התייעצות משפחתון - ילד שמגיע לפני 8

מרחבית

משתמש מקצוען
בעיני השאלה איננה אם להקפיד על המטפלת לקבל את כל הזכויות המגיעות לנו מתוקף תפקידה, או להיות סלחניים ולוותר על אי אלו זכויות.
את השאלה הזו אפשר לשאול כשמדובר בכל עבודה אחרת, עם מחשבים, טלפונים או מוצרים. המעסיק יחליט אם להקפיד או לא.

מדברים כאן על חמישה פעוטות, שזקוקים לטיפול במשך השעה/שעה וחצי הזו, כמו בכל זמן אחר. ולא הכל צפוי מראש, ולא עם כל דבר אפשר לחכות שעה/ שעה וחצי! לא כשילד צורח, ולא כשזקוק עכשיו לחיתול נקי, וכדו'.
האם הפעוטות מקבלים את הטיפול הראוי להם או לא??

אנחנו לא יכולות להיות סלחניות על חשבונם! זה לא עניין של זכויות שמגיעות או לא מגיעות לאמא. וזה לא מסתכם בשאלה אם אפשר להאכיל אותם קודם בבית או לא.

אשה ששולחת בבוקר גדוד ילדים משלה (עם כל התאור המדויק של @Ruty Kepler !) לא יכולה בזמן הזה לדאוג גם לחמישה תינוקות ופעוטות נוספים!
גם לא בהגדרה הלא ברורה (והבעייתית למדי) של 'שמירה בלבד'. או איך שקראתם לזה.

אלא אם כן בעלה של המטפלת מכין את ילדיו, או יש כבר בנות גדולות, בסמינר למשל, או יש רק ילד אחד או שניים, וכדו'.
במקרים כאלו, המטפלת במילא לא תודיע לאמא שבשעות האלה היא איננה מטפלת בפעוטות.

אז אם אין ברירה, ומישהי מחליטה להיות סלחנית, אולי שייך שבעלה יטפל בפעוט שלהם, ויביא אותו למטפלת רק בשעה שמונה וחצי. או כל הסדר אחר שלא פוגע בפעוט.
 

efrat1

משתמש סופר מקצוען
בלי להיכנס לסוגיה כמה בעל כזה מסוגל ללמוד אחרי הקרב של הבוקר, ואל תגידו לי שאיך אישה יכולה לעבוד אחרי הקרב, כי נשים בנויות לזה, כך השם ברא אותנו)

זה מזכיר לי מישהי שנוהגת להגיד את כל העולה על רוחה, לאחר ההקדמה הנחוצה: "סליחה שאני אומרת, אבל..."
 

