הנושאים החמים
הנושאים החמים
השנה - תשל"ז, 1977 למניינם.
ישראל ומצרים מלקקות את פצעיהן לאחר שתי מלחמות סוערות, רוויות שפיכות דמים, עם אלפי הרוגים ופצועים משני הצדדים, כשמדינת הענק הדרומית חוותה תבוסה אחרי השפלה, משכנתה הצעירה והקטנטונת.
במדינת ישראל התחולל מהפך, ולראשונה מאז קום המדינה, עלתה לשלטון מפלגת ימין - הליכוד. ציפיות מצביעי הימין מרקיעות שחקים. ראש הממשלה הוא מנחם בגין, גדול המתנגדים להסכם הביניים שנחתם בין ישראל למצרים רק שנתיים קודם לכן, במסגרתו הצהירו הצדדים שהסכסוך ביניהם יפתר אך ורק בדרכי שלום, וישראל אף ויתרה על שדה נפט שהיה ברשותה.
נשיא מצרים הוא אנואר סאדאת, היוזם של מלחמת יום הכיפורים יחד עם סוריה, סגנו ויורשו של נאצר, מנהיג מצרים בזמן מלחמת ששת הימים, והאחראי העיקרי לה.
ארצות הברית במסע לחצים אימתני על שני הצדדים, לחתום הסכם שלום.
סוף א':
אנואר סאדאת מודיע על נכונותו להגיע לירושלים כדי לדון על הסכם שלום, כשכל העולם הערבי גועש ורועש, שר החוץ שלו מתפטר. בתגובה, מנחם בגין מזמין אותו באופן רשמי לבקר בירושלים.
לאחר הביקור נפתחה ועידת שלום בקהיר, שסיומו בחתימה על הסכם שלום מלא בקמפ דיוויד, בשנת 1979.
מנחם בגין נאלץ לוותר ויתורים כואבים ביותר - על כל חצי האי סיני שהיה בשליטה מלאה של ישראל, נראו מחזות עצובים ביותר של פינוי יישובים מחבל סיני, חוגי הימין ראו בהסכם כבגידה של בגין בבוחריו, והדבר יצר תקדים שעל פיו ישראל מוותרת על שטחים תמורת שלום.
מבחינת מצרים, ההסכם ניתק אותה מהעולם הערבי, והיא נחשבה כבוגדת בציר הערבי האנטי-ישראלי, ניתק אותה מברית המועצות, הציבור המצרי התקשה לקבל את ההכרה במדינת ישראל, במיוחד שעד כה מצרים הובילה מדיניות אנטי-ישראלית מובהקת.
סוף ב':
נציגי מצרים וישראל נגררים לשולחן המשא ומתן בעל כרחם. נציג המשלחת המצרית פותח ומצהיר "אנחנו מייצגים את כל העולם הערבי שעומד מאחורינו", כשכמובן הוא דורש חזרה מלאה לקווי 67, ונתינת מדינה מלאה לפלשתינים. לעומתו, נציג המשלחת הישראלית דורש שסאדאת יתפטר לאלתר מנשיאות מצרים, מאחר שהוא זה שיצא למלחמת יום הכיפורים שגרמה לאלפי הרוגים ופצועים בצד הישראלי.
המשא ומתן מתפוצץ לבסוף, ומצב המלחמה ממשיך לשרור באיזור.
תוצאות סוף א':
השלום בין ישראל למצרים ממשיך לשרור עד עצם היום הזה. האויבת הגדולה ביותר של ישראל מאז קומה, הפכה לבעלת ברית.
מנחם בגין ואנואר סאדאת מקבלים פרס נובל לשלום, ויוקרתו של בגין עולה פלאים.
אנואר סאדאת נרצח בשנת 1981 על ידי אנשי הג'יהאד המצרי.
תוצאות סוף ב':
ישראל שרויה עד היום במצב מלחמה עם מצרים. השירות הצבאי הוארך ל-4 שנים, עקב המתיחות הקבועה עם מצרים. בכל שנה הגבול הדרומי גובה למעלה מ-100 הרוגים, וכיום האפשרות להגעה לשלום רחוקה יותר מאי פעם, עקב התסיסה האיסלאמיסטית שבתוך מצרים, והחשש מהפיכה נוספת.
