התייעצות משפחתון - ילד שמגיע לפני 8

קצרה

משתמש מקצוען
אני מדברת מהשטח ממש.
בכנס של ראשי כוללים עלתה הבעיה הזו וכל אחד ואחד מראשי הכוללים העיד שהוא יכול להצביע במדויק במשך כל סדר הלימוד מי שלח הבוקר את הילדים ומי לא.
מבינה שתגובה כזו מעוררת חוסר נוחות, אבל כבר אמר הרבי מקוצק "האמת כבדה על כן נושאיה מעטים"

יש לי תשובה לשאלה שלך מגבר אברך מאד שאני מכירה היטב (בעלי :) )
והוא דוחף אותי בבוקר לצאת לעבודה ולהשאיר לו לטפל בילדים , גם אם אני מתחילה להושיט יד הוא שולח אותי לכי ,לכי - לא כי זה קל לו - אלא כי הוא מעדיף להספיק לנוח בשעת הצהריים וגם לצאת לזמן לכולל- בלי לרוץ למעונות וצהרונים.
אז חשוב לו שאני אהיה מוקדם בעבודה.

בטח שאברך כולל יותר קשה לו ללמוד אם הוא גם שלח את הילדים בבוקר.
אך אני מניחה שיהיה לו יותר קשה ללמוד אם הוא גם יצטרך לדאוג לפרנסה. (ולא. לא כל מקצוע מתאים לכל אישה. ויש מדי הרבה מקצועות שדורשים משרה מלאה ...)
ובטח אברך שקם בלילה לילד שצרח מכאבי אוזניים לא ילמד טוב אותו דבר כמו ההוא שישן בלילה.

יום אחד כולנו נהיה בדרגת אשתו של הרב אלישיב. או רחל אשת רבי עקיבא. נחיה בכלום כסף. נלביש לילדים שלנו בגדים מיד שלישית , ונאסוף ירקות אחרי שנסגרת החנות. לא נעזר מעולם בבעל בטיפול בילדים.
הוא יוכל לשבת ללמוד בנחת. ולא לראות את הבית או לעזור מאומה.
עד אז - כל בעל וכל זוג יבחר את הדרך שמתאימה הכי טוב ותפגע הכי פחות בלימוד התורה ובבית.

(משום מה את הטענות הללו שקשה לאברך כולל ללמוד אחרי שעזר לאשתו או הוציא ילדים אני שומעת הרבה מאותם נשים שהבעל שלהם עובד . קשה לו יותר ללמוד? נניח. אז מה? עדיף שיצא לעבוד כי יותר קשה ללמוד אחרי שטיפלו בילדים? ...)

במאמר מוסגר-
גם אם נשות האברכים הן עדיין לא אשת רבי עקיבא והן עדיין נעזרות בבעל לומד התורה שלהם - וגם לא הולכות לעבוד רק בעבודות שיתחילו ב-8 ויסתיימו עד 1 ולא משנה אם יהיה כסף בבית או שלא -
הן עדיין ראויות להערכה.
בואי עכשיו בשעה זו (10 בלילה) הן עודן לבד בבית אחרי השכבה לבד וסידור הבית. כי הבעל שלהן יצא לסדר ב' כולל ערב ולפעמים גם כולל נוסף באמצע. עד שהוא יחזור סיכוי טוב שהן כבר תעצומנה עיניים.... אחרי הכל הן מ-6 על הרגליים.
הן מפרנסות יחידות , מה שאומר שגם אם לא טוב להן בעבודה כל כך - אין להן מעולם פריבליגיה לעזוב אותה לפני שהן מצאו אחרת מתאימה.
הן לא יכולות להאריך חופשת לידה - כי זו המשכורת היחידה של הבית.
 
נערך לאחרונה ב:

קצרה

משתמש מקצוען
לענין נושא האשכול -
לדעתי קחי את זה לכיוון זה-
המטפלת היתה רגילה כפי הנראה בשנים קודמות שההורים מביאים את הילדים קרוב לשעה 8 כשכבר הילדים שלה פחות או יותר מוכנים ומקסימום היא בהשלמות סופיות ויש לה כבר פנאי לתת תשומת לב לכולם.
כן , גם אמהות שיוצאות ב-6 לעבודה אבל כבר יש להן ילדים בגן ובית ספר שחייבים לצאת קרוב יותר ל-8 , כבר לא מביאות לרוב את התינוק כבר ב-7 אלא יותר קרוב לשעה שכל הילדים יצאו מהבית שלהם (מי שהוציא את הגדולים יותר - מוציא את הקטן).
השנה היא כנראה מתקשה עם השינוי הזה שיש ילד שמגיע כבר על הבוקר - ומרגישה שהיא לא מספיק מרוכזת בו בשעות הללו.

