מנסיון אישי ... בחרי לך את אחת מהשיטות הבאות ... כולם מעולות ... רק תראי מה מתאים לילד שלך:
1. אם הוא לא קם אז הוא נשאר לישון עד למחרת בלי לקום מהמיטה חוץ מצרכים בסיסיים ובלי שום אפשרות לעשות כלום - רק לישון.
2. אם הוא לא קם אז הוא גם לא הולך לשום מקום אחרי שהוא קם אלא נשאר בבית.
3. אם הוא לא קם אז לארגן לאותו יום איזה טיול או נסיעה למקומות בילוי שהוא מאד היה שמח להצטרף ... ואז לצאת ולא לקחת אותו כדי שיבין שיש מחיר לשינה עד שעות מאוחרות
4. אם הוא לא קם אז החל מאותו יום הוא נכנס למיטה כבר בשעה 20.00 בערב מיד אחרי ערבית.
5. אם הוא לא קם ... אז להתייחס אליו בקרירות מירבית ולא לדבר איתו על כלום או לשתף אותו בשום שיחה בבית ולהראות לו פנים זועפות ומאוכזבות.
א
אני מקווה שנכתב בציניות. כי אם לא אז רק שתדעו שתגובות כאלו הם המתכון המושלםםםםם לנשירה!!!!! (יש סרטו ממרן הגראיל תסתכלו. הנוטל עצה מן הזקנים......)
אני מקווה כנ"ל. יותר נכון,
אני בטוח שזה נכתב בציניות.
אני רק מגיב לאלו שחושבים שזה נכתב באמת (אם יש כאלו בכלל...)
סליחה מראש על החריפות, אבל שום עצה כאן אינה מועילה! עצות אלו אך ורק מזיקות, חד משמעית!
צריך לזכור שלא מדובר בילד בן עשר, מדובר בבחור צעיר, ועוד בגיל ההתבגרות (כן, גם אם הוא רק בשיעור א', הוא כבר בגיל התבגרות).
1. אם הוא לא קם אז הוא נשאר לישון עד למחרת בלי לקום מהמיטה חוץ מצרכים בסיסיים ובלי שום אפשרות לעשות כלום - רק לישון.
מה תעשו? תכריחו אותו בכוח?
ואם הוא יותר חזק מאבא שלו? (לא נעים להגיד, אבל כן, גם דברים כאלו יתכנו, למרות שמדובר במקרים קצת קיצוניים, אבל אסור לגרות את זה). הוא יקום, ויהי מה! זהו מתכון מובטח למריבות עם ההורים.
2. אם הוא לא קם אז הוא גם לא הולך לשום מקום אחרי שהוא קם אלא נשאר בבית.
ואם הוא מחליט בכל זאת לצאת מהבית? וכנ"ל. מה תעשו, תנעלו עליו את הדלת? אוי להורה שיעשה דבר כזה. אם יש לבחור מספיק כבוד עצמי, הוא לא יחזור יום-יומיים (או יותר), (אל תדאגו, הוא ימצא לעצמו איפה לישון, זה לא כ"כ קשה), וההורים ישתגעו מרוב דאגה.
3. אם הוא לא קם אז לארגן לאותו יום איזה טיול או נסיעה למקומות בילוי שהוא מאד היה שמח להצטרף ... ואז לצאת ולא לקחת אותו כדי שיבין שיש מחיר לשינה עד שעות מאוחרות
זו כמובן אפשרות, אבל ההורים ישלמו על זה מחיר. מחיר הרבה יותר כבד ממה שהבחור ישלם על זה שהוא לא נסע לטיול. (דוגמה אחת מני רבות: הבחור מחליט שהוא עושה בדיוק אותו טיול עם חברים שלו. כמובן שההורים נזעקים: "הוא רק בן 14, הוא לא יכול לנסוע!" והבחור צוחק להם בפנים ונוסע, על אפם וחמתם).
4. אם הוא לא קם אז החל מאותו יום הוא נכנס למיטה כבר בשעה 20.00 בערב מיד אחרי ערבית.
כלומר, תיקחו אותו בכוח, ותכניסו אותו למיטה? עצה: תקשרו אותו ג"כ, ועדיף באזיקי ברזל... וכנ"ל 1 ו-2.
5. אם הוא לא קם ... אז להתייחס אליו בקרירות מירבית ולא לדבר איתו על כלום או לשתף אותו בשום שיחה בבית ולהראות לו פנים זועפות ומאוכזבות.
הוא יעשה אותו דבר בחזרה, פי אלף, עד שההורים יתפחלצו. ויש להם (לבני גיל ההתבגרות) את היכולת הזו פי כמה וכמה מההורים...
סתם כך כדאי להסתכל על הוידאו הזה,
מיד בהתחלה הוא מתייחס לנושא הזה:
<iframe width="675" height="506" src="" frameborder="0" allow="accelerometer; autoplay; encrypted-media; gyroscope; picture-in-picture" allowfullscreen></iframe>