דרוש מידע ממזר שנשא שפחה בימינו, יש?

מישהו יודע כזה סיפור? ומקור?

יש שפחה בימינו??

נכתב ע"י גלבוע:

יש שפחה בימינו??

לחצ/י כדי להרחיב...

זה חלק מהשאלה! יכול להיות באפריקה וכדו' שקנה אותה ושחרר אותה

את שואלת האם זה קרה או האם זה יכול להיות?

נכתב ע"י מ.ב.:

http://olamot.net/shiur/טהרת-ממזר-בשפחה-בזמנינו

לחצ/י כדי להרחיב...

אין לי גישה לשם!
אפשר ראשי פרקים..

בקישור הנ"ל מובא מעשה מהגרי"י פישר שעשה דבר כזה

א. במשנה האחרונה במסכת קידושין מפורשת דרך להתיר לממזר ודאי לבוא בקהל: "כיצד, ממזר שנשא שפחה, הוולד עבד. שחררו, נמצא הבן בן חורין". ודנו הפוסקים, האם פתרון זה מעשי בזמן הזה.

ב. הבעיה העיקרית ביישום פתרון זה בימינו היא החוק המקובל ברוב מדינות העולם הנאור לאסור סחר בעבדים. ומאחר ו"דינא דמלכותא דינא" ועל פי התורה יש לציית לחוקי המדינה, לכאורה אין כל תוקף לקניית אשה לשם שפחות, ואם כן לא נוכל למצוא שפחה כנענית בזמן הזה.

ג. בעיה הלכתית נוספת היא החשש ל"הערמה", כי ה"שפחה" שהממזר נישא לה, אינה שפחה "אמיתית", שהרי לא קנו אותה למטרת עבדות אלא כדי "להכשיר" את צאצאיו של הממזר, וצ"ע האם הדבר מותר על פי ההלכה.

ד. כמו כן צ"ע האם יש תוקף לקנין "שפחה" שאינו מתכוון להשתעבד בה • עבדות כמעמד אישי בלבד ["איסורי"] ללא שיעבוד ["ממוני"] לעבודה.

ה. האם "דינא דמלכותא" מפקיע קנין • בדיני ממונות בלבד או גם באיסורים.

ו. עוד יש לעיין האם כשבודקים מה הסיבות לחקיקת חוקי המלכות, וכאשר אותן סיבות אינן קיימות, אין חיוב להתחשב ב"דינא דמלכותא".

ז. "דינא דמלכותא" בארץ ישראל • ההצעה לקנות שפחה [בישראל] בחצר שגרירות של מדינה שלא אוסרת סחר בעבדים.

ח. הצעה לקנות שפחה בתנאי שאחר הטבילה באותו יום יפקירנה.

ט. סדר טהרת ממזר בשפחה בזמן הזה הלכה למעשה.

י. מעשים מגדולי ישראל בדורות האחרונים שטיהרו ממזר בשפחה.


א. מאז ומעולם שקדו חכמי ישראל להעלות ארוכה ומרפא, לשואלים בדבר ה' זו הלכה, בנדונים של חשש ממזרות. ברוב רובם של המקרים המובאים בספרי השאלות והתשובות לאלפים ורבבות, השתדלו מאורי ההלכה להטיל ספק בוודאות הממזרות, ולצרף ספק לספק, בכדי להקל ב"עיגונא" של השואלים [הממזרים נקראים במדרש [1] בשם "עשוקים, אשר "אין להם מנחם"], להתירם לבוא בקהל ה'.

אולם לא אחת, לא התאפשר הדבר, ובא לפנינו ממזר ודאי, ונפשו בשאלתו, האם יש דרך להתירו לבת ישראל כשרה.

שאלות אלו היו מצויות באופן מיוחד עם תום שנות מלחמת העולם השניה, כאשר הפליטים והעקורים התקבצו אחד מעיר ושנים ממשפחה, והחלו לשקם את חייהם בנישואין והקמת משפחות חדשות. נשים רבות שלא מצאו את בעליהן, הסתמכו על עדויות מפוקפקות שבעליהן נרצחו במלחמה, נישאו בשנית וילדו ילדים. וברבות הימים, כאשר "בא הרוג ברגליו", ונתברר שהבעל חי וקיים, נדרשו הפוסקים לחרוץ את דינם של הילדים, אשר לכאורה הינם "ממזר ודאי", האם נוכל להתירם בקהל. ובשנים האחרונות, עם התעוררות תנועת התשובה, בחורים ובחורות לא מעטים, ובהם שומרי תורה ומצוות ובני תורה, מתוודעים על ידי אימותיהן לעובדה המצערת שהם ממזרים בוודאות. וגם בנדונים אלו, נדרשים הפוסקים להשיב, האם יש דרך להתיר להם להינשא עם בני ובנות ישראל כשרים.

במקרים מסוג זה, לכאורה יש לעיין האם ניתן להשתמש בפתרון שהציע רבי טרפון במשנה במסכת קידושין [1] "יכולים ממזרים לטהר [מפסול זרעם שלא יהיו בניהם ממזרים, רש"י]. כיצד, ממזר שנשא שפחה, הוולד עבד. שחררו, נמצא הבן בן חורין". ומסקנת הגמרא: "רבי טרפון לכתחילה קאמר". ובטעם הדבר כתב בתוספות ר"י הזקן שם: "הלכה כר' טרפון דממזר נושא שפחה אפילו לכתחילה, דאפילו איסורא דרבנן ליכא, שלא גזרו על השפחה לממזר, מפני תקנת בניו". ומבואר בדבריו, כי לממזר אין איסור מהתורה לישא שפחה, וגם רבנן לא אסרו נישואי ממזר עם שפחה, כדי לתקן את בניו שלא יהיו ממזרים. וכן נפסק להלכה ברמב"ם [2] פט"ו מאיסורי ביאה ה"ד) "התירו לממזר לישא שפחה כדי לטהר את בניו, שהרי הוא משחרר אותם ונמצאו בני חורין, ולא גזרו על השפחה לממזר מפני תקנת הבנים". ובשו"ע [3] "ממזר הבא על העכו"ם, הוולד עכו"ם. ואם נתגייר, הרי הוא כישראל. ואם בא על השפחה, הוולד עבד. נשתחרר, הרי הוא בן חורין. לפיכך ממזר נושא לכתחילה שפחה שקיבלה עליה מצוות וטבלה לשם עבדות, להתיר בניו שישתחררו ויהיו מותרים בישראלית".

הר"ן בקידושין [2] הביא את דברי רבנו תם שהאיסור של ישראל להינשא לשפחה, נלמד מהפסוק [1] "ולא יהיה קדש מבני ישראל", שפירושו שיש איסור להתחתן עם שפחה שהיא "מופקרת מקודשת ומזומנת לזנות", כי על ידי זה הנישואין עמה יהפך ל"קָדֵשׁ" [דהיינו "מופקר"]. ולכן ממזר שבלאו הכי "קָדֵשׁ ועומד" מתחילת יצירתו בעבירה, מעולם לא נכלל באיסור להינשא עם שפחה. ועל פי זה כתב הבית שמואל [3] ס"ק לא) כי לדעת הרמב"ם שלא גזרו על שפחה לממזר "מפני תקנת הבנים", משמע שבזה בא לתרץ את קושית הר"ן היאך ממזר נושא שפחה והלא הוא חייב כל המצוות, ועל כך תירץ הרמב"ם כי משום תקנת הולד התירו. ודברי הרמב"ם הם "לטעמו דסבירא ליה דליכא איסור דאורייתא בשפחה אלא מדרבנן אסור, הם אמרו, והם אמרו משום תקנת הוולד מותר". אבל הסבר זה אינו עולה בקנה אחד עם שיטת רבנו תם, כי "לרבנו תם איכא איסור דאורייתא, ומשום הכי צריך ליתן הטעם הא דמותר בשפחה, משום דכתיב לא יהיה קדש וזה קדש ועומד".

וכתב הבית שמואל [3] ס"ק לב) שהנפקא מינה בין הרמב"ם ורבנו תם היא, האם ממזרת יכולה להינשא לעבד.

אולם בהגהה על דברי הט"ז [3] כתב שגם לשיטת רבנו תם שממזר אינו נכלל באיסור לשאת שפחה, הכוונה היא שאין איסור מהתורה, אבל עדיין רבנן אסרו לממזר לשאת שפחה, עי"ש.

