מסכים עם כל מילה.ההתבכיינות פה על חוסר העבודה בצפון מזכירה לי את הסיפור על בעל העסק לשרוכים ששלח את שני בניו למדינות אפריקה לבדוק את האופציות הכלכליות שם לפתיחת סניפים. לאחר סיור התרשמות קצר כתב הבן הראשון: אבא, אין סיכוי. אנשים פה בכלל הולכים יחפים!! כך שצורך בשרוכים ודאי אין להם.
ואילו הבן השני כתב: אבא, הפוטנציאל אדיר!! אנשים פה אפילו לא יודעים מה זה נעליים, אנחנו נהיה הראשונים ללמד אותם!!
ולפני שיתרעמו עלי כל יושבי הפריפריות, כמובן שלא התכוונתי להשוות את הילידים האפריקניים היחפנים לתושבי הפריפריה.
אלא שיש מציאות, שהפריפריות מפותחות הרבה פחות מבחינה כלכלית ועסקית.
הבעיה שבמקום לזהות את הפוטנציאל העסקי האדיר שיש במקומות האלו, אנשים מתבכיינים שאין עבודה....
בבני ברק ובירושלים, כל עסק שתחשוב לפתוח יש כבר עוד עשרות כמותו.
ביישוב הצפוני בו אני גרה, כמעט כל עסק חדש שנפתח מצליח.
במקום להיות יצירתיים, ליזום ולחשוב על פתרונות אנשים מחכים בכליון עיניים למטריקס ודומיהם שיואילו בטובם לפתוח סניף אזורי ולשלם 35 ש"ח לשעה....
במקום להמתין לעסקנים שיארגנו קבוצות רכישה ועד אז להתבכיין על הצפיפות האכזרית ועל המשכנתא הנוראית פשוט קומו ועשו מעשה.
מכיר מישהו שגר בפריפריה, ולאחר שהרגיש מחסור גדול בעסק מסוים, הלך ופתח אותו בביתו. לאחר שפתח, אמרו לו אינספור אנשים "בדיוק תכננו לפתוח גם, ממש 'גנבת' לנו את הרעיון"... הבעיה היא שאצלם זה נשאר בגדר רעיון בתכנון...