עזרה ליל הסדר בבית? לא משלימה עם זה...

ירושלמית0 · 31/3/20

לא מצליחה להשלים עם זה.
לא מסוגלת...
עד אתמול הייתי בטוחה שנתארח אצל הורי בעלי (אולי הייתי בהתכחשות?)
אבל אחרי שבעלי דיבר אתמול עם אימו והיא רמזה שכל אחד יהיה בביתו עקב המצב, מתחיל אט אט לחלחל בי המחשבה שאולי אצטרך לעשות ליל הסדר בביתי הקט.
רק המחשבות על כך מכניסות אותי לעצבות.
אני רואה כאן נשים שכותבות שהן כל כך מרוגשות שפעם ראשונה הם יעשו את החג בבית, וזה ממש מרגש ומשמח...
אותי זה לא משמח.
בכלל.
אני מבינה שכך ה' רצה, וצריך לנהוג לפי כללי משרד הבריאות ולשמור על חיינו וחיי משפחתינו, וברור לי שזה לפני הכל.
אבל אני לא מצליחה להשלים עם זה.
לא מסוגלת לחשוב שנשב לבד בליל הסדר, במקום לשבת עם 15-20 איש כמו כל שנה...
מישהי מזדהה איתי?
אן שזו רק אני....

נירוש · 31/3/20

מבינה אותך מאוד!!
אני נשואה ב""ה 28 שנה וזה פסח ראשון שאני בבית ואני עדיין לא מעכלת...

chaia · 31/3/20

מזדהה איתך אחרי שבועיים מאד קשים
מתחילה לאט לאט לעכל את זה.
אין לי מושג איך להסביר את זה לילדים שאין להם טיפת ספק שהם בליל הסדר אצל הסבא והסבתא (צעירים לא באוכלוסית סיכון, נכדים יחידים שיכולים להיות שם בסדר,אז תירוץ כמו אין לסבתא מקום בגלל ש×××× הגיע לא יעבוד הפעם).
אני לא רוצה להגיד להם את המילה קורונה כי הן מספיק בסטרס מכל השיגרת יום שהתהפכה להם.
הדבר היחיד שאני עושה זה להתפלל לה' שיתן לי כוחות נפש לעבור את זה.
ואני עדיין ממשיכה להתפלל שד' יסיר מעלינו את המגיפה הזאת עד ערב פסח ונוכל לחגוג עם ההורים (בירושלים הבנויה)

סתם אחד · 31/3/20

הקושי הוא לעשות את הסוויץ' בראש, אבל בסופו של דבר ברור שבסדר של 15-20 איש אין לכל אחד את המקום האישי שלו, משא"כ בסדר קטן ואישי שיש לכל אחד אפשרות לקרוא את ההגדה בקצב שלו, ולחתחבר למה שמדבר אליו בהגדה.
זה לא בא להוריד את הקושי, רק להראות את חצי הכוס המלאה.
ראיתי לאורך השנים שמי שהתחיל עם סדר בבית לא מסכים להחליף אותו בסדר אצל ההורים!
והלוואי ונזכה להסב עוד השנה בתי אבות יחדיו לאכול מן הזבחים ומן הפסחים בתוככי ירושלם !

