בשכר שממתינות

דיו וקסת

משתמש מקצוען
גם השנה הוא ילך ללמוד בלילה. גם השנה הוא בטח יחזור אחרי שעה, ימשוך בכתפיו ויאמר: הייתי עייף.
והיא שוב תביט בו באותו מבט נוגה.
היא עוד זוכרת את השנים ההן, של העיניים הנוצצות. את הימים שהיה חוזר הביתה ומספר: היום אמרתי תירוץ, היום חידשתי סברא.
איזה חג היה בשבילה שבועות באותם ימים. החג של התורה, החג של בעלה.
ובעצם, החג שלה. איך תמיד שלחה אותו ללמוד. ודחקה בו להיות יותר ויותר מתמיד.
אני לא צריכה את העזרה שלך. לא צריכה שתוציא אותי לנופש. רק תלך ללמוד.
זוכרת את עוגת הגבינה המיוחדת, בצורת הר סיני, שהייתה מביאה לו בקידוש של הבוקר.

והיום, הוא והתורה כבר לא. מי היה מאמין.
בהתחלה, כשהוא עזב את הכולל, הוא אמר שיקבע חברותא רציני בערב. שיהיה בבית קול תורה.
אחר כך היה הולך לשיעור דף היומי.
אחר כך גם זה לא. קצת 'מעיינה של תורה' בליל שבת, בזה מסתכם חלקו בתורה.

וכמה שהיא בכתה עליו. בפניו ושלא בפניו. לא בשביל זה התחתנתי, אני רציתי בית של תורה.
אז נכון, הוא מתפלל שלוש תפילות במניין רציני. הוא ירא שמיים ומדקדק בהלכה. הם לא מכניסים הביתה את מה שלא צריך.
אבל אני, אני רציתי בעל אברך. רציני כזה. שרק התורה מעניינת אותו. לא שום דבר אחר.
הייתה נזכרת בעוגת הגבינה ההיא. ודומעת אל הכרית. מה היא קשורה להר סיני.

אבל השנה, פתאום היא תפסה.
בשבועות לא קיבלנו רק את מצוַות תלמוד תורה. קיבלנו 613 מצוות.
אז אנחנו - חשבה לעצמה - נחגוג את ה-612 האחרות.
תרי"ב מצוות שהוא מקיים בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו.

ובסוף כשהוא חזר בליל שבועות אחרי שעה ורבע, ואמר: הייתי קצת עייף.
היא לא נעצה בו שום מבט נוגה.
היא רק אמרה לו: אני גאה בך. בזכותך אנחנו מקימים בית של תורה.
של תרי"ב מצוות. פלוס שעה ורבע.
והוציאה את עוגת הגבינה המיוחדת. בצורת הר סיני.

בשכר שממתינות, רק ממתינות...
 
נערך לאחרונה ב:

כנפיים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
יפהפה!!!!!

הצלחת להעביר את הרגשות שלה בצורה נוגעת, ואת שלו בלי לערב אותו בסיפור ממש.

אהבתי מאד גם את שורת הסיום.

אולי כדאי לוותר על הגשמת החלום במיידי ולהותיר אותה ממתינה
 

כנפיים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
היא לא נעצה בו שום מבט נוגה.
היא רק אמרה לו: אני גאה בך. בזכותך אנחנו מקימים בית של תורה.
של תרי"ב מצוות. פלוס שעה ורבע.
והוציאה את עוגת הגבינה המיוחדת. בצורת הר סיני.

בשכר שממתינות, רק ממתינות...

הזוי כמה נופך התווסף לזה.

מיוחד!
משאיר עם צמרמורות והרבה מחשבה.
 

חושב מחדש

משתמש מקצוען
כמה מילים שכתבתי לעצמי, ובהשראת האשכול, אכתוב כאן חלקם.

אין היום תחנון בתפילה, כי היום יום הראשון של שלושת ימי הגבלה,
הבזק חשמל חצה את נשמתי, הנה הם באים אותם ימים מופלאים,
זוכר אני את שנותי בימי הישיבה, תענית דיבור ושאר מיני עבודה,
ימים של התעלות, התרוממות, פסגה רוחנית חדשה,
והנאה צרופה, אין מילים לתארה.