ישראל ומצרים מלקקות את פצעיהן לאחר שתי מלחמות סוערות, רוויות שפיכות דמים, עם אלפי הרוגים ופצועים משני הצדדים, כשמדינת הענק הדרומית חוותה תבוסה אחרי השפלה, משכנתה הצעירה והקטנטונת.
במדינת ישראל התחולל מהפך, ולראשונה מאז קום המדינה, עלתה לשלטון מפלגת ימין - הליכוד. ציפיות מצביעי הימין מרקיעות שחקים. ראש הממשלה הוא מנחם בגין, גדול המתנגדים להסכם הביניים שנחתם בין ישראל למצרים רק שנתיים קודם לכן, במסגרתו הצהירו הצדדים שהסכסוך ביניהם יפתר אך ורק בדרכי שלום, וישראל אף ויתרה על שדה נפט שהיה ברשותה.
נשיא מצרים הוא אנואר סאדאת, היוזם של מלחמת יום הכיפורים יחד עם סוריה, סגנו ויורשו של נאצר, מנהיג מצרים בזמן מלחמת ששת הימים, והאחראי העיקרי לה.
ארצות הברית במסע לחצים אימתני על שני הצדדים, לחתום הסכם שלום.
סוף א':
אנואר סאדאת מודיע על נכונותו להגיע לירושלים כדי לדון על הסכם שלום, כשכל העולם הערבי גועש ורועש, שר החוץ שלו מתפטר. בתגובה, מנחם בגין מזמין אותו באופן רשמי לבקר בירושלים.
לאחר הביקור נפתחה ועידת שלום בקהיר, שסיומו בחתימה על הסכם שלום מלא בקמפ דיוויד, בשנת 1979.
מנחם בגין נאלץ לוותר ויתורים כואבים ביותר - על כל חצי האי סיני שהיה בשליטה מלאה של ישראל, נראו מחזות עצובים ביותר של פינוי יישובים מחבל סיני, חוגי הימין ראו בהסכם כבגידה של בגין בבוחריו, והדבר יצר תקדים שעל פיו ישראל מוותרת על שטחים תמורת שלום.
מבחינת מצרים, ההסכם ניתק אותה מהעולם הערבי, והיא נחשבה כבוגדת בציר הערבי האנטי-ישראלי, ניתק אותה מברית המועצות, הציבור המצרי התקשה לקבל את ההכרה במדינת ישראל, במיוחד שעד כה מצרים הובילה מדיניות אנטי-ישראלית מובהקת.
סוף ב':
נציגי מצרים וישראל נגררים לשולחן המשא ומתן בעל כרחם. נציג המשלחת המצרית פותח ומצהיר "אנחנו מייצגים את כל העולם הערבי שעומד מאחורינו", כשכמובן הוא דורש חזרה מלאה לקווי 67, ונתינת מדינה מלאה לפלשתינים. לעומתו, נציג המשלחת הישראלית דורש שסאדאת יתפטר לאלתר מנשיאות מצרים, מאחר שהוא זה שיצא למלחמת יום הכיפורים שגרמה לאלפי הרוגים ופצועים בצד הישראלי.
המשא ומתן מתפוצץ לבסוף, ומצב המלחמה ממשיך לשרור באיזור.
תוצאות סוף א':
השלום בין ישראל למצרים ממשיך לשרור עד עצם היום הזה. האויבת הגדולה ביותר של ישראל מאז קומה, הפכה לבעלת ברית.
מנחם בגין ואנואר סאדאת מקבלים פרס נובל לשלום, ויוקרתו של בגין עולה פלאים.
אנואר סאדאת נרצח בשנת 1981 על ידי אנשי הג'יהאד המצרי.
תוצאות סוף ב':
ישראל שרויה עד היום במצב מלחמה עם מצרים. השירות הצבאי הוארך ל-4 שנים, עקב המתיחות הקבועה עם מצרים. בכל שנה הגבול הדרומי גובה למעלה מ-100 הרוגים, וכיום האפשרות להגעה לשלום רחוקה יותר מאי פעם, עקב התסיסה האיסלאמיסטית שבתוך מצרים, והחשש מהפיכה נוספת.
