שיתוף - לביקורת הראש ישיבה והפסיכולוג

שלמה שקד

יוצר תוכן
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
D I G I T A L
בס"ד
יש לי את הסיפור בראש, אבל עדיין
לא כתוב. מקווה שייכתב בימים
הקרובים. אשמח לתגובותיכם.






פרק א'






"תגידי מה בעלך עושה אחרי הכולל, כאילו איך אתם סוגרים את החודש".

שאלה גיטי את פייגי חברתה בפרץ נדיר של 'יאכנעאות'.

פייגי נבהלה קלות, מה קרה לגיטי?!. נכון שבסמינר היינו

החברות 'הכי הכי', הרגשנו קרובות אחת לשנייה בלב ובנפש.

השחנו את עמקי הרגשות והקרביים זו לזו.

דיברנו על הכל כולל ה-כ-ל, על הורים ואחים,

מורות וכמובן כל שאר החברות.

אבל מאז ששתינו התחתנו והקמנו בתים, הקשר העמוק,

הדיבור הקרוב והחשוף לאט לאט התמעט ונמוג.

כמובן בהתחלה, ההפסקה והריחוק היו טבעיים.

היות ושתינו התחלנו במערכת יחסים זוגית,

שמטבעה מילאה אחר הרבה מהצרכים הנפשיים.

שהיה נדמה שרק החברות עם גיטי תספק לי.

כבר לא הוצרכתי כל כך לפטפוטי השעות ארוכות

בטלפון, ושיחות נפש עד לשעות הקטנות של הלילה.

אבל עם התמסדות חיי הנישואים

התחלתי לחוש בחסרונה של גיטי בחיי.

למרות שמערכת היחסים עם בעלי רק פורחת ועולה,

ומשתפרת כל יום לעומת קודמתה.

עדיין אני זקוקה לשיחת בנות קלילה, בלי לחשוש

מפאשלות, ולהיזכר בכל פליטת פה במדריכת כלות.

שלמרות היותה מצוינת, היא הפריזה לטעמי עם

כללים ואזהרות. כאילו שבעלי הוא לא ייצור חי

ודינמי בדיוק כמוני. מה היא חשבה שהוא מתאדה

מכל צעקה קטנטנה.



שיחות הטלפון אט אט חזרו, במשך הזמן

הם אף התארכו, וגלשו מעבר לשאלות נימוסים

או עניינים טכניים.

הרגשתי מאושרת, סוף סוף גיטי חזרה

קצת לתוך חיי.

טיילנו בלילות שבת אחרי הדלקת נרות,

יצאנו יחד למסע קניות.

גיליתי בחדווה שאין כל סתירה בין

חברות קרובה לגיטי לחיי נישואים

מוצלחים ויפים.

עם שניהם יש לי סודות. ישנם המשותפים

רק ביני לבעלי, ויש את הגלויים רק לי ולגיטי.

ואין מלכות נוגעת בחברתה.


לכן אתמול אחרי שביליתי סופ"ש

מלא וגדוש חוויות שונות בבית חמותי

שאותן רציתי לחלוק ולנתח בנחת

ביקשתי מגיטי שתצא איתי לפארק

הנמצא בקרבת מקום למקום מגורינו

חשבתי שאוכל לפרוק קצת ממעמסות

החיים וגיטי תהיה לי לאוזן קשבת.


אז חשבתי. הנה גיטי פותחת בפניי את הנושאים

הכאובים ושואלת על ענייני פרנסה,

אני מכירה את גיטי היא לא באמת רכלנית

שמעוניינת לדעת את המצב בחשבון הבנק שלי.

זוהי דרכה לרמז לי שהיא רוצה לשטוח

בפניי את מצוקתה.

פייגי ננערה מהמחשבות. מחייכת

לגיטי את חיוכה השמור לחברות טובות ומבינות.


המשך יבוא בעז"ה
 

הכלבויניק

מנהל האתר
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
UX UI
D I G I T A L
אשמח לתגובותיכם.
כתיבה זורמת, קולחת, וקלילה!
אהבתי את הרווח בין השורות, נתן לי לקרוא בקלות רבה יותר (אפרופו הדיון על האורך),
אך הפריע לי מעט ברצף הקריאה, שירידת השורה באה באמצע משפט, ללא שום קשר לתוכן עצמו.