בונבוניירה פיקנטית

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
התגובה הזו מיועדת לכל הנעלבות והמתרעמות על ההגדרה "בחרה לברוח בשש"
אז אולי המילה לברוח לא ממש מדויקת, אבל ה"בחרה" מדויקת לחלוטין.
לכל אחת יש גבולות אותן היא לעולם לא תחצה.
אשתמש בדוגמאות קיצוניות כדי להסביר: אישה חרדית לעולם לא תלך להיות דוגמנית בטלויזיה, לא משנה כמה ישלמו לה.
אישה חרדית אמא לילדים לעולם לא תעבוד בין השעות חמש אחר הצהריים ועד עשר בלילה ולא משנה כמה היא זקוקה לכסף וכמה בעלה ממית עצמו באהלה של תורה.
בתחומים כאלו של שחור ולבן את תסרבי בקלות רבה להצעת עבודה שכזו.
בשטחים האפורים כל אחת מחליטה לעצה מה הם הגבולות שהיא לעולם לא תעבור.
לאמא אחת לארגן את הילדים בבוקר זה מאסט ולכן מבחינתה עבודה שכרוכה בלצאת בשש מהבית תסורב מיידית בלי נקיפת חרטה.
לאישה אחרת אין בעיה שבעלה יארגן את הילדים בבוקר (בלי להיכנס לסוגיה כמה בעל כזה מסוגל ללמוד אחרי הקרב של הבוקר, ואל תגידו לי שאיך אישה יכולה לעבוד אחרי הקרב, כי נשים בנויות לזה, כך השם ברא אותנו) אבל האישה הזו מבחינתה חופש ביום שישי זה מאסט. היא נורא מכבדת את השבת ולכן תסרב לעבודה שדורשת עבודה בימי שישי.
הכלל שלי, לדוגמה, הוא להיות בבית כשהילדים חוזרים. ויתרתי על הצעות עבודה קוסמות ומנצנצות בשביל הגבול הזה שלי.
אז לבוא ולומר שנשים חייבות לצאת מוקדם וחייבות לחזור מאוחר ולהתייחס לשאלה הכואבת של פעוט מוזנח בשל היציאה המוקדמת של האם מהבית כאילו הנתון הזה הוא מחויב המציאות, זאת שגיאה חמורה שנכנסה לציבור שלנו ומחוללת שמות בסדרי המשפחה באופן שמעולם לא היה כמוהו בציבור שומר תורה ומצוות.
כואב לי לקרוא את זה.
זה לא היה אמור להיות אכפת לי בכלל,, לא כי אני לא מכירה אותך כי "שמע האמת ממי שאמרה", אלא כי אני אמורה לחשוב שזה לא נכון, אני אמורה להסביר לך על בית של תורה או על צורך הדור, לתת לך דוגמאות על מליוני דברים שלא אמורים להיות אבל הם קיימים (כמו שימוש בפלאפון בציבור החרדי, סרטים בחוה"מ ותרבות שופינג וקניות) ובכלל בכלל לא להתייחס למה שכתוב.
אני אמורה, אבל לא מצליחה, וכואבת.
כי אני גם אקרע את עצמי ואצא מוקדם מהבית, גם אעבוד בלי נשימה וגם, גם יגידו לי שאני לא בסדר.
הילדים שלי הם כל עולמי כמו כל אמא יהודיה ממוצעת, וגם אם בטעות אנחנו מעזות להנות קצת בעבודה - חוץ מוורקהוליסטיות מובהקות - אמא מוצאת (או אמורה למצוא) את הסיפוק שלה בבית. בחיוך של ילד, בפסיעות ראשונות וחיבוק מתרפק.
אבל, מה לעשות שאין ברירה????
עכשיו תקפוצנה אממ...לא רוצה להגדיר יפות הנפש כי זה מידי בוטה אז נקרא להן 'סתם נשים' (וחלילה איני מתכוונת למישהי וגם לא לכותבת הנ"ל, באמת! אלא לדעה שמיוצגת) ותטפנה לי מוסר ש'אין ברירה' זה מושג מאד גמיש ומצביע על סדר העדיפויות שלי וכ' וכ' וכ'.
ואני, שוב, במקום לענות ולהגיד שאין לי דבר חשוב כמו לגדל את ילדי בשקט ובשלווה, להיות פנויה אליהן כל היום, לארגם את הבית בבוקר כעקרת בית מושלמת ולקבל אותם בחיוך בצהריים רגועה ושלווה, ובכלל לא לעבוד - רק אשתוק, ואמשיך לעבוד כי אין ברירה ואנשוך שפתיים, ולא אמצא לעצמי זמן לנשום ואכאב שזאת המציאות.
ובטוחה שכל מי שעובדת, וה'אין ברירה' שלה הוא אמיתי ומורכב בינה לבין רבונו של עולם - מצטרפת אלי לכאב הזה ששיך לדור עקבתא, ומצטרפת אלי גם לתפילה שיותר לא נאלץ להביא לחמנו וחלבנו ביגע כפיים ובזעת אפנו כי אם כמתנת חינם מידו הפתוחה והרחבה ללא מאמץ עילאי שכזה, ואף על פי שיתמהמה.
אבל, עד אז, אני נותנת כתר ועטרה לכל הנשים הללו, שדורשות מעצמן כל כך המון, בשביל ילדיהן, בעליהן והדורות שלהן, ועוד מרגישות נקיפות מצפון על כך שהן לא מספיק אימהייות.
אשת חיל אמיתית!!!! אשרייך!!!
ואגב, באשת חיל מופיע "ותקום בעוד לילה".
אולי אז המעון התחיל מחצות...
 

