הנושאים החמים
הנושאים החמים
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, (וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם),
וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם.
(אם דעתו לחזור באותו היום מוסיף:וְתַחְזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם)
וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶךְ,
וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם,
וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רֹאֵינוּ,
כִּי אל שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אַתָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:
****************************************
בררר. בחירות.
שונאת לבחור. (ולא במקרה, שונאת גם פוליטיקה.)
אני מהפרפקציוניסטים האלו שיעמדו שעה בחנות כדי לבחור באיזה ספר יש הכי פחות קימוטי אוזניים ושריטות בלתי נראות.
אף פעם לא הייתי שופט, אם נתעלם מכך שאני צריכה להכריע תור מי עכשיו לשחק בבובה הזאת ומי במשחק פלמוני אחר. כך שהכובע השחור הזה, מממ, קצת הרבה - גדול עלי. כמה שאני מנסה ליישר אותו לאחור, הוא חוזר ליפול עד האף.
אהה. וידעתם שהפטיש הזה, כמו זה של השניצל, ממש כבד? לא כבד אוכל, כבד כבד!
רק בשביל המשל, כמובן שהנמשל לא דומה בעוצמתו למשל, זה כמו שישאלו אותך איזה ילד שלך אתה הכי אוהב. נניח.
לא. זו לא דוגמא טובה.
תיכף הילדים שלי יגדלו ויגלו מה כתבתי. הלך עלי.
קאט.
הסיפורים מהממים אחד אחד!
קראתי כל סיפור כמה וכמה פעמים ומצאתי את עצמי, מתוך אינסטינקט, באה ללייק שוב. כח ההרגל. עוד מעט אלוללל...
מה אני אגיד לכם?
ממש מרחמת על מי שהולך לזכות.
אחרי שתעבור לו התהילה, יגיע עול המלכות. אז שיהיה לך בהצלחה, מסכן!
תיכף נגלה מי אתה...
יש לי עיצה שקצת עזרה לי. אחרי כל סיפור כתבתי לעצמי כמה מילים. אחרת, לגמרי קשה להשתלט על הכל.
לכן לא מסובך לי להעתיק עכשיו צ'יק צ'ק את הכל לכאן:
הדוויג
אהבתי את החיבור לימים האלו. ממש משל מעולה! אהבתי את התיאורים החיים, והכתיבה בכלל! כרגיל, סוחפת. איזו הברקה זה השם ברקמץ. לא מיד קלטתי כי בראש שלי היה הכיוון של ברמץ, רק בשינוי קל כדי שאף אחד בשם הזה לא יחשוב שמדובר עליו... רק אחרי זה שמתי לב.
אהבתי את משפט הסיום שבזכות אנשים כמוהו בית המקדש לא נחרב!
יאן
אהבתי גם כן את ההנגשה של הסיפור לימינו, את האנשה הזו, את מה שכביכול קרה מזווית אישית יותר ואת ה'רחלי' הזה, שממש מקרב אותנו ומחבר בין העולמות של אז והיום.
תודה על לימוד המושג 'כותח', נראית בקריאות בעניין. חן חן. חתימת הורים __________.
[כותח הוא שמו העברי של מאכל שהיה נפוץ בעיקר בבבל וסביבתה.(המכלול)]
קצת הפריע לי שהסופים קצרים מידי.. אולי כי לדוגמא הזו לא היה הרבה מה להוסיף כי היא ברורה וידועה.. אבל עדיין...
טלח
איזה ברוך... הלך על העיסקה. אהבתי את היצירתיות בסיפור. את הכותל, הבכי והפתק הנדחף.
לקחת את עניין הסופים למקום מעניין. לסוף עשית עוד סוף.
ישיר
סיפור מתוק ונוגע עמוק בלב. אהבתי את המסר! מאוד! אהבתי את הכיוון שלקחת לשם את האתגר! ואהבתי שכביכול הסוף של שני הסופים נגמר אותו הדבר, אבל במשמעות כל כך שונה!
נתן גלנט
איזה סופים מנוגדים... ועם זאת יצירתיים והזויים אחד אחד.
שולחת רחמי לשפרינצא מהסוף הראשון.
וויזאאוט מינינג
תיאור יאכנעות במיטבה.
וכסף, אואו מתחבר לי עם 2 סופים,
2 צדדים למטבע נאמר בדיוק על זה!
כנפיים
כמה אמוציות!
יש משהו שמחבר אותך ממש כשהכותב בלב ההתרחשות וזה כל כך מורגש. הכי אותנטי שיש. אהבתי ממש. ככה בזמן אמת. התאפקתי ממש לא להגיב לך. אפילו רק לומר לך את המשפט הזה של האמוציות.
ר. פרצמן
איזה תיאורים! אהבתי את כל המחשבות שרצות לה בראש. אומנות ממש!
אהבתי את הכנות. השלט אזהרה לכהנים...
מ"ם
היטבת לספר לנו סיפור קדום בצורה נהירה וברורה. אהבתי שלקחת 2 סופים שנכתב שהיו. הברקה!
מ. ברא"י
וואו איזה יגון. הצלחת לתאר אותו היטב.
היה בי חשק לתת לה חיבוק מנחם.
האמת, התחברתי גם לסוף השני, הוא יותר עוצמתי בפרט שהכנסת את האמונה שם.
יואב ברק
סיפור שלך זה ללכת להביא פופקורן. פשוט להכנס לתוך סרט עם כל הפירוט שיורד לרזולוציות הכי קטנות. לדפדף עם הידיים וכו'.
(לא כל כך הבנתי את ההבדל הגדול בין תוצאות הסופים.)
שיילה
כמה תיאורים והאנשות! ממש לחיות את הבניין. נגעת בנושא שלפעמים הורס על חלקה טובה. הלוואי שתמיד הסוף הראשון ישלוט. אהבתי ששני הסופים הסתיימו פחות או יותר באותן מילים.
עט להשקיע
נוגה ונוגע. כיאה לתשעה באב.
מקווה לסוף הראשון בקרוב ממש. אהבתי את הקטע שכתבת בהתחלה שהם שמעו את קול השופר וחשבו שזה עזרי התימני מהרובע. אחח. פתאום יבוא משיח...
יעקב 1245
כמה מתח
ממש מרגישים אותו באוויר עם צלילי הרקע.
והכי את ה'ווווש'.
אהבתי גם את האפטר.
יונתן אר
אהבתי את סגנון הכתיבה ואת הסלנגים הישיבישיים.
אהבתי את כיוון הסופים שלפעמים כל העתיד הרוחני תלוי בהם.
אפקטיב
כתוב משובח עם משחקי מילים להשלמת התפאורה. שרשרת הפנינים מסבירה היטב את הסיפור.
עצוב היה לקרוא את הסוף השני.
אם כי, מסכימה איתך שיש גם צדדים נוגים בחיים שצריך לשמוע גם אותם.
תמיד בעליה
אואו.. עוד נושא נפיץ. כתוב בצורה נוגעת ללב.
אהבתי מאוד מאוד את האפטר. במיוחד את הלא הזה. המחבק.
אילה רובינפלד
הבאת כיוונים ממש מעניינים למשפט המתח לפני הסופים.
ברעיון רציתי לשפוט על פי הקריטריונים המדוייקים שהגשתי בתחילת האתגר, אח"כ ראיתי שלא כולם התייחסו לעניין השיתוף מה היה הקושי בכתיבת הסוף הנוסף וקלטתי שבעצם, במידה ושני הסופים נארגו במח עוד בטרם הכתיבה, סביר להניח שלא היו קשיים שנבעו דווקא מעצם חיפוש אחר הרעיון הנוסף, ז"א זה לא שכתבתם סיפור אחד ואז חיפשתם לו סוף אחר. אז נשאר לי לשפוט על פי מה שהתחברתי אליו יותר וכן על פי רמת היצירתיות והמסר שעלה.
אז במקום השלישי זכה @שיילה עם סיפור מלא בתיאורים חיים.
במקום השני זכה @ישיר עם סיפור ממש מקורי ומיוחד.
ובמקום הראשון (והקשה. אחח.) זכה @yonatanr עם סיפור שנון וחד.
כמי שגדלה בין בנים, עולם הישיבות מעלה בי נוסטלגיה מתוקה. אבל זו סתם הערת אגב. (פרויד, אתה מוזמן לחקור את האגביות הזו.)
מה שעוד, אכפת לי מהמסר! אני מנצלת את הבמה החשובה הזו, לפני שאני יורדת ואומרת:
דיי כבר עם ה'מה יגידו' הזה. דיי.
תתחילו לראות את הנשמות שמאחורי השמות.
תודה ל @שני זאת אני :) על הבחירה בי וכן תודה על ההזדמנות לעמוד על במת השופטים ולו רק כדי לחוש עד כמה ה' גדול ואני קטנה.
***
מפחדת ללחוץ על ה'פרסם תגובה'.
