הנושאים החמים
הנושאים החמים
"אתה בכל מקרה נוסע" - "אתם בכל מקרה יש לכם רכב"
2 משפטים שאני כבעל רכב לא מצליח להכיל.
שעת צהריים הטלפון מצלצל, על הקו ידידי ר' מהרחוב הסמוך,
"תגיד אתה נוסע לחתונה היום של..... ?"
"אויש ממש שכחתי מזה" "האמת שעוד לא יודע", אני עונה לו
"אם תסע אני אשמח להצטרף אליך" הוא אומר לי
19:00: מתקשר שוב: "נו, אתה נוסע"
"אני נוסע, בעז"ה" עונה לו
"אה יופי מצויין אפשר להצטרף?"
"כן. אני יוצא ב21:30"
19:30: "תגיד, אכפת לך אם שכן שלי יצטרף גם?"
21:25: "איפה לחכות לך"? "יש מצב שאתה נכנס ימינה בקטנה, ומשם תחתוך מיד החוצה"
22:00: אנחנו יורדים באולם לא לפני סיבובים של למצוא חניה. וידידי ר' שואל:
"תגיד מתי אתה יוצא? אתה נשאר הרבה זמן? תוכל לשים לי צינתוק שאתה יוצא?"
22:35: צינתוק לר' – והמתנה ליד האוטו, אך ר' בושש לבוא
22:40: הלו. הלו. רגע יש כאן רעש מהתזמורת אתה יוצא?
מה יוצא, אני כבר 5 דקות ליד האוטו מחכה לך
אהה סליחה לא שמתי לב שצינתקת. אני מחפש את שכן שלי ומיד באים
23:05 ר' יורד מהאוטו לא לפני שהוא מחלק ברכות מכאן ועד אנטארקטיקה,
וצועד לביתו שבע, מדושן עונג ושמח על הטרמפ המוצלח שהוא קיבל מהבית עד הבית
וב"ה במקום לנסוע באוטובוס בתוספת של עוד שעה, מזיע ועייף, הוא מגיע לביתו שליו ורגוע.
טוב, נכון
הסצנה הזאת לא בדיוק מתרחשת כל יום, אבל בגדול זאת ההרגשה
ולפני שצועקים עלי מה עם חסד? מה עם לעשות טרמפ?
אז זהו שלא
אני מאוד אוהב לקחת טרמפים שאני יכול, אבל אני אוסף אותם מהרחוב על הדרך ובד"כ שותקים לעצמם רוב הנסיעה [יש כאלה שלא]
אין טלפונים לפני ואין טלפונים אחרי, ואין להם שום דרישות
[אפשר להגביר את המזגן? / אפשר להנמיך את המוזיקה / תדליק חדשות נשמע מה הנייעס?]
ועוד משהו חשוב -
למה אם אני "נוסע בכל מקרה" זה אומר שאני צריך לשלם לך את הנסיעה?
מה אם איזה תשלום קטן השתתפות, הרי את ה 10 שקלים שהיה עולה לו באוטובוס "בכל מקרה", הוא השאיר אצלו בכיס.
אני לא דורש את התשלום הזה, אבל לפחות אתה תציע לי ואני אבחר אם לקחת או לא,
מספיק שאני עושה את הנסיעות הללו 5 פעמים בחודש כפול 30 שקלים לנסיעה,
למה אני צריך כל פעם להיות המארח בחינם של כל המצטרפים?
בשביל כל אחד זה 10 שקלים, אבל בשבילי הם 30-40 שקלים לנסיעה.
אני לא מחזיק אוטו "בכל מקרה", הבכל מקרה הזה נלקח בחשבון בקניית הרכב,
ונועד גם לאותם נסיעות שאני נוסע "בכל מקרה",
כי לא נח לי לנסוע שעה וחצי באוטובוס.
אז בפעם הבאה שאתם מבקשים טרמפ,
אל תשכחו להציע בנימוס השתתפות קטנה, לא בטוח שאקח ממך, אבל זה ישפר את ההרגשה, ויחייב גם אותך קצת.
ועוד אחד –
מכירים את הניסיון קביעת מפגש חול המועד של המשפחה?
טלפונים ומיילים הלוך ושוב על היום והשעה, ולבסוף אחרי שיוצא עשן לבן
מגיעים לדון על מיקום המפגש עצמו.
בעלי הרכבים יותר גמישים ומעונינים להכניס שיקולים אחרים לבחירת מקום המפגש, ולא שיקול של מרחק הנסיעה אם הוא 15 דק' או 20 דק' ואם יש אוטובוס נח לשם.
ואז מגיע המשפט מחץ של אלו שלא מחזיקים רכב:
"אתם בכל מקרה יש לכם אוטו, אז תתחשבו בנו שנוכל להגיע לשם בקלות"
כ"כ משפט מעצבן ולא מתחשב!
אני מחזיק אוטו כל השנה ומשלם עליו הרבה כסף כל השנה גם בשביל הדברים הללו
לא רוצים להחזיק אוטו כל השנה? זכותכם
אבל למקרים החד פעמיים הללו, אולי תזכרו שאני משלם את זה כל הזמן, אז אתם לא תוציאו פעם בשנה 100 ₪ על מונית ותגיעו בנוחות ובקלות?
