'עיר דירות הרפאים' או 'למה חרדים לא באים לעפולה'

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
ההתבכיינות פה על חוסר העבודה בצפון מזכירה לי את הסיפור על בעל העסק לשרוכים ששלח את שני בניו למדינות אפריקה לבדוק את האופציות הכלכליות שם לפתיחת סניפים. לאחר סיור התרשמות קצר כתב הבן הראשון: אבא, אין סיכוי. אנשים פה בכלל הולכים יחפים!! כך שצורך בשרוכים ודאי אין להם.
ואילו הבן השני כתב: אבא, הפוטנציאל אדיר!! אנשים פה אפילו לא יודעים מה זה נעליים, אנחנו נהיה הראשונים ללמד אותם!!
ולפני שיתרעמו עלי כל יושבי הפריפריות, כמובן שלא התכוונתי להשוות את הילידים האפריקניים היחפנים לתושבי הפריפריה.
אלא שיש מציאות, שהפריפריות מפותחות הרבה פחות מבחינה כלכלית ועסקית.
הבעיה שבמקום לזהות את הפוטנציאל העסקי האדיר שיש במקומות האלו, אנשים מתבכיינים שאין עבודה....
בבני ברק ובירושלים, כל עסק שתחשוב לפתוח יש כבר עוד עשרות כמותו.
ביישוב הצפוני בו אני גרה, כמעט כל עסק חדש שנפתח מצליח.
במקום להיות יצירתיים, ליזום ולחשוב על פתרונות אנשים מחכים בכליון עיניים למטריקס ודומיהם שיואילו בטובם לפתוח סניף אזורי ולשלם 35 ש"ח לשעה....
במקום להמתין לעסקנים שיארגנו קבוצות רכישה ועד אז להתבכיין על הצפיפות האכזרית ועל המשכנתא הנוראית פשוט קומו ועשו מעשה.
מסכים עם כל מילה.
מכיר מישהו שגר בפריפריה, ולאחר שהרגיש מחסור גדול בעסק מסוים, הלך ופתח אותו בביתו. לאחר שפתח, אמרו לו אינספור אנשים "בדיוק תכננו לפתוח גם, ממש 'גנבת' לנו את הרעיון"... הבעיה היא שאצלם זה נשאר בגדר רעיון בתכנון...
 

לא אני

משתמש מקצוען
מדברים פה הרבה נגד קביעת תקנות למחירים,
רק מספרת לכם סיפור טרי מהשבוע על מחותן שהלך לראות דירות בקרית מלאכי עם מתווך ידוע משם.
בדירה אחת שהיו שאל המחותן את בעל הבית, כמה המחיר של הדירה הזו, 700?
מה 700???? כמעט התעלף בעל הדירה.
והמתווך נחלץ מהר ואמר, כן כן 700 ברור אבל יש מה להתגמש קצת.

לפי התגובה היה נראה שהמתווך חוץ מדמי תיווך גוזר פה יותר מ100K...
ואם זה ככה בקרית מלאכי אין סיבה שזה לא בקרית אתא ולא בכל עיר פריפרית ולא מוכרת אחרת.
למען הדיוק ההסטורי..
דירת 3 חדרים בקרית מלאכי הזולה ביותר שמופיעה במערכת רשות המיסים (שימו לב שמדובר בדיווח למס - כך שסביר שתהיינה חריגות..) ובאתרי מידע שונים היא סביב 700 אלפי שח כסכום מינימום.
רוב הדירות הן יקרות יותר.
 