צורת הניסוח היתה אומללה וגרמה למחשבות מוזרות.
אבל ראי זו כמחיאות כפיים למטפלת שלך. היא באמת טובה שאכפת לה שהיא לא ממש מצליחה לתת את מלוא תשומת הלב..
והיא לא אומרת לך "תתלונני עלי אצל המרכזת , אני לא עובדת לפני שבע ארבעים וזהו..." כי יש גם כאלו מטפלות... והיא יודעת שהיא חייבת ועל זה משלמים לה.
וגם לא מוכנה באמת בשום אופן שהילדה תהיה רעבה ולא ממש תקבל אוכל כי זו לא שעת האוכל ואת גם לא תדעי מזה.
בסך הכל מבקשת לדאוג שהילד/ה יהיו בשעת רוגע בשעה הזו. וזה שהיא מבקשת מוכיח לחלוטין שאם הילד/ה באמת רעב/ה היא כן נותנת אוכל למרות שהיא לא חייבת וזה בגלל המסירות שלה - ולכן היא מבקשת לעזור שזה לא יקרה כי קשה לה...

וסתם שתדעי אם נצמדים לנהלי התמ"ת - אז כמו שאת יכולה להביא כבר ב-7 , אז יש גם שעת אוכל קבועה והמטפלת צריכה לדווח על סדר היום מתי בדיוק שעת האכילה ומתי משחק חופשי וכו'... נס שהחל מהשעה 8 היא זורמת עם התינוק ולא מצמידה אותו ללוח..

דרך אגב - לא תמצאי מסגרת שתתן ארוחה בשעות אלו. מטפלות פרטיות לא מקבלות בשעות אלו. במעונות ומשפחתונים אין אוכל בשעה זו.
 

קצרה

משתמש מקצוען
לא מתאפקת וכותבת את זה-

מעולם לא דרכתם בבית שלי.
מעולם לא בדקתם מה מתאים יותר לאורח חיי.
אולי אני כן אמא טובה ,
אפילו שאני לא מלבישה את הילדים כמותכן.
אולי הבעל שלי הכי אוהב את הסידור הזה ומבקש אותו ממני .
אולי הילדים שלי הכי אוהבים שאני חוזרת הביתה יותר מוקדם כי יצאתי יותר מוקדם.
אולי העבודה שלי מושלמת ותפורה בדיוק עבור הבית שלי -
לכל מצב ועבודה יש יתרונות וחסרונות.

אל תתנשאו עלי ביתרונות של העבודה שלכן
אל תהיו בטוחות שרק בדרך שלכן אמהות היא טובה
ושכל מי שלא עושה כמותכן היא אמא פחות טובה
או רעיה פחות טובה.
כי גם אני אולי אמצא את חסרונות העבודה שלכן ..

(ולא. כמו שכתבתי פה פעם באשכול שנמחק בנוגע לעבודת הוראה-
מאז שגדלתי למדתי להכיר שהחיים אינם שחור ולבן ויש הרבה אפור באמצע.
ולא אכפת לי להכיר בחסרונות העבודה שלי ובמעלות העבודה של השני
ולהמשיך להרגיש טוב עם עצמי--
לא צריכה לפסול אף אדם כדי להרגיש שאני אמא טובה ביותר)
.
 

R DESIGN

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
יש לי תשובה לשאלה שלך מגבר אברך מאד שאני מכירה היטב (בעלי :) )
והוא דוחף אותי בבוקר לצאת לעבודה ולהשאיר לו לטפל בילדים , גם אם אני מתחילה להושיט יד הוא שולח אותי לכי ,לכי - לא כי זה קל לו - אלא כי הוא מעדיף להספיק לנוח בשעת הצהריים וגם לצאת לזמן לכולל- בלי לרוץ למעונות וצהרונים.
אז חשוב לו שאני אהיה מוקדם בעבודה.