זהו סיימתי
2 משפטים שאני כבעל רכב לא מצליח להכיל.
שעת צהריים הטלפון מצלצל, על הקו ידידי ר' מהרחוב הסמוך,
"תגיד אתה נוסע לחתונה היום של..... ?"
"אויש ממש שכחתי מזה" "האמת שעוד לא יודע", אני עונה לו
"אם תסע אני אשמח להצטרף אליך" הוא אומר לי
19:00: מתקשר שוב: "נו, אתה נוסע"
"אני נוסע, בעז"ה" עונה לו
"אה יופי מצויין אפשר להצטרף?"
"כן. אני יוצא ב21:30"
19:30: "תגיד, אכפת לך אם שכן שלי יצטרף גם?"
21:25: "איפה לחכות לך"? "יש מצב שאתה נכנס ימינה בקטנה, ומשם תחתוך מיד החוצה"
22:00: אנחנו יורדים באולם לא לפני סיבובים של למצוא חניה. וידידי ר' שואל:
"תגיד מתי אתה יוצא? אתה נשאר הרבה זמן? תוכל לשים לי צינתוק שאתה יוצא?"
22:35: צינתוק לר' – והמתנה ליד האוטו, אך ר' בושש לבוא
22:40: הלו. הלו. רגע יש כאן רעש מהתזמורת אתה יוצא?
מה יוצא, אני כבר 5 דקות ליד האוטו מחכה לך
אהה סליחה לא שמתי לב שצינתקת. אני מחפש את שכן שלי ומיד באים
23:05 ר' יורד מהאוטו לא לפני שהוא מחלק ברכות מכאן ועד אנטארקטיקה,
וצועד לביתו שבע, מדושן עונג ושמח על הטרמפ המוצלח שהוא קיבל מהבית עד הבית
וב"ה במקום לנסוע באוטובוס בתוספת של עוד שעה, מזיע ועייף, הוא מגיע לביתו שליו ורגוע.
טוב, נכון
הסצנה הזאת לא בדיוק מתרחשת כל יום, אבל בגדול זאת ההרגשה
ולפני שצועקים עלי מה עם חסד? מה עם לעשות טרמפ?
אז זהו שלא
אני מאוד אוהב לקחת טרמפים שאני יכול, אבל אני אוסף אותם מהרחוב על הדרך ובד"כ שותקים לעצמם רוב הנסיעה [יש כאלה שלא]
אין טלפונים לפני ואין טלפונים אחרי, ואין להם שום דרישות
[אפשר להגביר את המזגן? / אפשר להנמיך את המוזיקה / תדליק חדשות נשמע מה הנייעס?]
ועוד משהו חשוב -
למה אם אני "נוסע בכל מקרה" זה אומר שאני צריך לשלם לך את הנסיעה?
מה אם איזה תשלום קטן השתתפות, הרי את ה 10 שקלים שהיה עולה לו באוטובוס "בכל מקרה", הוא השאיר אצלו בכיס.
אני לא דורש את התשלום הזה, אבל לפחות אתה תציע לי ואני אבחר אם לקחת או לא,
מספיק שאני עושה את הנסיעות הללו 5 פעמים בחודש כפול 30 שקלים לנסיעה,
למה אני צריך כל פעם להיות המארח בחינם של כל המצטרפים?
בשביל כל אחד זה 10 שקלים, אבל בשבילי הם 30-40 שקלים לנסיעה.
אני לא מחזיק אוטו "בכל מקרה", הבכל מקרה הזה נלקח בחשבון בקניית הרכב,
ונועד גם לאותם נסיעות שאני נוסע "בכל מקרה",
כי לא נח לי לנסוע שעה וחצי באוטובוס.
אז בפעם הבאה שאתם מבקשים טרמפ,
אל תשכחו להציע בנימוס השתתפות קטנה, לא בטוח שאקח ממך, אבל זה ישפר את ההרגשה, ויחייב גם אותך קצת.
ועוד אחד –
מכירים את הניסיון קביעת מפגש חול המועד של המשפחה?
טלפונים ומיילים הלוך ושוב על היום והשעה, ולבסוף אחרי שיוצא עשן לבן
מגיעים לדון על מיקום המפגש עצמו.
בעלי הרכבים יותר גמישים ומעונינים להכניס שיקולים אחרים לבחירת מקום המפגש, ולא שיקול של מרחק הנסיעה אם הוא 15 דק' או 20 דק' ואם יש אוטובוס נח לשם.
ואז מגיע המשפט מחץ של אלו שלא מחזיקים רכב:
"אתם בכל מקרה יש לכם אוטו, אז תתחשבו בנו שנוכל להגיע לשם בקלות"
כ"כ משפט מעצבן ולא מתחשב!
אני מחזיק אוטו כל השנה ומשלם עליו הרבה כסף כל השנה גם בשביל הדברים הללו
לא רוצים להחזיק אוטו כל השנה? זכותכם
אבל למקרים החד פעמיים הללו, אולי תזכרו שאני משלם את זה כל הזמן, אז אתם לא תוציאו פעם בשנה 100 ₪ על מונית ותגיעו בנוחות ובקלות?
זהו סיימתי