שפריצרית

משתמש מקצוען
הבעיות בדרך: 1. רוב הנשים החרדיות כמו ששירה כתבה, לא מסוגלות להיות יזמיות. בטח לא בצפון, כשהן לרוב בלי רכב.
2. תושבי הפריפריה מצטיינים ברמת רכישות נמוכה. לכן לעסקים יש פחות סיכוי.
3. בשביל יזמות אמיתית צריך הון ראשוני גבוה. וסיכון. לא בטוח שכדאי להמליץ על זה למי שאפילו דירה בעפולה עוד אין לו.
וואו כמה הרבה יש לי לענות לך.
אבל אתמצת את זה בנקודות שהעלית:
1. הקביעה השרירותית והשבלונית הזו שנשים חרדיות לא מסוגלות להיות יזמיות היא קיבעון שעושה עוול עם אותן נשים. מאיזו בחינה את חושבת שהן לא מסוגלות? קוגנטיבית? רעיונית? מוסרית? כלכלית?
לדעתי, הרבה פחות הגיוני שאשה חרדית שמגדלת משפחה ברוכה תעבוד במשרות הרגילות במשק של שמונה עד חמש.
ואם רשיון הנהיגה הוא הסיפור - אז הנתון העובדתי שלך פשוט לא נכון, אולי בהתייחס לנשות הקהילה הספציפית שלי.
בכל מקרה, אני לא חושבת שהעדר רישיון נהיגה הוא המונע יזמות בקרב נשים חרדיות כמו שאינו מונע מנשים לצאת לעבוד במקומות עבודה רחוקים מאד מהבית, שמצריכים לעיתים החלפה של כמה כלי תחבורה בדרך.
2. רמת רכישות ויזמות בקרב הקהילה הן שאלת הביצה והתרנגולת. כל עוד התחרות והמבחר העצום בכל הענפים לא מגיע לפריפריה, כל עוד לא נוצרת כאן חווית קניה כמו במרכזים הגדולים - שום דבר לא יוציא את תושבי הפריפריה מהבתים ואת הארנקים מהכיסים.
כל עוד אנשים מהצפון ומהדרום ימשיכו להגיע לרבי עקיבא או לגאולה כדי לערוך את קניותיהם ולהשאיר את כספם במרכז - הפריפריה תמשיך לדשדש.
בקהילות שאני מכירה בצפון, כמעט אין מציאות של עסקים שנסגרים. כל חנות חדשה שנפתחת משגשגת. כל בעל מקצוע שהיגר מהמרכז ומתחיל להציע כאן את שירותיו מצליח. יש הרבה מקום לעסקים חדשים, וגם למתחרים עוד יש מקום.
אני לא מדברת באוויר, אני מדברת מידיעה ומהכרות של השטח.
3. כל יזם משקלל את הנתונים שלו לפני שהוא נכנס להרפתקה. לכל אחד יש סיכון ובעיה כזו או אחרת בהשגת ההון העצמי.
וממש, אבל ממש לא מסכימה עם הקביעה ש
בשביל יזמות אמיתית צריך הון ראשוני גבוה
יזמות "אמיתית" - כמו שקראת לזה, היא לאו דווקא פתיחת רשת קמעונאית בארבעה סניפים.
 

שפריצרית

משתמש מקצוען
ולי אכפת שהעיתונים מצטטים עסקנים נרגשים שמורידים דמעות על 'מצוקת הדיור הנוראה' של אברכים שצריכים לגור ביחידות דיור פצפונות מתחת האדמה, בעוד שהמצוקה היחידה היא 'מצוקת הפינוק' של זוגות שצריכים לגור ליד הסינר של האמא, ולא יכולים לעזוב את הכוילל של הישיבה, ומבחינתם כל דבר שהוא דרומית לבית שמש וצפונית לבני ברק הוא אי שם בקצה העולם.
של נעליך.
כזכור, אני ממש אבל ממש מתעצבנת מאנשים ששולחים את הזוצי"ם לאי שם בקצה העולם ומזלזלים בקשיים.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
וזאת למה? מדובר בקדושים וטהורים שאין לנו מושג בהם? בתוך עמי הפריפרי אנוכי יושב.
כזכור, אני ממש אבל ממש מתעצבנת מאנשים ששולחים את הזוצי"ם לאי שם בקצה העולם ומזלזלים בקשיים.
קודם כל אני יושב באותו אי שם בקצה העולם.
שנית, הדברים נכתבו בתגובה לתגובה זו -
אכפת לי כשנשים צעירות ונחמדות שעברו לצפון מסיבה פרוזאית למדי- תנאי דיור ומחיה יותר זולים וקהילות נחמדות - מתראיינות לעיתונות בהגיגים ספוגי דמעות נוסח "לכתך אחרי במדבר" .
המראיינת כמובן מצהירה בפאתוס שהן באו לשליחות בשממה ...
ועל זה אני אומר, שגם אותם אלו שיושבים במרכז, סיבתם פרוזאית הרבה יותר - למה לצאת מאיזור הנוחות. אבל שיהיה להם ברור שזו בחירה שלהם, ויש להם בהחלט אפשרות לשכור בפריפריה באותו מחיר דירת 5 חדרים מפוארת, ואין שום מקום ל'הגיגים ספוגי דמעות' נוסח 'ממעמקים קראתיך ה''.
 

