מידע שימושי שירים, קטעים וסיפורים שנכתבו בסערת הרגשות לאחר האסון

להיט

משתמש פעיל
כולנו המומים וכואבים לאחר האסון הנורא,
נתקלתי בימים האחרונים לאחר האסון באין ספור יצירות מופת שנכתבו בהשראת הכאב הנורא והצער.

אולי יש מקום להעלות הכל כאן באשכול מסודר ואולי אפילו לעשות עם זה משהו אחר כך.
אם נתקלתם בשיר או יצירה שנכתבה לאחר האסון העלו אותה לכאן, כמובן עם קרדיט ליוצר אם ניתן להשיג.
 

malmala

משתמש מקצוען
כמה אנשים יושבים שבעה?
כמה מאות עשו קריעה?
כמה יתומים מחפשים את אבא?
כמה אלמנות בוכות, האיך ולמה??
כמה לא השאירו זרע של קיימא?
כמה נקברו ללא משפחה?
כמה יושבים שבעה בניכר?
כמה יהודים לא ישנו בלילה?
כמה התעוררו בביעותי לילה?

45 שושנים לוקטו,
ואת כל העם טילטלו,
כמה דמעות כבר נשפכו,
כמה שנים עוד יבכו,
כמה עוד יחכו,
שיבוא קץ הגלות,
והדמעות מפניהם ימחו.
 

להיט

משתמש פעיל
זרוקות עוד הכיפות בקצה שביל
ושקט עמוק, מחליא ומבהיל
שברים של שעון, וכמה מסכות
חפצי ערך יקרים וכאלה שפחות

שכב שם ילד טהור, המום ומבוהל
מתחתיו שכבו מתים וגם כמה כבדים מעל
הוא לא הרגיש רגליים וגם לנשום כבר לא יכל
אולי צעק שמע ישראל אולי כוחו כבר כל

אמא לא הייתה שם להרים לו ת'כיפה
לתת לו יד לקום ולהקל עליו טיפה
רק פעם אחרונה לחבק אותו חזק
כי היא הייתה רחוקה כשאהוב ליבה זעק

הן לא יכלו להיות שם האמהות הטובות
שגדלו את הילדים האלה והיו כל כך קרובות
הן הבטיחו להגן ולשמור עליו תמיד
הן טיפחו באהבה וחלמו לו על עתיד

אבל כבר לא תהיה חופה מרגשת וכלה חביבה
לעולם לא יהיו לה נכדים מהילד שאהבה
היא קברה אותו בצער אין אונים ודמעות רותחות
ומי? תגידו מי יישלח לה הכוחות???????

נכתב בצער אין אונים ובנפש מרוסקת על כל הילדים הטהורים ויפי התואר שמביטים אלינו מהתמונות, שחייהם נגדעו בטרם עת בגיא הצלמוות במירון.....
 
נערך לאחרונה ב:

ליטאי קלאס

משתמש פעיל
כמה אנשים יושבים שבעה?
כמה מאות עשו קריעה?
כמה יתומים מחפשים את אבא?
כמה אלמנות בוכות, האיך ולמה??
כמה לא השאירו זרע של קיימא?
כמה נקברו ללא משפחה?
כמה יושבים שבעה בניכר?
כמה יהודים לא ישנו בלילה?
כמה התעוררו בביעותי לילה?

45 שושנים לוקטו,
ואת כל העם טילטלו,
כמה דמעות כבר נשפכו,
כמה שנים עוד יבכו,
כמה עוד יחכו,
שיבוא קץ הגלות,
והדמעות מפניהם ימחו.
הלב נקרע
 

shifrash

משתמש סופר מקצוען
צילום מקצועי
אמא...
איך יתייבשו עיני מדמעות
איך אוכל הכאב לכלות
מי יכין שוקו בבוקר עבורי
מי ייתן לי כתף בצערי

מי ??