נחמד שהפרק הראשון כולו על פייגי וגיטי, עם כותרת 'הראש ישיבה והפסיכולוג',
נשמע שיש עוד למה לחכות הלוואי שתהיי סיפור בהמשכים
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
זורם, וכיפי.

לא הבנתי את הקטע של השורות. למה לחלק משפטים באמצע?
המושג 'התחלנו במערכת יחסים זוגית' לא עובר בגצ נראה לי.

יש לי עוד בעיה דיבור עליה פעם כאן זה יותר בולט.
שגבר מדברר הווי נשי.
עשיתי את זה פעם אבל זה היה ספציפי (על מצוקה שהיא חווה), לא הווי כללי. וגם אז לא הייתי שלם עם זה.
 

קופירייטה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
הפקות ואירועים
הכיוון נשמע מאוד מעניין.
ומסקרן הבחלט לקרוא מה יהיה ההמשך.


גבר מדברר הווי נשי.
וזה כותב גבר...

כאישה, היה לי מאוד קשה לקרוא את זה ולהצליח לדמיין שזה מחשבות של אישה.
היה לי כל הזמן בראש שזה מחשבות של הכותב הגבר שמנסה לנחש מחשבות של אישה.
הביטויים, צורת הניתוח, הלך המחשבה - מאוד מאוד גבריים.
 

שינדלה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
אני אישית הרגשתי יובש שלא הצלחתי להגדיר עד שבתגובות ראיתי שמדובר בגבר.
כזאת אני שוכחת את שם הכותב בין המילה הראשונה לשנייה, אא״כ הכתיבה מאוד אופיינית

לדוגמא:
כבר לא הוצרכתי כל כך לפטפוטי השעות ארוכות

בטלפון, ושיחות נפש עד לשעות הקטנות של הלילה.

אבל עם התמסדות חיי הנישואים

התחלתי לחוש בחסרונה של גיטי בחיי.
את הקטע הזה אין מצב שאשה תחשוב.
אולי גבר, גם לא נראה לי.
אולי בשעה שהיא מנסה לעשות לעצמה סדר,
אבל גם לא במילים האלה.

בכל אופן הכותרת מגרה,
והפוטנציאל נראה טוב מאוד!
 

שינדלה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
יכול להיות שהכשל הוא בתיאור ההרגשות והמחשבות, בכלל. ולא במגדר?
ייתכן.
מעולם לא הייתי גבר,
אולי ככה חושבים גברים- זה התפקיד שלהם לומר.

כנראה ככה חושבים גברים שנשים חושבות :rolleyes:
 

שלמה שקד

יוצר תוכן
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
D I G I T A L

שלמה שקד

יוצר תוכן
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
D I G I T A L
תודה רבה לכל המעירים.
בנוגע לרווחים ודילוגי שורות
כל יום נשמעים דעות אחרות
בפורום בנוגע לעניין.
מקווה למצוא את דרך
המלך.
 

שלמה שקד

יוצר תוכן
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
D I G I T A L
פרק ב'


"תראי גיטי" פייגי ניסתה להבין לאן חברתה
מכוונת, "בגדול אנחנו מסתדרים מהמשכורת שלי,
מלגת הכולל הצנועה של בעלי, וכמובן עזרת ההורים."

הן טיילו ברוגע בין שבילי הפארק היפה,
מסתובבות בין גדות הנחל האקולוגי, המפכה
מימיו באופן מלאכותי.

"אבל מה הוא עושה בשעות הערב, הוא לא צריך
להשלים קצת הכנסה ?. רוחה של גיטי עדיין
לא נחה.

"אהממ…" אני ממש לא מבינה מה היא רוצה,
חשבה פייגי לעצמה.

"מבחינה כלכלית אנחנו מסתדרים די יפה,
ובשעות הערב בעלי לומד מטעם אחד מארגוני
הקירוב עם צעירים מתחזקים, אבל זה בהתנדבות.
אם זה מה שאת שואלת."

"יש לכם בעיות כלכליות ?" פייגי כבר לא
התאפקה ופשוט ירתה את המחשבה המטרידה.

"לא מה פתאום" גיטי פתאום נבהלה מעצמה

"סתם שאלתי, אבל זה קשור לעניין אחר לגמרי
לא לכסף. אבל אנחנו לא צריכות לדבר על זה
זה בסדר גמור. תשכחי ממה שדיברנו".

