בהתרגשות רבה התבשרנו שאכן הגן של ביתי בת ה-4 חוזר לפעילות מחר.
נו, ואז? ברור ומובן שחיכינו לרגע הזה, סופסוף הילדה תהיה במסגרת, תלמד תהנה ותשחק עם החברות.
אז מה הבעיה? הבעיה היא שאחרי הרגע הראשון פתאום נזכרתי מה היה בתחילת השנה.
התחלנו את הגן בשמחה ודיצה אחרי סגר ארוך וממושך, ואז כשבוע וחצי אחרי הגננת מתקשרת בבוקר אחד להודיע שיש לבוא לקחת את הילדות משום שילדה בגן התגלתה כמאומתת, והגן נסגר עד להודעה חדשה.
הילדה היתה ממש מבולבלת, בקושי התחילה השנה, וכבר שוב, נשארים בבית.
בכלל היא גם לא רצתה להקשיב במרחב הקולי לשיחות של הגננת, היה נראה כאילו היא לא מבינה מה הולך כאן, (שנה שעברה הקשיבה יפה) אולי אפילו כועסת עליה? מה עובר בראש הילדותי של הבנות האלה?...
אז שאלתי: אולי למען היציבות הנפשית של הילדה עדיף כרגע להמשיך בבית, נכון שזה לא קל, ומי בכלל היה מדמיין מציאות כזו של כ"כ הרבה זמן בבית ללא גן, אבל באיזשהו מקום התרגלנו גם לצורת חיים הזאת, לפחות יש בה משהו
שנותן קצת יציבות בתקופה כזו מבולבלת.
נניח שאחרי כמה ימים שוב קורה שילדה או אחת מהגננות מתגלה כמאומתת, מה שלא מופרך שיקרה, (ולא צריך דמיון מפותח בשביל זה) שוב ניכנס לסרט הזה,
נסגר הגן, בידוד... כבר עדיף להיות בלי גן ובלי בידוד.
יש לציין שאני לא עובדת וממילא נשארת בבית עם ילד בן שנתיים, אז שישארו ביחד,
וכשהעניינים יתבהרו והפתיחה של הגן תהיה מאומתת, אז נשלח.
מה אומרים???
נו, ואז? ברור ומובן שחיכינו לרגע הזה, סופסוף הילדה תהיה במסגרת, תלמד תהנה ותשחק עם החברות.
אז מה הבעיה? הבעיה היא שאחרי הרגע הראשון פתאום נזכרתי מה היה בתחילת השנה.
התחלנו את הגן בשמחה ודיצה אחרי סגר ארוך וממושך, ואז כשבוע וחצי אחרי הגננת מתקשרת בבוקר אחד להודיע שיש לבוא לקחת את הילדות משום שילדה בגן התגלתה כמאומתת, והגן נסגר עד להודעה חדשה.
הילדה היתה ממש מבולבלת, בקושי התחילה השנה, וכבר שוב, נשארים בבית.
בכלל היא גם לא רצתה להקשיב במרחב הקולי לשיחות של הגננת, היה נראה כאילו היא לא מבינה מה הולך כאן, (שנה שעברה הקשיבה יפה) אולי אפילו כועסת עליה? מה עובר בראש הילדותי של הבנות האלה?...
אז שאלתי: אולי למען היציבות הנפשית של הילדה עדיף כרגע להמשיך בבית, נכון שזה לא קל, ומי בכלל היה מדמיין מציאות כזו של כ"כ הרבה זמן בבית ללא גן, אבל באיזשהו מקום התרגלנו גם לצורת חיים הזאת, לפחות יש בה משהו
שנותן קצת יציבות בתקופה כזו מבולבלת.
נניח שאחרי כמה ימים שוב קורה שילדה או אחת מהגננות מתגלה כמאומתת, מה שלא מופרך שיקרה, (ולא צריך דמיון מפותח בשביל זה) שוב ניכנס לסרט הזה,
נסגר הגן, בידוד... כבר עדיף להיות בלי גן ובלי בידוד.
יש לציין שאני לא עובדת וממילא נשארת בבית עם ילד בן שנתיים, אז שישארו ביחד,
וכשהעניינים יתבהרו והפתיחה של הגן תהיה מאומתת, אז נשלח.
מה אומרים???