R DESIGN

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
כואב לי לקרוא את זה.
זה לא היה אמור להיות אכפת לי בכלל,, לא כי אני לא מכירה אותך כי "שמע האמת ממי שאמרה", אלא כי אני אמורה לחשוב שזה לא נכון, אני אמורה להסביר לך על בית של תורה או על צורך הדור, לתת לך דוגמאות על מליוני דברים שלא אמורים להיות אבל הם קיימים (כמו שימוש בפלאפון בציבור החרדי, סרטים בחוה"מ ותרבות שופינג וקניות) ובכלל בכלל לא להתייחס למה שכתוב.
אני אמורה, אבל לא מצליחה, וכואבת.
כי אני גם אקרע את עצמי ואצא מוקדם מהבית, גם אעבוד בלי נשימה וגם, גם יגידו לי שאני לא בסדר.
הילדים שלי הם כל עולמי כמו כל אמא יהודיה ממוצעת, וגם אם בטעות אנחנו מעזות להנות קצת בעבודה - חוץ מוורקהוליסטיות מובהקות - אמא מוצאת (או אמורה למצוא) את הסיפוק שלה בבית. בחיוך של ילד, בפסיעות ראשונות וחיבוק מתרפק.
אבל, מה לעשות שאין ברירה????
עכשיו תקפוצנה אממ...לא רוצה להגדיר יפות הנפש כי זה מידי בוטה אז נקרא להן 'סתם נשים' (וחלילה איני מתכוונת למישהי וגם לא לכותבת הנ"ל, באמת! אלא לדעה שמיוצגת) ותטפנה לי מוסר ש'אין ברירה' זה מושג מאד גמיש ומצביע על סדר העדיפויות שלי וכ' וכ' וכ'.
ואני, שוב, במקום לענות ולהגיד שאין לי דבר חשוב כמו לגדל את ילדי בשקט ובשלווה, להיות פנויה אליהן כל היום, לארגם את הבית בבוקר כעקרת בית מושלמת ולקבל אותם בחיוך בצהריים רגועה ושלווה, ובכלל לא לעבוד - רק אשתוק, ואמשיך לעבוד כי אין ברירה ואנשוך שפתיים, ולא אמצא לעצמי זמן לנשום ואכאב שזאת המציאות.
ובטוחה שכל מי שעובדת, וה'אין ברירה' שלה הוא אמיתי ומורכב בינה לבין רבונו של עולם - מצטרפת אלי לכאב הזה ששיך לדור עקבתא, ומצטרפת אלי גם לתפילה שיותר לא נאלץ להביא לחמנו וחלבנו ביגע כפיים ובזעת אפנו כי אם כמתנת חינם מידו הפתוחה והרחבה ללא מאמץ עילאי שכזה, ואף על פי שיתמהמה.
אבל, עד אז, אני נותנת כתר ועטרה לכל הנשים הללו, שדורשות מעצמן כל כך המון, בשביל ילדיהן, בעליהן והדורות שלהן, ועוד מרגישות נקיפות מצפון על כך שהן לא מספיק אימהייות.
אשת חיל אמיתית!!!! אשרייך!!!
ואגב, באשת חיל מופיע "ותקום בעוד לילה".
אולי אז המעון התחיל מחצות...
כל מילה פנינה!!
וברוכה הבאה לפרוג!
אכן בונבוניירה ואכן פיקנטית...;)
שם מתאים בחרת לעצמך...
 

Rochit

משתמש מקצוען
כי אני גם אקרע את עצמי ואצא מוקדם מהבית, גם אעבוד בלי נשימה וגם, גם יגידו לי שאני לא בסדר.
הילדים שלי הם כל עולמי כמו כל אמא יהודיה ממוצעת, וגם אם בטעות אנחנו מעזות להנות קצת בעבודה - חוץ מוורקהוליסטיות מובהקות - אמא מוצאת (או אמורה למצוא) את הסיפוק שלה בבית. בחיוך של ילד, בפסיעות ראשונות וחיבוק מתרפק.
אבל, מה לעשות שאין ברירה????
עכשיו תקפוצנה אממ...לא רוצה להגדיר יפות הנפש כי זה מידי בוטה אז נקרא להן 'סתם נשים' (וחלילה איני מתכוונת למישהי וגם לא לכותבת הנ"ל, באמת! אלא לדעה שמיוצגת) ותטפנה לי מוסר ש'אין ברירה' זה מושג מאד גמיש ומצביע על סדר העדיפויות שלי וכ' וכ' וכ'.
ואני, שוב, במקום לענות ולהגיד שאין לי דבר חשוב כמו לגדל את ילדי בשקט ובשלווה, להיות פנויה אליהן כל היום, לארגם את הבית בבוקר כעקרת בית מושלמת ולקבל אותם בחיוך בצהריים רגועה ושלווה, ובכלל לא לעבוד - רק אשתוק, ואמשיך לעבוד כי אין ברירה ואנשוך שפתיים, ולא אמצא לעצמי זמן לנשום ואכאב שזאת המציאות.
ובטוחה שכל מי שעובדת, וה'אין ברירה' שלה הוא אמיתי ומורכב בינה לבין רבונו של עולם - מצטרפת אלי לכאב הזה ששיך לדור עקבתא, ומצטרפת אלי גם לתפילה שיותר לא נאלץ להביא לחמנו וחלבנו ביגע כפיים ובזעת אפנו כי אם כמתנת חינם מידו הפתוחה והרחבה ללא מאמץ עילאי שכזה, ואף על פי שיתמהמה.
אבל, עד אז, אני נותנת כתר ועטרה לכל הנשים הללו, שדורשות מעצמן כל כך המון, בשביל ילדיהן, בעליהן והדורות שלהן, ועוד מרגישות נקיפות מצפון על כך שהן לא מספיק אימהייות.
אשת חיל אמיתית!!!! אשרייך!!!
תודה על מה שכתבת!!
אני יוצאת בשש מהבית, ובעלי מארגן את הילדים (ואני מעריכה את זה באמת. באמת.) וכל פעם שעולה כאן דיון על אמהות עובדות ויש את הנחמדות שמעירות שזה עניין של בחירה, ואמא שעובדת כ"כ הרבה שעות ממוקדם בבוקר לא נורמלית או שהילדים שלה לא נורמליים או שבעלה סובל סבל רב וכו', אני רוצה פשוט לבכות. גם לעבוד ככה וגם לנהל בית וכם שיגידו לי כל הזמן כמה אני לא בסדר?
מה שכתבת קלע בול למה שאני מרגישה.
 

