הנושאים החמים
הנושאים החמים
השעה הייתה אחת אחר חצות.
"איפה הוא? למה הוא מאחר? קבענו איתו לשתים עשרה וחצי".
הוא לא השאיר דרכי קשר. עמדנו מתוחים והמתנו.
קרוב לשתיים בלילה הוא הגיע, המבריח הסיציליאני.
"אתם מוכנים? הכל מוכן?" שאל בקולו הצרוד.
"הכל מוכן" השבנו.
"רגע אחד," הוא נעצר, "מה זה המזוודה הזו? אתם לא לוקחים אותה".
"מה זאת אומרת? זה החפצים שלנו"
"אין על מה לדבר" פסק "אני מבריח רק אנשים". הצענו לו תוספת במחיר - המופקע גם ככה - אך לשווא.
נאלצנו לפרק במהירות את המזוודה. כל אחד לבש עליו כמה מערכות בגדים אחת על השניה.
"קדימה, קדימה" דחק בנו, "יש לנו חלון זמן מצומצם ביותר ואני לא רוצה לפספס"
יצאנו מהבניין חרש, פוסעים בעקבות הסיציליאני.
אחרי כמה עשרות מטרים, הוא נעצר לתדריך אחרון.
"אנחנו עומדים כרגע לחצות את קו המאה מטרים, אני מבקש מכם לשמוע לכל הוראה שלי מיד ובלי משחקים".
המבריח היה מקצוען, היה שווה את המחיר ההזוי שהוא לקח. סכום שהיינו צריכים למשכן בשבילו כמה חבילות טישו ותבניות ביצים.
הוא הכיר את כל החוקים, וידע היטב את מסלולי הפטרול של המשטרה.
"אם בכל זאת עוצר אותנו שוטר יש כמה תכניות חירום", הסביר,
"תכנית א', אומרים לשוטר שיצאנו לצורך חיוני. תוכנית ב' - הפגנה" הוא חילק לנו שלטים מסוגים שונים. "תכנית ג' - יצאנו לטייל עם הכלב".
"כלב?!" תמהתי, "אבל אין לנו כלב?"
המבריח חייך מתחת לשפמו וטפח על תרמילו התפוח. "אל דאגה. יש לי כאן הכל"
הלילה היה ארוך, רגעים רבים של מתח וחרדה חלפו עלינו.
אך עם אור ראשון, המבצע הוכתר בהצלחה. העברנו את הסכום האגדי למבריח, ונחתנו בשלום בבית השוויגער, מוכנים לליל הסדר.
"איפה הוא? למה הוא מאחר? קבענו איתו לשתים עשרה וחצי".
הוא לא השאיר דרכי קשר. עמדנו מתוחים והמתנו.
קרוב לשתיים בלילה הוא הגיע, המבריח הסיציליאני.
"אתם מוכנים? הכל מוכן?" שאל בקולו הצרוד.
"הכל מוכן" השבנו.
"רגע אחד," הוא נעצר, "מה זה המזוודה הזו? אתם לא לוקחים אותה".
"מה זאת אומרת? זה החפצים שלנו"
"אין על מה לדבר" פסק "אני מבריח רק אנשים". הצענו לו תוספת במחיר - המופקע גם ככה - אך לשווא.
נאלצנו לפרק במהירות את המזוודה. כל אחד לבש עליו כמה מערכות בגדים אחת על השניה.
"קדימה, קדימה" דחק בנו, "יש לנו חלון זמן מצומצם ביותר ואני לא רוצה לפספס"
יצאנו מהבניין חרש, פוסעים בעקבות הסיציליאני.
אחרי כמה עשרות מטרים, הוא נעצר לתדריך אחרון.
"אנחנו עומדים כרגע לחצות את קו המאה מטרים, אני מבקש מכם לשמוע לכל הוראה שלי מיד ובלי משחקים".
המבריח היה מקצוען, היה שווה את המחיר ההזוי שהוא לקח. סכום שהיינו צריכים למשכן בשבילו כמה חבילות טישו ותבניות ביצים.
הוא הכיר את כל החוקים, וידע היטב את מסלולי הפטרול של המשטרה.
"אם בכל זאת עוצר אותנו שוטר יש כמה תכניות חירום", הסביר,
"תכנית א', אומרים לשוטר שיצאנו לצורך חיוני. תוכנית ב' - הפגנה" הוא חילק לנו שלטים מסוגים שונים. "תכנית ג' - יצאנו לטייל עם הכלב".
"כלב?!" תמהתי, "אבל אין לנו כלב?"
המבריח חייך מתחת לשפמו וטפח על תרמילו התפוח. "אל דאגה. יש לי כאן הכל"
הלילה היה ארוך, רגעים רבים של מתח וחרדה חלפו עלינו.
אך עם אור ראשון, המבצע הוכתר בהצלחה. העברנו את הסכום האגדי למבריח, ונחתנו בשלום בבית השוויגער, מוכנים לליל הסדר.
נערך לאחרונה ב:
