אשכול בנושא מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות.

אהבת עולם

משתמש סופר מקצוען
D I G I T A L
כמה נחמד לעמוד ליד מקפיא השלגונים בסופר,
לבחור לעצמך את המגנום הכי שוקולדי ומפנק (עבדת קשה, מגיע לך!)
ואז לוותר עליו, ולהרגיש שהרווחת 10 ש"ח :p
לי, אישית , סיטואציה כזו מחזקת את הרצון למגנום לפעם הבאה.
כי אם הוא כל כך מפנק ונחמד, ומגיע לי , וויתרתי עליו רק בגלל כסף, אני ארצה מאד שיהיה לי המון כסף כדי לקנות אותו.

לעומת זאת, אם אני עומדת ליד המקפיא, מעיפה מבט על כל השלגונים עמוסי השוקולד, מדמיינת לי איזה עומס שוקולדי אני ארגיש אחרי שאוכל אותו, מתחברת לגוף שלי שבכלל לא מתאים לו עכשיו מגנום. הוא לא רעב, ולא רוצה העמסת סוכר, מביטה על כל השלגונים אחד לאחד, ומוצאת שפשוט לא בא לי אחד כזה עכשיו . זה לא יעשה לי טוב.

בפעם הבאה שאני אעבור שם אני לא ארצה יותר מגנום , אלא פחות.
 

מגנום

משתמש סופר מקצוען
(לא קראתי הכל
אבל ממה שקראתי)
אין פה בכלל פשטות מרצון
אין פה גמילה מצרכניזם
ואין פה כלום נגד בזבזנות

התוכן מתאים לכותרת- פורום החיסכון הגדול

כל הנ"ל הם נושאים ערכיים שמתחברים לכסף אולי באופן עקיף אבל זו אינה המטרה
הלוואי שבציבור שלנו היה טיפה יותר חיבור לערכים האלו


עריכה:
אני רואה ש @y&m
כבר האירה את תשומת הלב להבדל ובאופן יותר בהיר
מצטרפת, הייתי שמחה להיות פעילה באשכול כל פשטות מרצון
את ו @y&m ממש צודקות.
אחרי שהיא כתבה את ההבדל פתאום התחלתי להתבונן ומה שראיתי.. הממ..
הבנתי שאני ממש לא מסתפקת במועט, אני כן רוצה הכל הכי טוב והכי יפה, רק לשלם על זה כמה שפחות.
וההוכחה: אם זה היה עולה מעט/ במבצע/ בחיסול, הייתי הולכת לקנות את זה. (ריהוט ומטבח מקטלוגים, בגדים ממותגים, דירה, רכב וכן על זה הדרך)
ובהגרלות הסיניות (כבר התיאשתי, ואנחנו תורמים בלי קשר אבל כשהשתתפתי) כן שמתי לכל הדברים הללו כרטיס וחלמתי על דברים שונים.
בעולם של היום כשיש לכולם, וכולם רודפים, אז נוצר סחף כזה ורף מסוים שנורמלי להיות בו.
לכן כן יש הבדל בין התחומים:
- חסכון, שהוא כשלעצמו כן דבר טוב לדעתי, כמו שכבר כתבתי, לא רדיפה אחרי השקל, אבל בדברים משמעותיים, כן לשים לב, להיות מודעים ולעשות מאמץ לשמור על הכסף שעובדים עבורו כל כך הרבה, ומקדישים לצורך זה נתחים מחיינו.
- במקביל, הסתפקות במועט, פשטות מרצון, לשמוח במה שיש, ולהבין שלא החיצוניות ומה שקנית זה מה שאתה, אלא יש ערכים גדולים שלא שייכים בכלל לכסף, והנאה ושלוה מחוויות אחרות, תכנים וערכים אחרים בחיים.
עם זאת, לדעתי כן יש משהו משיק, שזה ההתגברות וההתנזרות מבזבזנות, שזה גם לצורך חסכון וגם הסתפקות במועט. כל אחד והדוגמאות שלו, אבל אצלי למשל ללכת לקניות ותמיד לעצור ולקנות אוכל וגלידות יקרות וכו' זה בזבוז. או לשכור רכב במקום לנסוע באוטובוס (תלוי סיטואציה, לא תמיד) זה בזבוז כסף וגם נהנתנות מסויימת.
אז כל אחד ברמה שלו, אבל האשכול יכול להכיל גם מודעות לחסכון (ושכל אחד יקח את מה שבא לו בכיף בלי להרגיש דקדוקי עניות ולא ימחה על דוגמאות מסויימות שאצל אחרים היא סבירה ומתקבלת)
וגם להציף ואולי לעודד התנהגות מושכלת וערכית, בלימת הסחף המטורף אחרי רמת חיים גבוהה וטביעה בחומריות רדודה והנאות העולם, והשמעת קולם של אלו שעדיין לא הושפעו מתבואת השגעון.
 

לילי 1

משתמש מקצוען
איך הצלחתי לחסוך בגדול-

כל עלייה במשכורת בודקים מחדש את צרכי הבית ומחליטים כמה מתוך זה צריך באמת. השאר לחיסכון. כך גם בכל לידה או הוצאה כלכלית גדולה חשובה. נראה לי הטיפ הכי חשוב ומדובר בסכומים משמעותיים. דינה של כל הכנסה חד פעמית- כנ"ל.

מעשר חומש- נראה לי הסגולה היחידה שכתובה בתורה- עובד בגדול!

לגור במקום מה פחות קהילתי, לא תאמינו כמה דברים אתם פשוט לא צריכים פתאום
 

לילי 1

משתמש מקצוען
חייבת לציין שגם אני שמתי לב שאנשים שהרוויחו- מרוויחים בחייהם מספיק כסף כדי לחיות ללא טרדות, חיים בד"כ בצורה מאד מחושבת יחסית לציבור הממוצע שחי מהיד לפה.
ולא התכוונתי כמובן לקמצנות חולנית.
יש כמובן את היוצאים מן הכלל שחייבים כל הזמן לייחצן את הונם, וגם אליהם לא התכוונתי.
בכלל, נדמה לי לפעמים שאנשים שבאמת יש להם כסף, מרגישים מספיק בטוחים במעמדם ולא מנסים להוכיח את זה לסביבה כל הזמן. הם לפעמים חיים בפשטות (יחסית כמובן) הרבה יותר מאלה שלא באמת יש להם כמו שהם רוצים שיחשבו.
מוסיפה מנסיון,
יותר קל לחסוך כשיש מאשר כשאין
כשהחסכון נעשה מכורח, מתוך האין, מתלוות אליו תחושות רגשיות שליליות של חסר ואולי מרמור
כשנעשה מבחירה, מתוך היש, מתלוות תחושות חיוביות של שליטה והצלחה
 

מגנום

משתמש סופר מקצוען
אם להיות נאמנים לפורום שמשם הועתק שם השרשור הנוכחי,
הדגש הוא על חיסכון ואנטי צרכנות.
חיסכון אמיתי מתחיל בפשטות.
אנטי צרכנות זה כפשוטו - לא להצטרך.
לא לצרוך מה שלא צריך.
לעשות בירור עמוק מהו צורך ומהו סתם נספח שהגיע אלינו בגלל הסביבה.

לכל אחד יש צרכים בסיסיים וצרכים קצת פחות וכאלו שהם בכלל לא צרכים .
צריך לעשות את ההפרדה הזו מבפנים , להכיר את עצמינו, ולדעת מה מדויק לנו, ומה מיותר.
אותו עיקרון בדיוק עובד גם בדיאטה.
אם ננסה להגביל את עצמינו בכוח זה לא יעבוד, כלומר, זה יעבוד לטווח קצר אבל הגוף יזכור לנו את זה, וברגע שנהיה חלשים קצת הוא יחזיר לעצמו את הכל עם בונוסים.
אבל אם נברר באמת מה הצורך שלנו, האם באמת הגוף שלנו צריך עכשיו את המגנום הזה? האם זה מה שטוב לו? לא, אבל מישהו פתאום הציע לי את זה, אז התבלבלתי.

ובחזרה לחיסכון,
ברגע שעשיתי בירור אמיתי עם עצמי וגיליתי שאני לא צריכה מגנום , אני לא אקנה אותו, גם אם נשארו לי כמה שקלים בארנק.
אבל כשאני לא קונה רק כי זה יקר, ברגע שיהיו לי כמה שקלים אני אתפתה כי עכשיו יש לי .