קצרה

משתמש מקצוען
וואו כמה הרבה יש לי לענות לך.
אבל אתמצת את זה בנקודות שהעלית:
1. הקביעה השרירותית והשבלונית הזו שנשים חרדיות לא מסוגלות להיות יזמיות היא קיבעון שעושה עוול עם אותן נשים. מאיזו בחינה את חושבת שהן לא מסוגלות? קוגנטיבית? רעיונית? מוסרית? כלכלית?
לדעתי, הרבה פחות הגיוני שאשה חרדית שמגדלת משפחה ברוכה תעבוד במשרות הרגילות במשק של שמונה עד חמש.
ואם רשיון הנהיגה הוא הסיפור - אז הנתון העובדתי שלך פשוט לא נכון, אולי בהתייחס לנשות הקהילה הספציפית שלי.
בכל מקרה, אני לא חושבת שהעדר רישיון נהיגה הוא המונע יזמות בקרב נשים חרדיות כמו שאינו מונע מנשים לצאת לעבוד במקומות עבודה רחוקים מאד מהבית, שמצריכים לעיתים החלפה של כמה כלי תחבורה בדרך.
2. רמת רכישות ויזמות בקרב הקהילה הן שאלת הביצה והתרנגולת. כל עוד התחרות והמבחר העצום בכל הענפים לא מגיע לפריפריה, כל עוד לא נוצרת כאן חווית קניה כמו במרכזים הגדולים - שום דבר לא יוציא את תושבי הפריפריה מהבתים ואת הארנקים מהכיסים.
כל עוד אנשים מהצפון ומהדרום ימשיכו להגיע לרבי עקיבא או לגאולה כדי לערוך את קניותיהם ולהשאיר את כספם במרכז - הפריפריה תמשיך לדשדש.
בקהילות שאני מכירה בצפון, כמעט אין מציאות של עסקים שנסגרים. כל חנות חדשה שנפתחת משגשגת. כל בעל מקצוע שהיגר מהמרכז ומתחיל להציע כאן את שירותיו מצליח. יש הרבה מקום לעסקים חדשים, וגם למתחרים עוד יש מקום.
אני לא מדברת באוויר, אני מדברת מידיעה ומהכרות של השטח.
3. כל יזם משקלל את הנתונים שלו לפני שהוא נכנס להרפתקה. לכל אחד יש סיכון ובעיה כזו או אחרת בהשגת ההון העצמי.
וממש, אבל ממש לא מסכימה עם הקביעה ש

יזמות "אמיתית" - כמו שקראת לזה, היא לאו דווקא פתיחת רשת קמעונאית בארבעה סניפים.

מותר לי להעיד רק על עצמי - שזה לא מתאים לי?
אני לא אעמוד בלחץ הזה של להיות עצמאית. אין לי את הראש העסקי המתאים.
לא מתאים לי הכאב ראש הזה.
אני יודעת שאני כנראה לעולם לא אתעשר בגלל זה - אבל לא מסוגלת לכאב ראש ולחץ שכזה.
בטוחה שיש עוד כמוני....

אפשר להגדיר גם לדעתך כך - הפריפריה מתאימה מבחינת תעסוקה לאנשים שמתאים להם מצד אופיים להיות עצמאיים / לנהל עסק.
מי שזה יהפוך לו את החיים לסיוט - יתקשה בפרנסה יותר מבמרכז.
 

elibeli

משתמש מקצוען
אני לא מבינה, באמת יש כאן כאלו שחושבים שבפריפריה יש רק עצמאים??

חוץ מזה, אני יכולה להעיד על כך שאין שום סיכוי בעולם שהיינו מגיעים במרכז למקום בו הגענו בפריפריה, מבחינת העבודה של בעלי, העבודה שלי וכן מבחינת דיור.(רק לסבר את האוזן, שילמתי על שכירות של דירת 5 חדרים 110 מ"ר +חצר 100 מ"ר -1900 ש"ח ובקניה היא שווה כ-700-750)
 

מכונתכתיבה

משתמש סופר מקצוען
פרסום וקופי
הפקות ואירועים
אפשר להבין כפי שאת בעצמך כתבת שנתוני הלמס רחבים יותר, מבוססים יותר ולכן גם נכונים יותר.
גם אני יכולה להשוות מול חברותי במרכז ולהגיע למסקנה לגמרי הפוכה משלך.
יתכן ששתיכן מגיעות מאזורים אחרים.
אני צפונית במקור. כיום ירושלמית.
חברותי(אלו שמספרות על התלוש :)) מרוויחות טוב,
חלקן שכר גבוה יותר מהשכר באזור ירושלים (מדבר על ייעוץ מס/ רו"ח / הייטק וכדו')
בוודאות!!! בהשואה לירושלמיות אם אותם תנאים, בגדול.
והרבה מהשכר זה כמה את שווה וכמה יש לך אומץ לבקש העלאה וכדו'.
ואלה שעובדות במזכירות / מכירות/ הוראה וכדו' זה בגדול זהה(עם שינויים לפי מקום העבודה הספציפי)
אז לפני שמדברים על צפון ומרכז צריך לקטלג לאזורים.
כי בירושלים למשל ממוצע השכר נמוך. במרבית התחומים.
והצפון הוא ג-ד-ו-ל.
ואני בירושלים נוסעת כל יום כמעט שעה לעבודה,
בשעה שאצל חברותי בצפון זה נע בין חצי שעה בממוצע לשעה+

למי שמתעניין במעבר קחו את כל השיקולים הללו בחשבון.
השיקול הוא גם ספציפי לאזור בו בחרתם וגם לתעסוקה אותה אתם מחפשים
כך זה בכל אזור בארץ לא רק בצפון.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אפשר להגדיר גם לדעתך כך - הפריפריה מתאימה מבחינת תעסוקה לאנשים שמתאים להם מצד אופיים להיות עצמאיים / לנהל עסק.
זה רק לגבי אלו שמתפרנסות ממקצועות כמו הנהלת וראיית חשבונות, תכנות ומזכירות.
לגבי אלו שמתפרנסות מהוראה, גננות וחינוך מיוחד - הפריפריה היא ה-מקום בשבילן. במקום לחכות 7-9 שנים ויותר בשביל פיסת תקן בהוראה - הן יכולות לקבל משרת מחנכת בתוך 3 שנים - אם הן מוצלחות באמת.
 

