חשיפה | משרד הבריאות על חלב פרה

האם ידעת ש(גם) לפי משרד הבריאות אין לתת חלב פרה (ניגר) לתינוקות מתחת לגיל שנה?

  • ידעתי, ואצלנו מקפידים על זה

  • ידעתי, אבל אצלנו לא מקפידים על זה

  • ידעתי, ובכלל אצלנו מתרחקים ממוצרי חלב

  • לא ידעתי בכלל על הבעיה הזו

  • חשבתי שזה המלצה של סבתות ו/או רופאים אלטרנטיביים, לא ידעתי שזה מגיע גם ממשרד הבריאות


תוצאות הסקר יוצגו רק לאחר הצבעתכם.

אמא ועוד..

משתמש מקצוען
מי יכול להסביר לי את ההבדל בין חלב ניגר שאסורים לגמרי עד גיל שנה
למוצרי חלב אחרים שמותרים מגיל 3/6 חודשים?
לא יודעת מה ההבדל אבל יש הבדל בהרכב
פעם רופא הסביר לי, כשהוא צחק שלא הבאתי חלב ניגר והבאתי שמנת חמוצה-אמר שבהיבט הזה זה היינו הך.
אגב מוצרי חלב שאינם ניגרים מותרים מגיל 9 חודשים ולא כפי שכתבתם
 

ברוך ר

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
מוזיקה ונגינה
עימוד ספרים

אהבת עולם

משתמש סופר מקצוען
D I G I T A L
כשאנחנו גידלנו את תינוקותינו הראשונים לפני כארבעים-חמשים שנה לא היו מטרנה וכל כיו"ב, וההמלצה של 'טיפת חלב' (שלא עודדה הנקה, בלשון המעטה) היתה להתחיל להזין את התינוקות בני יומם והלאה בחלב פרה מדולל במים (50% בתחילה וכעבור זמן - שכחתי כבר מתי - להגביר את ריכוז החלב בתמהיל). ברוך השם, לא אירע לילדי שום דבר מהדברים הנוראים הכתובים לעיל. וגם לא שמעתי מסביבתי דברים כאלה. נכון ש'לא שמענו אינה ראיה' אבל זו איזושהי נקודה סטטיסטית לעניין.
זו לא נקודה סטטיסטית בכלל , זו אנקדוטה.
ואם כבר אנקודוטות: שמעתי על תינוקת במרוקו שאמא שלה הביאה לה פעמיים חלב, בפעם השניה היא מתה.
(תגובה אלרגנית של התנפחות )
האם בגלל זה אומרים ? אין לי מושג.
 

חשמל

אמנות העימוד
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
עריכה תורנית
ההבדל העיקרי בין תפוקת החלב במזרח אירופה לתפוקת החלב בארץ, הוא בזן של הבקר.
שמתם לב פעם שבמרעה אנחנו רואים פרות חומות ולבנות, ואילו ברפתות החליבה אנו רואים פרות מנומרות בשחור ולבן? הסיבה היא, שהזן של הפרות המנומרות (זן הולשטיין) הוא זן שמניב פי כמה חלב מכל זן אחר.
(ואילו לבשר הוא פחות מוצלח. החומות והלבנות שאנחנו רואים הן מזן שרולה ולימוזין שתפוקת הבשר שלהם ורמת כשרותם גבוהה יותר)
זן הולשטיין מקורו בהולנד, וכידוע, הפרה ההולנדית היא החולבת ביותר אחרי הפרה הישראלית. אז מזרח אירופה זה לא מקור להשוואה.
ואיך הפרה הישראלית חולבת יותר מהפרה ההולנדית?
מפני שפרת ההולשטיין בארץ היא לא בדיוק הפרה ההולנדית אלא תת גזע שלה (שנוצר על ידי הכלאות), ומוגדר כ'הולשטיין פריזי ישראלי'.
זה כל הסוד, ולא שום חומרים הורמונליים וכדומה.
מקור - ויקיפדיה ואתר מועצת הבקר. להרחבת אופקים, חפשו בגוגל....
 

haiosi

משתמש פעיל
זה כל הסוד, ולא שום חומרים הורמונליים וכדומה.
לא נכתב על הזרקת חומרים הורמונליים, המדובר הוא בהורמונים שיש בפרה בכמות גבוהה בהרבה, ובמיוחד מדברים על הנזקים של הורמון הגדילה (שגורם לעגל להפוך לפרה) IGF-1.

תודה רבה בכל אופן על מציאת המידע הנ"ל, כי באמת גם אני חשבתי שמזריקים הורמונים נוספים, אך מתברר שעושים את זה רק בארה"ב (ועוד כמה מדינות) אבל בישראל זה לא אושר לשימוש, כפי שנכתב כאן - בגלל "חשש לפגיעה בשיווק" (דעת הקהל נגד הוספת הורמונים).

כאן אפשר לראות יותר על הבעייתיות של כמויות ההורמונים בחלב פרה:

 

פינחס רוזנצוויג

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
לא נכתב על הזרקת חומרים הורמונליים, המדובר הוא בהורמונים שיש בפרה בכמות גבוהה בהרבה, ובמיוחד מדברים על הנזקים של הורמון הגדילה (שגורם לעגל להפוך לפרה) IGF-1.

תודה רבה בכל אופן על מציאת המידע הנ"ל, כי באמת גם אני חשבתי שמזריקים הורמונים נוספים, אך מתברר שעושים את זה רק בארה"ב (ועוד כמה מדינות) אבל בישראל זה לא אושר לשימוש, כפי שנכתב כאן - בגלל "חשש לפגיעה בשיווק" (דעת הקהל נגד הוספת הורמונים).

כאן אפשר לראות יותר על הבעייתיות של כמויות ההורמונים בחלב פרה:


את רוב הטקסט שם קשה לבקר, מה זה אסטרדיול 17-β ?
כאילו, אסטרדיול זה סוג של הורמון, אבל מה זה הבטא 17?

אבל מה שכתוב שם שרוב החלב נחלב כשהפרה בהריון, ובכן, זה כל כפרי פשוט יודע אבל גם שאלתי בעל מחלבה ליתר ביטחון.
חולבים את הפרה רק כשהיא לא בהריון.
אז מה שניתן במאמר ההוא לביקורת הוא שטויות.
 
נערך לאחרונה ב:

haiosi

משתמש פעיל
בשורה תחתונה יש הרבה טיעונים בעד ונגד חלב. אם היה מדובר בתרופה הכרחית או בחיסון - הייתי מקבל את טיעוני הבעד בלית ברירה, אבל בסך הכל הכל מדובר בחלב - שכולם מודים שיש תחליפים בשבילו. לכן עברתי לחלב סויה (כמובן, ללא סוכר) - אמנם קצת יותר יקר מחלב פרה, אבל שווה לי להיכנס למוצר שנוי במחלוקת. בפרט שדעתי נוטה לדעת המנגדים בגלל שרוב הכסף נמצא בצד השני. לפי מה שבדקתי, לחלב סויה אין מתנגדים מבחינה בריאותית. הבנתי רק שכללית פעם פירסמו נגד הסויה - אבל כבר דחו את טענתם. אבל אין כזה רעש על הסויה כפי שיש נגד החלב.

אם למישהו יש מידע אמין נגד חלב סויה - אשמח אם ישתף את כולנו.

באופן כללי - אני שמח שהדיון הזה מפרה את עצמו, והניקים המשתתפים בו חופרים (בגוגל) ומציגים מידע שעשוי לעזור, ולא בוחרים רק לחזור על דעות וסברות אישיות שלא מחכימות ולא מועילות לפתח את הדיון כראוי. חיזקו ואימצו!
 

haiosi

משתמש פעיל
אבל מה שכתוב שם שרוב החלב נחלב כשהפרה בהריון, ובכן, זה כל כפרי פשוט יודע אבל גם שאלתי בעל מחלבה ליתר ביטחון.
חולבים את הפרה רק כשהיא לא בהריון.
@פינחס רוזנצוויג , אם תוכל שוב לברר, כי לפי מה שכתוב באתר מועצת החלב, רק בחודשיים האחרונים של ההריון לא חולבים, אבל בשאר חודשי ההריון (7 חודשים) חולבים.
 

shirlya

משתמש צעיר
לאוהדי תיאוריות הקונספירציה
מי יכול להסביר לי את ההבדל בין חלב ניגר שאסורים לגמרי עד גיל שנה
למוצרי חלב אחרים שמותרים מגיל 3/6 חודשים?

ישנם הטוענים שאת כל המחקרים נגד חלב לתינוקות מממנים יצרני התמ"ל
ולכן גם לא מתפרסמים מחקרים הפוכים כי יש מי שדואג לעצור את זה

אני כמובן רק שואל ולא קובע שום עובדה וברור שכל אחד צריך לשמוע להוראות טיפת חלב ולאנשי המקצוע
הסיבה העיקרית היא, כדי שהורים לא יחליפו את התמ"ל בחלב לפני גיל שנה, מטעמי חיסכון בכסף.
עד גיל שנה רוב התינוקות לא אוכלים מספיק מזון מגוון, ועדיין זקוקים לתמ"ל (או הנקה). רוב הערכים התזונתיים מגיעים מהתמ"ל, שמכיל את כל אבות המזון והויטמינים והמינרליים. בחלב אין את כל זה, אבל זה דומה לתמ"ל במראה ובטעם אז זה יכול לבלבל.
סיבה נוספת היא שתינוקות שרגילים לשתות כמות גדולה יחסית של תמ"ל/הנקה ויעברו מיד לחלב בכמות כזו, זה בהחלט יכול לעשות להם בעיות עיכול. הלקטוז נמצא בחלב ניגר בכמות גבוהה. גבינה וקוטג' הם לא אוכלים 200 מ"ל ב 5 דקות, נכון?
 

שירי כהן

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
צילום מקצועי
באתר של משרד הבריאות מופיעה ההוראה הבאה: "חלב פרה מפוסטר 3% ינתן רק לאחר גיל שנה (אין לתת חלב 1% לפני גיל שנתיים)"
מצורף קישור למסמך של משרד הבריאות, שם מופיעה ההוראה הבאה: "אין לתת חלב פרה ודבש לפני גיל 12 חודש."

לאחרונה קראתי את ספרו של משה אבני - "שוטי החלב" - שם הוא קובל על משרד הבריאות, שהם לא טורחים להפיץ ולפרסם את הידיעה הזו לכל אם בישראל, לדבריו בעיקר בגלל לחץ של תעשיית החלב. תעשייה שמגלגלת כ-11 מילארד ש"ח בשנה (בישראל), ומנסה למנוע כל מיני פירסומים שלא מחמיאים לחלב פרה. בין השאר תעשיית החלב הקימה את מועצת החלב. מועצת החלב איננה ארגון בריאותי, אלא חברה בע''מ שפועלת למען האינטרסים הכלכליים של תעשיית החלב.

בכל אופן, לפי משה אבני: בל יאכל מוצר חלב-פרה, עד שימלאו לתינוק שנתיים לפחות.

כמה מהבעיות של תינוקות עם חלב:
1. אלרגיה. מערכת העיכול של התינוק עדיין לא בשלה, וכאשר התינוק צורך חלב פרה, חלקיקים של חלבון החלב חודרים למערכת הדם שלו, מערכת החיסון מזהה חלקיקים אלה כגוף זר ותוקפת.
כאשר מערכת החיסון מצויה במתקפה, מתרחשת "אלרגיה" על מנת לסלק את הגוף הזר.
2. סוכרת. תינוק שיש לו נטיה גנטית לסוכרת, עלול לפתח את המחלה אם יצרוך מוצרי חלב או ינק חלב אם מאמא שצורכת מוצרי חלב.
3. דוחה ברזל. חלבוני החלב הנמצאים גם באבקות החלב לתינוקות, מפריעים לספיגת הברזל ממערכת העיכול. מצבים של עודף חלבוני חלב גורמים לירידה בערכי ההמוגלובין אצל התינוקות.
4. דימום מהמעי הגס. חלב פרה גורם לתינוקות רבים מתחת לגיל שנה לדמם ממערכת העיכול עקב תגובה לחלבוני החלב ועקב רגישות יתר של כלי הדם ורירית המעי.