כל השיטות המלאכותיות לחסוך - כמו לחיות רק במזומן, הן פלסטרים, ויכולות לסייע למי שעדיין לא בירר את הצרכים שלו.
אבל מי שיודע ומרגיש מה הוא צריך , ופשוט לא צריך מעבר - כי אין שום צורך בבגדי מותגים (אז מה עם כל הגן לובש אותם ?) ואני משוכנעת באמת שהבת שלי לא צריכה עכשיו את הממתק הזה (כי היא ראתה אותו הרגע, זה לא יוסיף לה שום שמחה וסיפוק) ושעודף משחקים לילדים לא משמח אותם (הם מתרגלים ומפסיקים להעריך משחקים פשוטים ) אז הוא באמת לא צריך מעבר. וטוב לו , כי יש לו את כל מה שהוא צריך ומה שמעבר הוא לא צריך.

לבן אדם כזה יש שליטה עצמית, והוא קונה באשראי את כל מה שהוא צריך , לא מעבר.
אין לו שום צורך לגזור את כרטיסי האשראי , אלא הפוך - לעקוב אחריהם ולהיצמד לצרכים .

אחרי שנצמדים לתוכנית כזו, ומגיעים למקום מאוזן אחרי שהחלטנו מה צורך , מה רצון ומה שטות - אפשר גם להתפנק מידי פעם, כמובן באחריות, ולקנות דברים שהם צורך פחות מהותי.
אבל הכל מתוך מודעות , החלטה ולא מהבטן.

שלב ראשון הוא עבודה עצמית. להפריד את כל הרעשים מהסביבה שהתערבבו ברצונות שלנו והפכו לחובות.
שלב שני זה גם לחשוב איך לחסוך, כמובן שכדאי להכין רשימה בבית (למרות שכשנצמדים לרצונות זה כבר לא קריטי) כמובן שקונים בחנויות זולות, מעדיפים לקנות במבצעים וכו'
אבל זה כבר שלב היישום . והוא הרבה פחות משמעותי.
מסכימה עם כל מילה.
כשיושבים ככה ודנים זה נשמע פנטסטי
הקושי הוא במירוץ היומיום, בסחף ששוטף אותנו מכל כיוון (פרסומות וכו')
בסיטואציות שבהן את הולכת לקנות משהו וקולטת בזווית העין מוצר יותר ממותג, איכותי, מעוצב
באותו מחיר, כי הוא במבצע. אז האידיאל מטשטש, והעזרים האחרים כמו לקחת רשימה מדויקת, או שיטות אחרות שהוזכרו, עוזרות לזכור, לאכוף ולהיות הקול שמונע מאיתנו להסחף.
 
נערך לאחרונה ב:

מקצועי בלבד

Moderator
מנהל
מנוי פרימיום
אז מה. צאו מזה . תהיו הבודדים החכמים.
[ובינינו , לציבור החרדי יש הרבה מה ללמד את העולם על פשטות, ועל רמת חיים שונה, אנחנו כבר לא בסטטיסטיקה של הרוב.]
בדיוק זה מטרת האשכול.
להיות החכמים שמחושבים, שלא מבזבזים, ושיודעים להתנהג עם הכסף בתבונה.
 

מקצועי בלבד

Moderator
מנהל
מנוי פרימיום
איזה כיף שפתחתי את האשכול הזה.
יש פה אנשים חכמים, אם תובנות מדהימות בנושא, ואני גם מחכימה.
 

שתים

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
בקשר לשימוש בכרטיס אשראי או מזומן -
היום בעידן הממוחשב אפשר לבדוק הכל מיד.
אני אישית - הקצבתי שכל חודש כרטיס האשראי לא יכול להיות יותר מX ש"ח, כמובן חילקנו לשבועות גם ורושמים הכל, אבל עדיין בודקים כמעט כל יום ורואים כמה כבר חוייב ואיפה מתוך הX הכרטיס כבר אוחז (כי תמיד יש את החשבונות שמשולמים בכרטיס אשראי / דברים ששכחנו לרשום אותם).
והיה ורואים שמתקרבים בקצב מהיר מדי לעבר הX שלנו, אנחנו פשוט מפסיקים לקנות לכמה ימים- משאירים את הכרטיס בבית בכוונה - וראו זה פלא הכל בסדר, נשארים בחיים!
זה הרבה יותר קל לי מאשר להוציא כסף ואז יש רק שטרות ואז השקלים שמתגלגלים וכו'.
ככה גם אפשר אחרי כמה חודשים לעבור ולראות על מה הוצאנו כסף וכו'.
 

שתים

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
ועוד שאלה -
למישהו יש חוברת תקציב? משהו שאפשר למלא לפי שבועות/חודשים וכו'?
 

eng

משתמש פעיל
קראתי והחכמתי.
השקל וחצי שלי בנושא:
כאחת שכבר שנים מתעסקת בעניין הזה מתוך הנאה גרידא, אני חושבת שהאשכול צריך להתמקד במינימליזם ואנטי צרכנות וממילא יגרום לחסכנות.
אם נתמקד בחסכנות לטווח הרחוק-דהיינו בעיקר מאמץ לצמצום דמי ניהול בחברות השונות, הקטנת ריביות וכו' שזה עניין חשוב בפני עצמו- נחסוך בעתיד עשרות אלפי שקלים, אבל יש לכך כבר מודעות גדולה בציבור ויש לזה במות רבות כולל לא מעט אשכולות בנושא כאן בפרוג.

מינימליזם ואנטי צרכנות לעומת זאת: א. אין לכך הרבה מודעות-גם בציבור שלנו שנחשב לציבור מאוד חסכן ולא ממותג (יש בזה שינוי אדיר לרעה בעיני בשנים האחרונות, כמו למשל בהזמנות מחו"ל/עגלות מפוארות וכו') ולא זו בלבד שאין לכך מספיק מודעות, רבים חושבים שאם כבר יש מינוס אז "לפחות לא נחיה בתחושה קשה ונפרגן לעצמנו עוד מותרות" כמובן שלא דקדוקי עניות כמו שנאמר: "תנו רבנן, ג' דברים מעבירים אדם על דעתו ועל דעת קונו, ואלו הן: עובדי כוכבים ורוח רעה ודקדוקי עניות" (ערובין, מא)
אבל עדיין צמצום ההוצאה החודשים אפילו בכמה מאות שקלים או עשרות שקלים בודדים, בהחלט משנים את התמונה בטווח הרחוק וגם גורמים להרגל טוב שהוא הדבר העיקרי פה.

ב.אחת המידות הרעות הנפוצות היום זו חמדנות, ובהחלט באנטי צרכנות מתרגלים ועובדים על שיבור המידה הזו ולא כל מה שיש לחברי יהיה גם לי.
נרוויח גם חסכון כספי בלי ההרגשה שחסכנו מעצמנו אלא פשוט ע"י שכנוע עצמי שאין לנו צורך בדבר שלא רכשנו, וגם נשבר מידה רעה.

למעשה חזרתי פה על דברים שנאמרו קודם, אבל זו לגמרי גישתי לחיים, אני עוד לא שם, אבל השאיפה קיימת, אני כבר בחצי הדרך.


וגם אנחנו לא משתמשים בכרטיס אשראי, דירקט מיועד לתשלומים באינטרנט שלא ניתן לשלם אחרת, ומזומן בלבד לרכישות פרונטליות. זה משנה חיים!!!
 

ניקה

משתמש צעיר
@שתים
יש לי חוברת שיקוף מסודרת. שיקוף משמע- הצבת מראה, מהיום עד שנה לאחור. זה נותן תמונה של ההוצאות וההכנסות בחודש באופן ממוצע.
יש גם חוברות תקצוב.
אנסה בשעות הערב לצרף, תזכירי לי באישי
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
בעיקרון לדעתי צריך לפתוח פורום מיוחד, [או לפחות תת פורום] לנושאי כלכלה וצרכנות, השקעות, התנהלות כלכלית נבונה, וכדו',
אבל לבינתיים כל עוד שאין כזה פורום, אני מתכבדת לפתוח אשכול מאד משמעותי, שכבר הרבה כתבו לי שישמחו שיהיה כזה אשכול.
האשכול בא להביא דיונים בנושא פשטות מרצון, חסכנות, וכן גמילה מצרכניזם,
ובאופן כללי אסטרטגיות לייעול כלכלי של כל תחומי החיים:
נדל"ן, תחבורה, מזון, ביגוד, בריאות, משפחה, חברים, בילויים ועוד.
אבל בעיקר בעיקר נגד הבזבזנות שיש בציבור [גם שלנו] בכל תחומי החיים.
מבינים כתבו בעבר שלכלכלה כולה בריא מאוד להתרגל לחיות ברווחה וברמה גבוהה ולא לחיות בצמצום. כמה שזה נשמע מוזר.
כמובן לא לחיות על חובות, אלא להניע את המשק ואת הכלכלה.