אהה..
בני יקירי מחמד עיני
הלכת לשמוח עם התנא האלוקי
רצית להיות אליו קרוב ביותר
רגליך האיצו בך מהר

אמא ואישה יקרה
שלחת את היקר שקבלת במתנה..
וחזר אלייך כשקית אטומה..
ללא רגש או תחושה

עין לא נותרה יבשה
מיטה אחר מיטה
כאבך וצערך הוא של כלל האומה
לא נצליח להבין בתבונה..
כי במקום שתמה ההבנה
מתחילה האמונה

נבטח בבורא עולמים
שיאסוף את השברים
וייתן נחמה ברחמים

נישא עינינו
לקדושים שנרמסו
שיפנו לאלוקינו
ואת רחמיו יבקשו

שיעתירו ויישאו דמעותינו
ויאמר דיי לצרותינו

באחדות מלאה נתפלל
להחיש הגואל לכלל עם ישראל...
 

asחוי

משתמש פעיל
אמא יקרה
שצילצלת לבן שלך
והטלפון שלו בתוך הכיס
מהדהד בין קירות מניילון
והכיפה שלו היכן היא?

ואת מחכה מחכה מחכה שיענה
וליבך הולם דופק
ופיך יבש מפחד

ואת לא יודעת
שהוא מסתכל עלייך מלמעלה
בריחוף מלאך
ואומר לך אמא אני כאן
אמא אל תבכי
כבר יושב אני לשולחן
צדיקים ועטרותיהם בראשם
יושבים כאן ואני בינותם
רשבי ואלעזר בנו, שרים איתי ביחד
שלהבות האש הפכו לאור אינסוף
ונשמתי רווה פה נחת
בר יוחאי נמשחת אשריך
שמן ששון מחבריך

אמא הערב אקבל את השבת
תחת כסא הכבוד
שלמת אור יפה יש לי
והרבה מקום לרקוד
כבר לא צפוף וחם
אמא אני אוהב אותך
אמא אני איתך לעולם.

ליבי ליבי עלייך אמא יקרה
עיני יורדה דמעה
מה אנחם לך אמא יקרה
הלב שלי נשבר

ואיך אעלה והנער איננו איתי
ורק הטלפון ממשיך בצלצולו האיטי.
 

asחוי

משתמש פעיל
היו הדרכים למירון
מלאות בחסידים ואנשי מעשה
והיו הכבישים למירון
מלאים בנשים וילדי חלקה
והיו השבילים למירון
מלאים בכל בני ישראל
שרצו אצל ר' שמעון לפעול ולהתפלל

והתנא האלוקי ישם שם למעלה וראה
את האש, המדורה ואת כל השמחה
והשטן לידו חושב ומביט
כיצד הוא את האחדות והשמחה יכול להשבית

וניתנה הרשות למשחית להשחית
וירדו כל בית ישראל את ההר
וקיבל השטן הסכין להשחיט
וירדה בהלה על העם
וינסו ויפחדו על נפשם

השארנו שם במירון
חסידים ואנשי מעשה
עזבנו שם, במירון
נשים וילדי חלקה
הותרנו שם, במירון
בני ישראל
שותתים מדם, גונחים מכאב
וזקוקים ללב!

ויפעל ר' שמעון בשמים
וישלח רפואה לכל הזקוקים
וילווה ר' שמעון בשמים
את הנפטרים....
ברוך דיין האמת
 

קרעפט

משתמש מקצוען
הלב של אמא
מצפה לאותות

כל רטט
כל צלצול

פותח שביל
דו סטרי

של תקוה
של אימה

מצאנו כובע
ובתוכו מספר

תפילין מונחות
עם אותיות מוכרות

הלב והמח
מנסים להבין

השם נתן
או חלילה לקח

עוברות דקות
שעות חולפות

האוטובוס כולו
שומע ודומע

עוקב בדאגה
יחד עם אמא

שוב רטט
שוב צלצול

עדיין חי
אך תבואו מהר...
 

אביטלA

משתמש פעיל
אחד מהקרובים שלי
בשיר לזכר הנספים -השמיים שומרים
הנשמות הגבוהות האלו הלכו לכפרה בעדנו.
הם למעלה רואים וצוחקים.. טוב להם..
שם כידוע למעלה הכל ברור! אין אף שאלות!
 

