נוער "נושר"? לא בדיוק! בעצם, בכלל לא.

  • פותח הנושא efco
  • פורסם בתאריך

efco

משתמש פעיל
רקע-
אני כותבת מערכים בספרות. הגעתי לשיר "מי ששב" של מרדכי אלעי. הוא מדבר על אדם שהיה בדרך הטובה, פרש ממנה, וחזר שוב. הוא מתאר את הכאב והייסורים שהיו מנת חלקו, בזמן שחייך לעולם וצחק כלפי חוץ. בקיצור, לא נראה לי שיש משהו שלא מכיר את השיר.
הבעיה היא, שהוא אומר "מי ששב, מעולם לא פרש", ומסיים- "הטוהר בדם, האמונה בלב"- הטוהר והאמונה "זורמים" לנו בדם, ולכן הפרישה מדרך התומ"צ היא לא פרישה אמיתית אלא רק הצגה כלפי חוץ, והפנים נשאר טהור.
השאלה-
מדוע הוא נותן דימוי של עלה נושר? ובכלל- למה אנו מכנים את הנוער ה...( נסו להשלים) בתור "נושר"? במה דומה הנשירה הטבעית של העלים למה שמקובל לכנות "נשירה" אצל נוער?
בנשירה טבעית, העלה מתנתק ומת, זהו. אין תקווה. אין אפשרות לתקן או להחזיר את הגלגל אחורה.
ושוב השאלה- במה זה דומה לנער שעזב את הדרך? זוהי אינה דרך אל חזור!!!
מכאן נובע-
יש לחפש מטאפורה חדשה.
 

הוא היה אומר

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
רקע-
אני כותבת מערכים בספרות. הגעתי לשיר "מי ששב" של מרדכי אלעי. הוא מדבר על אדם שהיה בדרך הטובה, פרש ממנה, וחזר שוב. הוא מתאר את הכאב והייסורים שהיו מנת חלקו, בזמן שחייך לעולם וצחק כלפי חוץ. בקיצור, לא נראה לי שיש משהו שלא מכיר את השיר.
הבעיה היא, שהוא אומר "מי ששב, מעולם לא פרש", ומסיים- "הטוהר בדם, האמונה בלב"- הטוהר והאמונה "זורמים" לנו בדם, ולכן הפרישה מדרך התומ"צ היא לא פרישה אמיתית אלא רק הצגה כלפי חוץ, והפנים נשאר טהור.
השאלה-
מדוע הוא נותן דימוי של עלה נושר? ובכלל- למה אנו מכנים את הנוער ה...( נסו להשלים) בתור "נושר"? במה דומה הנשירה הטבעית של העלים למה שמקובל לכנות "נשירה" אצל נוער?
בנשירה טבעית, העלה מתנתק ומת, זהו. אין תקווה. אין אפשרות לתקן או להחזיר את הגלגל אחורה.
ושוב השאלה- במה זה דומה לנער שעזב את הדרך? זוהי אינה דרך אל חזור!!!
מכאן נובע-
יש לחפש מטאפורה חדשה.
האם ידוע לך מה המקור למילה נשירה במקורותינו?
 

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
רקע-
אני כותבת מערכים בספרות. הגעתי לשיר "מי ששב" של מרדכי אלעי. הוא מדבר על אדם שהיה בדרך הטובה, פרש ממנה, וחזר שוב. הוא מתאר את הכאב והייסורים שהיו מנת חלקו, בזמן שחייך לעולם וצחק כלפי חוץ. בקיצור, לא נראה לי שיש משהו שלא מכיר את השיר.
הבעיה היא, שהוא אומר "מי ששב, מעולם לא פרש", ומסיים- "הטוהר בדם, האמונה בלב"- הטוהר והאמונה "זורמים" לנו בדם, ולכן הפרישה מדרך התומ"צ היא לא פרישה אמיתית אלא רק הצגה כלפי חוץ, והפנים נשאר טהור.
השאלה-
מדוע הוא נותן דימוי של עלה נושר? ובכלל- למה אנו מכנים את הנוער ה...( נסו להשלים) בתור "נושר"? במה דומה הנשירה הטבעית של העלים למה שמקובל לכנות "נשירה" אצל נוער?
בנשירה טבעית, העלה מתנתק ומת, זהו. אין תקווה. אין אפשרות לתקן או להחזיר את הגלגל אחורה.
ושוב השאלה- במה זה דומה לנער שעזב את הדרך? זוהי אינה דרך אל חזור!!!
מכאן נובע-
יש לחפש מטאפורה חדשה.
אפשר להתיחס לנשירה של תפוח ,לא של עלה
לתפוח יש גרעינים - ומהם התקווה לצמיחה של עץ חדש
רעיונות מעניינים. לא חשבתי עליהם!
חשבתי עכשיו על כיוון אחר, קצת דומה למה ש @חנה שטרסר כתבה, שמדובר במשהו שדומה לנשירת שיער. כשהשיער נושר, שיער אחר במקומו צומח. כשהנער נושר ואח"כ חוזר, הוא חוזר אחר ממה שהיה אפילו קודם הנשירה, ובוודאי בזמן הנשירה.
במילים אחרות "מקום שבעלי תשובה עומדין - צדיקים גמורים אינם עומדין".
 

ארבע

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
הפקות ואירועים
העלים הנושרים הופכים לרקבובית וכך מדשנים את הקרקע ומשביחים אותה.
 

efco

משתמש פעיל
אבא שלי אומר:
"עץ חיים היא למחזיקים בה".
החלק הזה של ההתיבשות והמוות אינו נכון, את החלק הזה נקביל לתקע שהתנתק מהשקע.
ויש לי רעיון חמוד "תכף אשוב".
 

efco

משתמש פעיל
החיבור לשם יתברך, מקור החיים, נתונה לבחירתנו, כמו שנאמר בתורה )דברים ל, יט(: "החיים והמוות... ובחרת בחיים".
ככל שנדבק בה' יותר נחיה יותר! ולכן מצאנו אצל המושג "דבקות" את ה"חיים", שנאמר )דברים ד, ד(: "ואתם הדבקים בה'...חיים".
וכמובן, אין הכוונה רק חיים במובן של אריכות ימים, אלא הגדרה יותר רחבה וכוללת שנדמה שאי אפשר להכניס אותה למילים מצומצמות. מובן לנו, שיש הבדל בין אדם בריא המדלג על ההרים לבין אדם, ל"ע, חולה בבית חולים. אף על פי ששניהם חיים ובשניהם יש תפקוד של מוח ולב, יש הבדל בדרגות החיים. כך גם בין אדם שמח ומלא עוצמה לאדם עצוב ומדוכדך. מכאן נבין שיש דרגות של חיים וככל שנדבק בה' מקור החיים, נעלה בדרגות החיים.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
לעניין השאלה על מקור - במקרא מצוי השורש 'נשל' (''ונשל הברזל'' - האמור ברוצח בשגגה, דברים יט.ה). 'נשר' מצוי הרבה בלשון חכמים - לגבי פירות (למה נמשלו ישראל לזית לומר לך מה זית אין עליו נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים אף ישראל אין להם בטילה עולמית לא בעוה''ז ולא בעולם הבא - מנחות נג: ) , לגבי צפרניים (לפיכך ציפורניה נושרות סוטה ט.), לגבי ריסי העיניים, ספרים ועוד ועוד.
כמדומני שזו טעות לדמות את הנוער ה (היום אומרים: 'מתמודד') לעלי שלכת - כי זה אכן מעביר מסר שאין להם תקווה מצד עצמם (כי גם אם הם יהפכו לרקבובית/דשן המצמיח צמחים אחרים - לעלה עצמו כבר אין חיות משל עצמו).
 

הוא היה אומר

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
לעניין השאלה על מקור - במקרא מצוי השורש 'נשל' (''ונשל הברזל'' - האמור ברוצח בשגגה, דברים יט.ה). 'נשר' מצוי הרבה בלשון חכמים - לגבי פירות (למה נמשלו ישראל לזית לומר לך מה זית אין עליו נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים אף ישראל אין להם בטילה עולמית לא בעוה''ז ולא בעולם הבא - מנחות נג: ) , לגבי צפרניים (לפיכך ציפורניה נושרות סוטה ט.), לגבי ריסי העיניים, ספרים ועוד ועוד.
כמדומני שזו טעות לדמות את הנוער ה (היום אומרים: 'מתמודד') לעלי שלכת - כי זה אכן מעביר מסר שאין להם תקווה מצד עצמם (כי גם אם הם יהפכו לרקבובית/דשן המצמיח צמחים אחרים - לעלה עצמו כבר אין חיות משל עצמו).
יפה. "ונשל הברזל". זה בעצם "ונשר הברזל". כי הגמרא בביצה תחילת פרק חמישי אומרת שהאותיות ל' ור' מתחלפות.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
יפה. "ונשל הברזל". זה בעצם "ונשר הברזל". כי הגמרא בביצה תחילת פרק חמישי אומרת שהאותיות ל' ור' מתחלפות.
אכן, כשמבטאים את הרי"ש נכון (לא כמו צבר ולא כמו צרפתי) אפשר לשמוע זאת בעליל.
 

הוא היה אומר

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
אם לגדל יותר ממנין ילדים וכמה מנייני נכדים כ"י בלעה"ר נחשב 'להתעסק קצת בחינוך', אז כן...
וואו.
אז אולי תצטרף לבקשה שלנו לפתוח "חדר רב'ס" בעניני חינוך והוראה.
נסיונך הרב יוכל לעזור ולהנחות מאד.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  8  פעמים

לוח מודעות

למעלה