מה שכן, ככל שמשתמשים יותר במזומן, חוסכים יותר. מחקרים מצאו שברגע שאדם מוציא מכיסו כסף מזומן, הוא חש כאב פיזי במערכת העצבים (כאב קטן, אך קיים).

@Ruty Kepler
 

שתים

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
@שתים
יש לי חוברת שיקוף מסודרת. שיקוף משמע- הצבת מראה, מהיום עד שנה לאחור. זה נותן תמונה של ההוצאות וההכנסות בחודש באופן ממוצע.
יש גם חוברות תקצוב.
אנסה בשעות הערב לצרף, תזכירי לי באישי
אשמח מאוד!!
תודה.
 

דרמצֶגֶת

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה והפקת סרטים
לי, אישית , סיטואציה כזו מחזקת את הרצון למגנום לפעם הבאה.
כי אם הוא כל כך מפנק ונחמד, ומגיע לי , וויתרתי עליו רק בגלל כסף, אני ארצה מאד שיהיה לי המון כסף כדי לקנות אותו.

לעומת זאת, אם אני עומדת ליד המקפיא, מעיפה מבט על כל השלגונים עמוסי השוקולד, מדמיינת לי איזה עומס שוקולדי אני ארגיש אחרי שאוכל אותו, מתחברת לגוף שלי שבכלל לא מתאים לו עכשיו מגנום. הוא לא רעב, ולא רוצה העמסת סוכר, מביטה על כל השלגונים אחד לאחד, ומוצאת שפשוט לא בא לי אחד כזה עכשיו . זה לא יעשה לי טוב.

בפעם הבאה שאני אעבור שם אני לא ארצה יותר מגנום , אלא פחות.


הי, אל תעשי אותי כזו...
מה שקרה במציאות, ויתרתי כי לא מצאתי את הסוג שרציתי מלכתחילה. לא כי התקמצנתי....
(11 שעות עבודה עמוסות. מה יש?) התוצאה - הרווחתי 10 ש"ח :p ואז חשבתי - כמה קל להרוויח 10 ש"ח ב-2 דקות. אולי אפשר להכפיל את הרווחים האלו...

עומס שוקולדי? אין לי בעיות כאלו ;)
 

סנפירית

משתמש פעיל
מי שיוזיל את הפאות תבוא עליו הברכה

לא מבינה למה על שמלת כלה ניתן להוציא 3000-7000 ש"ח עבור ערב אחד ואף אחד לא חושב שמשהו פה לא תקין.
אבל פאה שחובשים כל יום לפחות 10 שעות ביממה למשך 10 שנים, וכידוע שהפנים מהוות גורם מאוד משמעותי במראה החיצוני אנשים לא מפסיקים לקטר ולנסות להוריד מחירים.
אני חלילה לא אומרת שהסכום לא מוגזם ושהעלות גבוהה מאוד ביחס לתרומה. אבל אני עדין חושבת שיש דברים הרבה פחות משמעותיים בעלויות מטורפות ובלי פרופורציה ובהם צריך להשקיע את האנרגיות.
 

אהבת עולם

משתמש סופר מקצוען
D I G I T A L
אזהרה : סטיה מנושא האשכול!

עומס שוקולדי? אין לי בעיות כאלו ;)
את מדברת עם מי שיכולה לגמור בדקה 2 חבילות קליק XL,
גם אני חשבתי שאין לי אף בעיה עם שוקולד, חשבתי גם כמוך שזה מפנק, ומגיע לי אחרי שעות עבודה או כי אני עצבנית או רוצה לשכוח משהו.

אבל אחרי שהכרתי שיטה מדהימה של מישהי שמלמדת איך להקשיב לעצמינו , ועל הדרך לשפר את התזונה בצורה מדהימה, גיליתי שזה רק נראה נחמד ומפנק, וזה נובע מתהליך פסיכולוגי + פיזי ,
האוכל של היום עמוס באוממי או הטעם החמישי, הכוונה לחומרים מסוימים שמשדרים גירוי חזק למוח, והגירוי הזה הוא מה שנחרת לנו בזיכרון ומשאיר לנו את החוויה של האוכל הטעים והמגרה.
אבל אחרי שאנחנו מסיימים לאכול אותו התחושה בפה היא לאו דווקא טובה, ייתכן ואותו אוכל היה מתוק מידי/ חמוץ מידי / מלוח מידי, אבל נמשיך לאכול בגלל השדרים למוח שמגרים אותו לטעום שוב ממה שמגרה אותו כל כך .
מכירה את זה שמישהו פותח חטיף, אומר "איכס, זה ממש דפוק" וממשיך לאכול?
זה מה שקורה לנו ברוב היום, אנחנו אוכלים יותר ממה שאנחנו רוצים, או בזמנים שאנחנו לא רעבים ואוכל שלא הכי טוב לנו, אבל זוכרים את החוויה ההתחלתית של המוח, ונעולים על זה.