המלצה כללית למי שהוא או ילדיו צורכים מוצרי חלב על בסיס קבוע - רוצו לקרוא את הספר "שוטי החלב".
לדעתי, הספר מומלץ לכל מי שרוצה להחכים בנושאי בריאות ורפואה.
שני נושאים...
זה שלא נותנים לתינוק עד גיל שנה לפחות חלב פרה - זה ממש ידוע.
מפליא אותי אם מישהי לא תדע מזה...
אני חושבת שבטיפת חלב מציינים את זה, ולא רק שם.
'שוטי החלב' זה כבר משהו אחר לגמרי, ומדבר לגמרי לא רק על תינוקות.
כשאנחנו גידלנו את תינוקותינו הראשונים לפני כארבעים-חמשים שנה לא היו מטרנה וכל כיו"ב, וההמלצה של 'טיפת חלב' (שלא עודדה הנקה, בלשון המעטה) היתה להתחיל להזין את התינוקות בני יומם והלאה בחלב פרה מדולל במים (50% בתחילה וכעבור זמן - שכחתי כבר מתי - להגביר את ריכוז החלב בתמהיל). ברוך השם, לא אירע לילדי שום דבר מהדברים הנוראים הכתובים לעיל. וגם לא שמעתי מסביבתי דברים כאלה. נכון ש'לא שמענו אינה ראיה' אבל זו איזושהי נקודה סטטיסטית לעניין.
אכן גם אני כתינוקת קבלתי חלב פרה..
ובקורס בישול בריא שהשתתפתי בו - המרצה ספרה על רגישות לחלב,
שיש לה - וגם לי יש, ומחקרים אומרים שזה בגלל החשיפה המוקדמת.
לא מדברת על אלרגיה אלא על רגישות,
שהאנזימים לא מפרקים את החלב, נהרסו.
בלי להאשים אף אחד חלילה, הרי זה מה שחשבו שטוב לעשות אז :)
אבל זה בהחלט משהו ללמוד ממנו להיום שלא כדאי לתת.
גם הגדולים יודעים שגם אם שותים - לא כדאי הרבה, לא יותר מחצי כוס ליום לפחות.
 

יוסי ב.ק

משתמש סופר מקצוען

אברימי

מנהל פורום סוכרת
מנהל
מנוי פרימיום
באתר של משרד הבריאות מופיעה ההוראה הבאה: "חלב פרה מפוסטר 3% ינתן רק לאחר גיל שנה (אין לתת חלב 1% לפני גיל שנתיים)"
מצורף קישור למסמך של משרד הבריאות, שם מופיעה ההוראה הבאה: "אין לתת חלב פרה ודבש לפני גיל 12 חודש."

לאחרונה קראתי את ספרו של משה אבני - "שוטי החלב" - שם הוא קובל על משרד הבריאות, שהם לא טורחים להפיץ ולפרסם את הידיעה הזו לכל אם בישראל, לדבריו בעיקר בגלל לחץ של תעשיית החלב. תעשייה שמגלגלת כ-11 מילארד ש"ח בשנה (בישראל), ומנסה למנוע כל מיני פירסומים שלא מחמיאים לחלב פרה. בין השאר תעשיית החלב הקימה את מועצת החלב. מועצת החלב איננה ארגון בריאותי, אלא חברה בע''מ שפועלת למען האינטרסים הכלכליים של תעשיית החלב.

בכל אופן, לפי משה אבני: בל יאכל מוצר חלב-פרה, עד שימלאו לתינוק שנתיים לפחות.

כמה מהבעיות של תינוקות עם חלב:
1. אלרגיה. מערכת העיכול של התינוק עדיין לא בשלה, וכאשר התינוק צורך חלב פרה, חלקיקים של חלבון החלב חודרים למערכת הדם שלו, מערכת החיסון מזהה חלקיקים אלה כגוף זר ותוקפת.
כאשר מערכת החיסון מצויה במתקפה, מתרחשת "אלרגיה" על מנת לסלק את הגוף הזר.
2. סוכרת. תינוק שיש לו נטיה גנטית לסוכרת, עלול לפתח את המחלה אם יצרוך מוצרי חלב או ינק חלב אם מאמא שצורכת מוצרי חלב.
3. דוחה ברזל. חלבוני החלב הנמצאים גם באבקות החלב לתינוקות, מפריעים לספיגת הברזל ממערכת העיכול. מצבים של עודף חלבוני חלב גורמים לירידה בערכי ההמוגלובין אצל התינוקות.
4. דימום מהמעי הגס. חלב פרה גורם לתינוקות רבים מתחת לגיל שנה לדמם ממערכת העיכול עקב תגובה לחלבוני החלב ועקב רגישות יתר של כלי הדם ורירית המעי.

המלצה כללית למי שהוא או ילדיו צורכים מוצרי חלב על בסיס קבוע - רוצו לקרוא את הספר "שוטי החלב".
לדעתי, הספר מומלץ לכל מי שרוצה להחכים בנושאי בריאות ורפואה.
אגב, מדובר באריה אבני...
אמנע מכם את אי הנעימות בצטטכם אותו.
יורם לס איינשטין לידו, חפשו עליו חומר.
(יש אפשרות לבקש מההנהלה למחוק אשכול בשל אימות נתונים והכרה בשטות...)
 

haiosi

משתמש פעיל
אגב, מדובר באריה אבני...
אמנע מכם את אי הנעימות בצטטכם אותו.
יורם לס איינשטין לידו, חפשו עליו חומר.
(יש אפשרות לבקש מההנהלה למחוק אשכול בשל אימות נתונים והכרה בשטות...)
אכן, מדובר ברופא שמתבטא בצורה חריפה (בלשון המעטה), אך עדיין זה לא גורע מעובדות ונתונים שהוא מביא בנושא זה.
אתה צודק שבנושא הקורונה הוא ממש מזכיר את יורם לס, יש כאן ראיון איתו מהגל הראשון, ונראה בהחלט שיש להם מכנה משותף. אך בסופו של דבר, לכל אורך הראיון הוא מדגיש את החשיבות של ויטמין D C אבץ ומגנזיום, וזה דבר שמסכימים לו היום גם רוב הרופאים הקונבנציונליים.
 
נערך לאחרונה ב:

אברימי

מנהל פורום סוכרת
מנהל
מנוי פרימיום
אכן, מדובר ברופא שמתבטא בצורה חריפה (בלשון המעטה), אך עדיין זה לא גורע מעובדות ונתונים שהוא מביא בנושא זה.
אתה צודק שבנושא הקורונה הוא ממש מזכיר את יורם לס, יש כאן ראיון איתו מהגל הראשון, ונראה בהחלט שיש להם מכנה משותף. אך בסופו של דבר, לכל אורך הראיון הוא מדגיש את החשיבות של ויטמין D C אבץ ומגנזיום, וזה דבר שמסכימים לו היום גם רוב הרופאים הקונבנציונליים.
את כל זה גם אני יודע...
אבל יש עוד כמה דברים שאמר שהבמה כאן עדינה מדי מכדי להעלותם...
זה לא רק "מתבטא בצורה חריפה" וד"ל.
 

haiosi

משתמש פעיל
@אברימי,
חיפשתי עוד עליו ראיתי דברים שהוא כתב, ולא מצאתי משהו שפוגע באמינות שלו. אולי כי יש לי נטפרי.
אני ומשפחתי (ואני מכיר עוד כמה משפחות) ששינו הרגלים בצריכת החלב בעקבות הספר שלו.
אתה יכול להציג כאן דברים שנראה לך שמערערים על המלצות בנושאי בריאות שמר אבני מפרסם.
אם יש לך מידע קונקרטי בעניין ואתה חושש לפרסמו כאן, אתה יכול לשלוח לי למייל: 2120481 בג'ימייל.
 

אמא5

משתמש מקצוען
מצטטת פה מאמר של איילה קוסייב, יועצת לרפואה טבעית מוסמכת ורפלקסולוגית .
יש לה רשימת תפוצה חינמית עם ידע ששווה זהב בנושאי בריאות.
היא נתנה לי אישור לפרסם כאן חלק מהמייל ששלחה על מוצרי חלב.

רוב בני אדם רגילים לאכול מוצרי חלב, כך גם מחנכים אותנו מקטנות, שחלב טוב לעצמות לגדילה, יש בו הרבה חלבון וכו…

גם אני חשבתי שחלב מאוד בריא, עד מה שקרה.

לפני הרבה מאוד שנים, אחד הילדים שלי שיהיה בריא (היום בחור בן 19) כשהיה בן 3 סבל מדלקות אוזניים חוזרות במשך חודשים רבים. הוא קיבל את כל סוגי האנטיביוטיקה, והדלקת חזרה שוב ושוב.

הפיתרון של רפואה קונבציונלית היה לתת אנטיביוטיקה למניעה למשך כמה חודשים וניתוח כפתורים. הייתי נורא מתוסכלת וממש לא יכולתי להסכים עם זה, כי בעיני זה לא היה פתרון מוצלח.

כשהתחלתי לשאול אנשים ולהתייעץ עם מטפלים שונים ברפואה משלימה, הדבר הראשון שהמליצו לי, להוריד לו מהתפריט מוצרי חלב וקמח לבן. בנוסף לקחתי אותו לטיפול רפלקסולוגי. ומאז הכל היסטוריה. בני הבריא ב"ה בלי אנטיביוטיקה ולא היה צריך ניתוח כפתורים.