"אוקיי, מכבדת". פייגי זרמה עם גיטי,למרות
שסקרנותה כבר ניצתה, מבלי יכולת כיבוי או
הדחקה.

"תראי את הגברת שמה עם עגלת השלישייה"
גיטי קפצה על המציאה, והסיטה בחדות את
נושא השיחה.

הן שקעו בשיחה ערה, על בוגובו ושאר דגמים.
על מצב ישיבה מול עריסה, דמיינו את
עגלותיהן לכשייוולדו הילדים.

השמש נטתה מערבה, והן חזרו
שתיהם לביתם. כשכל אחת נוצרת
בליבה, את התחושה המוזרה.
 

הכלבויניק

מנהל האתר
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
UX UI
D I G I T A L
יפה!
האנטרים יותר נוחים ככה, לענ"ד.

הפעם פחות הרהורים, יותר דו-שיח נחמד,
למרות שאין התקדמות רבה בעלילה, הכתיבה זורמת מעולה.

לגבי הביקורת שנאמרה בעניין ההגשה הגברית,
אני מאמין שאם עיקר הסיפור הולך לכיוון הגברי, זה בסדר גמור.

הארות בקטנה:
סימן שאלה לא מצריך רווח לפניו, ולא נקודה אחריו. נכון?!
והן חזרו שתיהם לביתם.
והן חזרו שתיהן לביתן,
 

אנטיפטרוסה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
ספור בכללי, ובמיוחד ספור בהמשכים, דורש מבנה עלילתי מסוים. פתיח מגרה, המשך של קונפליקט, התרה מסוימת, סיבוך, סיום בנקודה מותחת שתגרום לקורא לרצות להמשיך להתעניין בזה. פירוט אפשר למצוא באשכול הזה:https://www.prog.co.il/threads/סיפור-בהמשכים.565788/post-7880019
עוד נקודה- אין כמעט התרחשות בסיפור. בעיקר מחשבות ומחשבות ומחשבות.... אני איבדתי את עצמי שמה.
מה שכן-
כתיבה חלקה. סגנון מעניין וייחודי. לעניין הכתיבה בהמשכים-מומלץ ליטושים...
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
תודה רבה לכל המעירים.
בנוגע לרווחים ודילוגי שורות
כל יום נשמעים דעות אחרות
בפורום בנוגע לעניין.
מקווה למצוא את דרך
המלך.
לא שמעתי על מי שטוען שדילוגי שורות בלי קשר הם יעילים. זה בלי ספק אחד הדברים המקשים על הקריאה.
 

אנטיפטרוסה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
לא שמעתי על מי שטוען שדילוגי שורות בלי קשר הם יעילים. זה בלי ספק אחד הדברים המקשים על הקריאה.
הם מקשים על הקריאה בלי ספק, אבל אין להכחיש שיוצרים מין 'אוירה' מסוימת בטקסט.
 

שלמה שקד

יוצר תוכן
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
D I G I T A L
יפה!
האנטרים יותר נוחים ככה, לענ"ד.

הפעם פחות הרהורים, יותר דו-שיח נחמד,
למרות שאין התקדמות רבה בעלילה, הכתיבה זורמת מעולה.

לגבי הביקורת שנאמרה בעניין ההגשה הגברית,
אני מאמין שאם עיקר הסיפור הולך לכיוון הגברי, זה בסדר גמור.

הארות בקטנה:

סימן שאלה לא מצריך רווח לפניו, ולא נקודה אחריו. נכון?!

והן חזרו שתיהן לביתן,
תודה רבה, הערות מחכימות מאוד!
ספור בכללי, ובמיוחד ספור בהמשכים, דורש מבנה עלילתי מסוים. פתיח מגרה, המשך של קונפליקט, התרה מסוימת, סיבוך, סיום בנקודה מותחת שתגרום לקורא לרצות להמשיך להתעניין בזה. פירוט אפשר למצוא באשכול הזה:https://www.prog.co.il/threads/סיפור-בהמשכים.565788/post-7880019
עוד נקודה- אין כמעט התרחשות בסיפור. בעיקר מחשבות ומחשבות ומחשבות.... אני איבדתי את עצמי שמה.
מה שכן-
כתיבה חלקה. סגנון מעניין וייחודי. לעניין הכתיבה בהמשכים-מומלץ ליטושים...
אכן אני באמת רק מנסה את כוחי לראשונה
בכתיבה בהמשכים ויש לי עוד המון מה ללמוד.