למדן וידען

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
הנדסת תוכנה
D I G I T A L
אשה ששולחת בבוקר גדוד ילדים משלה (עם כל התאור המדויק של @Ruty Kepler !) לא יכולה בזמן הזה לדאוג גם לחמישה תינוקות ופעוטות נוספים!
מעניין איך משפחות ברוכות ילדים מסתדרים לפי התיאור שלך..
לשלוח 8 ילדים בבוקר.. ועוד אחד שנשאר בבית זה לא מקרה כ"כ נדיר אצלנו.
אז למה 3 ילדים של המטפלת + עוד 4 של המשפחתון אי אפשר?
 

R DESIGN

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
תודה על מה שכתבת!!
אני יוצאת בשש מהבית, ובעלי מארגן את הילדים (ואני מעריכה את זה באמת. באמת.) וכל פעם שעולה כאן דיון על אמהות עובדות ויש את הנחמדות שמעירות שזה עניין של בחירה, ואמא שעובדת כ"כ הרבה שעות ממוקדם בבוקר לא נורמלית או שהילדים שלה לא נורמליים או שבעלה סובל סבל רב וכו', אני רוצה פשוט לבכות. גם לעבוד ככה וגם לנהל בית וכם שיגידו לי כל הזמן כמה אני לא בסדר?
מה שכתבת קלע בול למה שאני מרגישה.
אכן.
ואולי הגיע הזמן לתת כוח ועוצמה ולטפוח על שכם במקום לקטול?
או למצער לתת טיפים ועצות מעשיות לאמהות עובדות שמוצאות את עצמם במירוץ הבלתי אפשרי הזה?

טרם הכרתי אדם שצמח מאמירות "אתה לא בסדר",
במיוחד שאין לו שום אלטרנטיבה אחרת.

ומי שיש לה אלטרנטיבה - אדרבה, בואי להחכים את כולנו.

מרגישה שיש הנאה לא ברורה בהלקאה העצמית הזאת, בדפיקה האינסופית "על חטא".
נשמח מאד לעשות שינוי.
בבקשה - גלו לנו מהו.
 

R DESIGN

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
ואל תגידו: שהבעל יצא לעבוד.

1. קסתות רבות נשברו בויכוחים המגזריים הללו, שלא מקדמים לשום מקום.
2. המציאות מוכיחה שכשהבעל מפרנס - גם האישה צריכה לעבוד. לא מכירה הרבה משפחות בישראל 2019 שהגבר עובד והאישה עקרת בית.

אז בבקשה, כל מי שכואב לה על האמהות שלא מוציאות את ילדיהן בבוקר - מוזמנת להציע פתרון.
 

אסתי בראון

משתמש מקצוען
בתקווה שלא אואשם ברשעות או ניתוק: המינוח 'לברוח' באמת קצת פוגעני, אבל הרעיון שמאחוריו לא כל כך שגוי. השעה שבין שבע לשמונה, בימי לימודים סדירים, היא השעה הכי קשה בהרבה בתים ברוכי ילדים. נשים שיוצאות לעבודה מוקדם, חוסכות אותה.