קבצים מצורפים

  • השמיים שומרים אלעזר חזן-לעלוי נשמת ההרוגים באסון הר מירון תשפא.mp3
    6.7 MB · צפיות: 231
נערך לאחרונה ב:

sol key

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
סאונד והפקות אולפן
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
1619957219460.png
 

ה. בקר

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
העליתי אמנם בנפרד, אבל מעלה שוב כאן באשכול המרוכז



לֹא תִּיבַשׁ דִּמְעָה
וְלֵב נִשְׁבָּר
וְרַק קִינָה
מָה שֶׁנּוֹתַר

חָרַב עוֹלָם
בְּהִלּוּלָה
אֻחֲדוּ כֻּלָּם
בְּיוֹם מִיתָה

עַל הַר שָׁמֵם
חָשׂוּךְ, שָׁקֵט
עַם מְדַמֵּם
וְלֵב רוֹטֵט

עוֹלָה אַחַת
וְעוֹד
מ"ה פַּחַת
דְּמוּיוֹת הוֹד

וְקֵל כַּבִּיר
קָטַף
קָרְבָּן בָּכִיר
בִּיעָף

בָּנִים לָאָב
וְגַם זָקֵן
אַחִים יַחְדָּו
וְאָב לְבֵן

טְהוֹרִים
קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן
קְרָבָן שְׁלָמִים
לְעַם פִּדְיוֹן

וְקוֹל נֶהִי
וּזְעָקָה
וְדָם וּבְכִי
וּמוּעָקָה

אֱמֹר כְּבָר דַּי
לַצָּרוֹת
קָשֶׁה מִדַּי
כָּשְׁלוּ כּוֹחוֹת

מוּל בּוֹר כָּרוּי
וּשְׁכוֹל
לוֹ הַכֹּל גָּלוּי
הוּא כֹּל יָכוֹל

וְעַם ה
יִקַּח דְּבָרִים
יַחֲזִיק בְּרֹשֶׁם
מבֵּין קְבָרִים

דַּרְכֵי צִיּוֹן
אֲבֵלוֹת
רַק חִזָּיוֹן
וּבַלָּהוֹת

וְקוֹל תְּפִלָּה
מִלֵּב עוֹלָה
חַדֵּשׁ יָמִים כְּבַתְּחִלָּה
מַהֵר, זָרֵז הַגְּאֻלָּה




המילה עולה- קול תפילה מלב עולה מנוקדת בכוונה בקמץ ולא בסגול [קול- עולה בסגול]
להדגיש את המשמעות הכפולה - לב של קרבן עולה. כולנו מרגישים שהקרבנו קרבן. כל אחד באופן אישי. זה חלק מאיתנו. נתח מהלב‎

 

הני ר.

משתמש סופר מקצוען
הפקות ואירועים
הייתי שם-אבו כביר /ה. רוזנבלום.
הייתי שם בתוך הזוועה.
שאין אותיות לסדר בהם אותה.
הייתי שם ואין טיפול או אימון למחוק מראות קשים שכאלה,
ידי אבות ואמהות מושטות לתוך הסורגים. שואלים ומתחננים לראות את ילדם או יקירם,
שלם או מרוסק.
מת.
הייתי שם כשהגיעה משאית ועוד אחת ועוד אחת ואנשים בפנים אדומות שפתיים חרבות,
רצים לשמוע עם יקירם נמצא בפנים.
הייתי שם לראות אנשים נכנסים שבורים כדי לזהות, ויוצאים מרוסקים לפרורים.
הלב מסרב להאמין. זה אסון מהסוג הקשה שידעה גלותינו.
"זה לא יכול להיות היום הזה" בוכה גבר בגיל העמידה
"עלינו משפחה שלימה וחזרנו שאחד חסר" זועקת אמא אחת.
"יש לו היום יום הולדת ועכשיו זה גם היום זכרון.." נאנקת אמא אחרת.
"מי לקחח לי את הכרטיס?????" עוד זעקה של חבר טוב שמחכה מהבוקר להכנס בעזרת הכרטיס המיוחל והפלאי לזהות את גופת חברו הטוב.
"אבאאאא. אני רוצה את אבא שלי. אני רוצה לראות אותו עכשיו. אבא שלי רק נסע למירון אבאאאא"
"שתית? תשתי עוד בבקשה. שלוק אחד וזהו" מתחנן מלאך שעובר בין כולם.
כאב חוצה מגזרים.
מימיני עו"סית צעירה בתפקיד ממררת בבכי. הפעם מותר. זה לא עוד אסון, לא מתבקש ממנה לשמור על איפוק, או שליטה.
"מי יטפל במטפלים?" אני לוחשת לה. והיא מתפרקת עליי.
הרב לאו נכנס. כמו אב רחמן. מתעקש לחלק בידיו אוכל ושתיה. המשפחות מתאספות מחכות למוצא פיו. הזמן מתארך והשבת מתקרבת.
"אנחנו עושים את כל המאמצים לשחרר את כולם"
"הרב מה עם שלי???" צועקת אמא והרב מתאפק לא לבכות.
הוא לוקח את השם. עדיין לא הגיע. מחכים למשאית אחרונה.
שוטר גבוה נכנס לסדר ולזרז בשליחות הרב.
"למי אתה מחכה?"
"לאבא שלי-----"
"ואתה?"
לבן שלי-----"
"ואתה?"
"לשני בנים----.------."

השוטר נכנס. הם עדיין ממתינים
"הבן שלך הגיע?"
"הוא היה במשאית החמישית"
"שלי בשישית. חסדי ה' מקווה שנספיק לקבור לפני שבת"
"זיהית כבר?"
"כן. יש לי פתק."
"הו...ברוך ה'. ניסים"
אני צובטת את עצמי לראות אם אני שומעת נכון. שיחת אמהות בל"ג בעומר תשפ"א.
רבי שמעון יבבה פורצת מגרוני האמהות מסתובבות אליי ואנחנו בוכות יחד.


אוי רבי שמעון. איך עלתה לנו ככה?
אין אחד בעם ישראל שלא נפגע.
אלו שהיו שם.
אלו שלא.
אלו שאיבדו שם.
ואלו שלא.
קבלנו מכה קשה וכואבת, נדחקנו רבי שמעון. ואין לנו כח כבר להיסמך. וראוי אתה רבי שמעון שנסמך עלייך בשעת דחק איומה שכזאת. שעה שהאמונה נסתרת והלב שבור ומרוסק.
עלינו כדי להשתתף ביומא דהילולא ולשמוח בשמחתך. חזרנו שבורים ומרוסקים. ורק עלייך אפשר לסמוך ולהעלות את הכאב. אתה ששמעת במשך מאות שנים את כל סוגי הכאב. שמעת את כל סוגי הצער רק אתה יכול להחזיק ולעזור לעם ישראל.
המירוץ נגד השעון מתחיל.
ש ב ת.
18:10
מעמיסים גופות לתוך אמבולנסים ושועטים לכיוון ירושלים.
18:47 בירושלים.
את הטהרה ההורים לא יספיקו.
עם ישראל מתכנס בשמגר מיטות יוצאות בזו אחר זו.
סבא נגש לאיש זק"א שואל איפה הנכד, ההורים בדרך.
האיש מסתכל אומר "אני לא יודע מי נגד מי"
כמה דקות של עבודה מאומצת וזיהוי נוסף.
טהרה.
מטהרים את הטהורים ושועטים איתם להר המנוחות.
19:00 מגיעים לבית החיים.
קריעה.
קדיש.
קבורה.
19:10 סיימנו.
נגמרו המילים ונכנסה שבת.
"קל נא רפא נא לנו בהראות לנו נועם זיווך."
 

רוחי פרידמן

משתמש מקצוען
במירון כבה הנר , כבו נרות רבים , כבתה המדורה
בל"ג שבת מחול , גועו קולות , הפך משוש לתוגה

עומדים באלם קול מול אסון גדול
כל לב יהודי פועם , לקבל השמועות ממאן

עדיין צובט הוא הלב , לופת ללא רחמים
לא מרפה הכאב רודף בלילות ובימים
עלו קרבנות בסערה , כעולה , שה תמים
ירד הקב"ה לגנו לקטוף שושנים

עדין שואל הוא הלב , מבקש ניחומים
הקרבנו היום את טובי הבנים
גזירה היא מאב אוהב , מלא רחמים
כי כל דרכיו משפט הצור פעלו - תמים

ומתוך השקט , השכל והאבדן
יהודי מאמין - נצב איתן
מתנגן לו שיר אחר ניגון של אמונה
וכשהלב שותת -,
אב רוטט , זועק מזמור לתודה ...

באמונה שלימה
מקבל גזר הדין
עצמה בו בוערת
יהודי מאמין

וגם כשבוערות שאלות ואין להם מנוח
דורות של אמונה - זה הסוד וזה הכח
מנענע אותנו ה' - נחזיק בו חזק

" באותה שעה ימתח ה' חבל של אמונה
מקצה העולם ועד קצהו וינער אותו בחזקה
כל הרופפים ינשרו ממנו אחד אחד
ורק אלה שילפתוהו ישארו דבוקים בו "


מה נדרש ממנו מה ?
לדעת שה' הוא טוב גם אם נגזרה גזירה
להחזיק בחבל אמונה גם בעליה תלולה

הטוב כי לא כלו רחמיו אוהבינו , מרחמינו כרחם אב

במירון דולק עוד נר , דולקים נרות רבים , הבערנו מחדש מדורה
בל"ג , הטהרנו , התרוממנו מהחול -
יהיו הדברים לעילוי נשמה ...


