כתבתי תסריט לסדרת דרמה-סאטירה.
וואלה!
מה הלאה?
עכשיו זה ישכב איזה עשרים שלושים שנה בתחתית ארון מאובק,
בעתיד אני ימצא את זה כשסוף סוף נזמין אינסטלטור לתקן את הנזילה שגרמה לעובש בתחתית הארון.
אין לי סיבה נראית לעין שהתסריט לעתידו של התסריט יראה אחרת.
כי ברוך ה' בציבור החרדי נמנעים מלצפות בסרטים, וודאי שלא בסדרות,
ובציבור החילוני אין לזה עתיד אם אין שם זבל פריצותי-ניבולי-גסותי.
אבל ברגע שאני אוחז ביד את ערימת הדפים הענקית, עולה מחשבה קצת חצופה בראשי.
אולי הגיע הרגע שאנחנו כיוצרים נצליח לפרוץ את תקרת הזכוכית הזאת ולשווק חומרים לציבורים קצת יותר רחבים?
אתם יודעים מה?
לא כל העולם גר בצפון תל אביב ולא כל הצעירים ערסים.
אולי כן אפשר למצוא ציבורים ענקיים שסדרה כזאת של דרמה, אקשן, מתח, וסאטירה, שכתובה טוב ומשוחקת נפלא, ועם מיטב השחקנים - תוכל למשוך ולעניין אותם.
הציבור הדתי למשל?!
אנשים בוגרים יותר בציבור המסורתי למשל?!
(אולי אפילו יקרינו את זה בקעמפים של ישיבות (למחוק את השורה הזאת זוהי פריצת כל גדר)!!!)
אתם יודעים מה? בואו נעוף יותר רחוק.
אולי זה יכול לתפוס גם ברמה בינלאומית?!
הסיני והיפנים למשל, שהסרטים שלהם נקיים יותר.
יש אפילו תנועה באמריקה המעודדת צריכה של תקשורת וקולנוע בצורה שמרנית יותר מאשר ההפקרות הכל כך בולטת בכל סרט אמריקאי טוב.
אז האם באמת יש מצב לעתיד כל שהוא לתסריט שאני בתור אדם חרדי כתבתי?
וגם אם הסכמנו שאולי, שמא, יש מצב, הלוואי שיהיה לזה עתיד.
אם כן מהי הדרך?
אני צריך למצוא מפיק, בימאי, שחקנים, תסריטאים, עורכים, צוות הפקה, לוקיישנים, קיצער חברת הפקות גדולה שתאמין בי ותיקח על זה אחריות.
האם יש מצב?
או שעדיף לעשות גלגול נוסף ולהמשיך לישון.
וואלה!
מה הלאה?
עכשיו זה ישכב איזה עשרים שלושים שנה בתחתית ארון מאובק,
בעתיד אני ימצא את זה כשסוף סוף נזמין אינסטלטור לתקן את הנזילה שגרמה לעובש בתחתית הארון.
אין לי סיבה נראית לעין שהתסריט לעתידו של התסריט יראה אחרת.
כי ברוך ה' בציבור החרדי נמנעים מלצפות בסרטים, וודאי שלא בסדרות,
ובציבור החילוני אין לזה עתיד אם אין שם זבל פריצותי-ניבולי-גסותי.
אבל ברגע שאני אוחז ביד את ערימת הדפים הענקית, עולה מחשבה קצת חצופה בראשי.
אולי הגיע הרגע שאנחנו כיוצרים נצליח לפרוץ את תקרת הזכוכית הזאת ולשווק חומרים לציבורים קצת יותר רחבים?
אתם יודעים מה?
לא כל העולם גר בצפון תל אביב ולא כל הצעירים ערסים.
אולי כן אפשר למצוא ציבורים ענקיים שסדרה כזאת של דרמה, אקשן, מתח, וסאטירה, שכתובה טוב ומשוחקת נפלא, ועם מיטב השחקנים - תוכל למשוך ולעניין אותם.
הציבור הדתי למשל?!
אנשים בוגרים יותר בציבור המסורתי למשל?!
(אולי אפילו יקרינו את זה בקעמפים של ישיבות (למחוק את השורה הזאת זוהי פריצת כל גדר)!!!)
אתם יודעים מה? בואו נעוף יותר רחוק.
אולי זה יכול לתפוס גם ברמה בינלאומית?!
הסיני והיפנים למשל, שהסרטים שלהם נקיים יותר.
יש אפילו תנועה באמריקה המעודדת צריכה של תקשורת וקולנוע בצורה שמרנית יותר מאשר ההפקרות הכל כך בולטת בכל סרט אמריקאי טוב.
אז האם באמת יש מצב לעתיד כל שהוא לתסריט שאני בתור אדם חרדי כתבתי?
וגם אם הסכמנו שאולי, שמא, יש מצב, הלוואי שיהיה לזה עתיד.
אם כן מהי הדרך?
אני צריך למצוא מפיק, בימאי, שחקנים, תסריטאים, עורכים, צוות הפקה, לוקיישנים, קיצער חברת הפקות גדולה שתאמין בי ותיקח על זה אחריות.
האם יש מצב?
או שעדיף לעשות גלגול נוסף ולהמשיך לישון.