בעז"ה בשעות הקרובות אני אעלה פרק נוסף
עם התפתחות עלילתית, מקווה שתאהבו:)
 

שלמה שקד

יוצר תוכן
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
D I G I T A L
בס"ד
פרק ג'
חלק א'

(הפרק יצא לי ארוך מידי בתיאורים
שמסביב לעניין. אז מי שאין לו סבלנות
לקרוא סתם הגיגים, מוזמן לדלג לפרק
הבא בהודעה העוקבת.)



כולל 'טללי מנחם' עיצומו של סדר ב':
הכולל הומה וגועש מריתחת התורה.

סברות נזרקות באוויר, פשטים בגמרא
מתלבנים בין חברותא אחת לרעותה.

הפרק הנלמד הוא: 'מציאת האשה'
שבמסכת כתובות.

האברכים שקועים בלימוד מאתגר
ומהנה. כל אחד לפי דרכו, סבלות
מוחו, ומזגו. אבל כולם כאחד נהנים
ממקום לימודם.

שכן הכולל המצויין בראשותו של
ראש הכולל הרב זיגלבוים, הצטיין
בבחירת אברכים שנקבצו להם
יחדיו מכל העדות והתפוצות, בוגרי
כל הישיבות והסגנונות.

אבל במהותם הפנימית והמיית ליבם,
כולם שווים הם - בגודל הרצון והחשק,
לעלות מעלה מעלה במסילות התורה.

אפרים המכונה 'אפי', ישב ולמד עם
החברותא 'זאבי' בספסל היותר צדדי,
אבל לא ממש פינתי.

דבר המעיד יותר מכל על אופיו,
כמעורב בין הבריות, ובו זמנית
אוהב גם קצת להצטנע.

להיות חברותי, ופופולרי אצל
החברים. כשבד בבד הוא שומר
על מרחב אישי, ופרטי.

הם למדו ברציפות, מבלי לשים לב
איך הזמן חולף ועובר לו ביעף.

אחרי שיישבו תוס' מוקשה ומורכב,
חש זאבי קצת תשוש.

ובראותו שממילא לא נשארו יותר
מ 5 דקות עד תום הסדר,
הסביר לאפי היושב מולו, כשעיניו
נעוצות עדיין במהרש"א, המסביר את
קושיית התוס' עליה עמלו בשעה
האחרונה בצורה כ"כ ברורה ונהירה,
שהוא ינצל את הדקות הנותרות,
למילוי המצברים בעוד מנת קפאין
בדמות קפה חזק, מהביל, ורותח.

אפי חכך בדעתו אם להצטרף
לחבירו בדרכו לחדר הקפה, מקום
שבו תמיד תצא עם איזה בדיחה
טובה, או מעשייה נאה. מרחב האוורור
של האברכים בין שעת שטייגען
אחד למשנהו.

במחשבה שנייה הוא ויתר על
הרעיון, היות והמקום משמש גם
כפינת עישון לאלו שלא נגמלו עדיין.

וכסולד מניקוטין ומוצריו ידוע, ממש לא
התחשק לו להיקלע להתגודדות זעירה-
'קיפקע' בעגה היידישאית, של מעשנים.
שמא יצטרך לעמוד לידם, ולבשם
את בגדיו בניחוחות הסיגריה.

"למען האמת אני סתם מחפש תירוצים
כדי לעשות את שתכננתי כבר בתחילת הסדר"
הוא חשב לעצמו.

הוא חיכה דקה שתיים שתיגמר רשמית
זמן הלימוד. ופנה לקדמת הבית מדרש,
ל 'שמחה' היושב לו בטח בספסל הראשון
ממזרח ממש לפני ארון הקודש.

"מה נשמע שמחה?" אפי ניסה לעניין
את שמחה בשיחה.

למען האמת זה בכלל לא היה מלאכה
קשה, שכן שמחה הוא מרבה שיחה.
בעל דעה מוצקה על כל נושא ועניין.

הוא טיפוס קצת מוזר, בעל מוח כביר
וזיכרון אדיר.

למרות גילו הצעיר, בתחילת שנות העשרים
לחייו, הוא יודע כבר למעלה מתריסר
מסכתות על בוריים. בקי בכל הספרים
הקדמונים, והפרשנים האלמונים.

