דרוש מידע ילדה בכיתה א מוצצת אצבע!!!

ילדות ירושלים · 17/9/19

נכתב ע"י בשמ"ת:
את יכולה להראות לבת שלך איך היא נראית כשהיא מוצצת אצבע, אולי תסריטי אותה ואז מקווה שהיא כבר תעשה 'חושבים' לבד

לא נראה לי שבכזה מצב שהאם והבת נמצאות כדאי להוסיף גם את זה.
חברה תרגיעו, זה נפש בישראל לעומת מציצת אצבע!

טנק · 17/9/19

נכתב ע"י תילי5565:
בלי לקרוא תגובות
אני חושבת שהכל מתחיל ונגמר בנסיון שלך לגמול אותה..
זה הגמילה שלה, וככל שתלחצי יותר, התגובה תהיה הפוכה..
וכיתה א זה בקטנה..
מכירה כלה שמצצה בחתונה שלה, פתאום בלי לשים לב..
וזוג תאומים נשואים + כמה ילדים שמוצצים אצבע תוך כדי נהיגה...

מפחיד ודוחה!

ששונית · 17/9/19

התגובה שלי תהיה מעצבנת, אבל לא מצליחה להתאפק.
למה תגידו למה אתן נותנות בכלל לפעוטות למצוץ אצבע?
זה כל כך כל כך לא בריא, לא אסתטי, לא נקי, למה???
והגמילה מזה כמעט בלתי אפשרית כי אין אפשרות לזרוק את האגודל לפח או לתלות אותו על עץ וגמרנו.
כשראיתי שהתינוק התורן מנסה למצוץ אצבע, לא נתתי לו לעשות את זה.
יום יומיים דחפתי לו שוב ושוב מוצץ עד שהוא התרגל.
אף אחד אצלי לא מצץ אצבע. או מוצץ או כלום.

אחות · 17/9/19

ילדה בכיתה א זה לא נוראה בכלל!
החיסרום אם מוצצים בשיעורים אות במקום לעשות שיעורי בית
אני מצצתי עד גיל ...14... הוצאתי תוך כדי הישור שיניים...
הבת שלי מצצה גם מגיל 3 בעקבות שכנה והפסיקה באיזשהו שלב....
היא קיבלה על זה מתנה וחגיגה אבל לא זוכרת שלחצנו מדי.
חבל שעל זה ילך הקשר בין האמא לבת.
המון כח!

זהבי סגל · 18/9/19

במציצת אצבע יש משהו נוסף שכדאי להורים לשים לב אליו:
ערך עצמי ביחס להצלחה בדחית סיפוקים
ועינו ערך מחקר המרשמלו.

אסתי H · 18/9/19

חברתי ישבה עם ביתה בת השלוש על הידיים ושתיהן מצצו אצבע...

דבורה לוינסון · 18/9/19

מאוד מבינה את הרגשות שלך.
אבל צריך לזכור שהילדה - היא בן אדם בפני עצמו. אי אפשר לשלול ממנה לחלוטין את זכות הבחירה על עצמה.
אפשר לעודד באופן חיובי, אבל לזכור שזו היא והיא ישות נפרדת, וצריך לכבד את בחירותיה.

(אני אומרת את זה ממקום של אמא לאחד, שכבר בתור תינוק קטן, לא הסכיםהמוצץ כלל, וגילה את האצבע . ניסיתי להילחם, עד שהבנתי שאני צריכה ליישם את מה שכתבתי למעלה).

דבורה לוינסון · 18/9/19

נכתב ע"י ששונית:
התגובה שלי תהיה מעצבנת, אבל לא מצליחה להתאפק.
למה תגידו למה אתן נותנות בכלל לפעוטות למצוץ אצבע?
זה כל כך כל כך לא בריא, לא אסתטי, לא נקי, למה???
והגמילה מזה כמעט בלתי אפשרית כי אין אפשרות לזרוק את האגודל לפח או לתלות אותו על עץ וגמרנו.
כשראיתי שהתינוק התורן מנסה למצוץ אצבע, לא נתתי לו לעשות את זה.
יום יומיים דחפתי לו שוב ושוב מוצץ עד שהוא התרגל.
אף אחד אצלי לא מצץ אצבע. או מוצץ או כלום.