בטח שאברך כולל יותר קשה לו ללמוד אם הוא גם שלח את הילדים בבוקר.
אך אני מניחה שיהיה לו יותר קשה ללמוד אם הוא גם יצטרך לדאוג לפרנסה. (ולא. לא כל מקצוע מתאים לכל אישה. ויש מדי הרבה מקצועות שדורשים משרה מלאה ...)
ובטח אברך שקם בלילה לילד שצרח מכאבי אוזניים לא ילמד טוב אותו דבר כמו ההוא שישן בלילה.

יום אחד כולנו נהיה בדרגת אשתו של הרב אלישיב. או רחל אשת רבי עקיבא. נחיה בכלום כסף. נלביש לילדים שלנו בגדים מיד שלישית , ונאסוף ירקות אחרי שנסגרת החנות. לא נעזר מעולם בבעל בטיפול בילדים.
הוא יוכל לשבת ללמוד בנחת. ולא לראות את הבית או לעזור מאומה.
עד אז - כל בעל וכל זוג יבחר את הדרך שמתאימה הכי טוב ותפגע הכי פחות בלימוד התורה ובבית.

(משום מה את הטענות הללו שקשה לאברך כולל ללמוד אחרי שעזר לאשתו או הוציא ילדים אני שומעת הרבה מאותם נשים שהבעל שלהם עובד . קשה לו יותר ללמוד? נניח. אז מה? עדיף שיצא לעבוד כי יותר קשה ללמוד אחרי שטיפלו בילדים? ...)

במאמר מוסגר-
גם אם נשות האברכים הן עדיין לא אשת רבי עקיבא והן עדיין נעזרות בבעל לומד התורה שלהם - וגם לא הולכות לעבוד רק בעבודות שיתחילו ב-8 ויסתיימו עד 1 ולא משנה אם יהיה כסף בבית או שלא -
הן עדיין ראויות להערכה.
בואי עכשיו בשעה זו (10 בלילה) הן עודן לבד בבית אחרי השכבה לבד וסידור הבית. כי הבעל שלהן יצא לסדר ב' כולל ערב ולפעמים גם כולל נוסף באמצע. עד שהוא יחזור סיכוי טוב שהן כבר תעצומנה עיניים.... אחרי הכל הן מ-6 על הרגליים.
הן מפרנסות יחידות , מה שאומר שגם אם לא טוב להן בעבודה כל כך - אין להן מעולם פריבליגיה לעזוב אותה לפני שהן מצאו אחרת מתאימה.
הן לא יכולות להאריך חופשת לידה - כי זו המשכורת היחידה של הבית.

לא מתאפקת וכותבת את זה-

מעולם לא דרכתם בבית שלי.
מעולם לא בדקתם מה מתאים יותר לאורח חיי.
אולי אני כן אמא טובה ,
אפילו שאני לא מלבישה את הילדים כמותכן.
אולי הבעל שלי הכי אוהב את הסידור הזה ומבקש אותו ממני .
אולי הילדים שלי הכי אוהבים שאני חוזרת הביתה יותר מוקדם כי יצאתי יותר מוקדם.
אולי העבודה שלי מושלמת ותפורה בדיוק עבור הבית שלי -
לכל מצב ועבודה יש יתרונות וחסרונות.

אל תתנשאו עלי ביתרונות של העבודה שלכן
אל תהיו בטוחות שרק בדרך שלכן אמהות היא טובה
ושכל מי שלא עושה כמותכן היא אמא פחות טובה
או רעיה פחות טובה.
כי גם אני אולי אמצא את חסרונות העבודה שלכן ..

(ולא. כמו שכתבתי פה פעם באשכול שנמחק בנוגע לעבודת הוראה-
מאז שגדלתי למדתי להכיר שהחיים אינם שחור ולבן ויש הרבה אפור באמצע.
ולא אכפת לי להכיר בחסרונות העבודה שלי ובמעלות העבודה של השני
ולהמשיך להרגיש טוב עם עצמי--
לא צריכה לפסול אף אדם כדי להרגיש שאני אמא טובה ביותר)
.
למרות שהתגובה לא @קצרה בכלל - היא כל כך לענין.
חשוב שישמע סוף סוף הקול הזה. והאמירה הזאת.
דברים כדורבנות.
 