קריאת כיוון · 31/3/20

כל תחושה היא סופר לגיטימית
בפרט שזה לא מתוך בחירה/ תחושת שליטה.
אלא, הכול נכפה עלינו מ"כוח עליון".
כלומר, אל האירוע, אין לנו בחירה, אין לנו שליטה ויש מקום לכל הרגשות והתחושות.
תנו להם מקום, זה הזמן והמקום [תרתי משמע]
אבל
למזלנו יש לנו שבוע + להתארגן ולהתכונן בעיקר נפשית
וזה הרבה, יחסית, לנפש.
אתמול, בתכנית "עמקה דליבא" עם אפרת ברזל [93 FM]
[וזו לא המלצה לשמוע רדיו, ולא להסיט את הדיון המקסים]
דברנו על כך, אפרת ואני, על הקושי, על ההלם
אבל גם על הבחירה ב"קורבנות" שלא מקדמת,
לעומת, שימוש בגורמי חוסן ובמודל "אפר"ת" ככלי עזר.
בו, על האירוע, כאמור אין לנו שליטה ובחירה
אבל, על ה פרשנות
רגש ותגובה, זו ה"עבודה שלנו" - עבודת חיים.
חשבי, מה ייתן לך כוח לבנות גשר אל היעד: ליל סדר עם הרגשה טובה כמתנה לך ולמשפחתך
למרות ועל אף.
ותכנני איך את הולכת לצמצם את הפער, בין נקודת העכשיו לנקודה המשמעותית שתגיע, בזכות עבודתך.
חייבת לשתף, שגם אני מתמודדת עם קונפליקטים מורכבים
בין הורים "בקבוצת סיכון" עמו"ש, וזוצים שכ"כ רוצים להגיע.
ואם את מרגישה שאת זקוקה לעוד כוח מקצועי
את מוזמנת להעלות שאלה לצוות קריאת כיוון
ובס"ד לקבל מענה - ללא תשלום.
מאחלת לכולנו, לצלוח את התקופה בבריאות ובשמחה
אתי רוזנצוייג

בעניינים - אסתי צין · 31/3/20

נכתב ע"י ירושלמית0:
לא מצליחה להשלים עם זה.
לא מסוגלת...
עד אתמול הייתי בטוחה שנתארח אצל הורי בעלי (אולי הייתי בהתכחשות?)
אבל אחרי שבעלי דיבר אתמול עם אימו והיא רמזה שכל אחד יהיה בביתו עקב המצב, מתחיל אט אט לחלחל בי המחשבה שאולי אצטרך לעשות ליל הסדר בביתי הקט.
רק המחשבות על כך מכניסות אותי לעצבות.
אני רואה כאן נשים שכותבות שהן כל כך מרוגשות שפעם ראשונה הם יעשו את החג בבית, וזה ממש מרגש ומשמח...
אותי זה לא משמח.
בכלל.
אני מבינה שכך ה' רצה, וצריך לנהוג לפי כללי משרד הבריאות ולשמור על חיינו וחיי משפחתינו, וברור לי שזה לפני הכל.
אבל אני לא מצליחה להשלים עם זה.
לא מסוגלת לחשוב שנשב לבד בליל הסדר, במקום לשבת עם 15-20 איש כמו כל שנה...
מישהי מזדהה איתי?
אן שזו רק אני....

תתחילי לעשות רשימה.. מה צריך.. תתחילי לקנות, תעשי שולחן חג מעוצב לטעמך

ואז יבוא החשק... לי זה ממש עבד

אני גם לא האמנתי, אמרתי שאין מצב..
התחלתי להתארגן, לקנות מפה, צלחות, כרית הסבה, צלחת ליל סדר, מרכז שולחן.... ובא לי ממש החשק.. שגם אם יתבטל הכל, אני רוצה לעשות בבית.. מחכה לזה מאאאד....
תנסי

בהצלחה!

shira bira · 31/3/20

נכתב ע"י ירושלמית0:
מישהי מזדהה איתי?
אן שזו רק אני....

כן.
אני.
פעם ראשונה בבית.
עדיין בתהליכי הצטיידות.
לא בקרתי אצל ההורים כבר כמעט חודש.
זה קשה ואני לא משלה את עצמי שבבית טוב יותר בהכרח ושהחל משנה הבאה נרצה לעשות רק בבית.
זה חג משפחתי ותוסס והמוני אצלנו וקשה לנו שהוא לא כך.
אני מעודדת את עצמי בכך שאנחנו עושים את רצון ה' ,שומרים על נפשנו ודואגים להורים שלנו.

הני ר. · 31/3/20

תשמרו את האשכול הזה.
אתן הולכות לספר בו איך היה לכן מושלם!!
וה' ברחמיו יעזור שזה יהיה ככה.
כשהיינו זוג צעיר ורענן עם 2 קטנים [שנה ושנתיים וחצי]
הייתי עם דלקת ראות עם חום גבוה הרופא התלבט אם לשלוח אותי למיון
קיצר החלטנו להשאר בבית [3 אוטובוסים שהיינו צריכים כנראה---כשאני מקיאה כל הזמן.]

ואני חשבתי מחשבות עגומות על הליל הסדר שיהיה יותר גרוע משבת...
בעלי הכין הכל לבד.
לקראת ליל הסדר הרגשתי יותר טוב.
וזה היה אחד הלילות היפים שהכרתי פעם.
ומאז הכל הסטוריה.
חוץ מכיבוד הורים - מתי שאנחנו יכולים אנחנו בבית.
בעלי אמר שהשנה אנשים יעשו את זה מאילוץ..
אבל שנה הבאה הרבה מהם יעשו את זה מבחירה!
אגב.. ליל הסדר זה הכי קל מכל החגים.
קערת הסדר
שולחן עורך זה סעודה שלא כדאי להכין הרבה.
וסלטים להשקיע רק במה שהולך על המצה-למי שנוהג.
סלטי ירקות מיותרים לכבוד המרור-חסה שאוכלים.

nori · 31/3/20

מזדהה לחלוטין.
כל השבועות האחרונים קויתי שיקרה נס, שנמצא איזה פתח, שברגע האחרון יתאפשר לנו לשהות עם ההורים.
ויש לי ילדים גדולים, ויש לי מטבח מלא ולהתארגן לפסח טכנית ממש לא מלחיץ אותי. אני כל כך אוהבת את ליל הסדר עם המשפחה. אני כל כך שמחה על עוד שנה שמתאפשר לילדים שלי לחגוג אצל סבא באוירה מיוחדת שרק הוא יודע לייצר. ממש ממש קשה.
לצערי אתמול הבנו שאין ליל הסדר השנה, בגלל שאחד מבני המשפחה קבל תשובה חיובית לקורונה. (חוץ מהמסר החד משמעי של ראש הממשלה)
אז כרגע זה סוף פסוק, וכרגע הקלישאה ש"העיקר הבריאות" קבלה משנה תוקף. זה באמת באמת (ועוד פעם באמת) העיקר. והנגיף הזה באמת באמת (ועוד פעם באמת) מדבק. אנשים בכל גיל ומבוגרים (גם אם הם בריאים וצעירים ברוחם ואפילו בגילם כי 60 זה צעיר). ואת לא רוצה להיות שם דאוגה לבני משפחה ואולי עם נקיפות מצפון שזה כן/ לא קשור אליכם.

ואת לא חייבת להגיד לעצמך שיהיה כיף והכל יהיה מצוין. ושאין כמו הבית.
יש אנשים (אני למשל) שמעדיפים להרגע אחרת. השנה יהיה פחות ליל הסדר, זה כולה שנה אחת, רק צריך לעבור את זה ועד שנה הבאה הכל יהיה בסדר בע"ה.
וגם תתנחמי בעובדה שכל כך טוב לכם בחייק המשפחה והחג הוא כה נעים וטוב. יש אנשים שזכו לזה במינונים אחרים ולכן אולי מתקשים להבין אתכם, יש גם אנשים עם תכונות אחרות. אבל להיות משפחתי, ולהיות חלק ממשפחה מלוכדת זה כיף גדול שזכיתם לו, והשנה זמנית נצטרך לשים את זה בצד. אבל מה זה לעומת פרופורציות של חיים שלמים.

חביל'ס · 31/3/20

אני מבינה את הרגשות שלך, אבל אני חושבת שאם מבינים בשכל את המצב גם הרגש משתנה
אנחנו במלחמה על החיים שכמותה לא הייתה כ100 שנה
ממילא כל השאר לא רלוונטי כרגע - התוכניות, הבגדים, הקניות...וגם את מי נפגוש
זה קשה, אבל זוהי שעת חירום

batya11 · 31/3/20

זה בהחלט קשה אבל אנשים חייבים להפנים שזה חובה, מזעזע שעדיין לכל מיני ברור שהם יצליחו להתחכם ולהתגנב וללכת,
זה לא שוטרים וגנבים פה, זה מלחמה על החיים של כוולם לא רק שלכם.
ולגבי הקושי. בהחלט מובן רק כדאי לקחת את זה למקום חיוב, כי זה המצב, ולחפש את נקודות האור.
ותחשבו על אופציה אחרת, אם היה נולד תינוק יום יומיים לפני פסח? גם לא הייתם אצל ההורים. החיים כרגע לא בנורמליות שלהם, וצריך להפנים את זה ולקחת את זה למקום חיובי, בעזרת ה' יהיה מצוין ונהנה.
עדיף שהשנה כל אחד יחגוג לבד, על מנת ששנה הבאה נוכל לחגוג יחד בשמחה ולא חס וחלילה.....

אמא יש רק אחת · 31/3/20

לפני כמה שנים הייתי מבינה אותך לגמרי... אבל ב"ה עכשיו אני במקום שאני פשוט לא מאמינה שזה הולך לקרות מהצד החיובי, אצל חמותי חובה להגיע כל שנה ללא יוצא מהכלל עד שמתחילים לחתן ילדים! ככה שאם לא הקורונה לא היה לי סיכוי לעשות לבד עוד הרבה שנים טובות..
לא שלא כייף אצל חמותי אבל זה גם בלגן ומאוד המוני ואין לי קשר ישיר עם הילדים שלי ובעלי מרוב שזה שולחן עננקק.

דוא"ר ישר · 31/3/20

אבל אנחנו זוג צעיר, בינתיים בלי ילדים.. איך אפשר לעשות סדר לבד? מרגיש לנו דיכאון

batya11 · 31/3/20

נכתב ע"י דוא"ר ישר:
אבל אנחנו זוג צעיר, בינתיים בלי ילדים.. איך אפשר לעשות סדר לבד? מרגיש לנו דיכאון

אני מאד מאד מבינה שזה מרגיש מוזר דיכאון וקשה להכלה.
אבל צריך להפנים חזק מאד שאין!!! אין שום אופציה אחרת
יותר דיכאון יהיה אם המראות המחרידים מארה"ב יתחילו להגיע לכאן.
אף אחד לא חסין, אף אחד לא יודע אם הוא נשא או שהשני נשא.
את התמונה של זוג מבוגרים לוחצים ידיים בסעודת פורים בארה"ב כבר ראיתם?
היום שניהם ז"ל עקב הקורונה

ובלי אשליות, יש גם צעירים שנפטרים, חוץ מזה יש לנו אחריות על הכלל.

חמחם · 31/3/20

נכתב ע"י batya11:
יותר דיכאון יהיה אם המראות המחרידים מארה"ב יתחילו להגיע לכאן.

לחלוטין!

תודו לה' שאתם בריאים ושלמים (ונשואים... כי יש הרבה רווקים מבוגרים שיותר קשה להם)
ןתתחילו ולהנות מהטוב שהקב"ה נותן לנו.

chaia · 31/3/20

נכתב ע"י דוא"ר ישר:
אבל אנחנו זוג צעיר, בינתיים בלי ילדים.. איך אפשר לעשות סדר לבד? מרגיש לנו דיכאון

לגמרי איתך.
מה שמצליח להוציא אותי לאט ממעקי הדיכאון הזה, (ומה שאומרים פה שאחרי שחווים את זה שנה אחת מתגעגעים לזה אז זה ממש לא במקרה שלי) זה לקנות חד פעמי יפה ואוכל כמעט מוכן ולנסות להגיד לעצמי שהשנה הזאת נעשה ליל הסדר במתכונת שד' רוצה בלי עכשיו לקנות סירים וטוסטר און ובשר ודגים וכו' בשביל ששנה הבאה נחגוג באופן משפחתי ומלא עם כל הפאר וההדר מסביב

בונבון · 31/3/20

מצרפת איגרת מחזקת מאד בנושא זה מאת הרב משה יעקב הלוי קנר שליט"א, המרעיף טללי תחיה מדי שבוע בשבוע על עם ישראל כולו באיגרותיו הנפלאות. (מוסף תורני המודיע - איגרת לידיד)

mina · 31/3/20

נכתב ע"י batya11:
ותחשבו על אופציה אחרת, אם היה נולד תינוק יום יומיים לפני פסח? גם לא הייתם אצל ההורים. החיים כרגע לא בנורמליות שלהם, וצריך להפנים את זה ולקחת את זה למקום חיובי, בעזרת ה' יהיה מצוין ונהנה.

רגע, אז אם נולד תינוק יום יומיים לפני פסח ולא חוגגים את הליל הסדר עם המשפחה - זה אומר שזה כיף??
אני ילדתי את בתי הבכורה לפני 3 שנים ביום בדיקת חמץ. הלידה עצמה היתה חוויה אושר עצום. ליל הסדר בבית חולים ? - לא משהו שהייתי משחזרת וגם אז לקחתי את זה מאוד קשה. מה זה קשור.

שימו לב, אף אחד לא אמר שהוא הולך בכוונה לצאת מהבית ולהגיע להורים וכו'.
קשה? כן, יש כאלה שזה קשה להם מאוד מאוד מאוד. זה לא אומר שבגלל זה הם יתעלמו מההנחיות אבל זה לא הופך את זה עדיין לחוויה
בעז"ה נקווה שאחרי זה נוכל להגיד היה כיף, והיה פסח שמח ולא דכאוני.
כרגע בעיניים של אנשים צעירים (גם שלי..) זה לא נשמע כיף גדול.

קרעפט · 31/3/20

יפה שנקודת ההתחלה היא שברור שלא הולכים.
לצערי מכיר עדיין כאלו שחושבים להתחכם.
בתקוה שהמשטרה תעשה סגר בערב פסח.

batya11 · 31/3/20

נכתב ע"י mina:
רגע, אז אם נולד תינוק יום יומיים לפני פסח ולא חוגגים את הליל הסדר עם המשפחה - זה אומר שזה כיף??
אני ילדתי את בתי הבכורה לפני 3 שנים ביום בדיקת חמץ. הלידה עצמה היתה חוויה אושר עצום. ליל הסדר בבית חולים ? - לא משהו שהייתי משחזרת וגם אז לקחתי את זה מאוד קשה. מה זה קשור.

שימו לב, אף אחד לא אמר שהוא הולך בכוונה לצאת מהבית ולהגיע להורים וכו'.
קשה? כן, יש כאלה שזה קשה להם מאוד מאוד מאוד. זה לא אומר שבגלל זה הם יתעלמו מההנחיות אבל זה לא הופך את זה עדיין לחוויה
בעז"ה נקווה שאחרי זה נוכל להגיד היה כיף, והיה פסח שמח ולא דכאוני.
כרגע בעיניים של אנשים צעירים (גם שלי..) זה לא נשמע כיף גדול.

שימי לב שממש לא כתבתי שזה לא קשה, במפורש מבינה מאד שזה הזוי מוזר וקשה לזוגות צעירים ולעוד כל מיני.
אני רק מנסה לצייר מצב שיבינו שאכן יש מצב חריג בסדר גודל, ולכן אין ברירה אחרת. (גם כי עדיין יש כאלה שבטוחים שהם כן יצליחו איכשהו להגיע להורים).
ואם אנחנו כבר חייבים להיות בתוך הסרט הזה, ואנחנו לא במצב גרוע יותר (כמו שתיארת בית חולים) לפחות בואו נשתדל לנסות לקחת את זה למקום חיובי, לטובתנו. זה כבר בחירה אישית של כל אחד איך יעבור את הסדר הזה.
ועדיין בטוחה שזה אכן קשה ומזדהה, לא באתי להוריד הקושי.
(אלא לנסות לצמצם אותו לחשיבה חיובית, ולהדגיש כמה קריטי ונדרש).

עזרה ליל הסדר בבית? לא משלימה עם זה...

משתמש סופר מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש פעיל

משתמש סופר מקצוען

בעלת עיתון בעניינים

צוות הנהלה

משתמש סופר מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש פעיל

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש פעיל

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש פעיל

קבצים מצורפים

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש פעיל

פסח כשר ופרימיום!

תגיות נפוצות