לא כל התינוקות הם אותו הדבר, ולפעמים הם מלמדים אותנו, שלא על הכל אנחנו יכולים לשלוט.

(מניסיון אישי ביותר).

sth · 18/9/19

נכתב ע"י כרגע:
לא כל התינוקות הם אותו הדבר, ולפעמים הם מלמדים אותנו, שלא על הכל אנחנו יכולים לשלוט.

(מניסיון אישי ביותר).

אני ממש מסכימה איתך! יש לי ילד שמוצץ אצבע מגיל 0 וכל הנסיונות למנוע אותו מזה, לא עזרו!
היום הוא בן שמונה ועדיין מוצץ אצבע, אבל רק בבית.
הדבר המתסכל הוא, שאחותו- הגדולה ממנו בשנתיים, היתה עם מוצץ ובגיל שלוש! הוציאה אותו והכניסה אצבע. היא בת עשר ועדיין מוצצת, אבל לא רק בבית... ולא מזיז לה כלום.
דיברנו על חיידקים, על בעיות בשיניים וכו' אבל טעם האצבע עולה על הכל...

ורדרדה · 18/9/19

היי, @ש. כהן אני רוצה להרגיע אותך:
כשהייתי קטנה היה לי מוצץ, בשלב כלשהו הוריי ניסו לגמול אותי, ולקחו לי את המוצץ, בהסכמתי, כמובן.
בדיוק לאחר יום הרגשתי שאני חייבת את המוצץ חזרה, ממש כמו אויר לנשימה, ואימי ניסתה לשכנע אותי שזה יהיה רק לשבוע, והסכמתי, אחרי חמש דקות, בלי לשים מידי הרבה לב, האגודל נכנסה לפה ומאז לא יצאה משם עד גיל... 16.5(!!)
בכיתה א' וחצי ב' מצצתי אצבע גם בכיתה, ובחצי ב' השני עד כיתה ח'-ט', מצצתי אצבע רק בבית, כלומר התביישתי כבר למצוץ בכיתה, לא כי צחקו עלי, אלא סוג של מודעות לסביבה.
ובאזור גיל 14-15 עד 16.5 מצצתי אצבע רק בלילה, במיטה!
חשוב לי להדגיש שכל התהליך הזה בא מצידי. אף פעם לא צחקו עלי ולא כעסו עלי בעניין מציצת האצבע.

המלצה שלי במבט של מוצצת, תניחי לנושא. מידי פעם שגרי רמזים לילדה שכדאי לה לשים גבולות. הילדה תשים לבד גבולות. שתיקח את האחריות על עצמה.
אל תתיאשי ואל תדאגי, זה נגמר בסוף. גם אם צריך לחכות עד גיל 16.5

ארבע · 18/9/19

מרפאה בעיסוק אמרה לי שאזור השפתיים עוזר לוויסות, ויש ילדים שמוצצים אצבע ומוצץ עד גיל בוגר ומתקשים מאד בגמילה כי המציצה מרגיעה אותם בקטע של וויסות חושי. היא המליצה לתת להם לנשוף בקש כתחליף מרגיע.

ולמי שכתבה שאצבע היא מתכון לחולמנות ועצלנות - אני מוחה. מצצתי אצבע בכיתה והייתי תלמידה נהדרת. למה הדברים קשורים בכלל?

חמחם · 18/9/19

לא כדאי ללחוץ,
כדאי לעזור לה להבין שזו "בעיה" שלה, ותלוי רק בה אם היא תפסיק או לא.
לעניות דעתי-
תנטרלי את עצמך מהסיפור (מקבלת חיזוק שלילי, ולכן לא מפסיקה)
תנסי להסביר כמה זה לא נעים לחברות שלה לקחת ממנה דברים או לשחק איתה כשהן יודעות שלפני רגע האצבע שלה היתה בתוך הפה...
תני לה להגיע להבנה מעצמה שזה לא לענין.
כמובן, להחמיא (ולא יותר מידי...) כשהיא מתגברת.

בהצלחה

כמובן, לא לשכוח להתפלל לס"ד

ש. כהן · 18/9/19

נכתב ע"י ילדות ירושלים:
בחברה ובהתפתחות זה לא יעלה ולא יוריד.
אבל מה עם הרגשת האהבה של אם לביתה? מה יהיה על זה??? זה מעוות לא יוכל לתקון!!!

