עזרה זהירות תקופת תשרי

בניהו רבלין

משתמש צעיר
תקופת תשרי תחול ביום שלישי ט' תשרי התש"פ משעה 9:30 עד שעה 10:30 לכל הדעות והמנהגים.
בזמן חלות התקופה אסור לשתות מים כלל ועיקר
וכל השותה מים בזמן זה מכניס את עצמו ובני ביתו לסכנה גדולה ביותר ח"ו,
כדבריהם המפורשים של גדולי רבותינו מכל העדות והחוגים זה מאות שנים. והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כמי נהר.

 

קבצים מצורפים

  • WIN_20191003_20_46_53_Pro (2).jpg
    WIN_20191003_20_46_53_Pro (2).jpg
    KB 180.3 · צפיות: 343

אימפריה

משתמש מקצוען
עריכה והפקת סרטים
אפשר הסבר מה הכוונה חילופי תקופות? ומהי תקופת תשרי?
מעולם לא שמעתי על כך, שמעתי על ראש השנה ומנהגיו, יום כיפור ומנהגיו, עשרת ימי תשובה וכו', אך על הנ"ל לא שמעתי מעולם!
 

אבן שלמה

משתמש מקצוען
מתוך הידברות:
היום (רביעי) בצהריים תחול "תקופת תמוז", שבה הרמ"א בשולחן ערוך פוסק: "ומנהג פשוט שלא לשתות מים בשעת התקופה, וכן כתבו הקדמונים, ואין לשנות".

במקומות מסוימים באינטרנט מופצות הפחדות נוסח "מי שישתה היום מים עלול למות", והדבר לא מוסיף כבוד למנהג בפרט וליהדות בכלל. מדובר במנהג ובחומרה, ובטח שלא בסכנה מהותית שעליה ניתן לומר ח"ו "עלול למות".

גם בילקוט יוסף נפסק להלכה בזו הלשון: "יש להזהר שלא לשתות מים בעת התקופה מחשש סכנה, דהיינו חצי שעה קודם התקופה, וחצי שעה לאחריה, וכן המנהג בארץ ישראל, ובשאר מקומות. והיה המנהג בירושלים שמכריזים בבתי הכנסת בשבת שלפני התקופה, ולהודיע שהתקופה נופלת ביום פלוני שעה פלונית. וראוי להדפיס בלוחות השנה להודיע על כך. וכתבו האחרונים שיש לתת ברזל בתוך המים בשעת התקופה".

לגבי משקאות אחרים, ממשיך הילקוט יוסף ומדגיש כי "אין להחמיר אלא במים, אבל בשאר משקים אין לחוש".

למעשה, ישנן ארבע תקופות, שהן למעשה עונות: תקופת ניסן (אביב), תקופת תמוז (קיץ), תקופת תשרי (סתיו) ותקופת טבת (חורף). התקופות מוזכרות כבר בתלמוד הבבלי (מסכת עירובין, דף נו). בתקופת טבת זהו הלילה הארוך ביותר, תקופת תמוז היא היום הארוך ביותר, ובתקופות ניסן ותשרי - היום והלילה שווים. בדורות האחרונים האשכנזים הקפידו פחות על המנהג, אך חלק גדול מהספרדים עדיין שמרו עליו.



ScreenHunter_20%20Jan.%2006%2019.04.jpg
ההלכה, מתוך ילקוט יוסף


אז מהו מקור המנהג? בתקופת הגאונים (לפני יותר מ-1,200 שנים) נשאלו על כך הגאונים, שפסקו לאסור: "ששאלתם על מה שנהגו העם להזכר בשעת התקופה שלא לשתות מים אע"פ שלא ידענו טעם צריכין אנו לחוש שלא על חנם פשט מנהג זה בישראל. ויש אומרים לפי שבכל אחת ואחת מארבע תקופות מלאכים ממונים עליהן ובעוד שמתחלפים מלאכים אחרים יתכן שיצא נזק לשום אדם כמו מלך בשר ודם שמת ואח"כ מקימים מלך אחר תחתיו ואינם יודעים הבריות אם יהיה טוב רע. ויש אומרים שהוא משום סימנא בעלמא לפי שאינם רוצים להתחיל בראש התקופה במים שהוא דבר הקל. ודמיון לזה מה שאמר דוד הע"ה והורדתם אותו אל גיחון כלומר שתמשך מלכותו אף כאן בעבור שהיא תחלת התקופה עשו זה המנהג".