הנה, תיכף עושה זאת.
שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, (וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם),
וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם.
(אם דעתו לחזור באותו היום מוסיף:וְתַחְזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם)
וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶךְ,
וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם,
וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רֹאֵינוּ,
כִּי אל שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אַתָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:
****************************************
בררר. בחירות.
שונאת לבחור. (ולא במקרה, שונאת גם פוליטיקה.)
אני מהפרפקציוניסטים האלו שיעמדו שעה בחנות כדי לבחור באיזה ספר יש הכי פחות קימוטי אוזניים ושריטות בלתי נראות.
אף פעם לא הייתי שופט, אם נתעלם מכך שאני צריכה להכריע תור מי עכשיו לשחק בבובה הזאת ומי במשחק פלמוני אחר. כך שהכובע השחור הזה, מממ, קצת הרבה - גדול עלי. כמה שאני מנסה ליישר אותו לאחור, הוא חוזר ליפול עד האף.
אהה. וידעתם שהפטיש הזה, כמו זה של השניצל, ממש כבד? לא כבד אוכל, כבד כבד!
רק בשביל המשל, כמובן שהנמשל לא דומה בעוצמתו למשל, זה כמו שישאלו אותך איזה ילד שלך אתה הכי אוהב. נניח.
לא. זו לא דוגמא טובה.
תיכף הילדים שלי יגדלו ויגלו מה כתבתי. הלך עלי.
קאט.
הסיפורים מהממים אחד אחד!
קראתי כל סיפור כמה וכמה פעמים ומצאתי את עצמי, מתוך אינסטינקט, באה ללייק שוב. כח ההרגל. עוד מעט אלוללל...
מה אני אגיד לכם?
ממש מרחמת על מי שהולך לזכות.
אחרי שתעבור לו התהילה, יגיע עול המלכות. אז שיהיה לך בהצלחה, מסכן!
תיכף נגלה מי אתה...
יש לי עיצה שקצת עזרה לי. אחרי כל סיפור כתבתי לעצמי כמה מילים. אחרת, לגמרי קשה להשתלט על הכל.
לכן לא מסובך לי להעתיק עכשיו צ'יק צ'ק את הכל לכאן:
הדוויג
אהבתי את החיבור לימים האלו. ממש משל מעולה! אהבתי את התיאורים החיים, והכתיבה בכלל! כרגיל, סוחפת. איזו הברקה זה השם ברקמץ. לא מיד קלטתי כי בראש שלי היה הכיוון של ברמץ, רק בשינוי קל כדי שאף אחד בשם הזה לא יחשוב שמדובר עליו... רק אחרי זה שמתי לב.
אהבתי את משפט הסיום שבזכות אנשים כמוהו בית המקדש לא נחרב!
יאן
אהבתי גם כן את ההנגשה של הסיפור לימינו, את האנשה הזו, את מה שכביכול קרה מזווית אישית יותר ואת ה'רחלי' הזה, שממש מקרב אותנו ומחבר בין העולמות של אז והיום.
תודה על לימוד המושג 'כותח', נראית בקריאות בעניין. חן חן. חתימת הורים __________.
[כותח הוא שמו העברי של מאכל שהיה נפוץ בעיקר בבבל וסביבתה.(המכלול)]
קצת הפריע לי שהסופים קצרים מידי.. אולי כי לדוגמא הזו לא היה הרבה מה להוסיף כי היא ברורה וידועה.. אבל עדיין...
טלח
איזה ברוך... הלך על העיסקה. אהבתי את היצירתיות בסיפור. את הכותל, הבכי והפתק הנדחף.
לקחת את עניין הסופים למקום מעניין. לסוף עשית עוד סוף.
ישיר
סיפור מתוק ונוגע עמוק בלב. אהבתי את המסר! מאוד! אהבתי את הכיוון שלקחת לשם את האתגר! ואהבתי שכביכול הסוף של שני הסופים נגמר אותו הדבר, אבל במשמעות כל כך שונה!
נתן גלנט
איזה סופים מנוגדים... ועם זאת יצירתיים והזויים אחד אחד.
שולחת רחמי לשפרינצא מהסוף הראשון.
וויזאאוט מינינג
תיאור יאכנעות במיטבה.
וכסף, אואו מתחבר לי עם 2 סופים,
2 צדדים למטבע נאמר בדיוק על זה!
כנפיים
כמה אמוציות!