אי אפשר להבין סיטואציה עד שמגיעים אליה!
קל להגיד, קשה ליישם
לא בחוויה הרגשית ולא בתגובה.

מאנטרטיקה · 18/9/19

אתם ממש מייאשים בנושא---
גם הבת שלי מוצצת אצבע, כשהיא התחילה בגיל הגן בכלל לא היה אכפת לי, כי היא היתה מפונקת מפונדרקת ועוד בלי מוצץ ובכתה המון המון, אז ברגע שהיא התחילה למצוץ אצבע ממש שמחתי שיש משהו שמרגיע אותה.
והיום היא כבר כמעט בת 9, כבר ניסינו הכל הכל כולל הבטחה על מתנה יקרה מה שהיא תבחר לעצמה, וכלום לא עזר

עד שהתחלנו לאיים שנעשה לה מזלג בשיניים (מתקינים אצל רופא שיניים), וזה ממש הרתיע אותה, אבל אחרי יום היא חזרה שוב לאצבע.
הקטע, שהיא מלאת בטחון עצמי ובין המשתתפות הראשיות בשיעורים, וחצי כיתה בגללה גם לוקחות אצבע, והמורה שלהם כבר היתה ממש מתוסכלת מהעניין, ופעם היא אמרה להם שהיא מוציאה מצלמה ומצלמת אותן, אז כל הבנות הוציאו מיד את האצבע, חוץ מהבננה שלי...
זה ממש מתסכל.
האמת שאני שיחררתי לגמרי, לא מלחיצה אותה בכלל, אבל זה גם לא עוזר.

מצחיק שהקטנה שלי לא ממזמן זרקה את המוצץ, וניסתה גם לקחת אצבע, וואו איזה טרור עשינו לה... היום היא מפחדת לחשוב על הכיוון הזה.
אז קודם כל תדעו שאם מונעים את זה מיד זה אפשרי, אחרי שמתרגלים זה כבר ממש קשה.

מאנטרטיקה · 18/9/19

נכתב ע"י Sigalit:
במציצת אצבע יש משהו נוסף שכדאי להורים לשים לב אליו:
ערך עצמי ביחס להצלחה בדחית סיפוקים
ועינו ערך מחקר המרשמלו.

הדחיית סיפוקים די מסתדר לי, השאלה מה עושים בנידון??

לילי 1 · 18/9/19

למה זה כל כך חשוב?
מצצתי אצבע עד שהיו לי ילדים ועד בכלל
מעולם מעולם לא היה נושא
לא זוכרת בכלל התעסקות בנושא ןגם לא לחץ חברתי.
כנראה שוויסתתי את המקומות שבהם החלטתי למצוץ או לא לפי מה שהרגשתי שמתאים לי.
בכתה שלי בסמינר היתה תלמידה מוכשרת ומפותחת שמצצה אצבע, היחס החברתי היה סלחני עד מבודר.

אם השיניים מטרידות אותך- שלי ישרות כמו סרגל
גם לחברה שמצצה אצבע בסמינר יש שיניים ישרות (ובכללי היא אשה יפה...)

זהבי סגל · 18/9/19

נכתב ע"י מאנטרטיקה:
הדחיית סיפוקים די מסתדר לי, השאלה מה עושים בנידון??

לפני שנה בערך לקחת לשיחה תו"כ טיול את שלשת הבנות שלי, הגדולות היו יותר בעניין והקטנה פחות, וסיפרתי להם את מבחן המרשמלו, ודיברנו על המשמעות של דחית סיפוקים (גילאים: 6,8),
מה זה עושה למוח, איך המוח שלנו בנוי ואיך הוא מתאמן, בדיוק כמו שריר, דיברתי איתם על הצלחה בחיים, על אנשים שמצליחים לדחות סיפוקים הם אנשים יותר איכותיים,
ועל המשפט הזה אני חוזרת השכם והערב: מי שלא גדל נשאר תינוק!
אנחנו רואים אנשים בני 50-90 עם מוצץ בפה, אנשים עדיין מתלהבים מגלידה, מעוד פרסום בכתבה ביתד, כל אחד עם המוצץ שלו..... אנשים שנשארו קטנים...
הן כל כך התלהבו מזה שהן ביקשו מרשמלו שהן לא יאכלו אותו וכו..... אבל אמרתי להם שהמרשמלו הוא רק משל, המרשמלו הוא כל דבר שחייבים אותו דחוף עכשיו, הרגע!