איך באותם הימים ההנאה הייתה מופלאה, התרגשות עצומה וציפיה ליום קבלת התורה,
כל תפילה מעומק הלב, מוציאה דמעות כנהר שוטף, וכולי תקווה לעוד שנה של עליה עצומה,
השיחות בישיבה שנאמרו בדמעה, השפיעו על הנפש הטהורה, הכמהה והמשתוקקת לעוד כמה רגעים של הנאה מעמידה מול הר סיני הבוער כולו באש התורה.

והיום, אוי היום,
נכנס למשרד בין אנשים שלא הריחו ריח של תורה, חג השבועות הוא עוד יום של נופש בצפון, או מתכון לגבינות, ובפגישה כולם מספרים איזה יופי ששבת ושבועות מאוחדים, ניתן לקחת כמה ימים למנוחה. ולך תסביר להם מהי התרגשות ומהי הנאה מקבלת התורה.

ובשעות הצהרים של יום חמישי, נכנס אלינו הרב לומר כמה מילים של תורה, פניו מעידות כאלף עדים שחי הוא בהרגשה של עומד למרגלות ההר הבוער, וההר כולו עשן, חיוך ענק נסוך על פניו, ובמילותיו עומד הוא כיצד ניתן להתחבר לתורה, גם אם לא נמצאים בתוככי בית המדרש.

ואני, אני יושב שם ומהרהר, האם זה המיקום שלי, האם באמת אני צריך לאותם פטנטים, רעיונות, וכל מיני התחכמויות איך להתחבר לתורה, האם אני שכתבתי 6 חבורות על יבמות, 11 על בבא קמא, 7 על בבא בתרא, ועוד קלסרים מלאים חידושי תורה, צריך לעמוד כאן ולחשוב איך להתחבר לתורה ממקום קצת רחוק.

לא יכולתי להשאר שם, לא יכולתי להבין מה מאורעות הזמן גרמו לי, ובדמעות נסתרות תחת טישו קטן נכנסתי למשרד. והתקשרתי לחברותא מימי הישיבה.

אני לא יודע לאן תתפתח החברותא שקבענו, אבל אבא.... גם אני רוצה לראות, להרגיש, לחוש את החום האדיר שיוצא מההר שכולו עשן.
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
@מוישה , אתה ליטאי?
לא יכול לדבר בשם כולם. אבל מנחש שבשביל הליטאים שבינינו, היום הוא יום קשה. סוג של 'אחי מחתן בן כשלי יש ילד מקולקל'.
הקצנתי, אבל זה הכיוון.
בהחלט מצטרף. אדרבה אני חושב שעבדקן הציג את זה יפה מאוד.
אני חושב שזה שלב בחיים שצריך לחשוב לבנות את 'שבועות' מחדש. לבדוק מה בעצם כתוב בתורה שבכתב או בש"ס על היום הזה, האם זה יום של כריתת ברית על התורה כולה או על מצוות תלמוד תורה, האם במקורות הנ"ל כתוב שזה יום הדין על תורה או שמא זה אחד מעיקרי האמונה, וכן הלאה והלאה. בלי לזלזל חלילה, לכל גישה יש את מקומה ושעתה, ולכל יהודי, בכל מצב שהוא, יש את החלק שלו בחג והוא רק צריך למצוא את הדרך. יש לנו מספיק ימים נוראים כדי להתמרמר על החטאים ולעשות חשבון נפש, אבל שבועות הוא יום חג וכמבואר בגמרא בפסחים שלכולי עלמא בעינן לכם ורש"י מסביר: "שישמח בו במאכל ומשתה, להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל, שנתנה תורה בו". קיבלנו את התורה על כל מצוותיה וצריכים להתבונן איך אנחנו יכולים להתחבר ולשמוח ביום הזה.
פעם קראתי את הקטע המצ"ב, הוא מציג את הבעיה באופן מוצלח, כדרכו, ה"פתרון" הוא חסידי יותר...
מצאתי גם תשובה יפה של מח"ס בעצתך תנחני כאן - https://www.akshiva.co.il/כללי/שולחן-חג-השבועות-לאברכים-בלבד/
 