מירון תשפ"א

0548532597 - לא לשימוש מסחרי . כל הזכויות שמורות .

תיעוד: רבבות בשירת "אני מאמין" בציון – דקות לפני האסון
Share



מרטיט: צפו בתיעוד הזה שמגיע אלינו – דקות ספורות לפני האסון הנורא הרבבות בציון שרים 'אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח' ברגש ובהתעלות • צפו בתיעוד


זלמן
|
י״ט באייר ה׳תשפ״א
 
נערך לאחרונה ב:

israelintop

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
מוזיקה ונגינה
הייתי שם-אבו כביר /ה. רוזנבלום.
הייתי שם בתוך הזוועה.
שאין אותיות לסדר בהם אותה.
הייתי שם ואין טיפול או אימון למחוק מראות קשים שכאלה,
ידי אבות ואמהות מושטות לתוך הסורגים. שואלים ומתחננים לראות את ילדם או יקירם,
שלם או מרוסק.
מת.
הייתי שם כשהגיעה משאית ועוד אחת ועוד אחת ואנשים בפנים אדומות שפתיים חרבות,
רצים לשמוע עם יקירם נמצא בפנים.
הייתי שם לראות אנשים נכנסים שבורים כדי לזהות, ויוצאים מרוסקים לפרורים.
הלב מסרב להאמין. זה אסון מהסוג הקשה שידעה גלותינו.
"זה לא יכול להיות היום הזה" בוכה גבר בגיל העמידה
"עלינו משפחה שלימה וחזרנו שאחד חסר" זועקת אמא אחת.
"יש לו היום יום הולדת ועכשיו זה גם היום זכרון.." נאנקת אמא אחרת.
"מי לקחח לי את הכרטיס?????" עוד זעקה של חבר טוב שמחכה מהבוקר להכנס בעזרת הכרטיס המיוחל והפלאי לזהות את גופת חברו הטוב.
"אבאאאא. אני רוצה את אבא שלי. אני רוצה לראות אותו עכשיו. אבא שלי רק נסע למירון אבאאאא"
"שתית? תשתי עוד בבקשה. שלוק אחד וזהו" מתחנן מלאך שעובר בין כולם.
כאב חוצה מגזרים.
מימיני עו"סית צעירה בתפקיד ממררת בבכי. הפעם מותר. זה לא עוד אסון, לא מתבקש ממנה לשמור על איפוק, או שליטה.
"מי יטפל במטפלים?" אני לוחשת לה. והיא מתפרקת עליי.
הרב לאו נכנס. כמו אב רחמן. מתעקש לחלק בידיו אוכל ושתיה. המשפחות מתאספות מחכות למוצא פיו. הזמן מתארך והשבת מתקרבת.
"אנחנו עושים את כל המאמצים לשחרר את כולם"
"הרב מה עם שלי???" צועקת אמא והרב מתאפק לא לבכות.
הוא לוקח את השם. עדיין לא הגיע. מחכים למשאית אחרונה.
שוטר גבוה נכנס לסדר ולזרז בשליחות הרב.
"למי אתה מחכה?"
"לאבא שלי-----"
"ואתה?"
לבן שלי-----"
"ואתה?"
"לשני בנים----.------."

השוטר נכנס. הם עדיין ממתינים
"הבן שלך הגיע?"
"הוא היה במשאית החמישית"
"שלי בשישית. חסדי ה' מקווה שנספיק לקבור לפני שבת"
"זיהית כבר?"
"כן. יש לי פתק."
"הו...ברוך ה'. ניסים"
אני צובטת את עצמי לראות אם אני שומעת נכון. שיחת אמהות בל"ג בעומר תשפ"א.
רבי שמעון יבבה פורצת מגרוני האמהות מסתובבות אליי ואנחנו בוכות יחד.