Ruty Kepler

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
1. הקביעה השרירותית והשבלונית הזו שנשים חרדיות לא מסוגלות להיות יזמיות היא קיבעון שעושה עוול עם אותן נשים. מאיזו בחינה את חושבת שהן לא מסוגלות? קוגנטיבית? רעיונית? מוסרית? כלכלית?
לדעתי, הרבה פחות הגיוני שאשה חרדית שמגדלת משפחה ברוכה תעבוד במשרות הרגילות במשק של שמונה עד חמש.

מעשית.
אשה שרוצה לגדל ילדים קטנים בשלווה, לרוב פחות יתאים לה להיות עצמאית ולעבוד סביב השעון בפיתוח עסק.
יש כאלו שכן, אבל ממבט קלוש סביבי - הן לא הרוב.

ואם רשיון הנהיגה הוא הסיפור - אז הנתון העובדתי שלך פשוט לא נכון, אולי בהתייחס לנשות הקהילה הספציפית שלי.

הנתון העובדתי שלי נכון ב-100% לרוב הקהילות החסידיות, בהן אין כלל לנשים רשיון. ונכון ב-90% לקהילות חסידיות בודדות, בהן מקבלים מהרבי אישור לרשיון נהיגה בהתאם לצורך.

2. רמת רכישות ויזמות בקרב הקהילה הן שאלת הביצה והתרנגולת. כל עוד התחרות והמבחר העצום בכל הענפים לא מגיע לפריפריה, כל עוד לא נוצרת כאן חווית קניה כמו במרכזים הגדולים - שום דבר לא יוציא את תושבי הפריפריה מהבתים ואת הארנקים מהכיסים.
כל עוד אנשים מהצפון ומהדרום ימשיכו להגיע לרבי עקיבא או לגאולה כדי לערוך את קניותיהם ולהשאיר את כספם במרכז - הפריפריה תמשיך לדשדש.
בקהילות שאני מכירה בצפון, כמעט אין מציאות של עסקים שנסגרים. כל חנות חדשה שנפתחת משגשגת. כל בעל מקצוע שהיגר מהמרכז ומתחיל להציע כאן את שירותיו מצליח. יש הרבה מקום לעסקים חדשים, וגם למתחרים עוד יש מקום.

קשה לענות כשלא יודעים על איזה צפון מדובר, ועל איזה עסקים.

אני מדברת מהיכרות קצרה עם צפת ואנשיה, והיכרות עמוקה עם חיפה ואנשיה.

גם אם יש כאן מימד של ביצה ותרנגולת, עדיין אין ספק שאנשי הפריפריה מסתפקים במועט מבחירה.
גם אם יפתחו להם, בצפת או בחיפה, שדרה שלמה של חנויות נוצצות, זהות לאלו שברוממה החדשה - רמת הקניות שם תהיה נמוכה מאד. הראש שלהם אחר משל תושבי המרכז.

וגם הפיזור משפיע. כשאת פותחת חנות בירושלים, יש לך עשרות אלפי לקוחות פוטנציאליים במרחק הליכה.
כשאת פותחת אותה בעפולה או בצפת, יש לך הרבה-הרבה פחות לקוחות. וגם הם, עם יכולת כלכלית פחותה.

יזמות "אמיתית" - כמו שקראת לזה, היא לאו דווקא פתיחת רשת קמעונאית בארבעה סניפים.

אפילו מכירת סדקית בבית, דורשת קניית מלאי ראשוני, וסיכון להתקע איתו בהמשך.
אדרבא, נשמח לשמוע על יזמויות שאינן כוללות השקעת הון עצמי.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
מעשית.
אשה שרוצה לגדל ילדים קטנים בשלווה, לרוב פחות יתאים לה להיות עצמאית ולעבוד סביב השעון בפיתוח עסק.
יש כאלו שכן, אבל ממבט קלוש סביבי - הן לא הרוב.
כמדומני שתלוי על איזה עסק מדובר.
כמובן שלפתוח חנות בגדי נשים למשל, זו באמת עבודה שגדולה על אשה ממוצעת. ואף על פי כן רואים מספיק נשים שעושות זאת.
אבל כשמדובר על עסק ביתי כמו גרפיקה והדפסה על מוצרים, צילום מקצועי, מכירת בגדים מהבית, מכירת מוצרי תינוקות [מספיק להחזיק קטלוג ולהזמין מאחת הרשתות], מכירת מוצרי אלקטרוניקה וחשמל, שעונים, כלי כסף, גרביים וכדומה, זה בהחלט יכול להיות עסק מאד פשוט.
גם אם יש כאן מימד של ביצה ותרנגולת, עדיין אין ספק שאנשי הפריפריה מסתפקים במועט מבחירה.
גם אם יפתחו להם, בצפת או בחיפה, שדרה שלמה של חנויות נוצצות, זהות לאלו שברוממה החדשה - רמת הקניות שם תהיה נמוכה מאד. הראש שלהם אחר משל תושבי המרכז.
נכון, רמת הקניות נמוכה, אך מאידך גם הציפייה לרווח נמוכה. בעלת חנות בירושלים צריכה לשלם על שכירות חנות במקום מרכזי, להלביש את כל ילדיה בסטים מקטן ועד גדול, צריכה לצאת בפאה מוקפדת ובגדים מהודרים, ובשביל זה רווח חודשי של 3K בחודש, לא מתחיל אפילו להצדיק את ההשקעה. אבל אשה פשוטה בפריפריה, שקונה את בגדי ילדיה בלידר או במכירות יד שניה בבתים, מחזיקה את המכירה בבית המרווח שיש לה, קונה את מה שהיא צריכה ולא את מה שהיא צריכה בשביל הייצוגיות, מסתפקת בהחלט ברווח של 3K בחודש, ומבחינתה זה חודש טוב.
אדרבא, נשמח לשמוע על יזמויות שאינן כוללות השקעת הון עצמי.
העסקים שפירטתי למעלה [מלבד מכירת שעונים וכלי כסף] אינם דורשים הון עצמי של למעלה מ-10K ש"ח.
 

Ruty Kepler

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
אבל כשמדובר על עסק ביתי כמו גרפיקה והדפסה על מוצרים, צילום מקצועי, מכירת בגדים מהבית, מכירת מוצרי תינוקות [מספיק להחזיק קטלוג ולהזמין מאחת הרשתות]

בגרפיקה והדפסה על מוצרים נדרשת השקעה מרובה במכונות, דיו, תוכנות והלימודים עצמם.
צילום מקצועי - אהמ. בואו תשאלו את הצלמות פה, מה רמת הביקוש בפריפריה. כבר נפתחו על כך מספיק אשכולות קינה.
להחזיק קטלוגים ולהזמין - היום קצת פחות עובד. לכל אחד יש מחשב, ורוב הציבור לא פראייר, ולא ישלם על בגד 60 ש"ח, כשאפשר לקנות אותו ישירות מסין ב-30 ש"ח.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
בגרפיקה והדפסה על מוצרים נדרשת השקעה מרובה במכונות, דיו, תוכנות והלימודים עצמם.
המכונות והדיו לא יקרות בכלל, סדר גודל של 2000-3000, התוכנות גם לא עם מחיר בשמים, ולגבי הלימודים - מדובר בגרפיקאיות שלמדו זאת בסמינר.
צילום מקצועי - אהמ. בואו תשאלו את הצלמות פה, מה רמת הביקוש בפריפריה. כבר נפתחו על כך מספיק אשכולות קינה.
אולי אין ביקוש ברמה של המרכז, אבל גם בפריפריה יש חלאק'ה ויש ניו-בורן, ואני לא בטוח שכמות הגרפיקאיות ביחס לאוכלוסיה הוא גבוה יותר בפריפריה, להיפך.
להחזיק קטלוגים ולהזמין - היום קצת פחות עובד. לכל אחד יש מחשב, ורוב הציבור לא פראייר, ולא ישלם על בגד 60 ש"ח, כשאפשר לקנות אותו ישירות מסין ב-30 ש"ח.
בפריפריה לא לכל אחד יש מחשב, וגם אם יש מחשב, הענין של הנט הוא הרבה פחות מפותח. הרי זו משוואה ברורה - אין עבודה - אין 'לצורכי עבודה'. ודיברתי באופן ספציפי על מוצרי תינוקות כמו עגלות, שאמנם צריך מקום גדול בשביל להכיל מבחר מכובד, אבל די בהחזקת קטלוג עגלות של אחת הרשתות הגדולות, וגזירת קופון על כל הזמנה. זה דבר נחוץ מאד בפריפריה, שהמחירים של כל עגלה מאמירים פלאים.
 