קבצים מצורפים

  • ראצ קלוגר, דברי חכמים בנחת - תואר כלה.pdf
    KB 76.5 · צפיות: 96

רחשי הלב

משתמש מקצוען
בהחלט מצטרף. אדרבה אני חושב שעבדקן הציג את זה יפה מאוד.
אני חושב שזה שלב בחיים שצריך לחשוב לבנות את 'שבועות' מחדש. לבדוק מה בעצם כתוב בתורה שבכתב או בש"ס על היום הזה, האם זה יום של כריתת ברית על התורה כולה או על מצוות תלמוד תורה, האם במקורות הנ"ל כתוב שזה יום הדין על תורה או שמא זה אחד מעיקרי האמונה, וכן הלאה והלאה. בלי לזלזל חלילה, לכל גישה יש את מקומה ושעתה, ולכל יהודי, בכל מצב שהוא, יש את החלק שלו בחג והוא רק צריך למצוא את הדרך. יש לנו מספיק ימים נוראים כדי להתמרמר על החטאים ולעשות חשבון נפש, אבל שבועות הוא יום חג וכמבואר בגמרא בפסחים שלכולי עלמא בעינן לכם ורש"י מסביר: "שישמח בו במאכל ומשתה, להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל, שנתנה תורה בו". קיבלנו את התורה על כל מצוותיה וצריכים להתבונן איך אנחנו יכולים להתחבר ולשמוח ביום הזה.
פעם קראתי את הקטע המצ"ב, הוא מציג את הבעיה באופן מוצלח, כדרכו, ה"פתרון" הוא חסידי יותר...
מצאתי גם תשובה יפה של מח"ס בעצתך תנחני כאן - https://www.akshiva.co.il/כללי/שולחן-חג-השבועות-לאברכים-בלבד/
בוא, בוא נעשה סדר.
לא מעמי הארצות אני ואף יודע ספר או שניים. יש לי את חלקי בתורה ואני אוהב אותה ומאושר בה.
אבל -
אין לי את 'אין טוב אלא תורה, שאם היו בני אדם מרגישים במתיקות וערבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה. ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם" [אור החיים דברים פרק כ"ו]'.
בזמן הקצוב שאני זוכה כל יום לשהות בין כותלי בית המדרש ועין אחת בספר והעין השניה סורקת את מאות האברכים שיושבים ומתגשמקים בשטייגן, הלב שלי נשרף כל יום מחדש.
אני בוער מקנאה!
אם הייתי חי באיזה מושב נידח עם חבורת עמרצים היה טוב לי. אבל להסתובב בלילה כזה ולראות אלפים שויתרו על מנעמי עולם והגלידה שלהם זה חתיכת 'קצות' הורס לי את ההרגשה. מה לעשות.
אגב, אם הייתי כותב משהו באשכול של הקונפליקטים זה היה על זה. קונפליקט עצום ונורא, ואף כתבתי משהו ארוך. אבל כל הלב שלי נשפך שם וזה לא מתאים לי פה.
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
בוא, בוא נעשה סדר.
לא מעמי הארצות אני ואף יודע ספר או שניים. יש לי את חלקי בתורה ואני אוהב אותה ומאושר בה.
אבל -
אין לי את 'אין טוב אלא תורה, שאם היו בני אדם מרגישים במתיקות וערבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה. ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם" [אור החיים דברים פרק כ"ו]'.
בזמן הקצוב שאני זוכה כל יום לשהות בין כותלי בית המדרש ועין אחת בספר והעין השניה סורקת את מאות האברכים שיושבים ומתגשמקים בשטייגן, הלב שלי נשרף כל יום מחדש.
אני בוער מקנאה!
אם הייתי חי באיזה מושב נידח עם חבורת עמרצים היה טוב לי. אבל להסתובב בלילה כזה ולראות אלפים שויתרו על מנעמי עולם והגלידה שלהם זה חתיכת 'קצות' הורס לי את ההרגשה. מה לעשות.
יפה. אז רציתי להציע לך להמשיך לעשות סדר. זה שחונכת והורגלת ככה הייתה לכך אולי מטרה מסוימת, ואין כאן המקום, כעת תסתכל קדימה. לא שייך לחיות כמו מוצר דפקט שהתפקשש בפס יצור, צריך לחשוב עם עצמך מה חלקי אצל הקב"ה ואיך אני עושה את זה. קנאת סופרים שלא מקדמת לשום מקום, אלא רק מקטינה וחונקת [כך אני מתרשם, ומכיר גם מעצמי] אין לה כל ערך. זה טוב בשביל לחנך את הילדים, אבל צריך להפריד רשויות.
אני כותב זאת גם לעצמי, הלוואי שאצליח בזה.
 

