אחד אחד הם מתקבצים. המטרה ברורה לפניהם, והם רוצים להגיע אליה במהירות.
השמן, שחום פנים, מבחין פתאום בהתקהלות חוקית, שנואה. גיבוב של חברים למטרה. כולם רוצים להמשיך הלאה, ומהר. רק שהמבואה רחבה והמעבר צר, מה שיוצר צוואר בקבוק מאיים. הוא נעצר סנטימטר מאחורי ההתקהלות, מחפש פרצה לעבור דרכה, להמשיך אל יעדו. מביט קדימה, אל תפר הצוואר, ומבחין, בקושי, בגלל המרחק הרב, באחד שמן יותר ממנו, ממש ענק, המדדה קדימה באיטיות.
הוא מתנשף. עובר לבדוק את טיבו של סביבתו הקרובה יותר.
סבא זקן וחביב, בריטי במקור, תמים ומאופק עד אימה, עומד לפניו. השחום מחליט שמתאים לסבאלה חביב שכזה לוותר לו על המקום. הוא מתקדם צעד אחר צעד, בעקביות נטולת פשרות, אחר הזנב האפור, ממתין לשניית כושר. וכשמעפעף לרגע הזקן, נוטל פיהוק של עמל, מסתנן הכהה שמאלה, מנופף לסבא לשלום, כמעט ונתקע בלבקן נמוך ומצוי, אבל מצליח להתקדם ולהיעמד לפני הסבא.
לפניו עומד עכשיו אדום אחד, קטן ומנומש, שמביט בו בעיניים אחוריות, מלוכסנות. הוא שונא את הסינים הללו. מנסה לעקוף גם אותו. הסיני מתעצבן. צועק עליו בקול. שחום הפנים לא מסמיק. מחכה לעוד שנית כושר, שבאה בדמות מרווח ימני ניסי.
ימינה. להתקדם. לחתוך חזרה שמאלה. להתעלם מצרחותיו של האדום. שיוהו. לא קל.
אבל הצוואר מתקרב אליו, והתגמול שווה את התלאות.
הסיני דורש נקמה, ולבקן נוסף, שרובץ לפניו, מחליט לעשות איתו יד אחת. הם נעמדים אחד על יד השני, ומתיישבים. לא נזוז מפה.
השחום נוהם, אבל הם מתעקשים. לא נזוז מפה.
הקרב נעשה צפוף. איטלקי תמיר מתערב, כמעט והודף את הלבקן העממי. הסיני נזעק להגנתו. האיטלקי מגרגר בקול מאיים. הסבאלה מנסה להיעלם תחת המהלומות ההדדיות, לא רגיל לראות כאלה בארץ הולדתו, אבל חוטף מכה מדגלון של דו גלגלי שמתפתל ביניהם, אץ לתחילת התור.
דקה שלימה עוברת במהלומות הדדיות, צעקות הבאים אחריהם מתבלות את הסלט התוסס, עד שנכנע הלבקן הנמוך ומתקדם אל המרווח שנוצר בשישים השניות שעברו.
הסיני מחשב מסלול ומחדש, ומתקדם גם הוא, לא שוכח לתת את האקורד האחרון למריבה.
השחום מתעלם. מורגל. ממשיך לחפש את הדרך המהירה ביותר לעבור את ההתגודדות.
ככה זה כל בוקר.
פקק.
השמן, שחום פנים, מבחין פתאום בהתקהלות חוקית, שנואה. גיבוב של חברים למטרה. כולם רוצים להמשיך הלאה, ומהר. רק שהמבואה רחבה והמעבר צר, מה שיוצר צוואר בקבוק מאיים. הוא נעצר סנטימטר מאחורי ההתקהלות, מחפש פרצה לעבור דרכה, להמשיך אל יעדו. מביט קדימה, אל תפר הצוואר, ומבחין, בקושי, בגלל המרחק הרב, באחד שמן יותר ממנו, ממש ענק, המדדה קדימה באיטיות.
הוא מתנשף. עובר לבדוק את טיבו של סביבתו הקרובה יותר.
סבא זקן וחביב, בריטי במקור, תמים ומאופק עד אימה, עומד לפניו. השחום מחליט שמתאים לסבאלה חביב שכזה לוותר לו על המקום. הוא מתקדם צעד אחר צעד, בעקביות נטולת פשרות, אחר הזנב האפור, ממתין לשניית כושר. וכשמעפעף לרגע הזקן, נוטל פיהוק של עמל, מסתנן הכהה שמאלה, מנופף לסבא לשלום, כמעט ונתקע בלבקן נמוך ומצוי, אבל מצליח להתקדם ולהיעמד לפני הסבא.
לפניו עומד עכשיו אדום אחד, קטן ומנומש, שמביט בו בעיניים אחוריות, מלוכסנות. הוא שונא את הסינים הללו. מנסה לעקוף גם אותו. הסיני מתעצבן. צועק עליו בקול. שחום הפנים לא מסמיק. מחכה לעוד שנית כושר, שבאה בדמות מרווח ימני ניסי.
ימינה. להתקדם. לחתוך חזרה שמאלה. להתעלם מצרחותיו של האדום. שיוהו. לא קל.
אבל הצוואר מתקרב אליו, והתגמול שווה את התלאות.
הסיני דורש נקמה, ולבקן נוסף, שרובץ לפניו, מחליט לעשות איתו יד אחת. הם נעמדים אחד על יד השני, ומתיישבים. לא נזוז מפה.
השחום נוהם, אבל הם מתעקשים. לא נזוז מפה.
הקרב נעשה צפוף. איטלקי תמיר מתערב, כמעט והודף את הלבקן העממי. הסיני נזעק להגנתו. האיטלקי מגרגר בקול מאיים. הסבאלה מנסה להיעלם תחת המהלומות ההדדיות, לא רגיל לראות כאלה בארץ הולדתו, אבל חוטף מכה מדגלון של דו גלגלי שמתפתל ביניהם, אץ לתחילת התור.
דקה שלימה עוברת במהלומות הדדיות, צעקות הבאים אחריהם מתבלות את הסלט התוסס, עד שנכנע הלבקן הנמוך ומתקדם אל המרווח שנוצר בשישים השניות שעברו.
הסיני מחשב מסלול ומחדש, ומתקדם גם הוא, לא שוכח לתת את האקורד האחרון למריבה.
השחום מתעלם. מורגל. ממשיך לחפש את הדרך המהירה ביותר לעבור את ההתגודדות.
ככה זה כל בוקר.
פקק.
נערך לאחרונה ב: