן השבת יצילם מריחוק ממנו. מה דחוק כאן לא הבנתי. ואילו היה זה רק פירוש מדעתי הענייה כי אז החרשתי, אבל בדקתי ומצאתי כדברים האלה גם בפירושים מודפסים.

 

[סערצע]

לו יהי. לא אתווכח.