תמיד הוא מביא ווארטים, שלא ידוע מאיפה
הוא שאב אותם.

אבל לכישרונותיו נלוו כמה מאפיינים ייחודיים.
הוא זכר למשל את כל הטעויות של ראשי
ישיבותיו, ורמי"ו מכל השנים.
הוא לא החמיץ להם שום מעידה ופליטה.

באחת השנים במסיבת הפורים של הישיבה,
אף נשא דרשה שבה שילב, ערבב, ועשה
מטעמים, מכל אותם פאשלות שאצלו
היו בלתי נשכחות.

הוא התמצא בכל נושא. מפרטי הסכסוך
המתמשך בחבל 'נגורנו קרבאך' בארמניה,
עבור פירוט כל נפתולי עמי יוגוסלביה,
ועד הכרת שמותיהם של כל ראשי מכון
וויצמן לדורותיהם.

המשך יבוא בעז"ה.​
 
נערך לאחרונה ב:

שלמה שקד

יוצר תוכן
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
D I G I T A L
בס"ד
פרק ג'
חלק ב'


אפי שפנה לשמחה בכוונת מכוון,
- ניצול מאגרי הידע הבלתי נלאים,
האצורים במוחו.

ניסה להסתיר זאת, כאילו מדובר
בסתם פטפוט אגבי.

"תגיד שמחה מה דעתך על הלוח מודעות,
נראה שלאחרונה הוא מתמלא רק בהצעות
לטיפול מקצועי, פסיכולוגיה, גרפולוגיה,
NLP ו CBT, כל אחד נהיה לי קואצ'ר
ומאמן כולם מבטיחים תוצאות מיידיות,
שמירה על סודיות, הצלחה מובטחת,
שינוי עצום, וכ"ו וכ"ו"

ניסה אפי לעורר את התעניינותו, והנה
הוא הצליח:

"בוא בוא תתיישב" שמחה קפץ על
השאלה כאוצר יקר המציאות.

"יש לי על הנושא משנה סדורה אפי'
כתבתי אותו באחת ממחברותי"

אפי שמח בליבו. למרות שהוא לא היה
סומך על שמחה במישור הטיפולי
בשום אופן, אין טוב ממנו בפריסת
התמונה המלאה, עם כל הפרטים.

"אח"כ אני כבר יחליט מה לעשות
עם המידע" חשב לעצמו.

"אז תראה, חשבתי לעצמי לפני זמן מה"
שמחה החל בנאום.

"לכאורה קיים דיסוננס עצום, בין השקפת
התורה, ששמה במרכז החיים את העבודה
עצמית, ותיקון המידות. מזה לכאורה משמע,
שאדם מעצם היותו, יכול להיות בעל תכונות
שליליות ומעשים מגונים."
"לבין כל האלה הפסיכולוגים בגרוש.
שמבטיחים נאמנה, שכל קושי או התמודדות,
מקורה בטראומה או חוויה קשה. וכל בעיה
נעלמת עם טיפול מתאים.
כאילו נעלמו מעיניהם כל ספרי המוסר
וחסידות, אין כבר מלחמה, בין יצר טוב
ליצר הרע. רק הכל זה תוצאה מאנרגיה
שלילית הנובעת מעמקי התת מודע."

"לאחר זמן" שמחה שקוע עמוק בהרצאה.
"אחרי שחקרתי ובדקתי את כל השיטות
והספרים, סידרתי לעצמי את הדברים:

הקב"ה הוא זה שברא את כל התכונות.
בין אילו המכונות חיוביות, ובין הקרויות
שליליות.

ואם הוא בראם, מוכרח שכולם יש בהם
נקודת טוב וכולם נצרכות לאדם.

רק מה שצריך לדעת את המינון, ואת האיזון.
הכעס, בעיקרון ישמש למטרה רעה.
אבל כמובן שיש לה גם שימוש לטובה.

וכן בכל המידות. וכך נולדו להם כל אחד,
או התחנכו, עם מידות שאינן מושלמות,
או מאוזנות. והם משתמשים בהם לפעמים
באיזון הלא נכון.

כדי לתקן אותם על מכונם, אנחנו חיים.
לצורך זה נכתבו כל ספרי המוסר ודברי כיבושין.

אבל חוץ מזה, יש דבר נוסף שנקרא 'בעיה'.
שמשמעה - עיוות לא טבעי של תכונות מולדות
שנוצרו כתוצאה מחוויות מסעירות, ואירועי קיצון.