אוי רבי שמעון. איך עלתה לנו ככה?
אין אחד בעם ישראל שלא נפגע.
אלו שהיו שם.
אלו שלא.
אלו שאיבדו שם.
ואלו שלא.
קבלנו מכה קשה וכואבת, נדחקנו רבי שמעון. ואין לנו כח כבר להיסמך. וראוי אתה רבי שמעון שנסמך עלייך בשעת דחק איומה שכזאת. שעה שהאמונה נסתרת והלב שבור ומרוסק.
עלינו כדי להשתתף ביומא דהילולא ולשמוח בשמחתך. חזרנו שבורים ומרוסקים. ורק עלייך אפשר לסמוך ולהעלות את הכאב. אתה ששמעת במשך מאות שנים את כל סוגי הכאב. שמעת את כל סוגי הצער רק אתה יכול להחזיק ולעזור לעם ישראל.
המירוץ נגד השעון מתחיל.
ש ב ת.
18:10
מעמיסים גופות לתוך אמבולנסים ושועטים לכיוון ירושלים.
18:47 בירושלים.
את הטהרה ההורים לא יספיקו.
עם ישראל מתכנס בשמגר מיטות יוצאות בזו אחר זו.
סבא נגש לאיש זק"א שואל איפה הנכד, ההורים בדרך.
האיש מסתכל אומר "אני לא יודע מי נגד מי"
כמה דקות של עבודה מאומצת וזיהוי נוסף.
טהרה.
מטהרים את הטהורים ושועטים איתם להר המנוחות.
19:00 מגיעים לבית החיים.
קריעה.
קדיש.
קבורה.
19:10 סיימנו.
נגמרו המילים ונכנסה שבת.
"קל נא רפא נא לנו בהראות לנו נועם זיווך."


ובהיות כל אחד בן שמונה ימים
אחז אותו אביו, בידיו.

ייחד לב, וכיוון דעתו
זכה וברה
וכבש רחמיו
ואמר שמע ישראל, וענו אחריו
להכניסו בבריתו של אברהם אבינו

ושעברו עשר שנים, או עשרים
אחזו אביו שבשמיים
והוא עצמו זעק
שמע ישראל.
ומסר עצמו תחת כנפי השכינה

וכשהלב שותת דם
טיף טיף טיף
באבו כביר,
באמונת אומן

במקום לצרוח, ולהאשים
להישבר

האמונה בחיי הנצח,
להאמין שהדבר הכי טוב עכשיו זה לקברו
ולהילחם, על הישארות הנפש ועל איסור לינה


וגם בשעות הכי מרסקות,
הכי
הכי
הכי

באותה שעה שנסתלקה ממנו שכינה
אמרו לו בניו - שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד.
אמרו, כשם שאין בלבך אלא אחד, כך אין בלבנו אלא אחד. באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר - ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
 

שטאנץ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
D I G I T A L
איכה ישבה בדד.
אמא לילדהּ ממתינה בצד.
מחייגת, שוב ושוב נראית על הצג.


אמא מתקשרת עולה הקריאה.
שוב ושוב אף לא אחת דחייה.
בליבה פנימה מטפסת יראה, מתייראה.


ילדי ילדי היכן אתה? פציעה.
מתרסקת אט אט אל תוך אי הידיעה
עוד לא שמעה, עינה דמעה.


רק תחזור עולה מפיה בכייה.
לרבי שמעון נסעת, חזור חזרה.
בני בני, זכור! אני אליך ממתינה.


בצדהּ אבא אל הקיר פונה.
אחרי שעות של שיחות ללא מענה.

שבור ורצוץ מהנורא מכל.
לא שהוא יודע, אבל זה אומר הכל.


פחד פחדים ק-ל נורא עלילה
רק עליך, עַמך יסמוך. נורא.
צווה למידת רחמים ותתגלגל.
להורים, למשפחות - נחמם בנחמתך. הק-ל.


*באחד הסיפורים המטלטלים נראה טלפון מצלצל על יד אחד מההרוגים. על הצג נכתב, פעם אחר פעם "אמא מתקשרת".

- מי ייתן ותנוחם במהרה בנחמת ציון וירושלים ויחד עם כל קרובי המשפחות והאבלים לא תוסיף לדאבה עוד. אמן.
ד.א.ב.
 

שטאנץ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
D I G I T A L
אלוקים אל דמי לך

בת ציון הרימי קולך ובכי

כי הנה צדיקים טהורים זכים

למספד ולשבר בת עמי צפי

ארבעים וחמשה קולות וברקים

אל תרימי ראשך אל תדמי אל נפשך


ד.א.ב.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  32  פעמים

לוח מודעות

למעלה