זו גישה מהפכנית ופשוטה , שמלמדת אותנו לעצור רגע אחרי שאכלנו , ולהרגיש מה מרגישים אחרי ולהיות שם קצת. התוצאות מפתיעות.
 

חלי פיינשטיין

משתמש מקצוען
אזהרה : סטיה מנושא האשכול!


את מדברת עם מי שיכולה לגמור בדקה 2 חבילות קליק XL,
גם אני חשבתי שאין לי אף בעיה עם שוקולד, חשבתי גם כמוך שזה מפנק, ומגיע לי אחרי שעות עבודה או כי אני עצבנית או רוצה לשכוח משהו.

אבל אחרי שהכרתי שיטה מדהימה של מישהי שמלמדת איך להקשיב לעצמינו , ועל הדרך לשפר את התזונה בצורה מדהימה, גיליתי שזה רק נראה נחמד ומפנק, וזה נובע מתהליך פסיכולוגי + פיזי ,
האוכל של היום עמוס באוממי או הטעם החמישי, הכוונה לחומרים מסוימים שמשדרים גירוי חזק למוח, והגירוי הזה הוא מה שנחרת לנו בזיכרון ומשאיר לנו את החוויה של האוכל הטעים והמגרה.
אבל אחרי שאנחנו מסיימים לאכול אותו התחושה בפה היא לאו דווקא טובה, ייתכן ואותו אוכל היה מתוק מידי/ חמוץ מידי / מלוח מידי, אבל נמשיך לאכול בגלל השדרים למוח שמגרים אותו לטעום שוב ממה שמגרה אותו כל כך .
מכירה את זה שמישהו פותח חטיף, אומר "איכס, זה ממש דפוק" וממשיך לאכול?
זה מה שקורה לנו ברוב היום, אנחנו אוכלים יותר ממה שאנחנו רוצים, או בזמנים שאנחנו לא רעבים ואוכל שלא הכי טוב לנו, אבל זוכרים את החוויה ההתחלתית של המוח, ונעולים על זה.

זו גישה מהפכנית ופשוטה , שמלמדת אותנו לעצור רגע אחרי שאכלנו , ולהרגיש מה מרגישים אחרי ולהיות שם קצת. התוצאות מפתיעות.
סיון אופירי?
 

ארבע

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
הפקות ואירועים
@אהבת עולם, השיטה התזונתית הזו נשמעת שווה אשכול נפרד, ואשמח מאד שתרחיבי עליה.



לא מבינה למה על שמלת כלה ניתן להוציא 3000-7000 ש"ח עבור ערב אחד ואף אחד לא חושב שמשהו פה לא תקין.
אבל פאה שחובשים כל יום לפחות 10 שעות ביממה למשך 10 שנים, וכידוע שהפנים מהוות גורם מאוד משמעותי במראה החיצוני אנשים לא מפסיקים לקטר ולנסות להוריד מחירים.
אני חלילה לא אומרת שהסכום לא מוגזם ושהעלות גבוהה מאוד ביחס לתרומה. אבל אני עדין חושבת שיש דברים הרבה פחות משמעותיים בעלויות מטורפות ובלי פרופורציה ובהם צריך להשקיע את האנרגיות.

את כל כך צודקת, אבל...
ישבתי אצל פאנית שמתמחה בתיקונים, כדי לשפץ את פאתי הלא מאד עתיקה אך הכן לא הכי עדכנית (אגב ייאמר לשבחה של הפאנית דנן, שהמדיניות שלה לנסות להציע את התיקון הכי זול, כי תיקון יקר, לדבריה, חבל לבצע - עדיף לחסוך עוד קצת ולרכוש פאה חדשה).