אחרי זה מיד התחלתי ללמוד רפלקסולוגיה, ומאז ב"ה עד היום זכיתי לעזור להרבה ילדים עם דלקות אוזניים, דלקות גרון, נזלת כרונית, דלקות ראות חוזרות, כאבי בטן , ותמיד אחת ההמלצות הראשונות שלי - להפסיק מוצרי חלב.

היו אפילו מקרים שנתתי עצה בטלפון להפסיק חלבי ולא היו צריכים רפלקסולוגיה!

איך החלב משפיע עלינו?

במחקר שנעשה בבית חולים בלינסון הרופאים גילו שמוצרי חלב הם אלרגן מספר אחד שגורם למגוון של בעיות בריאותיות כגון: כאבי גרון, דלקות אוזניים, סינוסיטיס, דלקות ריאות, שלשולים, הקאות.

למה זה לא טוב?

כדי לעכל חלב אנחנו צריכים 2 אנזימים: רנין ולקטאז.

רנין מפרק את חלבון החלב הנקרא קזאין

ולקטאז, מפרק לקטוז (הלקטוז הוא הסוכר שיש בחלב)

כמעט אצל כל בני האדם 2 האנזימים האלה נעלמים בגיל 3, זאת אומרת שרובנו לא מסוגלים לעכל חלב מגיל 3. לכן החלב גורם לאלרגיות, אסטמה, סינוסיטיס, מיגרנות, שילשולים, הקאות.

בארץ בערך ל 85% מהאנשים אין את האנזימים האלה.

כמות החלבון קזאין בחלב של פרה אדיר. הבורא ברא את החלב של האמא שיתאים להתפתחות של היונק. עגל שנולד צריך תוך חצי שנה להפוך ל"הר", הוא אמור לפתח עצמות ענקיות. לכן כמות החלבון הקזאין 300%, פי 3 מאשר לבן אדם.

כשהלקטוז לא מתפרק (מחוסר אנזים), הוא גורם לשלשולים או שהוא גורם לליחה (נזלת , דלקות גרון, סינוסיטיס)

בנוסף בחלב יש גם הורמון גדילה בכמות גבוהה. אדם שאוכל מוצרי חלב , מקבל הורמון גדילה, אז מתרחב לרוחב. (קשה לרדת במשקל עם צריכת מוצרי חלב.)

כמו כן כשאנחנו אוכלים מוצרי חלב פרה, רמת החומציות בדם עולה. כדי לאזן את עודף החומציות שבדם, הגוף נאלץ לשחרר יוני סידן המאוחסנים בעצמות (סידן הינו מינרל בסיסי המנטרל חומציות) דבר הגורם לאורך זמן לחוסר סידן בעצמות (בריחת סידן), מחלות שיניים וחניכיים.

מחלת האוסטאופורוזיס (בריחת סידן) נפוצה יותר באוכלוסיות הצורכות מוצרי חלב.

מחקרים מראים כי בארה"ב צריכת החלב ומוצריו הינם מהגבוהות ביותר בהשוואה לרוב האוכלוסיות בעולם.

בקרב נשים אמריקאיות בגילאי 50+, נמצא כי שכיחות השברים בעצם הירך היא אחת מהגבוהות ביותר בעולם. לעומת זאת, ממחקרים שנערכו באזורים הכפריים של סין ששם צריכת מוצרי החלב פחותה ביותר אם בכלל, שכיחות השברים הייתה חמישית מהשכיחות בארה"ב.

אז מאיפה נקבל סידן?

מה כדאי לנו לאכול כדי לספק סידן לגוף?

ירקות ירוקים, קטניות (סויה, שעועית, חומוס , אפונה יבשה), שקדים , אגוזים, פירות יבשים (אורגניים)

אם נבדוק את כמות הסידן בחלב, נווכח שהיא אינה גבוהה במיוחד. שומשום למשל מכיל פי עשרה סידן מאשר בחלב, בשקדים יש פי שניים וחצי.

להלן רשימה של חלק ממוצרים שונים המכילים כמויות ניכרות של סידן :

שומשום 1150

נבטי סויה 244

מולסה 579

סלרי 240

עשב חיטה 260

פטרוזיליה 197

שקדים 254

חומוס 120

חילבה 180

משמש מיובש 170
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  2  פעמים

לוח מודעות

למעלה