שפריצרית

משתמש מקצוען
אתם נכנסים לרמת המיקרו של האדם/ הזוג/ העסק/ הקהילה - למי כן או לא מתאים לפתוח עסק, איפה ומה משתלם לפתוח וכו וכו.
אני דיברתי על המאקרו, וזו הסיבה שלא שלחתי את כל הזו"צים המהגרים לרוץ לפתוח תיק במס הכנסה. זה ממש לא מתאים לכל אחד.
והמאקרו אומר -
אם נפתח עסק כלשהו באזור מנומנם כלכלית ועסקית, והעסק הזה מצליח, יש לזה השלכות כלכליות חיוביות על האזור כולו.
כי אם העסק מצליח, זה אומר שאנשים בחרו להשקיע שם את כספם במקום להשקיע אותו באזור שהוא מפותח כלכלית ממילא.
כשיש בעלי עסקים או נותני שירותים בעלי איתנות כלכלית, אזי יש להם את האפשרות והרצון להעלות את רמת החיים וממילא הם נזקקים להשתמש בבתי עסק נוספים שהם בתורם מעשירים את בעליהם וכן הלאה וכן הלאה - אפקט השלולית.
כשהאזור מתפתח, הוא מתחיל למגנט אנשים איכותיים לבוא ולקבוע בו את משכנם.
כשהאוכלוסיה מתעבה מבחינה כמותית ואיכותית, הדבר גורם לחברות גדולות לפתוח סניפים כיוון שיש מי שיצרוך אותם ויש אפשרות לגייס עובדים בעלי השכלה מתאימה מקרב תושבי האזור - והנה כעת כולם מאושרים. בעלי העסקים מתפרנסים מעסקיהם ולמי שמעונין לעבוד כשכיר יש מגוון מקומות עבודה.
מהתאוריה שפירטתי לעיל, מובן למה אזורים מפותחים ממשיכים להתפתח ואזורים מדשדשים ממשיכים לדשדש עוד יותר.
אזור הצפון במשך שנים היה שרוי בנמנום כלכלי. אולי בגלל סטיגמות של כל מיני שבעים מהמרכז ש"אנשי הפריפריה מצטיינים ברכישות נמוכה" ולכן אף אחד לא מצא לנכון להשקיע שם את כספו.
ברגע שאנשים נדחקו לקיר ונאלצו להגר לצפון מסיבות כאלו או אחרות, הצפון התחיל להתעורר. והתחיל להתעשר טיפין טיפין.
ולכן זה מה שאמרתי בהתחלה - אי אפשר לשבת במרכז ולחכות שמשהו יקרה ושמישהו יבוא לפתוח לך מוקד טלפוני כדי לספק לך פרנסה.
זה לא יקרה.
עד שאנשים לא יבואו בכבודם ובעצמם להפריח את השממה הכלכלית (וסליחה אם הביטוי הזה מציק למישהו), אף אחד לא יפריח אותה בשבילם.
 

שפריצרית

משתמש מקצוען
קודם כל אני יושב באותו אי שם בקצה העולם.
מתנצלת. לא על ענין המגורים בפריפריה היתה כוונתי כשביקשתי להשיל את הנעליים, אלא על מה שהיה נדמה לי כזלזול וחוסר הזדהות עם הקשיים העומדים בפני המהגרים לפריפריה.
 

Ruty Kepler

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
והמאקרו אומר -
אם נפתח עסק כלשהו באזור מנומנם כלכלית ועסקית, והעסק הזה מצליח, יש לזה השלכות כלכליות חיוביות על האזור כולו.
כי אם העסק מצליח, זה אומר שאנשים בחרו להשקיע שם את כספם במקום להשקיע אותו באזור שהוא מפותח כלכלית ממילא.
כשיש בעלי עסקים או נותני שירותים בעלי איתנות כלכלית, אזי יש להם את האפשרות והרצון להעלות את רמת החיים וממילא הם נזקקים להשתמש בבתי עסק נוספים שהם בתורם מעשירים את בעליהם וכן הלאה וכן הלאה - אפקט השלולית.
כשהאזור מתפתח, הוא מתחיל למגנט אנשים איכותיים לבוא ולקבוע בו את משכנם.
כשהאוכלוסיה מתעבה מבחינה כמותית ואיכותית, הדבר גורם לחברות גדולות לפתוח סניפים כיוון שיש מי שיצרוך אותם ויש אפשרות לגייס עובדים בעלי השכלה מתאימה מקרב תושבי האזור - והנה כעת כולם מאושרים. בעלי העסקים מתפרנסים מעסקיהם ולמי שמעונין לעבוד כשכיר יש מגוון מקומות עבודה.

אפקט השלולית נכון.

מה שלא נכון הוא ההתעלמות בתאוריה שלך משני גורמים: 1. תחבורה. המיגנוט המדובר לא יכול לקרות, כל עוד אין תחבורה מהירה ויעילה לאזור. (אחרי שהתהליך יושלם, האזור יהיה מרכז בפני עצמו. אבל עד אז, אנשים פשוט לא יבואו, אם לא תהיה תחבורה טובה. ממילא הגלגל ייתקע עוד בתחילתו).

