רקע-
אני כותבת מערכים בספרות. הגעתי לשיר "מי ששב" של מרדכי אלעי. הוא מדבר על אדם שהיה בדרך הטובה, פרש ממנה, וחזר שוב. הוא מתאר את הכאב והייסורים שהיו מנת חלקו, בזמן שחייך לעולם וצחק כלפי חוץ. בקיצור, לא נראה לי שיש משהו שלא מכיר את השיר.
הבעיה היא, שהוא אומר "מי ששב, מעולם לא פרש", ומסיים- "הטוהר בדם, האמונה בלב"- הטוהר והאמונה "זורמים" לנו בדם, ולכן הפרישה מדרך התומ"צ היא לא פרישה אמיתית אלא רק הצגה כלפי חוץ, והפנים נשאר טהור.
השאלה-
מדוע הוא נותן דימוי של עלה נושר? ובכלל- למה אנו מכנים את הנוער ה...( נסו להשלים) בתור "נושר"? במה דומה הנשירה הטבעית של העלים למה שמקובל לכנות "נשירה" אצל נוער?
בנשירה טבעית, העלה מתנתק ומת, זהו. אין תקווה. אין אפשרות לתקן או להחזיר את הגלגל אחורה.
ושוב השאלה- במה זה דומה לנער שעזב את הדרך? זוהי אינה דרך אל חזור!!!
מכאן נובע-
יש לחפש מטאפורה חדשה.
אני כותבת מערכים בספרות. הגעתי לשיר "מי ששב" של מרדכי אלעי. הוא מדבר על אדם שהיה בדרך הטובה, פרש ממנה, וחזר שוב. הוא מתאר את הכאב והייסורים שהיו מנת חלקו, בזמן שחייך לעולם וצחק כלפי חוץ. בקיצור, לא נראה לי שיש משהו שלא מכיר את השיר.
הבעיה היא, שהוא אומר "מי ששב, מעולם לא פרש", ומסיים- "הטוהר בדם, האמונה בלב"- הטוהר והאמונה "זורמים" לנו בדם, ולכן הפרישה מדרך התומ"צ היא לא פרישה אמיתית אלא רק הצגה כלפי חוץ, והפנים נשאר טהור.
השאלה-
מדוע הוא נותן דימוי של עלה נושר? ובכלל- למה אנו מכנים את הנוער ה...( נסו להשלים) בתור "נושר"? במה דומה הנשירה הטבעית של העלים למה שמקובל לכנות "נשירה" אצל נוער?
בנשירה טבעית, העלה מתנתק ומת, זהו. אין תקווה. אין אפשרות לתקן או להחזיר את הגלגל אחורה.
ושוב השאלה- במה זה דומה לנער שעזב את הדרך? זוהי אינה דרך אל חזור!!!
מכאן נובע-
יש לחפש מטאפורה חדשה.