פפרר

משתמש מקצוען
לענין נושא האשכול -
לדעתי קחי את זה לכיוון זה-
המטפלת היתה רגילה כפי הנראה בשנים קודמות שההורים מביאים את הילדים קרוב לשעה 8 כשכבר הילדים שלה פחות או יותר מוכנים ומקסימום היא בהשלמות סופיות ויש לה כבר פנאי לתת תשומת לב לכולם.
כן , גם אמהות שיוצאות ב-6 לעבודה אבל כבר יש להן ילדים בגן ובית ספר שחייבים לצאת קרוב יותר ל-8 , כבר לא מביאות לרוב את התינוק כבר ב-7 אלא יותר קרוב לשעה שכל הילדים יצאו מהבית שלהם (מי שהוציא את הגדולים יותר - מוציא את הקטן).
השנה היא כנראה מתקשה עם השינוי הזה שיש ילד שמגיע כבר על הבוקר - ומרגישה שהיא לא מספיק מרוכזת בו בשעות הללו.

צורת הניסוח היתה אומללה וגרמה למחשבות מוזרות.
אבל ראי זו כמחיאות כפיים למטפלת שלך. היא באמת טובה שאכפת לה שהיא לא ממש מצליחה לתת את מלוא תשומת הלב..
והיא לא אומרת לך "תתלונני עלי אצל המרכזת , אני לא עובדת לפני שבע ארבעים וזהו..." כי יש גם כאלו מטפלות... והיא יודעת שהיא חייבת ועל זה משלמים לה.
וגם לא מוכנה באמת בשום אופן שהילדה תהיה רעבה ולא ממש תקבל אוכל כי זו לא שעת האוכל ואת גם לא תדעי מזה.
בסך הכל מבקשת לדאוג שהילד/ה יהיו בשעת רוגע בשעה הזו. וזה שהיא מבקשת מוכיח לחלוטין שאם הילד/ה באמת רעב/ה היא כן נותנת אוכל למרות שהיא לא חייבת וזה בגלל המסירות שלה - ולכן היא מבקשת לעזור שזה לא יקרה כי קשה לה...

וסתם שתדעי אם נצמדים לנהלי התמ"ת - אז כמו שאת יכולה להביא כבר ב-7 , אז יש גם שעת אוכל קבועה והמטפלת צריכה לדווח על סדר היום מתי בדיוק שעת האכילה ומתי משחק חופשי וכו'... נס שהחל מהשעה 8 היא זורמת עם התינוק ולא מצמידה אותו ללוח..

דרך אגב - לא תמצאי מסגרת שתתן ארוחה בשעות אלו. מטפלות פרטיות לא מקבלות בשעות אלו. במעונות ומשפחתונים אין אוכל בשעה זו.
חזק!!!
 

ארבע

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
הפקות ואירועים
לשאלה שנשאלה בראשית האשכול - קבלתי תשובה מוסמכת ממפקחת דקדקנית מאד, ולפיה אכן ישנו מושג של השגחה ללא טיפול, הנוגע לילדים המגיעים החל משבע בבוקר ולפחות עד שבע וחצי. היא אמרה לי שהיא מנחה את מטפלותיה לעדכן את ההורים שעל הילד המגיע מוקדם להגיע שבע או לאחר אכילת חצי מנה. כמובן שאין להתעלם מתינוק או פעוט במצוקה, אבל בגדול בשעה זו אין את הטיפול המסור והנתון אך ורק לילדי המשפחתון.
 

מרחבית

משתמש מקצוען
מעניין איך משפחות ברוכות ילדים מסתדרים לפי התיאור שלך..
לשלוח 8 ילדים בבוקר.. ועוד אחד שנשאר בבית זה לא מקרה כ"כ נדיר אצלנו.
אז למה 3 ילדים של המטפלת + עוד 4 של המשפחתון אי אפשר?
במשפחות ברוכות ילדים אין חמישה קטנטנים בגיל חופף, בנוסף לאחרים.
 