2. והעיקר: אפס יצוא.

עסק פנימי שמשרת רק את תושבי האזור, עדיין לא מביא את האזור לפריחה כלכלית.
בשביל שמשק (או קהילה, או עיר, או שכונה) לא יהיה במינוס, הוא חייב לייצא, לא רק לייבא.
קניות פנימיות בתוך עסקים של בני השכונה, הן העברת כסף בתוך אותו כיס. עדיין, האזור יישאר עני, אם היבוא שלו (קניות טיטולים, חלב ולחם, חשמל ומים...) גדול מהיצור ומהיצוא.

גם 10 עסקים חדשים בתוך שכונה בעפולה, לא יביאו לפריחה כלכלית, כל עוד הקונים הם רק מבני אותה שכונה.

נכון שבחלק מהמקרים הם ישפרו את המצב, כי במקום שהכסף יצא החוצה - הוא יישאר בפנים (הקטנת היבוא), אבל בשביל להביא משק לאיזון כלכלי, זה לא מספיק.
מה שצריך זה יצוא. למכור מוצרים או לתת שירות לאנשים מחוץ לאיזור.
 

Ruty Kepler

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
אולי בגלל סטיגמות של כל מיני שבעים מהמרכז ש"אנשי הפריפריה מצטיינים ברכישות נמוכה"

אני ממשפחה חיפאית, ילידת חיפה, דור רביעי ברציפות לתושבי חיפה. מה עוד צריך להצהיר פה, כדי שנוכל לדון לגופו של עניין?

את ימי הילדות העברתי בעיר הזו, שנסגרה בשש בערב וכולם הלכו לישון. אז בואי, אין מה להתעלם או לזלזל. אנשי הפריפריה מצטיינים (כתבתי מצטיינים, כי בעיניי זו מעלה) ברמת רכישות נמוכה.

עד היום, כשבפריפריות מכבים את האור, בירושלים ובבני ברק קונים וקונים וקונים עוד. בערבי חגים גאולה חוגגת עד 1-2 בלילה. יש חנות בפריפריה שתיפתח בשעות האלה? שמישהו יבוא לקנות בה, בשעות האלה? שמישהו יקנה בה, במחירים האלה?

ולכן זה מה שאמרתי בהתחלה - אי אפשר לשבת במרכז ולחכות שמשהו יקרה ושמישהו יבוא לפתוח לך מוקד טלפוני כדי לספק לך פרנסה.
זה לא יקרה.
עד שאנשים לא יבואו בכבודם ובעצמם להפריח את השממה הכלכלית (וסליחה אם הביטוי הזה מציק למישהו), אף אחד לא יפריח אותה בשבילם.

זה נכון מאד. אני איתך נגד ההמתנה ל'מישהו שיפתח לי מוקד' (ויגזור עליי קופון).

אבל בדרך כלל האנשים שמסוגלים להפריח את השממה (שזה אומר - לפתוח עסק שמייצא מוצר/שירות החוצה), הם לא אלו שצריכים או רוצים לבוא לצפון. הם מפריחים את עסקיהם במרכז.
 

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
אבל לפני כן, אפ' רסק עגבניות לא היה בכשרות עד"ח
אני רק אזכיר לך שיש עוד הכשרים מהודרים פרט לעד"ח.
לא מתאים למתראיינות? בסדר.
אבל שלא יציגו זאת כאילו אין בכלל מוצרים כשרים למהדרין ובתור אחת שעבדה בעפולה מספר שנים ועדיין עורכת שם קניות קצת מוזר לי מה שאת אומרת.
וקצה נפשי מלשמוע דיבורים או לקרוא כתבות בהן נשים שבאו לגור בחיפה (!) או מגדל העמק בשל שיקולים כלכליים נטו מדברות גבוהה גבוהה על "שליחות" משל באו לחנך את הילידים בארצות הפרא.
מה הבעיה פשוט לומר שקשה לכם עם יוקר המחיה במרכז.
לא אשכח איך שפשפתי את עיני למקרא כתבה שבה מרואיינת שבאה לגור מעפולה לא מתביישת לומר שתעריף הנסיעה בתחבורה הציבורית בעפולה הוא מאד יקר בהשוואה לאיזור המרכז.
האם הכתבת לא עושה בדיקה מינימלית לפני פרסום?
ומיותר בכלל שאבהיר היכן תעריפי הנסיעה הגבוהים ביותר...
 