יש אמהות שהרבה יותר קל להן לקום, להתלבש ולצאת מהבית בשש וחצי, מאשר להעיר את הילדים, להלביש, לטפל בכל ענייני הבוקר (פתקים/ מחברות/ דבק סטיק/ תסרוקת/ כרבולות/ חצאית/ חור/ מציאת נעליים/ החלפת טיטול/ הכנת אוכל לכולם (לא יודעת איפה אתן משיגות את הילדים האלה שמוכנים לאכול משהו מאתמול) / חביתה / עוד טיטול / לכו כבר לבית ספר לכו! אין פתקים היום אין!

ואז, בשמונה, אחרי שעה ויותר של עבודה, יוצאים למשמרת ב' מחוץ לבית.


בוקר
6 וחצי
בעלי יוצא לעבודה ב6
שעה שלמה של לארגן צווי פיצקאלך, להאכיל,לטטל,להתדיין, להתווכח עם בת השנתיים שלי שהשמלה במכונה וחלאס שתנצל את החורף האחרון ללבישת מכנסי גינס אופנתיות, להכין אוכל לדרך,לרוקן את הבקבוקים עם הדייסה, לטטל שוב אתהקטן כי עברה חצי שעה מהדייסה, להסתכל בשעון ולהבין שגם היום אין כוס קפה, להלביש מעילים, להרים את הכובעים שהפילו, להרים שוב, לוותר עליהם, לקשור בעגלות, לחפש את המפתח, להבין שאני צריכה להתלבש
להשאיר אותם קשורים בעגלה עם מעילים
לוודא במראה שאכן החלפתי לפאה
לדחוף תפוח ו2 פרוסות לחם
לנעול את הדלת
לפתוח כי שכחתי את הפלאפון
לרוץ עם העגלה הכפולה ברחוב
לשמוע את בת השנתיים מזהירה אותי שיש כביש ומסוכן
להתפלל שהיא לא שמה לב שהרמזור אדום ואני חוצה בריצה
לוודא שכל אחד מאופסן בחדר במעון
לנשום נשימה
לשמוע את הבכי של התינוק שדבוק לחלון
להתקשר להסעה שאני 2 דקות מגיעה
לראות בעבודה מישהי מטוטפת ומאופרת
להתפלא איך היא רעננה ויפה ומטופחת
לשמוע שבעלה מארגן את כולם בבוקר והיא כבר מלפני חצי שעה בעבודה
לקנא מאד:(((
 

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
בוקר
6 וחצי
בעלי יוצא לעבודה ב6
שעה שלמה של לארגן צווי פיצקאלך, להאכיל,לטטל,להתדיין, להתווכח עם בת השנתיים שלי שהשמלה במכונה וחלאס שתנצל את החורף האחרון ללבישת מכנסי גינס אופנתיות, להכין אוכל לדרך,לרוקן את הבקבוקים עם הדייסה, לטטל שוב אתהקטן כי עברה חצי שעה מהדייסה, להסתכל בשעון ולהבין שגם היום אין כוס קפה, להלביש מעילים, להרים את הכובעים שהפילו, להרים שוב, לוותר עליהם, לקשור בעגלות, לחפש את המפתח, להבין שאני צריכה להתלבש
להשאיר אותם קשורים בעגלה עם מעילים
לוודא במראה שאכן החלפתי לפאה
לדחוף תפוח ו2 פרוסות לחם
לנעול את הדלת
לפתוח כי שכחתי את הפלאפון
לרוץ עם העגלה הכפולה ברחוב
לשמוע את בת השנתיים מזהירה אותי שיש כביש ומסוכן
להתפלל שהיא לא שמה לב שהרמזור אדום ואני חוצה בריצה
לוודא שכל אחד מאופסן בחדר במעון
לנשום נשימה
לשמוע את הבכי של התינוק שדבוק לחלון
להתקשר להסעה שאני 2 דקות מגיעה
לראות בעבודה מישהי מטוטפת ומאופרת
להתפלא איך היא רעננה ויפה ומטופחת
לשמוע שבעלה מארגן את כולם בבוקר והיא כבר מלפני חצי שעה בעבודה
לקנא מאד:(((
05:30 לפקוח עינים טרוטות, להירדם שוב.
05:35 להתעורר בכח , להתלבש, לארגן כריכים ובגדים ,להיטיב שמיכות מעל הישנים
06:03 קפה והחוצה לקור.לתחנת האוטובוס
07:00 תחילת עבודה בעיניים טרוטות
09:00 הבעל מתקשר ,הקטן התקשה לחזור למעון אחרי החגים. דמעה בעין , צביטה בלב.
14:55 לאוטובוס
16:00 נשימה עמוקה לפני משמרת ב
17:00 העייפות מתחילה להשתלט אבל יש ילדים, משחקים, ש"ב, ארוחת ערב.
20:00 כשכולם במיטות מתחילה משמרת ג': לשקם את הבית, להעמיד מכונות, לבשל צהריים למחר.