חלי פיינשטיין

משתמש מקצוען
רק אני לא מבינה מה כל כך קשה לגבר להוציא את הילדים?
מעריכה את בעלי מאד, אבל הוא מקבל ילדים לבושים (הקטנים - מהלילה, הגדולים - לבד), אוכל בתיקים, גרביים ונעליים על הכסאות.
כל שנותר לו הוא להחליף טיטול, להלביש לקטנים גרביים ונעליים - והחוצה.
אין ויכוחים, שיעורים, פתקים או דבק סטיק.
הכל הכל בלילה - איתי. לא קשור אליו בכלל. והילדים יודעים את זה מצוין.
משום מה, הכל הרבה יותר רגוע מאשר בימים שאני מארגנת אותם.
רק הנשיקה לפני היציאה - חסרה...
(מקבלים שתיים כשחוזרים)
 

קצרה

משתמש מקצוען
רק אני לא מבינה מה כל כך קשה לגבר להוציא את הילדים?
מעריכה את בעלי מאד, אבל הוא מקבל ילדים לבושים (הקטנים - מהלילה, הגדולים - לבד), אוכל בתיקים, גרביים ונעליים על הכסאות.
כל שנותר לו הוא להחליף טיטול, להלביש לקטנים גרביים ונעליים - והחוצה.
אין ויכוחים, שיעורים, פתקים או דבק סטיק.
הכל הכל בלילה - איתי. לא קשור אליו בכלל. והילדים יודעים את זה מצוין.
משום מה, הכל הרבה יותר רגוע מאשר בימים שאני מארגנת אותם.
רק הנשיקה לפני היציאה - חסרה...
(מקבלים שתיים כשחוזרים)

חבל לא להעריך.

הוצאת הילדים בבוקר מהבית היא עבודה מקבילה להשכבה - מלבד זה שנוסף עליה יש לה דד ליין מדויק. אסור לאחר.
זו עבודה קשה גם אם הקטנים לבושים והגדולים מתלבשים.. לדאוג שהם מתלבשים ולא חולמים , להוציא את כולם ברוגע , טיטולים , תסרוקות (או שאולי אצלך אין בנות ולתינוקים אין קוקו--) , גרביים ונעליים , מעילים מטריות - ושהכל יגמר בזמן ואף אחד לא יאחר. או ישכח איזה תיק בבית .
לא בחינם , זו לא נחשבת למשימה קלה בשום בית - לא לגבר ולא לאישה. גם אם מארגנים מה שאפשר מראש ואין פתקים בבוקר וכו'...
אם בעלך משדר לך תשדורת כזו שאין שום בעיה - מגיעה לו מנה כפולה של הערכה.
 

brod

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה והפקת סרטים
זו משימה לא פשוטה הן לגבר והן לאישה.
לא ברור לי ההבדל.
אני מעריכה מספיק את בעלי כדי לסמוך על הכישורים שלו לעשות את זה בדיוק כמוני, ולהצליח ללמוד או לעבוד אחר כך - בדיוק כמוני.
 

R DESIGN

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
אני מעריכה מספיק את בעלי כדי לסמוך על הכישורים שלו לעשות את זה בדיוק כמוני, ולהצליח ללמוד או לעבוד אחר כך - בדיוק כמוני.
אכן.
לא מבינה את התגובות המרחמות כל כך על הבעל: "איך יוכל ללמוד אחרי הוצאת הילדים בבוקר?"
ואיך האישה תוכל לעבוד אחרי הוצאת הילדים בבוקר?
עבודה זה לא רק פרנסה, עלינו לזכור שנישאל: נשאת ונתת באמונה?
לעשות מלאכתי רמייה - זו גם בעיה בהסתכלות היהודית. לא רק זה שלבעל המסכן יהיה קשה ללמוד.

ובמחילה מכולן, כל אלו שמקטינות את הבעל ואת יכולתו ואת כישוריו:
אם תסתכלי על בעלך כמסכן וכחסר יכולת - כך בדיוק הוא יחוש, וכך יהיה.
אני כילדה, פוזרתי בבוקר ע"י אבי האברך, שהכין סנדוויצים, עשה "קוקו"אים (מלאי כרבולות, יש לציין), עזר להתלבש ושלח לבית הספר.
וגם האכיל ארוחת צהרים (טרום עידן הצהרונים).
כיון שאני אנונימית, אציין כי אבי היקר היה ועודנו אברך רציני, שקדן ומתמיד.
חושבת שלו לא היה נדרש לעשות את הנ"ל, כי אימי היתה בבית והוא היה מפרנס - לא הייתי יכולה לומר עליו את התיאורים האלו.

ועוד משהו, בלי קשר לאברך. עד לנישואיי, הערכתי את אבי על כל עזרתו העצומה בבית, וחשבתי שהוא יחיד סגולה. עדיין מעריכה אותו מאד:), אולם כשהתחתנתי - גיליתי שיש גברים שעושים באמתתת הכל בבית.
חמי מבשל, אופה(!), מכבס, שוטף כלים, ורצפה. כל הנ"ל כעזרה וביחד עם חמותי, אבל יש מלאכות שהן בתחום אחריותו הבלעדית כמו ספונזה ושטיפת כלים.
והוא ר"מ, ומעבר לכך - אברך מתמיד מאין כמותו בסדר שלישי, בבין הזמנים, בשבתות, במוצ"ש.
לנופש משפחתי צריך להכריח אותו לבוא. הוא הכי נהנה, שמח ומאושר להישאר בחברת דפי הגמרא.
אז במחילה.
לנופף כל זמן בטיעון: האברך המסכן - איך יוכל ללמוד כשעול הבית עליו, זה יותר מסתם דמגוגיה.
זה שקר גס.
 

java

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
הנדסת תוכנה
אכן.
לא מבינה את התגובות המרחמות כל כך על הבעל: "איך יוכל ללמוד אחרי הוצאת הילדים בבוקר?"
ואיך האישה תוכל לעבוד אחרי הוצאת הילדים בבוקר?
עבודה זה לא רק פרנסה, עלינו לזכור שנישאל: נשאת ונתת באמונה?
לעשות מלאכתי רמייה - זו גם בעיה בהסתכלות היהודית. לא רק זה שלבעל המסכן יהיה קשה ללמוד.

ובמחילה מכולן, כל אלו שמקטינות את הבעל ואת יכולתו ואת כישוריו:
אם תסתכלי על בעלך כמסכן וכחסר יכולת - כך בדיוק הוא יחוש, וכך יהיה.
אני כילדה, פוזרתי בבוקר ע"י אבי האברך, שהכין סנדוויצים, עשה "קוקו"אים (מלאי כרבולות, יש לציין), עזר להתלבש ושלח לבית הספר.
וגם האכיל ארוחת צהרים (טרום עידן הצהרונים).
כיון שאני אנונימית, אציין כי אבי היקר היה ועודנו אברך רציני, שקדן ומתמיד.
חושבת שלו לא היה נדרש לעשות את הנ"ל, כי אימי היתה בבית והוא היה מפרנס - לא הייתי יכולה לומר עליו את התיאורים האלו.

ועוד משהו, בלי קשר לאברך. עד לנישואיי, הערכתי את אבי על כל עזרתו העצומה בבית, וחשבתי שהוא יחיד סגולה. עדיין מעריכה אותו מאד:), אולם כשהתחתנתי - גיליתי שיש גברים שעושים באמתתת הכל בבית.
חמי מבשל, אופה(!), מכבס, שוטף כלים, ורצפה. כל הנ"ל כעזרה וביחד עם חמותי, אבל יש מלאכות שהן בתחום אחריותו הבלעדית כמו ספונזה ושטיפת כלים.
והוא ר"מ, ומעבר לכך - אברך מתמיד מאין כמותו בסדר שלישי, בבין הזמנים, בשבתות, במוצ"ש.
לנופש משפחתי צריך להכריח אותו לבוא. הוא הכי נהנה, שמח ומאושר להישאר בחברת דפי הגמרא.
אז במחילה.
לנופף כל זמן בטיעון: האברך המסכן - איך יוכל ללמוד כשעול הבית עליו, זה יותר מסתם דמגוגיה.
זה שקר גס.
תגובתך הזכירה לי את הסיפור המפורסם על אחד מראשי ישיבת פוניבז (לפי הזכור לי המדובר היה בגאון הרב דוד פוברסקי זצ"ל, מראשי ישיבת פוניבז, אביו של הגאון הרב בערל פוברסקי מראשי הישיבה)
שהיה מוריד את הזבל דווקא בשעת הפסקת הצהרים של הבחורים, ותולה כביסה במתלים הפונים אל חצר הישיבה,
כדי שיראו הבחורים וילמדו שסיוע בבית אינו על חשבון לימוד וגדילה בתורה.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  9  פעמים

לוח מודעות

למעלה