לשם כך התברכה דורנו בשיטות טיפול מיוחדות,
ואמצעי עזר מצויינים."

"אבל לא תמיד …" שמחה רצה להמשיך בהנמקת
השיטה, אבל צלצול טלפון צורמני קטע את הדרשה
המרתקת.

"עצור רגע" אפי עצר את שמחה באמצע תנועת לשון,
והציץ בצג הטלפון.

'אשת חיל', הופיע שם, שחור על גבי מסך שבור.

"טוב שמחה נמשיך בפעם אחרת" הוא מיהר
להיפרד מידידו, ולענות לשיחת הטלפון.

"כן גיטי מה נשמע"... אפי ענה לצלצול אשתו.

המשך יבוא בעז"ה​
 

שלמה שקד

יוצר תוכן
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
D I G I T A L
בס"ד
פרק ד'

אפי פורר בעזרת המזלג את גוש האורז,
שהתגבש קצת מבישול יתר.

בעוד גיטי מוציאה עבורו מהמחבת עוד
שניצל. תוך ניסיונות עקרים, לא להתלכלך
מהשמן.

היא ניגבה ידיה במרץ, בנייר סופג המיוחד
שמיובא מאמריקה. מקשיבה בחצי אוזן, לאפי
המספר לה ממעללי היום הארוך שעבר עליו.

מוציאה ביד אחת קליפת גזר סורר שנתקע
במסננת של הכיור, וביד השנייה מחזירה את
התבלינים למקומם על המדף בארון.

"איי" אצבעותיה של גיטי הסתבכו ונשרטו
במעמקי הכיור, והיא פלטה זעקה.

אפי זינק בבהלה, בטבעו הוא לחיץ, ובורח
מטיפת דם כמו היה זירת אסון. אבל הוא
נשם עמוקות, פקד על מוחו להירגע.

בעדינות הראה לגיטי איך להוציא את
היד המדממת מתוך הכיור הפוצע,
בנזק מינימלי. רץ להביא חומר חיטוי,
ואביזרי חבישה.

מפענח בקושי, אותיות לטיניות מגב חפיסת
הפלסטר, ומנסה באדיקות לחתוך פיסת דבק
מבלי לערב את השיניים. כולו מתמסר למען
אשתו הנאנחת.

לאחר כמה דקות טיפול, שכללו ניקוי וחיטוי
באלכוהול, חבישה שקצת לוחצת, אך בו
זמנית נושמת. נותנת לזרם הדם להמשיך
בשטפו, שחלילה האצבע לא תכחיל.

גיטי נרגעה, ונחה על הכורסא. מסדירה את
נשימתה, שותה לרוויה את השייק שאפי
מיהר להכין לה.

אפי התיישב בכורסא שממול באנחת רווחה,
"ברוך ה', המיני דרמה שהתחוללה פה נרגעה"
הוא פלט.


"תודה רבה אפי" גיטי העריכה, וגם נהנתה,
מהכרכורים סביבה, והדאגה הכנה לשלומה.

אפי חייך בחזרה "כמובן, תמיד אעשה הכל
בשבילך. אשתי היקרה".

"גיטי את עוד לא רגועה?" אפי שם לב שאשתו
עדיין נתונה במועקה. גיטי חשבה להתחמק,
"אני לא בטוחה שעכשיו הזמן המתאים"
היא השיבה.

"למה לא" אפי דווקא מאוד הסתקרן, על מה
אשתו שחה, ולמה הזמן לא מתאים?

"אין יותר מתאים מעכשיו, שנינו יושבים על
הכורסאות בנחת, כבר שכחת כמעט מהאצבע
הכואבת, ולחברותא שלי יש חתונה הערב
כך שאני לא ממהר לשום מקום".

"בסדר" גיטי התרצתה. "אבל אני רוצה שתהיה
כנה איתי" "אפשר?" היא הוסיפה, יותר קובעת
מאשר שואלת.

אפי הנהן שכן, נדרך ומתמתח קצת מבלי משים.
היא הפתיעה אותי, חשב, אבל האמת שכבר
בשעת הארוחה שמתי לב שהיא מהורהרת, ולא
ממש מקשיבה לדברי, ולכן היא כנראה גם נפצעה.

