על קידוש שמך

ח.נוי

משתמש מקצוען
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
הנדסת תוכנה
הסכם השלום שהושג בסיומו של סבב הלחימה האחרון, היטיב עם כולם.
גברים עייפים ומותשים ממלחמות חזרו להסתובב ברחובות העיר בעיניים זוהרות. נשים מסורות חדלו לבכות בדאגתן לחיי הלוחמים אשר בקו החזית. המלך גם הוא חזר לחייך, וכמה מן השרים טענו ששמעו אותו מזמזם שיר עם שאהב באחד מדיוניה המשמימים של ישיבת הממשלה.

ההסכם היטיב עם כולם? לא לגמרי, הגנרל פיטרסון, שר הצבא האגדי של הממלכה הסתובב בחוסר מעש, מובטל.
מיד לאחר הסכם השלום הוא קיבל מאת המלך עיטור גבורה, משכורת שמנה במיוחד והודעה על סיום תפקידו.
"פעלת רבות למען הממלכה" אמר לו המלך במבט מעריך. "כעת, אתה יכול לפרוש לביתך ולהזדקן בנחת. ואני כולי תקווה כי לא נזדקק לשירותיך יותר לעולם".
גנרל פיטרסון ענה אז "אמן" מעומק לבו. כי למרות שחיבב את עבודתו מאד, היה לו קשה לראות בכל פעם את החיילים הפצועים בשדה הקרב. וכל 25 שנות שירותו לא הצליחו להקהות את רגש הכאב שאחז בו, כשנפגש עם משפחות שכולות שיקיריהן לא יחזרו יותר לעולם.
אבל היום, לאחר חודשיים של שקט הוא מתחיל להרגיש את השעמום הנוגס בו. חסרה לו תחושת הסכנה התמידית המאתגרת, חסר לו את האדרנלין שזרם בדמו כל אימת שיצאו לקרב. את תחושת המנהיגות ולקיחת הפיקוד. ואת הנאת השליטה שחש בשעה שעמדו מולו אלפי חיילים הסרים למרותו.
כסף היה לו בשפע כדי לכלכל את משפחתו בעשרות השנים הבאות, וברווח. אבל הבטלה הציקה לו.
ומה עושה רמטכ"ל מובטל? במדינות אחרות אולי הולך ומקים מפלגה עם עוד כמה מובטלים כמוהו. אבל בממלכה שלהם שולט מלך, המקבל את תפקידו בירושה. וממילא אין מקום למפלגות שונות.
בינתיים, הוא מילא את זמנו בארגון מסיבות וחגיגות לידידיו הרבים מימות הצבא, והם שהיו חסרי מעש כמוהו, נענו להזמנתו בשמחה.


האוכל שהוגש היה משובח ביותר, השתיה כדת אין אונס וכרצון איש ואיש. היין זרם כמים וגנרל פיטרסון שמעולם לא נתן לעצמו להשתכר בעקבות תפקידו והאחריות הגדולה שעל כתפיו, התמכר לטעמו החריף של היין, ולתחושה הפושטת בכל איברי הגוף בעקבות שתייתו. הוא לגם מלוא הכוס ואחר כך מילא אותה שוב ושוב. שני בקבוקים התרוקנו לתוך גרונו, לפני שביקש מן הנוכחים שקט, נעמד על השולחן והחל מגדף את המלך. ידידיו הדואגים ניסו להשתיקו, אך ללא הועיל.
הוא דיבר ודיבר, גידף וזלזל, עד שצנח ראשו על השולחן והוא נרדם הלום יין.


