ועוד משהו לגבי עניין העתקת סרטים
תארו לעצמכם בעל עסק שיש לו חנות לממכר מוצרי יוקרה
מישהו בא בלילה וניפץ את הדלת והחלונות
בבוקר, השמועה מתפשטת במהירות ואנשים נוהרים אל החנות, עטים על השלל
בעל החנות לא יעמוד מהצד ויביט בשלווה במחזה
הוא ינסה בכל דרך לעצור את הנהירה, ויצעק "עצרו! זאת הסחורה שלי! כל הכסף שלי מושקע בה!"
אבל אנשים יצאו בידיים מלאות, יחלפו על פניו וישיבו לעברו:
-"מה אתה רוצה ממני? תאשים את זה שניפץ את הדלתות"
-"עלי אתה לא מפסיד, הסחורה שלך יקרה, ובכל מקרה לא הייתי קונה אותה"
-"עשיתי חישוב מהיר של ההוצאות וההכנסות שלך,
יוצא שכבר כיסית את עלות הסחורה, אולי אפילו הרווחת קצת...
אז די להתבכיין, תן לאנשים ליהנות בשקט"
-"מה אתה צועק? אתה לא רואה שזה כבר לא בשליטתך? הרווחת מספיק עד היום, עכשיו לך הביתה"
- - - - - - - - -
הנמשל די ברור
והתגובות הללו הן לא פרי דמיוני, אני מצטטת מתוך דברים שנאמרו בדיון הזה ובדיונים קודמים
אני יודעת שלא אוכל לתקן את העולם, ושכל אחת תעשה בביתה כרצונה, זה בינה לבין קונה...
אבל אני כן מנסה לעורר את המודעות לעניין הזה, כי יש אנשים שמקפידים על קלה כבחמורה,
וכשזה מגיע לפגיעה בפרנסה של יהודי אחר פתאום מקלים ראש ומחפשים בנרות היתרים שונים
"מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, זו היא כל התורה כולה...."(שבת ל"א, ע"א)
למרות שפרשנו מהוויכוח בגלל אי אלו דברים לא מדוייקים שנכתבים בהמון אמוציות בלי קריאה עיונית של הדברים שכתבתנו, אנסה להסביר זאת פעם אחרונה
בצורה עדינה כיאה למוצאי יום הכיפורים!
חשוב שתקראו את כל מה שכתבתי בעיון ולא להוציא דברים מהקשרם.
א. לא צידדתי ולעולם לא אצדד במעתיקים סרטים שירים או כל קניין רוחני אחר, מי שרוצה לעשות זאת שישאל את רבותיו.
ב. חשוב להדגיש שיש הרבה מאד סיבות לאסור ואף להתיר עיינו כאן לדוגמא:
http://din.org.il/2010/07/15/זכויות-יוצריםהעתקת-קלטות-ותוכנות-מחש/
זהו קישור לאתר דין של בית הדין נתיבות חיים של הרב יוסף פליישמן בירושלים שתחתיו גם כולל הוראה ודיינות.
ג. אכן לא תוכלי לתקן את העולם,
וישנה מצווה שלא להוכיח בדבר שאינו נשמע, והמוכיח בכל זאת עובר על מצווה זו.
ד. חבל לקטרג על עם ישראל לפני ואחרי יום כיפור, הרי לא מדובר בגנבים, מדובר באנשים צדיקים ששאלו רבותיהם ואמרו להם שמותר, לא חבל לעזור לשטן לקטרג עלינו? ועוד בגזל המקטרג בראש?
ה. "מה ֹשְשָֹנוּי עליך" שייך בעוד אלף ואחד תחומים שכולנו עוברים עליהם מידי יום, אז פתאום כאן זה נהיה טיעון מנצח?
ו. וזה הסעיף הכי חשוב:
צריך להבין ש
בהלכה הלב מנוטרל.
אין מקום לרגשות במקום של פסיקת הלכה, וזו אחת מן הסיבות שנשים אינן יכולות לדון.
ישנה הלכה.
ההלכה אוסרת-זה אסור. ההלכה מתירה-זה מותר.
אמנם יש מקום של לפנים משורת הדין, מצד "ועשית הישר והטוב", אך גם זו פסיקת הלכה, ואם ההלכה אומרת שיש כאן עניין של לפנים משורת הדין אז יש מקום להקפיד על כך, אם היא לא אמרה שיש בזה עניין אין לכך מקום!
ז. כל ההשוואות לסיפור החניות הפרוצות ואחרים אינן באות ממקום של שכל, אלא רגש.
כי לפי ההלכה ההשוואה הזו ממש לא מתחילה, אף אחד ממי שהעתיקו את הסרט לא נכנסו לרשותה של המפיקה וגנבו ממנה.
הם מצאו את זה כזה כבר מפורסם ונפוץ ברחוב/ אצל השכן/ אצל חברה/ או באינטרנט ולדעת הרבה מן הפוסקים יש לזה דין של זוטו של ים, דהיינו מי שמוצא ונוטל זאת הרי זה שלו.
אמנם הרגש זועק חמס. אמת.
אולם השכל מדבר אחרת.
לכן חשוב ללמוד את הנושא ההלכתי בטרם מגיבים, וביותר, פשוט לגשת ולשאול את הרב שלכם.
והכי חשוב, לא להפוך את עם ישראל לגנבים.
ישעיהו הנביא נענש שנכדו מנשה המלך שרדף אחרי סבו להרגו, כרת את העץ בו הסתתר ופגע בדיוק בפיו על כי אמר "ובתוך עם טמא שפתיים אנכי יושב" והוציא רעה על עם ישראל.
חכמים, הזהרו בדבריכם!