• נישואי ספק ממזר עם שפחה - בדברי הרמב"ם [2] איסורי ביאה פט"ו הלכה כא-כב) מבואר שספק ממזר אסור לבוא בקהל, ולא עוד אלא שגם אסור לישא ספק ממזרת, שמא אחד מהם אינו ממזר. ובהגהות רבי עקיבא אייגר שם [3] הביא שנחלקו הפוסקים האם גם לספק ממזר יש תקנה על ידי נישואין עם שפחה. וראה גם בפתחי תשובה [3] ס"ק כד). ובאוצר הפוסקים [3] אות פג ס"ק ב) הביא את דברי החקרי לב שחילק בין ממזר שספק מחמת המציאות [שלא ידוע האם הוריו ממזרים בוודאות], לבין ספק ממזר מחמת הדין.
מכירת עבדים ושפחות בזמן הזה בניגוד ל"דינא דמלכותא"

ב. אלא שיש לברר האם הפתרון "לטהר" ממזרים בנישואיהם לשפחה, מעשי בזמנינו.

וזאת משום שבימינו מקובל ברוב מדינות העולם הנאור לאסור בחוקי המדינה סחר בעבדים. ומאחר ו"דינא דמלכותא דינא", ועל פי התורה יש לציית לחוקי המדינה, לכאורה אין כל תוקף הלכתי לקניית עבדים ושפחות, ולא נוכל למצוא איפוא בזמנינו, עבדים ושפחות שישמשו לכתחילה להתרת ממזרים.

ואמנם המהר"י בן לב [4] סבר שהפתרון "לטהר" ממזרים בנישואיהם לשפחה, אינו מעשי, כי מ"דינא דמלכותא", אין אפשרות לקנות עבדים ושפחות, ונכרית שנקנתה לשם עבדות נשארה בנכריותה, ואין היא נחשבת לשפחה, ואסורה לממזר. ולכן אין אפשרות להתיר לכתחילה לממזר לישא שפחה" [כדי לשחרר את ילדיהם לאחר מכן, ובכך להתירם לבוא בקהל]. ברם בדיעבד, לאחר שנעשה מעשה, וממזר נשא שפחה בזמנינו, כתב המנחת יצחק [7] סימן מז אות ט) כי ניתן להכשיר את זרעו לבוא בקהל, כדבריו: "אף דלכתחילה יש לחוש לשיטת המהר"י בן לב ודעימיה, שלא להתיר לממזר לישא שפחה כזו לכתחילה, כדי דלא ליגע בחשש איסור דאורייתא לכתחילה. מכל מקום אם נשא ונולדו להם בנים, אם כן כיון דלפוסלו מקהל אין לך דיעבד ועיגון גדול מזה, וכמ"ש בתשובות רעק"א (סימן קכג), יש לסמוך על הפוסקים דלא אמרינן כזה דינא דמלכותא דינא, ומותרות בקהל אחרי השחרור".

למעשה, השאלה האם בזמנינו יש עבדים ושפחות, או לא, בגלל דינא דמלכותא - הובאה במשנה ברורה [4] סי' דש ס"ק כו) בנדון שנחלקו בו הפוסקים, האם בזמנינו מותר לעבדים להבעיר אש בשבת, הואיל ודינם כ"שכיר", ואינם נכללים בציווי על "שביתת עבדו". או שגם בזמנינו "גופם" של העבד והשפחה קנוי לבעלים, ובפרט שמשלמים למלכות מיסים עבורם, ויש להחמיר ולאסור עליהם להבעיר אש בשבת, הואיל והבעלים מצווים על שביתתם.

והנה לפי כללי הפוסקים, שכאשר הדעה הראשונה מובאת ב"סתם", והדעה השניה כ"יש אומרים", נפסקה ההלכה כדעה הראשונה. ואם כן משמע כי לדעת המשנ"ב ההכרעה כדעה הראשונה, שאין בזמנינו עבדים ושפחות, כי הדבר נאסר על פי חוקי המדינות ו"דינא דמלכותא דינא". ופירוש הדבר קולא בהלכות שבת, שלא מצווים על שביתת עבדים ושפחות בזמנינו, ומותר להם להבעיר את האש בשבת. אולם פסק הלכה זה יוצר גם חומרא בהלכות יוחסין, לאסור על שפחה להינשא לממזר. וכן סבר לדינא הש"ך בהלכות מאכלי עובדי כוכבים [4], וכן נראה מדברי ערוך השלחן [4] ששינה מהכותרת שנתן מרן השו"ע לסימן ש"ד: "על איזה עבד מצווה על שביתתו", וכתב כותרת אחרת לסימן ש"ד: "דין שביתת העבד בימים קדמונים".

