יום שלישי, י"ז אלול, יום הבחירות.
אני יוצאת לקיים את מצוות היום. חמושה בתעודת זהות ובהרבה גאווה חרדית.
בן השלוש מדדה אחרי, נרגש כולו, אחרי הכל זאת פעם שלישית שהוא יוצא לבחור השנה, אל תזלזלו.
אני ניגשת אל מאחורי הפרגוד. הוא מסתופף מאחורי, סוקר את המבחר בעיניים מצומצמות.
עודי עדיין מחפשת את האות המיוחלת, והדרדק ניגש קדימה, מניף את אצבעו בגאון ומכריז נחרצות - "זה!"
אני בודקת מה זה הזה הלזה. מסתכלת, ומחייכת.
מסתבר שהברנש מצא לנכון לבחור לז'. עוצמה כלכלית, קולם של העסקים בישראל.
כן, מותק. מה שתבחר. רק ז'.
נושקת לו על הלחי, נוטלת ג' ומכניסה למעטפה.
מאוחר יותר, שעה שמביני עניין מנתחים את התוצאות - מתבלים אותן במלח גס ופלפל שחור, אני מספרת את האפיזודה המשעשעת לשלל מעריצי הברנש, ומנסה לחשוב מה זה מנסה לומר לי.
אלול, בכל אופן.
הוא רק בן שלוש. חושב שמבין הכל. הז' מצא חן בעיניו. אז - למה לא?
אנחנו לא כמוהו, ילדים בני שלוש, שמשהו מוצא חן בעינינו וכך טוב ויפה?
אבל יש שם מישהו, שמבין טוב יותר ממנו.
והוא כתב לנו הוראות ברורות.
אני יוצאת לקיים את מצוות היום. חמושה בתעודת זהות ובהרבה גאווה חרדית.
בן השלוש מדדה אחרי, נרגש כולו, אחרי הכל זאת פעם שלישית שהוא יוצא לבחור השנה, אל תזלזלו.
אני ניגשת אל מאחורי הפרגוד. הוא מסתופף מאחורי, סוקר את המבחר בעיניים מצומצמות.
עודי עדיין מחפשת את האות המיוחלת, והדרדק ניגש קדימה, מניף את אצבעו בגאון ומכריז נחרצות - "זה!"
אני בודקת מה זה הזה הלזה. מסתכלת, ומחייכת.
מסתבר שהברנש מצא לנכון לבחור לז'. עוצמה כלכלית, קולם של העסקים בישראל.
כן, מותק. מה שתבחר. רק ז'.
נושקת לו על הלחי, נוטלת ג' ומכניסה למעטפה.
מאוחר יותר, שעה שמביני עניין מנתחים את התוצאות - מתבלים אותן במלח גס ופלפל שחור, אני מספרת את האפיזודה המשעשעת לשלל מעריצי הברנש, ומנסה לחשוב מה זה מנסה לומר לי.
אלול, בכל אופן.
הוא רק בן שלוש. חושב שמבין הכל. הז' מצא חן בעיניו. אז - למה לא?
אנחנו לא כמוהו, ילדים בני שלוש, שמשהו מוצא חן בעינינו וכך טוב ויפה?
אבל יש שם מישהו, שמבין טוב יותר ממנו.
והוא כתב לנו הוראות ברורות.