כמו שכתבו כאן יש שלושה דברים ואני קצת אסביר אותם יותר (מנסיון אישי, אני עם יתר, בעלי עם חסר, ואצל הילדים - חלק תחושתיות רגילה, חלק יתר, חלק חסר, ואחת עם בעיה בוויסות החושי):
אם למשל תעצמו לרגע את העיניים, ותנסו לדמיין את היד שלכם, באיזה מצב היא נמצאת עכשיו, בד"כ תרגישו מיד ותדעו שעכשיו היא מקופלת/נתמכת/מורמת - לפי התנוחה שהיא נמצאת עכשיו, גם בלי לראות אותה, יש לנו בגוף מערכת עצבים שכל הזמן משדרת למח באיזה תנוחה הגוף שלנו נמצא, ואיך ומה הוא מרגיש, וזה נועד בשביל כל מיני דברים, למשל להיזהר לא להיתקע במשהו, להיזהר מחום או מקור ועוד.
- ילד שנולד עם
חסר בתחושה, זה כאילו נולד עם עור עבה של פיל (כביכול, לא באמת, רק בשביל להבין את ההרגשה), העצבים של התחושה כאילו מכוסים (תנסו ללכת כל היום עם כפפות צמר ולנסות להרגיש איתם דברים...) בשביל להצליח להרגיש את עצמו הוא כל הזמן מנסה להתחכך, לגעת בכל מיני חומרים ולמשש אותם, הרבה פעמים מכניס דברים לפה כי שם רמת התחושה של האדם היא הכי עדינה וחדה. חום מידי, קור מידי לא תמיד מפריע לו להיפך, הוא מחפש את זה כדי להצליח להרגיש, לפעמים מחפש דווקא את הטעמים החזקים (חריף ומלוח) כדי להרגיש טעם באוכל...
- ילד שנולד עם
יתר נולד כאילו עם עור דקיק כמעט בלי הגנה, כל פתקית קטנה בבגד מגרדת לו, התפרים מציקים, גרגירי חול במיטה הוא לא יצליח להירדם, מים מעט יותר חמים בשבילו הם שורפים והוא מרגיש שהוא כמעט מקבל כוויה....
- בעיה בוויסות אני יכולה לתת דוגמא על הילדה שפעם עברה ליד אחיה ובקושי נגעה בו (ראיתי) והיא התחילה לצרוח שחטפה ממנו מכה כואבת, וביום אחר חזרה המומה שירד לה קצת דם מהיד והיא אפילו לא יודעת ממה, לא הרגישה כלום... - בקיצור זה פעם ככה ופעם ככה,
הבשורה הטובה שיש מה לעשות עם זה, יש "דיאטה סנסורית" נדמה לי קוראים לזה, ויש תרגילים לעשות, שיכולים מאוד לשפר את התחושה, העיקר הכי חשוב הוא ללכת לאיבחון בריפוי ועיסוק וכמה שיותר מהר יותר טוב (בין היתר כי בכל קופה יש מס' טיפולים שאפשר לקבל עד גיל מסויים, אח"כ זה פוחת) ובעיקר כי חבל על הילד על כל יום שעובר והוא סובל, וזה בהחלט עלול להשפיע גם על תחומים אחרים בחיים (סתם דוגמא קטנה - ילד שמתחכך הרבה ולכן לא יושב רגוע במקום ולא מצליח להקשיב בשיעור בצורה נורמלית... וההשלכות...).
נקודה נוספת להורים שקוראים כאן ששמעתי פעם שאם עולים על הבעיה בגיל קטן ממש לפעמים ע"י התרגילים אפשר ממש להעביר אותה לגמרי (נדמה לי ששמעתי שעד גיל חמש). אבל גם בגילאים היותר גדולים אפשר מאוד לעזור ולהקל.
והרבה פעמים עצם האיבחון והידיעה שזו הבעיה - עוזרת להבין את הילד ולהקל מהעוצמה.
אני ארשום כאן כמה דברים בתור התחלה, אבל זה ממש לא בתור איבחון וטיפול מסודר כי חייב מישהו מקצועי שיאבחן מדוייק ויתן את הדברים שמתאימים ספציפית!: הדברים מתאימים גם לתחושת יתר וגם לחסר:
חיבוק חזק חזק (עד העצמות
),
עיסוי עמוק בכל הגוף - כולל בפנים, בידיים בגב, ברגליים, (בבטן עדיף פחות כי לא טוב תחושת יתר בבטן) עדיף על הבוקר זה מרגיע לכל היום - עוד לפני שהילד קם מהמיטה, חוץ מזה אפשר עוד במשך היום כשרואים שהוא לא רגוע - זה מאוד מאוד מרגיע!!!,
לעטוף במגבת אחרי האמבטיה כשרוחב המגבת לאורך הגוף והידיים צמודות לגוף ולגלגל מהודק מסביב לילד ולחבק אותו חזק,
באותו רעיון - לפרוס שמיכה על הריצפה ושהילד ישכב בקצה השמיכה לרוחב עם ידיים צמודות והראש בחוץ, ולגלגל אותו בפנים על הריצפה - הלוך מתעטף וחזור משתחרר.
לקפוץ על מזרון קפיצים או טרמפולינה - הניעור שהגוף מתנער בקפיצות עוזר מאוד מאוד להרגיש את כל הגוף.
כשהאדם מרגיש את עצמו בוויסות הנכון הוא נרגע וזה הרעיון בתרגילים כאן.
יש עוד, זה מה שכרגע אני זוכרת, אבל אל תזניחו, קחו לאיבחון ותתחילו טיפול אם צריך. (ואל תסתמכו רק על מה שכתבתי כאן, כי מאבחן ידע לומר אם אכן יש כאן בעיה, ואם כן להתאים אישית את התרגילים הנכונים והמינון הנכון)
בהצלחה!
הנושאים החמים
הנושאים החמים