נמצא לכאורה כי לדברי הפוסקים הנ"ל [ש"ך, משנ"ב וערוך השלחן], שאין בזמנינו עבדים ושפחות, בגלל הדין של "דינא דמלכותא דינא", אין היתר לנישואי ממזר ושפחה בזמן הזה [בספר רץ כצבי [10] אות ב) הביא לתמוה ממה שמברכים בזמנינו "שלא עשני עבד", שגם בזמנינו יש מציאות של עבדים ושפחות, ודברי הפוסקים הנ"ל צ"ע].

ג. עם כל זאת, מצינו פוסקים שהתירו נישואין אלו, למרות ש"מדינא דמלכותא" אי אפשר לקנות שפחה בזמן הזה.

בספר רץ כצבי [10] אות ג) הביא מדברי שו"ת בית אבי, שני נימוקים להיתר:

[א] דינא דמלכותא אינו מפקיע קנין - מכיון ש"דינא דמלכותא דינא" הוא רק חיוב חיצוני שאינו נוגע לעצם הבעלות שיש לו מן התורה על גוף החפץ. ואם כן מי שקונה שפחה על פי דרכי הקנאה מן התורה, אע"פ שמצד דינא דמלכותא אסור לעבוד עמה כדיניהם בחופש כל אדם, אבל זה לא משנה את דין התורה, שהרי דינא דמלכותא אינו יכול לעקור דיני התורה, וקנין התורה במקומו עומד". [ב] "דינא דמלכותא" בדיני ממונות בלבד - ולא בשאר איסורים שקבעה ה"מלכות", ועי' בדברי הרמ"א [5] חו"מ סי' שסט) שהביא שתי דיעות בענין דינא דמלכותא, אי אמרינן כן בכל דבר, או רק בענייני מיסים ומכסים התלויים בקרקע. והרמ"א סיים על הדעה השניה, וכן עיקר".

עוד הביא ברץ כצבי [11] אות ד) בשם שו"ת ברכת ראובן שלמה, שיש לבדוק מה הסיבות לחקיקת חוקי המלכות, ובנסיבות כאלו שאותן הסיבות אינן קיימות, אין להתחשב ב"דינא דמלכותא". ולכן גם בזמנינו בנדון קניית שפחה שלא על מנת להשתעבד בה, וכאשר רצונו לחיות עימה כאשת איש לכל דבר, יש להניח שחוקי המלכות לא נאמרו, ושפיר יחול הקנין על פי ההלכה. וכן מבואר בדברי הגר"מ שטרנבוך [9].

יסוד לסברא זו מבואר בדברי האגרות משה [5] בנדון אימוץ ילדים, שגם במקום שיש חוק האוסר מכירת עבדים מטעם המלכות ו"דינא דמלכותא דינא", יש לבדוק מה הסיבות לחקיקת חוקי המלכות, ובנסיבות כאלו שאותן הסיבות אינן קיימות, אין להתחשב ב"דינא דמלכותא". ולכן בנדון מכירת ילד מאומץ נכרי קטן לעבדות שלא על מנת להשתעבד בו, אלא לגדלו כבן, יש להניח שחוקי המלכות לא נאמרו, ושפיר יחול הקנין על פי ההלכה.

• "דינא דמלכותא" בארץ ישראל - הר"ן בנדרים [5] כתב: "משום שהארץ שייכת למלך ויכול הוא לומר לנו שאם לא נעשה כמצוותו יגרשנו מן הארץ". וברור שלפי טעם זה, "דינא דמלכותא דינא" לא חל בארץ ישראל, כי ארץ ישראל ניתנה לעם ישראל על ידי הקב"ה ואין כל מלכות יכולה להפקיע את זכותינו ממנה. אולם הרשב"ם בבבא בתרא [5] סבר שטעמו של "דינא דמלכותא דינא" הוא, משום "שכל בני המלכות מקבלים עליהם מרצונם חוקי המלך ומשפטיו". ולדעתו אין הבדל בין מלכי עכו"ם למלכי ישראל, וגם כאשר נמצאים בארץ ישראל, נאמר "דינא דמלכותא דינא". ולאור זאת כתב הגר"מ שטרנבוך [9] כי לדעת הסוברים שאין "דינא דמלכותא" בארץ ישראל, ניתן יהיה להתיר נישואי ממזר ושפחה, למרות שהדבר מנוגד לחוקיה של מדינת ישראל

חשש "הערמה" בקניית שפחה במטרה לשחררה לאחר מכן כדי לטהר ממזרים

ד. בנישואי ממזר לשפחה על ידי קניית ה"שפחה", הקנין לא נועד למטרת עבדות אלא כדי "להכשיר" את צאצאיו של הממזר, ואי לכך יש לדון שמא קנין זה שנעשה ב"הערמה", דהיינו בתחבולה להפקיע את האיסור, אינו חל כלל ועיקר, וכפי שהעיר בשו"ת מנחת יצחק [7] סימן נ) אולם המנחת יצחק מביא את דברי החיי אדם "דאין לדמות מילתא למילתא בזה, והיכא דאמרו אמרו", וסיים: "אם כן כיון שלא ניתן לנו הרשות לדמות מילתא למילתא בזה, אין לנו לחדש ענין של הערמה גם בנדון דידן".

