גם אצלי אחיות שלי עדיין מגיעות המון לעזור (אמנם זה רק 3 שעות נסיעה ולא 4 כמו אצלך )
בנושא השכנות אני מסכימה מאד!! כל אחת מבינה גם בלי מילים את השכנה שלה ושמה את היד על הדופק מי צריכה עזרה ומתי. הרבה יותר נפוץ לראות בגינה מישהי יושבת עם ילדים של שכנה כי היא בכל מקרה הולכת לגינה ואמא שלהם אחרי לידה וכו'. שלא לדבר על ההתארגנות השכונתית (אצלינו על כל כמה רחובות יש מישהי שאחראית לשאול את היולדת במה הכי אפשר לעזור לה- בייביסיטר, ארוחות וכו' והיא דואגת לסדר בין השכנות)
כשחברתי הייתה בתחילת מצב מיוחד, ארחתי אותה או בישלתי לה שבתות -לפי בחירתה- 3 חודשים. כשהיא התחילה להרגיש יותר טוב אז ב"ה, הגיע הזמן שלי והתחלפנו לשלושה חודשים הבאים....
לא כולם בנויים לסגנון חיים קהילתי כ"כ.
לענ"ד התשובה לשאלה תלויה בגורמים רבים מאד, וחסר טעם לנסות ולהיעזר בחוכמת ההמונים.
אבל אם נושא המגורים במרכז או בפריפריה צף ועלה, יורשה לי להוסיף מתובנותי:
בפריפריה אומנם ניתן לגור בזול, אך הסיכוי להתקדם כלכלית נמוך.
במרכז המגורים יקרים, אך רמת ההכנסה בהתאם.
לפני שמחליטים על בריחה לפריפריה, כדאי לבדוק טוב טוב את השווי הכלכלי של העסקה.