אני לא סבור שזו חכמה לומר 'כל אחד נתקע בגלל סיבה אחרת, הכל משמים, אין מה לעשות'.
מקובלנו מרבי חיים מבריסק זצ"ל, שכשיש שלש קושיות, מתרצים אותן בתירוץ אחד.
אם היו אלו מקרים בודדים פה ושם, היה אפשר לומר שכל אחד נתקע בגלל משהו אחר.
אך כשמדובר על כמויות הולכות וגדלות, כנראה שמשהו תקוע אצלנו.
אם היינו מבינים שהמצב הוא קשה מאד, היו בחורים ובחורות רבים מבינים שאין להם יותר מדי ברירה, ויש להוריד את האף.
אך כשאומרים להם ש'הכל בסדר, יש כל מיני בעיות נקודתיות, אך זו לא בעיה מערכתית', הם ממשיכים לדרוש ולדרוש, ולא להבין למה האביר על הסוס הלבן עדיין לא הגיע.
קודם כל השאלה היא לא אם זה חכמה או לא, אלא מה המציאות בשטח. ומה שהיא כתבה בפירוט - זו אכן המציאות בשטח הידועה למי שמצוי בעניינים אלו.
והבעיה קיימת אצל חסידים, ליטאים וספרדים. אצל ישראלים וחוצניקים. אצל חרדים ודתיים לאומיים. על אף שההתנהלות והציפיות של כל אחת המקבוצות הללו כל כך שונה.
דבר שני, לא רואה איפה החכמה הגדולה בקלישאות על להוריד את האף ועל האביר על הסוס הלבן.
כשרב חיים מבריסק זצ''ל דיבר על תירוץ שמיישב כמה קושיות, הוא דיבר על משהו עמוק וחכם ואמיתי.
ברור שהכל משמים, וגמרות מפורשות הן "הכל בידי שמים חוץ מירא"ש", ו"אפילו ספר תורה שבהיכל צריך מזל" וכו' וכו'.
העניין הוא שהקב"ה שולח מסרים, וצריך לפענח אותם. (לא שאנחנו יודעים מה חשבונותיו של מקום, אלא אנו צריכים לפקוח עיניים ע"מ לנסות להבין - ברמה זו או אחרת - מה רוצים מאיתנו).
נכון שברירת המחדל של כל אחד שיש לו בעיה כלשהי היא להתחזק באמונה וביטחון, אבל גם צריך לפשפש במעשים. בחור תקוע בשידוכים הרבה זמן, לדעתי מלבד העניין של אמונה וביטחון, עליו לפשפש במעשיו - אולי הוא פגע במישהו, אולי הוא דורש דרישות לא נכונות, וכו' וכו'. ובשביל זה צריך להתייעץ עם דעת תורה.
אדם לא יכול לעצום את עיניו ולומר, "זה משמים, אתחזק בביטחון ואמונה, והקב"ה ישלח לי ישועה". אין סיבה שהקב"ה ישלח לו ישועה אם הוא לא משנה את דרכיו (לא ניכנס לנידון של מהות מצוות הביטחון והאמונה).
ישנן בעיות "ציבוריות" שפשו אצל ציבור שלם, וישנן בעיות אינדיבידואליות. למשל, אם בחור הוא גאוותן ומשום כך אף בחורה לא רוצה להתחתן איתו, זוהי בעיה אינדיבידואלית שעליו לתקן. לעומת זאת, אם בחור דורש הרבה כסף, זוהי בעיה "ציבורית". אפשר להבין מאיפה הוא קיבל את הרעיון של לדרוש הרבה כסף, אבל זה עדיין לא אומר שזה נכון. ונכון שיש בחורים רבים שקיבלו שידוך נוצץ ממזומנים רבים, אבל המציאות בשטח הורתה שזו דרך בלתי אפשרית ולא נכונה, והראיה היא שהיום בחורים דורשים הרבה פחות, כי אם היו ממשיכים לדרוש, היכלי הישיבות היו עולות על גדותיהם מעומס בחורים מבוגרים...
כמו"כ, בחור דורש דרישה מגזרית בלתי הגיונית (למשל, בחור ספרדי מהפריפריה, דורש בחורה אשכנזייה מהמרכז), שילך לחפש אחר הרוח... היות וזו לא דרישה הגיונית, הגיוני מאוד שהוא לא יקבל את השידוך שלו וא"כ מדוע הוא נזעק וקובל על כך שהוא כבר בן 26 ואין לו שידוך? זו גם בעיה "ציבורית" שהציבור צריך לשנות מעיקרו.
אז העובדה שיש מעוכבי שידוך בעוד הרבה מגזרים רק מוכיחה שלכל מגזר יש את הבעיה "הציבורית" שלו, ולא מדובר רק בבעיות אינדיבידואליות.
התייעצות מה עושים עם המצב של השידוכים במגזר שלנו
הנושאים החמים