וראה בדברי הגר"מ שטרנבוך [9] במה שכתב בנדון, ובמה שהציע למעט ב"הערמה".

עצה אחרת כדי שהמכירה לא תחשב "הערמה", כתב רבי זלמן נחמיה גולדברג [8] שיקנה אותה הממזר לשפחה בתנאי שאחר הטבילה באותו יום יפקירנה. וכאשר האשה "נקנית" לשפחה לזמן קצר בלבד, היא מוכנה לקנין בלב שלם, וממילא אין בכך כל "הערמה". ולאחר הזמן הקצר שהיא משועבדת כשפחה, יפקירוה, וישאר בה רק קנין איסור. ומכיון ש"אין הבנים מתייחסים אליו", דהיינו הם מיוחסים אחר אמם השפחה ולא אחר אביהם הממזר, הם "נטהרים" לאחר שחרורם להיות גרי צדק המותרים לבוא בקהל ה'.

וראה גם בדברי הרב יעקב אריאל [12]-[13] ובהצעתו המעשית לטהר ממזר בשפחה בזמנינו על ידי "נישואין" לאישה נוכריה העומדת להתגייר שתסכים להיקנות לממזר כ"שפחה" בתואר "פורמאלי" ללא שעבוד ממשי. אותה נוכרית שתיאות להינשא לממזר תיקנה על ידו כ"שפחה" לגופה בלבד ולא לעבודה כלשהי. ברובד הממוני היא תישאר בת חורין. ניתן לכתוב זאת בשטר, בנוסף למסירת הטבעת בתור קניין כסף, ולמסור לידה במעמד שני עדים כדת וכדין.

• • •

טהרת ממזר בשפחה בזמן הזה - הלכה למעשה

ה. המנחת יצחק [6]-[7] לא התיר בפועל לממזר לשאת שפחה כדי לטהר את זרעו.

הגר"מ שטרנבוך [9] כתב הנחיות מפורטות כיצד לבצע את טהרת הממזר בנישואיו לשפחה. אך נראה מדבריו שהיסס ליישם זאת למעשה: "ואני להעיר באתי ולא להכריע שתלוי בגדולי הוראה, וה' יעזור שלא ניכשל בדבר הלכה".

ובספר מפניני הרב [7] הביא מדברי הגרי"ד סולובייצי'ק שאין להסתמך על נישואי ממזר לשפחה בזמנינו כדי ל"טהר" ממזרים, כי היות ובזמנינו אין מציאות של עבדים ושפחות, מן הסתם אין דעת האשה להתגייר כדי להיות שפחה, ולכן כשהיא כבר מתגיירת, כוונתה לגירות גמורה, וממילא בעיית הממזרות לא נפתרה כלל ועיקר.

וכן הובא בשו"ת כתר נהורא [8] בשם הגרי"ש אלישיב, שמיאן להתיר למעשה קנין שפחה בזמנינו בארץ ישראל.

לעומת זאת, מצאנו מגדולי הפוסקים בדור האחרון, שהשתמשו בנישואי ממזר לשפחה להלכה ולמעשה.

רבי ישראל יעקב פישר, ראב"ד בד"ץ העדה החרדית בירושלים הציע בשו"ת אבן ישראל [8] "לסדר קניית השפחה בחצר שגרירות של מדינה, ששם מותר קניית ומכירת עבדים. והחוק הבינלאומי הוא שבשטח השגרירות לא חלין חוקי המדינה שיש בו השגרירות, ובכהאי גוונא הרי הקנין לשפחות יחול, כיון שאין שם בכלל חלות דינא דמלכותא".

ובסיום דבריו העיד: "וכן נעשה מעשה להבחור הזה שלמד בישיבה, ואמרתי להראש ישיבה שיאמר להבחור שיגיד מפורש שאינו בא עליה לשם נשואין, אף דבודאי אין כוונתו כן אפילו בסתמא, דאם יעשה כן איכא לדון שמשחררה כדי שלא יהיה בעילת זנות, והכא בודאי אינו רוצה, כי הרי רוצה לטהר בניו, ומ"מ יותר טוב להגיד כן מעיקרא".