"אתה זוכר את הצעת העבודה שקיבלת מהמכינה
לישיבה קטנה?" "כן" אפי התפלא, "על זה רצית לדבר"
"כן" גיטי הייתה נחושה. "למה לא לקחת אז את ההצעה".

"אהה" אפי כחכח במבוכה, "את זוכרת מה כללה
העבודה" "מה?" גיטי לא ממש זכרה, היא רק ידעה
שבהתחלה כשהציעו לאפי את המשרה הוא מאוד
שמח והתרגש.

"המשגיח של המכינה התקשר אליי, ושאל
אם אני רוצה לעבוד עם בחורי הבר מצווה
בשעת תפילת שחרית. אבל לא בקטע של
השגחה, יותר בכיוון של הדרכה.
ללמוד איתם פירוש המילים, ולהסביר להם
את גודל מעלת חשיבות התפילה".

"ולמה לא השבת בחיוב, אני מכירה אותך
מספיק טוב. אתה מתפלל תפילות כל כך
זכות, וטהורות, אתה משקיע בזה המון
מחשבה. אין מתאים ממך לתפקיד",
גיטי פשוט נזעקה.


המשך יבוא בעז"ה​
 

שלמה שקד

יוצר תוכן
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
D I G I T A L
בס"ד
פרק ה'

אפי היה נבוך, נכון, בתיאוריה מאוד קסמה
לו הרעיון של שיח פתוח, בלי קלפים נסתרים
מול האישה. אבל עפעס כשזה מגיע לכדי מעשה
הוא נבהל מהדוגרויות, מבקש בנפשו לחזור כמה
צעדים לאחור.

אבל גיטי בכלל עוד לא בכיוון להרפות, היא
עודנה דורשת ממנו ומצפה שישיב לטענות,
ובעיקר שיעזור לה לפרוק מהלב מעמסות.

"לא יודעת אני מרגישה שאתה מפחד לקחת
על עצמך את העול, לדאוג לפרנסה ושאר
ענייני כלכלה".

אפי נדהם לגמרי מהטחות אשתו. "מה?!
יש לנו בכלל בעיות כלכליות, חסר לנו כסף?"

"לא" גיטי ענתה "אתה צודק שאין לנו כרגע
כל חוסר או קושי, אבל קיבלת הזדמנות
תעסוקתית שמהמשרה עצמה אני יודעת
שהיית מאוד מרוצה ומבסוט, אז מה נשאר
לי לחשוב, חוץ מזה שאולי זה קצת גדול עליך.
היא סיימה בתרעומת מהולה באמפתייה.

השעה מאוד התאחרה, ואפי שיווע להפוגה.
למען האמת גם גיטי לאחר ששפכה את רוב
המשא שמכביד על כתפה, הייתה מוכנה
לחכות עד לאחר שיקומו משנת לילה.

אפי הבטיח לה נאמנה שהוא יסביר הכל,
ובעז"ה ישביע את רצונה ורוחב דעתה.





אפי בחן את החדר הנאה ומעוצב בטיב טעם,
בצבע שמנת עם נגיעות רכות של אפרסק, קלאסי
לחדר של מטפל, בדיוק כמו הסטריאוטיפ שהיה
בראשי, הוא חשב.

לוגם לאיטו מהתה שהכין לו המזכיר הנחמד, זה
כנראה טריק של מטפלים מכינים לך כוס קפה או
תה ויוצאים מהחדר כדי לתת למטופל לגבש
לעצמו את המענה אותו ישיב לכשיישאל לסיבת בואו.

"שלום מר אפרים, שמי אבריימי" אבריימי ווייס
הציג את עצמו בפני אפי "אני פסיכולוג קליני
מוסמך מטעם אוניברסיטת… מתמחה בכמה
שיטות טיפול מקבילות" ו"כן יש לי המון ניסיון
עם בני ישיבות, אתה יכול לדבר איתי פתוח על
הכול".

אפי ישב עדיין מאופק, שם על פניו חיוך מנומס.
בוחן את אבריימי, הוא נראה לו בחור לעניין, אבל
מקצוען כזה שיקשיב לכל דבריך בנחת, אבל לא
יעשה לך הנחות וקיצורי דרך.

"למה אתה צריך פסיכולוג" אבריימי שאל, ולא
רטורית.