יש משהו שמחבר אותך ממש כשהכותב בלב ההתרחשות וזה כל כך מורגש. הכי אותנטי שיש. אהבתי ממש. ככה בזמן אמת. התאפקתי ממש לא להגיב לך. אפילו רק לומר לך את המשפט הזה של האמוציות.
ר. פרצמן
איזה תיאורים! אהבתי את כל המחשבות שרצות לה בראש. אומנות ממש!
אהבתי את הכנות. השלט אזהרה לכהנים...
מ"ם
היטבת לספר לנו סיפור קדום בצורה נהירה וברורה. אהבתי שלקחת 2 סופים שנכתב שהיו. הברקה!
מ. ברא"י
וואו איזה יגון. הצלחת לתאר אותו היטב.
היה בי חשק לתת לה חיבוק מנחם.
האמת, התחברתי גם לסוף השני, הוא יותר עוצמתי בפרט שהכנסת את האמונה שם.
יואב ברק
סיפור שלך זה ללכת להביא פופקורן. פשוט להכנס לתוך סרט עם כל הפירוט שיורד לרזולוציות הכי קטנות. לדפדף עם הידיים וכו'.
(לא כל כך הבנתי את ההבדל הגדול בין תוצאות הסופים.)
שיילה
כמה תיאורים והאנשות! ממש לחיות את הבניין. נגעת בנושא שלפעמים הורס על חלקה טובה. הלוואי שתמיד הסוף הראשון ישלוט. אהבתי ששני הסופים הסתיימו פחות או יותר באותן מילים.
עט להשקיע
נוגה ונוגע. כיאה לתשעה באב.
מקווה לסוף הראשון בקרוב ממש. אהבתי את הקטע שכתבת בהתחלה שהם שמעו את קול השופר וחשבו שזה עזרי התימני מהרובע. אחח. פתאום יבוא משיח...
יעקב 1245
כמה מתח
ממש מרגישים אותו באוויר עם צלילי הרקע.
והכי את ה'ווווש'.
אהבתי גם את האפטר.
יונתן אר
אהבתי את סגנון הכתיבה ואת הסלנגים הישיבישיים.
אהבתי את כיוון הסופים שלפעמים כל העתיד הרוחני תלוי בהם.
אפקטיב
כתוב משובח עם משחקי מילים להשלמת התפאורה. שרשרת הפנינים מסבירה היטב את הסיפור.
עצוב היה לקרוא את הסוף השני.
אם כי, מסכימה איתך שיש גם צדדים נוגים בחיים שצריך לשמוע גם אותם.
תמיד בעליה
אואו.. עוד נושא נפיץ. כתוב בצורה נוגעת ללב.
אהבתי מאוד מאוד את האפטר. במיוחד את הלא הזה. המחבק.
אילה רובינפלד
הבאת כיוונים ממש מעניינים למשפט המתח לפני הסופים.
ברעיון רציתי לשפוט על פי הקריטריונים המדוייקים שהגשתי בתחילת האתגר, אח"כ ראיתי שלא כולם התייחסו לעניין השיתוף מה היה הקושי בכתיבת הסוף הנוסף וקלטתי שבעצם, במידה ושני הסופים נארגו במח עוד בטרם הכתיבה, סביר להניח שלא היו קשיים שנבעו דווקא מעצם חיפוש אחר הרעיון הנוסף, ז"א זה לא שכתבתם סיפור אחד ואז חיפשתם לו סוף אחר. אז נשאר לי לשפוט על פי מה שהתחברתי אליו יותר וכן על פי רמת היצירתיות והמסר שעלה.
אז במקום השלישי זכה @שיילה עם סיפור מלא בתיאורים חיים.
במקום השני זכה @ישיר עם סיפור ממש מקורי ומיוחד.
ובמקום הראשון (והקשה. אחח.) זכה @yonatanr עם סיפור שנון וחד.
כמי שגדלה בין בנים, עולם הישיבות מעלה בי נוסטלגיה מתוקה. אבל זו סתם הערת אגב. (פרויד, אתה מוזמן לחקור את האגביות הזו.)
מה שעוד, אכפת לי מהמסר! אני מנצלת את הבמה החשובה הזו, לפני שאני יורדת ואומרת:
דיי כבר עם ה'מה יגידו' הזה. דיי.
תתחילו לראות את הנשמות שמאחורי השמות.
תודה ל @שני זאת אני :) על הבחירה בי וכן תודה על ההזדמנות לעמוד על במת השופטים ולו רק כדי לחוש עד כמה ה' גדול ואני קטנה.
***
מפחדת ללחוץ על ה'פרסם תגובה'.
הנה, תיכף עושה זאת.