עדות נוספת מובאת בשו"ת כתר נהורא [8] כי רבי משה פיינשטיין יעץ למעשה לסדר נישואין עם ''שפחה'' גם בזמן הזה [והדברים מתאימים עם סברת האגרות משה המבוארת לעיל שגם במקום שיש לבדוק מה הן הסיבות לחקיקת חוקי המלכות, ובנסיבות כאלו שאותן הסיבות אינן קיימות, אין להתחשב ב"דינא דמלכותא"].

סיכום: רץ כצבי [10]-[11].

למיטב ידיעתי כרגע החוק בכל מדינות העולם אוסר סחר בעבדים (בדיוק למדתי את הנושא לאחרונה),
והסחר הפורח לצערנו בתחום בכמה וכמה ממדינות העולם השלישי הוא נגד החוק.
לפיכך, לא ברור האם ניתן ליישם את העצה של 'חצר שגרירות של ארץ שהסחר חוקי בה'.

חשבתי שנושאה אחר השיחרור אני רואה עכשיו בתור שפחה?
א"כ מה הרעיון אם ממילא לא מתייחסים אחריו?

נכתב ע"י בובתי:

חשבתי שנושאה אחר השיחרור אני רואה עכשיו בתור שפחה?
א"כ מה הרעיון אם ממילא לא מתייחסים אחריו?

לחצ/י כדי להרחיב...

הוא משחרר אותם

נכתב ע"י בובתי:

חשבתי שנושאה אחר השיחרור אני רואה עכשיו בתור שפחה?
א"כ מה הרעיון אם ממילא לא מתייחסים אחריו?

לחצ/י כדי להרחיב...

זה הרעיון שלא מתייחסים אחריו....
והם יהודים מותרים לבוא בקהל.

נכתב ע"י גלבוע:

זה הרעיון שלא מתייחסים אחריו....
והם יהודים מותרים לבוא בקהל.

לחצ/י כדי להרחיב...

הוא גם יכול לישא גיורת עקרה או מבוגרת, ולאמץ ילד. לפחות יהיה לו אשה נורמלית.

נכתב ע"י גלבוע:

זה הרעיון שלא מתייחסים אחריו....
והם יהודים מותרים לבוא בקהל.

לחצ/י כדי להרחיב...

אבל מה הרעיון שלו?

נכתב ע"י בובתי:

אבל מה הרעיון שלו?

לחצ/י כדי להרחיב...

שהוא מרגיש הרגשה שיש יוצאי חלציו [נושאי הגנטיקה שלו עם DNA דומה] שמסתובבים בעולם.
יש אומרים שהוא גם מקיים בזה מצוות "לשבת יצרה" [לא פריה ורביה]

נכתב ע"י chaim424:

שהוא מרגיש הרגשה שיש יוצאי חלציו [נושאי הגנטיקה שלו עם DNA דומה] שמסתובבים בעולם.

לחצ/י כדי להרחיב...

אבל למה זה נקרא שהם מיטהרים? הרי אין לו באמת צאצאים שלו רק הביא עוד יהודים לעולם?

נכתב ע"י בובתי:

אבל למה זה נקרא שהם מיטהרים? הרי אין לו באמת צאצאים שלו רק הביא עוד יהודים לעולם?

לחצ/י כדי להרחיב...

נכון, "מטהרים" הכוונה שיש אפשרות שיוולד ילד ממנו, והוא יהיה כשר לבוא בקהל.

זכור לי סיפור ישן ללא מקור על אישה ניצולת שואה שנתקבלה עדות ממכר קרוב שהיה עם בעלה באותו מחנה ריכוז וראה שהרגו אותו. על סמך העדות הזאת בית דין התיר אותה להינשא. נולד לה בן ושנים אחר כך, כשהוא היה כבר בן ישיבה הלכה האישה ברחוב באמריקה ולפתע ראתה את בעלה הראשון.
הרב משה פינשטיין הורה לבחור לעזוב את הישיבה, ללכת ללמוד באוניברסיטה, למצוא שם גויה שמוצאת חן בעיניו, לקנות אותה לשפחה ואחר כך לשחרר אותה (על פי התהליך ההלכתי שאינני בקיאה בו) וכך יוכל להביא צאצאים יהודיים לעולם.
לא יודעת אם זה הצליח או לא