"אני לא בטוח, יכול להיות שאני לא צריך" אפי ענה
ברצינות ולא בהתחמקות.
המשך יבוא בעז"ה​
 

שלמה שקד

יוצר תוכן
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
D I G I T A L
בס"ד

פרק ו'

גיטי סיימה את העבודה ונחפזה לארוז את חפציה
בתיק. אפי אמר לה שתמהר היום לחזור הביתה
וכי מצפה לה הפתעה. היא מיהרה לתחנה, מקווה
לתפוס את האוטובוס המוקדם. "כן אני סקרנית,
אין בכך כל בושה" היא מלמלה לעצמה.

הנסיעה עברה חיש קל ומהיר, גיטי פנתה לכיוון
בניין מגוריהם, עוצרת רגע כדי להסדיר את
נשימתה, ולמחות את ההתרגשות מפרצופה.

היא ניחשה שההפתעה קשורה לשיחתם הנוקבת
מתחילת השבוע. בהכירה את בעלה, הניחה שהוא
יפצה אותה בארוחה יפה, קנויה וטעימה.

"שלום" אפי פתח את הדלת בלבביות מתפרצת.
גיטי לא התרגשה, הוא תמיד מחפה על עצמו ככה,
שלא אשים לב עד כמה הוא נרגש או מפוחד.

השולחן היה ערוך בקפידה עם מיטב תוצרת החד
פעמי, האוכל האסייתי הדיף ניחוחות מגרים,
שניהם שהיו רעבים, התיישבו לאכול דוממים.

אפי ניקה היטב את ידיו ושפמו במפית, "גיטי אני
רוצה להסביר לך כמה דברים", "קודם כל הכנתי
לך היום פיצוי למרות שלא פגעתי בך או עשיתי
משהו רע. אבל הרגשתי צורך לפצות על ההרגשה
הרעה שהייתה לך. אני הרי יודע כמה את אוהבת
'במרכאות' לתקוף אותי עם החסרונות שלי".

גיטי הנהנה במרץ, מצפה בקוצר רוח לבאות.

"כשהאשמת אותי בחוסר נכונות לקחת על עצמי
את עול הפרנסה, מאוד נבהלתי. ידעתי שאת
צודקת במקרה הספציפי, שהייתה לי הצעת עבודה
מכובדת שנפנפתי לכל עבר ולא קיבלתי אותה".

"עמוק בתוכי ידעתי שאת לא קולעת לגבי הסיבה,
ואין לי שום בעיה בלקיחת עול של כלכלה. אבל
הבנתי שיש לי כן איזושהי בעיה והיא ששידרה לי
מהתת מודע למסמס את המשרה".

"אז קבעתי פגישה אצל פסיכולוג" אפי בחן את פני
אשתו מצפה לתגובה, גיטי לא נדהמה, אבל שאלה
בשלווה "על מה ולמה?" "חשבת באמת שיש לך
בעיה כזו רצינית?.

"תראי" אפי נשם לרווחה, עד עכשיו היה לו לחץ
בחזה, איך אשתו תקבל את הדברים, הוא הודה
לה' שהיא קיבלה אותם בכזה רגיעה.

"בלילה שדיברנו הייתה לי בדיוק שיחה בכולל, עם
'שמחה' את זוכרת שסיפרתי לך עליו? אז הוא כזה
גאון 'כוכב' והוא מתמצא בכל הנושאים שבעולם".

"דיברתי איתו על פסיכולוגיה ושיטות טיפול - בעין
יהודית, כי משהו מבפנים לחץ לי שאני צריך משהו
כזה. הבנתי ממנו שאם יש לי בעיה שגדולה ממני,
משהו שאני לא יכול להגדיר אותו ולהתגבר עליו
בעצמי, דבר כזה מצריך טיפול מקצועי".


"ו…" גיטי הופתעה לגמרי מכל מה שעשה בעלה
ביומיים האחרונים מבלי שהיא בכלל ידעה,
"אז מה הפסיכולוג אמר" היא לא האמינה שלבעלה
יש בעייה מדי רצינית.

"דיברתי איתו שתי שיחות ארוכות, ובסוף יצא
שאכן אני סובל מקושי מסוים, שלא קשור בכלל
לכסף ופרנסה".

"אז למה כן" גיטי לא עמדה במתח,
"הכל קשור ל…'ראש ישיבה'...".

המשך יבוא בעז"ה​
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  34  פעמים

לוח מודעות

למעלה