נערך לאחרונה ב:

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
וואו כמה הרבה יש לי לענות לך.
אבל אתמצת את זה בנקודות שהעלית:
1. הקביעה השרירותית והשבלונית הזו שנשים חרדיות לא מסוגלות להיות יזמיות היא קיבעון שעושה עוול עם אותן נשים. מאיזו בחינה את חושבת שהן לא מסוגלות? קוגנטיבית? רעיונית? מוסרית? כלכלית?
לדעתי, הרבה פחות הגיוני שאשה חרדית שמגדלת משפחה ברוכה תעבוד במשרות הרגילות במשק של שמונה עד חמש.
ואם רשיון הנהיגה הוא הסיפור - אז הנתון העובדתי שלך פשוט לא נכון, אולי בהתייחס לנשות הקהילה הספציפית שלי.
בכל מקרה, אני לא חושבת שהעדר רישיון נהיגה הוא המונע יזמות בקרב נשים חרדיות כמו שאינו מונע מנשים לצאת לעבוד במקומות עבודה רחוקים מאד מהבית, שמצריכים לעיתים החלפה של כמה כלי תחבורה בדרך.
2. רמת רכישות ויזמות בקרב הקהילה הן שאלת הביצה והתרנגולת. כל עוד התחרות והמבחר העצום בכל הענפים לא מגיע לפריפריה, כל עוד לא נוצרת כאן חווית קניה כמו במרכזים הגדולים - שום דבר לא יוציא את תושבי הפריפריה מהבתים ואת הארנקים מהכיסים.
כל עוד אנשים מהצפון ומהדרום ימשיכו להגיע לרבי עקיבא או לגאולה כדי לערוך את קניותיהם ולהשאיר את כספם במרכז - הפריפריה תמשיך לדשדש.
בקהילות שאני מכירה בצפון, כמעט אין מציאות של עסקים שנסגרים. כל חנות חדשה שנפתחת משגשגת. כל בעל מקצוע שהיגר מהמרכז ומתחיל להציע כאן את שירותיו מצליח. יש הרבה מקום לעסקים חדשים, וגם למתחרים עוד יש מקום.
אני לא מדברת באוויר, אני מדברת מידיעה ומהכרות של השטח.
3. כל יזם משקלל את הנתונים שלו לפני שהוא נכנס להרפתקה. לכל אחד יש סיכון ובעיה כזו או אחרת בהשגת ההון העצמי.
וממש, אבל ממש לא מסכימה עם הקביעה ש

יזמות "אמיתית" - כמו שקראת לזה, היא לאו דווקא פתיחת רשת קמעונאית בארבעה סניפים.
גם אם כל מה שאת אומרת נכון הוא נכון רק כלפי יזמות ומתעלם לגמרי מנשים שלמדו מקצועות שבהם עדיף להיות שכיר ומתקשות מאד מאד למצוא עבודה.
 

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
יתכן ששתיכן מגיעות מאזורים אחרים.
אני צפונית במקור. כיום ירושלמית.
חברותי(אלו שמספרות על התלוש :)) מרוויחות טוב,
חלקן שכר גבוה יותר מהשכר באזור ירושלים (מדבר על ייעוץ מס/ רו"ח / הייטק וכדו')
בוודאות!!! בהשואה לירושלמיות אם אותם תנאים, בגדול.
והרבה מהשכר זה כמה את שווה וכמה יש לך אומץ לבקש העלאה וכדו'.
ואלה שעובדות במזכירות / מכירות/ הוראה וכדו' זה בגדול זהה(עם שינויים לפי מקום העבודה הספציפי)
אז לפני שמדברים על צפון ומרכז צריך לקטלג לאזורים.
כי בירושלים למשל ממוצע השכר נמוך. במרבית התחומים.
והצפון הוא ג-ד-ו-ל.
ואני בירושלים נוסעת כל יום כמעט שעה לעבודה,
בשעה שאצל חברותי בצפון זה נע בין חצי שעה בממוצע לשעה+
אין צורך לספר לי שהצפון גדול. נולדתי בו :)
ונראה לי שכתבתי באופן מאד מאד ברור שעיקר הקושי הוא לא גובה השכר אלא העובדה שבמקצועות רבים אין מספיק מקומות עבודה. אין.
ולא רק באיזור שלי (עמק יזרעאל).
בתוך עמי אנכי יושבת ורואה איך בכל יום אנשים נסחבים עד לחיפה בתחבורה מזעזעת כדי להגיע למקום עבודתם. כי בעיר שלהם לא ימצאו עבודה כזו.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ר'

קנג רְאֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי כִּי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי:קנד רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי לְאִמְרָתְךָ חַיֵּנִי:קנה רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה כִּי חֻקֶּיךָ לֹא דָרָשׁוּ:קנו רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי:קנז רַבִּים רֹדְפַי וְצָרָי מֵעֵדְוֹתֶיךָ לֹא נָטִיתִי:קנח רָאִיתִי בֹגְדִים וָאֶתְקוֹטָטָה אֲשֶׁר אִמְרָתְךָ לֹא שָׁמָרוּ:קנט רְאֵה כִּי פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי יְהוָה כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי:קס רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ:
נקרא  5  פעמים

לוח מודעות

למעלה