ומאז אנחנו עושים מידי פעם תרגילים: פודינג שנמצא על השולחן מתחילת ארוחת הערב ושותים אותו רק בסוף, או - הסוכריה מחכה לך פה, את גומרת לסדר ולוקחת לבד, אני סומכת עליך....
וביחס לאצבע שנכנסה כל פעם בלי משים לפה - יש לך הזדמנות לאמן את השריר של דחית סיפוקים במוח כל הזמן, כיף לך! זה התעמלות טובה כל פעם שאת לא מכניסה לפה את האצבע...
הרצון הזה הגיע לבד, השליטה בעצמה. היה שווה.

מאנטרטיקה · 18/9/19

נכתב ע"י Sigalit:
ומאז אנחנו עושים מידי פעם תרגילים: פודינג שנמצא על השולחן מתחילת ארוחת הערב ושותים אותו רק בסוף, או - הסוכריה מחכה לך פה, את גומרת לסדר ולוקחת לבד, אני סומכת עליך....
וביחס לאצבע שנכנסה כל פעם בלי משים לפה - יש לך הזדמנות לאמן את השריר של דחית סיפוקים במוח כל הזמן, כיף לך! זה התעמלות טובה כל פעם שאת לא מכניסה לפה את האצבע...
הרצון הזה הגיע לבד, השליטה בעצמה. היה שווה.

אהבתי את הגישה!
בכלל שמתי לב שיש לך גישה לפסיכולוגיה בין-אישית חוץ מההפקות סרטים שלך

ושאלה- מתי זה הפסיק?

זהבי סגל · 18/9/19

נכתב ע"י מאנטרטיקה:
ושאלה- מתי זה הפסיק?

לא עוקבת אחריה, זו האחריות שלה
אבל נראה לי שהיא ממש פוחדת להיות אשה בת ארבעים תינוקת רגשית.
אני רואה מידי פעם עדיין את האצבע, בעיקר בלילה... אבל המינון מאד נמוך.

משהו שאף אחד לא כתב פה, ואני לא יודעת כמה ידע יש לכם בעניין:
יש מרידיאנים בגוף (או צ'אקרות, שאלו קווי אנרגיה, רפואה סינית) הקצה של מרידיאן הריאות נמצא בקצה האגודל. מציצה שלו זה חיזוק שלו.
כשהגדולה שלי היתה בת 4 עבדנו קשה להוציא לה את האצבע מהפה, מרה, פרסים, עונשים, התראות....

(כל הטעויות של הורים לחוצים)
והיא קיבלה דלקת ראות.
מאז הבנתי עוד יותר את הצורך הרגשי שלה באצבע.
כולנו באנו לעבוד, לא?

מרחבית · 18/9/19

נכתב ע"י ש. כהן:
אי אפשר להבין סיטואציה עד שמגיעים אליה!
קל להגיד, קשה ליישם
לא בחוויה הרגשית ולא בתגובה.

כל-כך נכון! מילות מפתח!
מה שכן, חשוב מאוד כשלב התחלתי להבין ולהגדיר נכון את הקושי. אולי משהו כמו: קשה לי לאהוב את הבת שלי כשהיא מוצצת אצבע? או משהו בדומה? איך אוכל להרעיף עליה אהבה על אף המציצה? (זה שונה מאוד ואפילו הפוך מ: איך לגרום לבת שלי להפסיק למצוץ).
אחרי שמגדירים את הקושי (וההגדרה האמיתית ווהמדויקת יכולה להיות אך ורק שלך!) עדיין אין פיתרון קסם. לגמרי לא. אך יש איזשהו כיוון...

אגב, רוב המוצצים כן נגמלים מזה באיזשהו שלב. אך אם זה נהפך למשהו עמוק יותר, עם משמעות מעבר להרגל המציצה, זה יותר קשה. כגון, רק בזה מוצאים נחמה. או כגון: סמל ל'לא ישלטו עלי'. או כגון: סמל ל'לא יאהבו אותי על תנאי'. וכדו'. (כמובן לא במודע).

דרוש מידע ילדה בכיתה א מוצצת אצבע!!!

משתמש פעיל

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש פעיל

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש מקצוען

פסח כשר ופרימיום!

תגיות נפוצות