ישבו לצדי לקוחות עם פאות שעלו גם עשרים אלף (שלי עלתה קצת יותר מרבע מסכום זה), ושלפו עוד ועוד פאות מאמתחתן, את כולן צריך לעדכן או שכבר לא בא להן עליהן או שהן כבר לא בהתאם לצעקה האחרונה (למרות שנקנו חצי שנה קודם).

אנשים שצורכים מוצרי יוקרה כדרך חיים, לרוב לא עושים חישוב שהמוצר עלה כך, וזה שווה כי בחלוקה פר חודשי שימוש כפול שנות תוחלת החיים הארוכה יותר שאמורה להיות למוצר כה יקר, ההוצאה תצדיק את עצמה.

@eng

ממש מתחברת למה שכתבת למרות שלצערי אני לא שם. הלוואי והייתי מוצאת חיזוקים להשתפר בתחום. הקושי שלי נעוץ בעובדה שאני מבחינה בנקל בהבדלים של טיב ואיכות ואוהבת גימורים משובחים, מה שנקרא טעם יקר. ז המציב בפני הרבה קושי וזירות להתמודדות.
 

אהבת עולם

משתמש סופר מקצוען
D I G I T A L
סיון אופירי?
לא, קוראים לה דר. צילי פז - וולק.
פעם היה לה בלוג בשם תזונה חיונית , עם מאמרים משני מחשבה בעברית, אבל הוא מת וכיום יש לה אתר רק באנגלית ואין לי מושג איך למצוא אותו.

נשארו לי כמה מאמרים שלה, מצרפת .
בגדול השיטה שלה פשוטה , לשים לב למה שקורה, אחרי שאוכלים משהו לעצור שניה ולהרגיש האם זה טוב לי או רע לי, ולתאר מה אני מרגישה .
במפתיע, הרבה דברים שאנחנו חושבים שהם טעימים לנו מתגלים כבעלי תופעות לוואי לא נחמדות. כנראה שהם גם מלוחים מידי / מתוקים מידי/ מעמיסים מידי על הגוף אבל אנחנו פשוט לא שמים לב.

במקצועה , היא עוזרת לאנשים להגיע למודעות הזו , ולגלות מה נכון להם וטוב להם.
 

קבצים מצורפים

  • אכילה רגשית לקרוא לילדה בשמה.docx
    KB 28.7 · צפיות: 147
  • אתגר הירקות.docx
    KB 25.1 · צפיות: 137

א.ש. אמיתי

משתמש מקצוען
למרות שזה נראה לי סטיה מהנידון באשכול,
לא מבינה למה על שמלת כלה ניתן להוציא 3000-7000 ש"ח עבור ערב אחד ואף אחד לא חושב שמשהו פה לא תקין.
אבל שמלת הכלה זהו רק קצה הקרחון,
מה עם כל עלות החתונה:
ביגוד חדש לכל המשפחה המורחבת, אולם לX מוזמנים, מנות גורמה לכולם, פרחים, תזמורת, צלם וצלמת ומסריט, שבע ברכות בכל יום וכו' וכו' כל אחד לפי רמת יכולתו/המקובל בקהילתו, סה"כ עשרות אלפי ש"ח?! לערב אחד, כמה שעות וזהו,
הסבים והסבתות שלנו התחתנו בפרומיל מההוצאות הגרנדיוזיות האלו, והיו להם חיים מאושרים....

אין שום סיבה הגיונית שחתונה לא תיערך למשל באולם של בר-מצוה רק עם המשפחה הקרובה וכמה חברים (הרי בינינו ברוב המקרים המזמין מזמין מחוסר נעימות והמוזמן מגיע לשמחה מאותה הסיבה בדיוק, אז למה לא לפתור את המשוואה...), שירים מנגן, אוכל בסיסי וכן על זה הדרך.
רמת החיים רק עולה והמשכורת נשחקת (מתווספים עוד ילדים, הכסף "קונה פחות" וכו') בעוד כמה שנים ייאלצו לפתוח קרנות "ערבים" לצרכי נישואין...
הבעיה שכל אחד מסתכל על מה שהשכן מוציא והוא לא יכול להרשות לעצמו להוציא פחות, וכך כל גחמה של מאן דהוא הופכת לסטנדרט.
אני כמובן מבין שקשה עד בלתי אפשרי לשנות מוסכמות שמושרשות כל כך עמוק, אבל לפחות שנדע (כמו בסיפור עם החיטה המורעלת), שאנחנו מתנהלים בצורה שגויה.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  5  פעמים

לוח מודעות

למעלה