רחשי הלב

משתמש מקצוען
יפה. אז רציתי להציע לך להמשיך לעשות סדר. זה שחונכת והורגלת ככה הייתה לכך אולי מטרה מסוימת, ואין כאן המקום, כעת תסתכל קדימה. לא שייך לחיות כמו מוצר דפקט שהתפקשש בפס יצור, צריך לחשוב עם עצמך מה חלקי אצל הקב"ה ואיך אני עושה את זה. קנאת סופרים שלא מקדמת לשום מקום, אלא רק מקטינה וחונקת [כך אני מתרשם, ומכיר גם מעצמי] אין לה כל ערך. זה טוב בשביל לחנך את הילדים, אבל צריך להפריד רשויות.
אני כותב זאת גם לעצמי, הלוואי שאצליח בזה.

אני לא דפקט. אני בן אהוב ומוצלח של הקב"ה. אבל 'הם', הרבה יותר טובים ממני. לא יעזור כלום. 'אמר רבי חייא אמר רבי יוחנן כל הנביאים לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם, ולעושה פרקמטיא לתלמיד חכם, ולמהנה תלמיד חכם מנכסיו, אבל תלמידי חכמים עצמן עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו'.
עולה בדעתך שמשיא בתו לת"ח ועושה פרקמטיא וכו' הם לא אנשים טובים? הם אנשים מצויינים. הקב"ה אוהב אותם באהבה עצומה ונוראה. אבל הם לא מגיעים לקרסוליהם של תלמידי החכמים עצמם.
והקנאה הזו עושה לי רק טוב.
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
אני לא דפקט. אני בן אהוב ומוצלח של הקב"ה. אבל 'הם', הרבה יותר טובים ממני. לא יעזור כלום. 'אמר רבי חייא אמר רבי יוחנן כל הנביאים לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם, ולעושה פרקמטיא לתלמיד חכם, ולמהנה תלמיד חכם מנכסיו, אבל תלמידי חכמים עצמן עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו'.
עולה בדעתך שמשיא בתו לת"ח ועושה פרקמטיא וכו' הם לא אנשים טובים? הם אנשים מצויינים. הקב"ה אוהב אותם באהבה עצומה ונוראה. אבל הם לא מגיעים לקרסוליהם של תלמידי החכמים עצמם.
והקנאה הזו עושה לי רק טוב.
אוי בכמה דיבורים ומאמרים ועניינים עסקתי בזה. אבל זה לא המקום ולא הזמן. בכל אופן אם זה עושה לך רק טוב, מי אני שאפריע? תהנה ובגדול!
 

חושב מחדש

משתמש מקצוען
אם הייתי חי באיזה מושב נידח עם חבורת עמרצים היה טוב לי.
לפני מספר שנים נסעתי לחופשה באיזה עיירה נידחת עם אשתי, ולא ציפתי לפגוש באדם חרדי מסביבי, והנה רק פרקנו את המזוודות, ויצאנו לאגם המושלג, אני רואה כסא וסטנדר, עליו יושב יהודי ת''ח גדול, ואין לו בעולמו אלא ד' אמות של הלכה.

אמרתי לאשתי, היצר הרע הזה, אפילו כאן לא יתן לי להנות.
כשחזרנו מההליכה הרגלית בפסגות ההרים, הוא עדיין ישב שם, ונהנה..... :)
 

רחשי הלב

משתמש מקצוען
נראה שיש לך אג'נדה במשפט הזה -
זה שחונכת והורגלת ככה הייתה לכך אולי מטרה מסוימת,
כאילו החינוך בת"תים ובסמינרים יועד כדי לגדל דור של תמימים שאולי בצורה כזו לא יסחפו להבלי העולם, ואנחנו הנאורים שהצלחנו להשתחרר ממנו...
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
נראה שיש לך אג'נדה במשפט הזה -

כאילו החינוך בת"תים ובסמינרים יועד כדי לגדל דור של תמימים שאולי בצורה כזו לא יסחפו להבלי העולם, ואנחנו הנאורים שהצלחנו להשתחרר ממנו...
טעות בידך. חלילה. אני גם מחנך ככה, אולי עם שינויים קלים.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  32  פעמים

לוח מודעות

למעלה