עט להשקיע
עימוד ועיצוב מקצועי
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עיצוב פונטים
עימוד ספרים
עריכה תורנית
עימוד ספרים
מורי ורבותי, דעו נא, כי מאחר שעלה הרעיון להעלות את הגיגי מקלדתי,
בכדי שתדעו מה הוביל את עכברם של מארי אתרא קדישא הדין לאשר את השתכנותי בין מושכי הקולמוס
הואילה נא, ואצרפה את הדברים כהוויתם.
ודעו, כי דברים אלו הם מעשה נורא וחמור שהתרחש בין ארבעה כתלים,
אלא שמחמת המסיק, העלנו שמות אלו בשמות אחרים, לקיים בנו מאמר החכם "לא מדבר אלי", וד"ל.
------
חיים ועוזר היו חברים טובים. בהתחלה, כשחיים לא הכיר את עוזר, הוא לא ממש אהב אותו. רק לאחר התקלויות רבות, בהן עוזר נחלץ לעזרתו, הוא החל לחבבו.
וכמובן, לא זז מחבבו עד שקראו רבו אלופו ומיודעו. הפת במלח והשינה על הארץ במשכנות אהלים בפזורת הנגב הפכה את ידידותם למוטלת בספק.
אין בדברים אלו לרמז על פרידה, שכן לא משה ידו מידו, אלא שככל שחלף הזמן, הם חדלו מלהיות ידידים, ונהיו כמקשה אחת – כל דבר שרק צף במחשבתו של חיים, עוזר כבר עמל על ביצועו; ולאידך, כאשר עוזר הפעיל את מטחנות חכמתו, חיים נחלץ חושים וסייע בידו להגיע אל המנוחה ואל הנחלה.
ויהי היום, אכן 'ויי היה' באותו היום, חיים שם את ליבו לנגד עיניו, והנה המקום מקום מקנה, לא נותרה פינה אחת עבורו, כל מקום היה מושלט – מקלט, מקלט, זהו מקום מקלטו של עוזר, ואתה, לך אתר לך את מקומך בקרבו, שמא תוכל ויתאפשר לך.
חיים לא הסכין לזאת, ובהזדמנות קרובה החווה במחוג קמיה עוזר, ואף אמר לו בפירוש: חברים אנו רוצים להיות, ומה רבה וגדולה אכזבתי מהיותנו זהים!
עוזר נפגע מעט, היתכן?! אחרי כל הדברים האלו כך נסיים? והרי אני הגבר אשר ישא את כל משא כאבך וריבך, הן אנוכי ידעתיך, ואת מכאובך הרב מעודך ועד תשלום 200 המילים.
בכדי שתדעו מה הוביל את עכברם של מארי אתרא קדישא הדין לאשר את השתכנותי בין מושכי הקולמוס
הואילה נא, ואצרפה את הדברים כהוויתם.
ודעו, כי דברים אלו הם מעשה נורא וחמור שהתרחש בין ארבעה כתלים,
אלא שמחמת המסיק, העלנו שמות אלו בשמות אחרים, לקיים בנו מאמר החכם "לא מדבר אלי", וד"ל.
------
חיים ועוזר היו חברים טובים. בהתחלה, כשחיים לא הכיר את עוזר, הוא לא ממש אהב אותו. רק לאחר התקלויות רבות, בהן עוזר נחלץ לעזרתו, הוא החל לחבבו.
וכמובן, לא זז מחבבו עד שקראו רבו אלופו ומיודעו. הפת במלח והשינה על הארץ במשכנות אהלים בפזורת הנגב הפכה את ידידותם למוטלת בספק.
אין בדברים אלו לרמז על פרידה, שכן לא משה ידו מידו, אלא שככל שחלף הזמן, הם חדלו מלהיות ידידים, ונהיו כמקשה אחת – כל דבר שרק צף במחשבתו של חיים, עוזר כבר עמל על ביצועו; ולאידך, כאשר עוזר הפעיל את מטחנות חכמתו, חיים נחלץ חושים וסייע בידו להגיע אל המנוחה ואל הנחלה.
ויהי היום, אכן 'ויי היה' באותו היום, חיים שם את ליבו לנגד עיניו, והנה המקום מקום מקנה, לא נותרה פינה אחת עבורו, כל מקום היה מושלט – מקלט, מקלט, זהו מקום מקלטו של עוזר, ואתה, לך אתר לך את מקומך בקרבו, שמא תוכל ויתאפשר לך.
חיים לא הסכין לזאת, ובהזדמנות קרובה החווה במחוג קמיה עוזר, ואף אמר לו בפירוש: חברים אנו רוצים להיות, ומה רבה וגדולה אכזבתי מהיותנו זהים!
עוזר נפגע מעט, היתכן?! אחרי כל הדברים האלו כך נסיים? והרי אני הגבר אשר ישא את כל משא כאבך וריבך, הן אנוכי ידעתיך, ואת מכאובך הרב מעודך ועד תשלום 200 המילים.