גזר הדין היה תמציתי וכואב.
בזיון בית המלוכה היה חמור, והשופט פסק: למען יראו וייראו- מוות בתלייה.
"גזר הדין יבוצע כעת" הודיע השופט. "האם יש לנאשם בקשה אחרונה לפני מותו?" פניו של השופט היו חמורות, אך גנרל פיטרסון שהספיק להלקות את עצמו בכל רגע במהלך השבוע שבו שהה בתא הכלא על איבוד שליטתו שהביאה עליו את קיצו, ידע מה הוא רוצה.
"אני מבקש לפגוש את הוד מלכותו" הוא התחנן, קולו מרוסק.
התייעצות חרישית בין השופטים ורץ שנשלח אל בית המלוכה, שם ישב המלך שלא היה מסוגל להיות נוכח באולם בית המשפט, ולראות בקלונו של שר הצבא הנאמן והאהוב שלו.
"מבוקשך יינתן לך" בישר השופט לבסוף לגנרל "אך המלך הדגיש שהוא מוכן לראותך בתנאי שלא תאמר מילה"
הגנרל חייך חיוך פצוע ולחש "תודה". 2 חיילים, מאלו שהיו פקודיו לשעבר לקחו אותו אל בית המלוכה, מול כסאו של המלך.
הוא כרע ברך, ירא, ורגע אחר כך קרע בידיים רועדות את חולצתו, חושף תחתיה עור מחוספס ומצולק.
המלך הביט בו מזועזע. " מהם הצלקות האלו?" הוא ברר.
"האם יורשה לי לדבר, הוד מלכותו?" שאל הגנרל, המלך הנהן.
"זה" הצביע הגנרל על שריטה ארוכה שנמתחה מבית השחי ועד למותן. "צלקת מהקרב בנימאר"
"וזה" הוא העביר את אצבעו על חתך גדול נוסף, נושם עמוקות "האם הוד מלכותו זוכר את המארב שנקלענו אליו ביער סטרק? החתך הזה הוא מזכרת מהחרב שפגעה בי כשקפצתי לפני הוד מלכותו כדי להגן עליו, וספגתי את מכת החרב שהייתה מכוונת אליו"
עיניו של המלך מלאו דמעות. "הקרבת את חייך בשבילי, לחמת למעני שנים רבות בנאמנות. נכון, טעית טעות חמורה. אבל אני לא יכול שלא לסלוח לך. ואני מעניק לך בזאת חנינה, מחול לך".


ערב ראש השנה.

אנו עומדים לפני בורא עולם יראים, מושפלים.
טעינו, חטאנו, עברנו על רצונו, ביזינו את כבודו.
מגיע לנו להיענש על כך.
אך אנו זועקים לפניו: "אבינו מלכנו, עשה למען הרוגים על שם קודשך"
עשה למען כל הצלקות שנחרתו בעמינו למען קידוש שמך,
למען כל אלו שמסרו נפשם, אלו שחייהם נגדעו באיבם, רק בגלל שהם הילדים שלך.
אבינו מלכנו, עשה למען כל הבנים והבנות שלך שחיים על קידוש שמך. שמלאים בצלקות של ויתורים כואבים על רצונות וחשקים הנוגדים את רצונך. צלקות של הכרעות קורעות בזמני מלחמה פנימית קשה, למען שמך, למען כבודך.
עשה למען כל אלה וסלח לנו אבינו.
וכתוב את כולנו לשנה טובה ומתוקה, אמן!
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
מרגיע משהו...
כתוב מעולה!
ובדיוק לכן הפריע לי זה:
2 חיילים, מאלו שהיו פקודיו לשעבר לקחו אותו אל בית המלוכה, מול כסאו של המלך.
שני ולא 2.
 

ח.נוי

משתמש מקצוען
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
הנדסת תוכנה
מרגיע משהו...
כתוב מעולה!
ובדיוק לכן הפריע לי זה:

שני ולא 2.
צודקת במאת האחוזים, פתאום כשאני קוראת את זה, זה ממש מפריע לי. חבל שאין לי כבר אפשרות לערוך.
(זה קורה לפעמים כשהטיוטה פתאום מחליטה להיות הקטע הסופי.)
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  29  פעמים

לוח מודעות

למעלה