ר' חלפון הכהן, אחד מחכמי ג'רבה, כתב בזמנו שאם מרתיחים את המים - אין חשש במים מבושלים. בנוסף ניתן להוסיף להם מעט מיץ, כך שלא יהיו צלולים לחלוטין. אפשרות אחרת היא לשפוך אותם לכלי ברזל, אשר מפיג את הסכנה שבמים. ובאופן כללי, אם המים סגורים בחותם - הרי שאין בעיה. על פי הגדרות אלה, בימינו ניתן לשתות מים ללא קושי רב. מים חדשים שיוצאים מברז ברזל בשעות הנ"ל מותרים לגמרי. גם מים מינרליים מבקבוק חדש וחתום מותרים. אפשרויות אחרות הן להוסיף מעט מיץ או להרתיח את המים טרם השתייה.
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
תקופת תשרי תחול ביום שלישי ט' תשרי התש"פ משעה 9:30 עד שעה 10:30 לכל הדעות והמנהגים.
בזמן חלות התקופה אסור לשתות מים כלל ועיקר
וכל השותה מים בזמן זה מכניס את עצמו ובני ביתו לסכנה גדולה ביותר ח"ו,
כדבריהם המפורשים של גדולי רבותינו מכל העדות והחוגים זה מאות שנים. והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כמי נהר.

ממש ממש לא לכל הדעות והמנהגים
הראב"ע אמר בשם רב האי גאון שזה ניחוש בעלמא, והוסיף שזה מנהג נשים זקנות
היעב"ץ בשם אביו החכם צבי כתב שבזמננו לא חוששים בענין התקופה, כיון שזה דבר שאין לו יסוד בתלמוד.
המאמר מרדכי והשיבולי הלקט כתבו שהחשש הוא רק מחוץ ליישוב ובמדבריות
הרב מוצפי כותב שלא נהגנו בזה
רבי יצחק שור בשו"ת 'כח שור' כתב שלמרות שהמנהג התפשט יש בו פקפוקים רבים בפרט שחשבון התקופות שלנו הוא לא נכון, ולכן לא היה מוחה במי שמקל בזה, ומי שלא מקפיד לא מקפידים איתו
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
עלה לי עוד רעיון
כידוע, מובא בגמ' מסכת ברכות "כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי"
והשאלה, למאי נפק"מ שכאילו התענה תשיעי, הרי אין בתורה שום זכר שיש צורך להתענות בתשיעי (מלבד בפסוק שממנו נלמד הדבר),
ואולי יש לומר, שכל האוכל ושותה בתשיעי - אף אם שותה מים בשעת התקופה - מעלה עליו הכתוב כאילו התענה, ואינו ניזוק כלל, שכן השתייה בתשיעי היא מצוה, וכמו שבמים שלנו לא חוששים לתקופה, כך גם בשתייה לפני הצום
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
תקופת תשרי תחול ביום שלישי ט' תשרי התש"פ משעה 9:30 עד שעה 10:30 לכל הדעות והמנהגים.
בזמן חלות התקופה אסור לשתות מים כלל ועיקר
וכל השותה מים בזמן זה מכניס את עצמו ובני ביתו לסכנה גדולה ביותר ח"ו,
כדבריהם המפורשים של גדולי רבותינו מכל העדות והחוגים זה מאות שנים. והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כמי נהר.

על פי הכתוב במודעה המצורפת - בליל שלישי, דהיינו בלילה שבין שני לשלישי.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ת'

קסט תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְהוָה כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי:קע תָּבוֹא תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ כְּאִמְרָתְךָ הַצִּילֵנִי:קעא תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:קעב תַּעַן לְשׁוֹנִי אִמְרָתֶךָ כִּי כָל מִצְוֹתֶיךָ צֶּדֶק:קעג תְּהִי יָדְךָ לְעָזְרֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ בָחָרְתִּי:קעד תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְהוָה וְתוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי:קעה תְּחִי נַפְשִׁי וּתְהַלְלֶךָּ וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעֲזְרֻנִי:קעו תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי:
נקרא  14  פעמים

לוח מודעות

למעלה