יום שישי : "אמא איזה כיף שאת מארגנת אותנו. אולי תשארי גם ביום ראשון?!"
צביטה חזקה עוד יותר
 

אסתי בראון

משתמש מקצוען
05:30 לפקוח עינים טרוטות, להירדם שוב.
05:35 להתעורר בכח , להתלבש, לארגן כריכים ובגדים ,להיטיב שמיכות מעל הישנים
06:03 קפה והחוצה לקור.
07:00 תחילת עבודה בעיניים טרוטות
09:00 הבעל מתקשר ,הקטן התקשה לחזור למעון אחרי החגים. דמעה בעין , צביטה בלב.
14:55 לאוטובוס
16:00 נשימה עמוקה לפני משמרת ב


יום שישי : "אמא איזה כיף שאת מארגנת אותנו. אולי תשארי גם ביום ראשון?!"
צביטה חזקה עוד יותר

אלו ואלו נשות חיל אמיתיות
בתרגום
נשים כמוני וכמוך
 

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
אלו ואלו נשות חיל אמיתיות
בתרגום
נשים כמוני וכמוך
נכון.
אבל צבט לי בלב כשחשבת שכל מי שלא מארגנת ילדים בבוקר הולכת רעננה ושמחה לעבודה כי נחסכה ממנה העבודה הזו.
 

אסתי בראון

משתמש מקצוען
נכון.
אבל צבט לי בלב כשחשבת שכל מי שלא מארגנת ילדים בבוקר הולכת רעננה ושמחה לעבודה כי נחסכה ממנה העבודה הזו.

אי
ממש ממש ממש לא חשבתי ככה
אני מאמינה שבראיה קצת יותר רחבה לכל צד יש את המחירים לטוב ולמוטב
לא הייתי מתחלפת עם המטופחת הזו ,כי לסרק את הבת שלי בבוקר(כשהיא מאפשרת לי, אם לא,לגננת יש מסרק) זה רגע שאני אוהבת
מנגד, היפותטית,הייתי שמחה שחצי שבוע אני אארגן,וחצי שבוע אצא והותיר לאיזה גמד לארגן
זו שעה מתישה מאד מאד
ללא קשר שברי לי כי רבות נשים יקרות כמוך,היו יוצאות לעבודה לאחר ארגון הילדים, לו התאפשר בידן.
העמדתי את הרגש שלי שאיני בושה בו, שכשהיא ספרה לי זאת ,חשתי קנאה
מה לעשות וליבנו מכיל את כל מורכבויותינו, אני שמנחה שמארגנת את ילדי אך גם מקנאה במי שמסייעים לה בזאת, לא מוותרת ומותשת ויש מקום לעוד:)

ומה לעשות שתיאור של יקיצה בחושך ובכפור ותחילת עבודה ב7 בבוקר לא בדיוק נשמע מתכון לרעננות ושמחה כי נחסכה ממנה העבודה המתישה...
 

ביקי

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
מעולם לא הבנתי מה גורם לאישה לכתוב ביקורת על חיים של נשים אחרות, ועוד כאלו שהיא לא מכירה. אולי תסבירו לי אחת ולתמיד??
בעיני כולן גדולות מהחיים, אלו שקמות בחמש, אלו שקמות בשבע, וגם אלו שקמות בתשע. אלו שמכינות את הילדים, ואלו שמכינות את הבעלים שיכינו אותם. אין כמותכן נשות החיל, אין עליכן!!!
תגידו לי אתן באיזה מקום בעולם יש נשים כמונו??
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכא

א שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי:ב עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:ג אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ:ד הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל:ה יְהוָה שֹׁמְרֶךָ יְהוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ:ו יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה:ז יְהוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ:ח יְהוָה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
נקרא  23  פעמים

לוח מודעות

למעלה